בית הדין הארצי לעבודה
עב"ל 47434-06-11
עיסא עארף המערער
–
המוסד לביטוח לאומי המשיב
לפני: הנשיאה נילי ארד, סגן הנשיאה יגאל פליטמן, השופטת רונית רוזנפלד
נציג ציבור (עובדים) מר ראובן בוימל, נציג ציבור (מעבידים) מיכה ינון
בשם המערער – עו"ד אמיר הר ציון
בשם המשיב – עו"ד משה אהרון
מיני-רציו:
* ביה"ד הארצי פסק כי בדין נדחתה תביעת המערער להכרה בליקוי בגבו כפגיעה בעבודה, משלא הוכח קשר סיבתי בין האירוע שאירע למערער בעבודה ביום 16.2.09 לבין הליקוי ממנו הוא סובל בגבו.
* עבודה – ביטוח לאומי – פגיעה בעבודה
* עבודה – ביטוח לאומי – ביטוח נפגעי עבודה
* עבודה – בית-הדין לעבודה – מומחים רפואיים
* עבודה – בית-הדין לעבודה – מינוי מומחים יועצים רפואיים
* ביטוח לאומי – ביטוח נפגעי עבודה – פגיעה בעבודה
.
המערער, המשמש כמנהל מחלקת תברואה ופיקוח בעיריית כפר קאסם, הגיש לביה"ד האזורי את תביעתו להכיר בליקוי ממנו הוא סובל בגבו ובצלעותיו כפגיעה בעבודה. תביעתו התקבלה בחלקה כך שנקבע כי יש להכיר בשבר בצלעותיו של המערער כפגיעה בעבודה. תביעתו להכרה בליקוי בגבו נדחתה ונקבע כי אין קשר סיבתי בין האירוע שאירע למערער בעבודה ביום 16.2.09 לבין הליקוי ממנו הוא סובל. מכאן הערעור בו מבוקש לקבוע כי קיים קשר סיבתי כאמור, וכי יש להכיר בליקוי בגבו של המערער כפגיעה בעבודה.
.
בית הדין הארצי לעבודה (מפי השופט ר' רוזנפלד ובהסכמת הנשיאה נ' ארד, סגן הנשיאה י' פליטמן ונציגי הציבור ר' בוימל, מ' ינון) דחה את הערעור ופסק כי:
ביה"ד האזורי דחה את בקשת המערער להציג בפני המומחה שאלות הבהרה מסוימות מתוך רשימה ארוכה של שאלות ואין מקום להתערב בהחלטה זו. לא נמצא ממש בטענות שבערעור לעניין אי הפניית שאלות הבהרה למומחה בעניין המצאת מסמכים רפואיים, לרבות המסמכים הספציפיים שהוזכרו במהלך הדיון בערעור.
במידה רבה יוצא המערער כנגד קביעות המומחה בדבר קיומו של מצב רפואי קודם, כפי שעולה מן המסמכים הרפואיים שבתיק. לעניין זה יש לציין, כי המערער הפנה למומחה שאלה מפורשת מדוע לדעתו אין קשר בין הממצאים שנמצאו בבדיקת ה-C.T. לבין האירוע, כאשר לפניו לא נמצאו ממצאים אלה בגבו של המערער. על כך השיב המומחה מפורשות, כי לדעתו אין קשר סיבתי בין הממצאים שנמצאו בבדיקת ה-C.T. לבין האירוע, משום שמקור ממצאים אלה הוא בבעיית גב כרונית קודמת ישנה, ואילו הייתה נערכת הבדיקה למערער לפני האירוע, היו נמצאים בה "בדיוק אותם הממצאים". קביעתו המפורשת של המומחה בדבר העדר קשר סיבתי בין האירוע בעבודה לבין הליקוי ממנו סובל המערער בגבו היא מסוג הקביעות שמתחום המומחיות של המומחה היועץ הרפואי. קביעות המומחה ברורות ומנומקות. המומחה אף מציין מפורשות כי צילומי ה-C.T. מתאימים לבעיה כרונית ניוונית ישנה של הגב התחתון. המומחה היועץ הרפואי הממונה על ידי ביה"ד הוא המנחה את ביה"ד בקביעות בשאלות שברפואה, וביה"ד כרגיל לא יסטה מחוות דעתו אלא בנסיבות יוצאות דופן. בנסיבות העניין לא נמצא בטענות המערער כל טעם שיש בו לערער על מסקנות המומחה או כדי להצדיק מינוי מומחה אחר תחתיו. משלא הוכח קשר סיבתי בין האירוע בעבודה לבין הליקוי ממנו סובל המערער בגבו, בדין נדחה חלק זה בתביעתו.
פסק דין
השופטת רונית רוזנפלד
1. המערער, מר עיסא עארף הגיש לבית הדין האזורי בתל אביב את תביעתו להכיר בליקוי ממנו הוא סובל בגבו ובצלעותיו כפגיעה בעבודה. בית הדין האזורי קיבל בחלקה את תביעתו, בקובעו כי יש להכיר בשבר בצלעותיו של המערער כפגיעה בעבודה. תביעת המערער להכרה בליקוי בגבו נדחתה על ידי בית הדין האזורי שקבע כי אין קשר סיבתי בין האירוע שאירע למערער בעבודה ביום 16.2.09 לבין הליקוי ממנו הוא סובל (סגנית הנשיא אורלי סלע; בל' 5589/09). על כך הערעור שלפנינו, בו אנו מתבקשים לקבוע כי קיים קשר סיבתי כאמור, וכי יש להכיר בליקוי בגבו של המערער כפגיעה בעבודה.
הרקע העובדתי כפי שנקבע על ידי בית הדין האזורי
2. המערער משמש משנת 1994 כמנהל מחלקת תברואה ופיקוח בעיריית כפר קאסם. בין יתר תפקידיו, מפקח המערער על שפיכת פסולת בתחום העירייה. במסגרת זו, אחראי המערער על פינוי אשפה, איכות הסביבה, רישוי עסקים ותיק וטרינרי. על המערער להיות בכוננות 24 שעות ביממה. לא פעם הוזעק המערער לעבודה אף בשעות הלילה, במקרים של שפיכת פסולת בתחומי העירייה.
ביום 16.2.09 בשעת חצות או בסמוך לכך, יצא המערער ברכבו לאורווה בה הוא מחזיק, בשטח שבין כפר קאסם לכפר ברא, משום שאחת הסוסות שבבעלותו עמדה להמליט. כשעמד המערער לפנות לכביש עפר צר לכיוון האורווה, הוא הבחין במשאית הנכנסת לאזור, שבהתייחס אליו קיבל תלונות אודות שפיכת פסולת בשטח ציבורי. המערער אמנם לא ראה את נהג המשאית פורק את הפסולת, אך לאור שעת הגעת המשאית, התעורר אצלו חשד, והוא ביקש לברר את פשר העניין. המערער חנה בתחילת כביש העפר וניגש למשאית, מרחק 30 עד 50 מטר. המשאית נסעה לאחור בכביש העפר, וחסמה את כל הכביש. כאשר היה המערער במרחק 4-5 מטרים מהמשאית הבחין בו נהג המשאית והחל לנסוע לכיוונו. פינת המשאית פגעה במערער, והוא נזרק לשולי הכביש (להלן: האירוע). בבדיקת מיפוי עצמות שבוצעה למערער ביום 24.2.09 נמצאו שלוש צלעות שבורות.
על פי החלטת בית הדין האזורי הוכיח המערער קיומו של אירוע תאונתי בעבודה ביום 16.2.09.
חוות דעת המומחה היועץ הרפואי ופסק הדין
3. בית הדין האזורי מינה את דר' אורי בלנקשטיין כמומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין (להלן גם: המומחה), לבחינת קיומו של קשר סיבתי בין האירוע התאונתי שאירע למערער בעבודה לבין הליקויים מהם הוא סובל. ואלה הן השאלות אשר הפנה בית הדין אל המומחה ותשובותיו, בהתאמה:
"א. ש. ממה סובל התובע בגבו?
ת. בגבו סובל התובע, מכאבי גב כרוניים שהחלו תקופה ארוכה לפני האירוע מתאריך 16/2/2009.
בתיעוד בתיקו הרפואי, רישומים כדלקמן:
בתאריך 08/06/1987 נבדק בחדר מיון עקב כאבי גב תחתון – Acute Low Back Pain.
בתאריך 04/12/1990 נרשם כאבי גב קיבל חופש מחלה.
בתאריך 12/12/1995 נרשם כאבים באיזור הלומבלי.
בתאריך 21/12/1995 נרשם כאבים באיזור ע"ש לומבלי קיבל חופש מחלה.
בתאריך 09/06/1996 – כאבים באיזור ע"ש לומבלי קיבל חופש מחלה.
בתאריך 11/08/1996 נרשם כאבים בגב קיבל חופש מחלה.
בתאריך 16/03/1997 נרשם כאבי גב תחתון.
בתאריך 08/11/1999 נרשם מזה כמה ימים כאבי גב חזקים.
בתאריך 14/06/2007 קיבל חופש מחלה עקב Low Back Pain.
בהדמיה
ב-24/2/2009- מיפוי עצמות הדגשה קלה בחוליה 3L תגובה לחבלה, ללא עדות לשבר.
צילומי C.T.- מתאריך 3/7/2009 ע"ש מותני: בלטי דיסק 5L-2L, עם אוסטאופיטים.
ב. ש. האם יש קשר בין האירוע בעבודה כמתואר בעובדות שלעיל לבין מחלת התובע?
תשומת לב המומחה מופנית לכך כי אף החמרת מצב הגב עקב האירוע בעבודה משמעה – קיום קשר סיבתי בין האירוע בעבודה לאי הכושר.
ת. לדעתי אין קשר סיבתי בין האירוע "בעבודה" 16/02/2009 המתואר בהחלטת העובדות, לבין בעיית הגב התחתון, לא כגרימה ולא כהחמרה.
1. בהפניה לחדר המיון ע"י רופא המשפחה (16/02/2009) נרשם ציטוט "הלילה נדרס או נפגע מרכב מאז כאבים בכל הגוף". לא מוזכרת בעית גב.
2. בתעודת חדר המיון מרכז רפואי רבין מתאריך 16/02/2009 אחה"צ נרשם ציטוט "מתהלך עצמאי, חבלה בחזה מימין, בכף יד ימין, בצילומים ב.מ.פ." – לא מוזכרת חבלת גב ולא בוצעו צילומי עמוד שדרה.
3. במיפוי עצמות לא נמצא שבר בחוליות.
4. צילומי ה-C.T. שעבר מתאימים לבעיה כרונית ניוונית ישנה של הגב התחתון."
4. על פי החלטת בית הדין האזורי, הופנו אל דר' בלנקשטיין שאלות הבהרה. להלן נוסח השאלות ותשובות המומחה בהתאמה:
"ש. א. בהתייחס לכל המסמכים הרפואיים שהועברו לעיונך –
1. מדוע לדעתך אין קשר בין השברים של צלעות שנמצאו מיד לאחר האירוע לבין האירוע?
ת. לא כתבתי בחוות דעתי שאין קשר בין השברים בצלעות לבין האירוע הנדון.
– נשאלתי לגבי הגב התחתון.
– אמנם בצילומי הרנטגן מחדר המיון "מרכז רפואי רבין" לא אובחנו שברים בצלעות, אך במיפוי עצמות שזו בדיקה מאד רגישה אובחנו שברים בצלעות 8-10 מימין.
לשברים בצלעות אין טיפול – זמן החלמה 3 שבועות.
א2. מדוע לדעתך אין קשר בין –
א. בלטי הדיסקים;
ב. הלחץ על השק;
ג. הלחץ על שורשי העצב
אשר נמצאו ב-C.T. לבין התאונה כאשר לפני כן, בשום מקום לא נמצאו ממצאים רשומים כאלה, לפני התאונה?
ת. לדעתי אין קשר בין הממצאים ב-C.T. לבין האירוע (16.02.2009).
– כל הממצאים המתוארים ב-C.T. מקורם בבעית גב כרונית קודמת ישנה. אם צילומי ה-C.T. היו נעשים לפני האירוע 16.02.2009 היינו מוצאים בדיוק את אותם הממצאים.
– בהסתמך על עברו העשיר של בעיות גב.
ב. האם אתה מסכים בהתייחס לסעיף 1 (קטע ב' עמ' 2 לחוות הדעת) כי –
1. כל הגוף כולל גם הגב;
2. למרות שאין ספק שנגרמו 3 שברים ב-3 צלעות, לא מצוין בהפניה גם נושא זה;
ת. 1. כן.
2. הרופא המטפל ד"ר בדיר צאלח שהפנה למיון (16.02.2009) בבדיקתו – לא מצא ממצא חולני בבית החזה.
ג.1 הנך מתבקש להבהיר עמדתך לגבי בדיקת ה-C.T. מיום 24.2.09 בו צוין כי קיימת "הדגשה קלה בחוליה D3 – תגובה לחבלה" (מצורפת תוצאת הבדיקה).
ת. ההדגשה בחוליה D3 לא מצוינת בצילומי ה- C.T. אלא במיפוי עצמות.
מיפוי עצמות הינה בדיקה מאוד רגישה.
התיאור של הדגשה קלה בחוליה L3 הינו ממצא קל ללא חשיבות וללא ביטוי קליני."
5. לאחר שבחן את מכלול החומר שנפרש לפניו, ובהתבסס על חוות דעת המומחה, הגיע בית הדין האזורי למסקנה כי דין תביעת המערער להתקבל בחלקה. בית הדין קיבל את קביעת המומחה בדבר קיום קשר סיבתי בין האירוע לבין השברים בצלעות 8-10. על כן הכיר בית הדין בליקוי זה כתאונה בעבודה.
לעניין הליקוי ממנו סובל המערער בעמוד השדרה המותני- בית הדין דחה את טענות המערער, לפיהן היה מקום להפנות למומחה את שאלות ההבהרה כפי שנוסחו על ידו בבקשתו, ולא את שאלות ההבהרה כפי שהופנו למומחה על ידי בית הדין בהחלטתו מיום 25.1.11. נקבע כי בית הדין נעתר לבקשת המערער בחלקה. המערער לא הגיש בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין במועד, ולא הצביע על נסיבות חדשות המצדיקות את שינוי ההחלטה.
בית הדין דחה את טענות המערער לעניין מינוי מומחה אחר. נקבע כי טענות המערער בקשר לחוות הדעת הן טענות רפואיות. המומחה השיב תשובות בהירות וברורות לשאלות שהופנו אליו, ונימק את חוות דעתו תוך התייחסות למסמכים הרפואיים שהונחו בפניו. לפיכך, לא נמצאה הצדקה עובדתית או משפטית, שלא לסמוך על חוות דעתו של המומחה ומסקנותיו בשאלות הרפואיות שבמחלוקת.
בית הדין קיבל את קביעת המומחה בדבר העדר קשר סיבתי בין הבעיות מהן סובל המערער בגבו התחתון לבין האירוע התאונתי, ובהתבסס על הנקבע בחוות הדעת דחה את התביעה להכיר בליקוי ממנו סובל המערער בגבו כתאונה בעבודה. על כך הערעור שלפנינו.
הערעור
6. במסגרת דיון קדם ערעור הודיעו ב"כ הצדדים על הסכמתם כי הדיון בערעור יתנהל על דרך של סיכומים בכתב, באופן שהמערער יגיש סיכום טענותיו בכתב, ואילו טענות המוסד ירשמו לפרוטוקול ויחשבו כסיכומים בכתב. נקבע עוד כי למוסד תהא זכות תשובה לסיכומי המערער.
7. בסיכום טענותיו טוען המערער כנגד החלטת בית הדין האזורי שלא אפשר לו להציג שאלות הבהרה נוספות למומחה היועץ הרפואי. בעיקר מדגיש המערער בסיכומיו את דחיית בקשתו להצגת ההשאלה אם קיבל המומחה קיבל מסמכים רפואיים, שצורפו כאסופה לשאלות ההבהרה. מדובר באסופת מסמכים המונה לדברי המערער כ-32 מסמכים. לטענת המערער "כשאנו משווים בין המסמכים עליהם הסתמך ו/או שהיו בפני המומחה כמפורט בחוות דעתו עולה בבירור כי :- מסמכים אלה לא היו בפניו ….". מתוך 32 המסמכים שבאסופה מתייחס המערער בטיעוניו בערעור לשלושה מסמכים, אותם הציג והגיש במהלך דיון קדם הערעור. המסמך האחד הוא מסמך מיום 6.10.09. לטענת המערער ברור כי מסמך זה לא היה בפני המומחה מאחר שבמסמך יש התייחסות ל-C.T. צווארי מיום 1.9.09 בו נמצא בלט גרמי C4 C5 "היצרות פורמנילית מותני בלטי דיסק לחץ על שק ושורשים S1 L2 ". לטענת המערער ברור לגמרי, כי "יש כעובדה" שברי צלעות, בלטי דיסק עם לחץ על שק העצבים ולכל זה המומחה כלל לא התייחס. כמו כן לדבריו, המומחה לא התייחס למסמך מיום 21.10.09, בו יש ציון כאבים באגן מכל הכיוונים. המסמך השלישי הינו מסמך מיום 3.7.09. לגבי מסמך זה חזר בו ב"כ המערער מן הטענה שהמסמך לא היה בפני המומחה, משהוצגה לפניו התייחסות המומחה למסמך.
בנוסף טוען המערער כי כל התייחסות המומחה למצב קודם אינה לענייננו; כי לא היו לפני המומחה ממצאים של פריצת דיסק או בלט דיסק שקדמו לתאונה; כי הייתה הפסקה של 8 שנים בלי כאבי גב בין השנים 1999 ל- 2007; ועוד הפסקה של שנה ושמונה חודשים עד התאונה, כשלפני התאונה לא היו אצל המערער ממצאים של בלטי דיסק, לחץ על השק, כאבי אגן ושברים בצלעות. לטענת המערער תשובות המומחה לגבי השברים בצלעות היו מתחמקות ובכלל המומחה לא השיב כיאות לשאלות שנשאל. מכל הטעמים הללו מתבקש כי ימונה מומחה אחר, וכי הערעור יתקבל.
8. המוסד לביטוח לאומי טוען, כי כל החומר הרפואי בעניינו של המערער הונח בפני המומחה. שני המסמכים שהציג המערער בדיון קדם הערעור, אשר לטענתו לא עמדו בפני המומחה, אינם מהותיים. המסמך מיום 6.10.09 שכותרתו "הפניה כללית" מאת דר' אברהם אורי, אורטופד, הוא רישום משני של הממצאים כפי שפורטו בבדיקת ה-C.T. שנערכה למערער ובבדיקת מיפוי העצמות. בתיקו הרפואי של המערער לא קיימת בדיקת C.T. מיום 1.9.09, והממצאים המצוינים במסמך זה הם אותם ממצאים המפורטים בבדיקת ה-C.T. מיום 3.7.09, שהיא מושא חוות הדעת ושאלות ההבהרה. משכך עולה כי במסמך מיום 6.10.09 אשר מתייחס לבדיקת-C.T. כאילו היא מיום 1.9.09 נפלה טעות סופר. לחיזוק מסקנה זו ציין המוסד, כי במסמך מיום 6.10.09 נכתב גם שנערכה למערער בדיקת מיפוי העצמות ביום 30.6.09, בעוד שאין מחלוקת כי הבדיקה נערכה למערער ביום 24.2.09.
המסמך מיום 21.10.09 מאת הפיזיותרפיסטית יעל ארבל אף הוא אינו מהותי, משום שהוא מדריך את המערער כיצד לנהוג לאור כאבים מהם הוא סובל באגן. משכך, אין מקום למנות מומחה אחר או להפנות שאלות הבהרה למומחה. על כן מבקש המוסד כי הערעור ידחה.
דיון והכרעה
9. לאחר שנתנו דעתנו לכלל החומר שהובא לפנינו במסגרת הערעור הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות. זאת מן הטעמים עליהם נעמוד להלן.
10. בהחלטה מיום 25.1.2011 דחה בית הדין האזורי את בקשת המערער להציג בפני המומחה שאלות הבהרה מסוימות מתוך רשימה ארוכה של שאלות. רשימת השאלות צורפה כנספח לסיכומי המערער בערעור. לא מצאנו מקום להתערב בהחלטת בית הדין האזורי לעניין זה. בקשר לכך נבהיר כי בחלק זה של הערעור ממקד המערער טיעוניו בכך שלא התאפשר לו להציג שאלה בדבר המצאת אסופה שלמה של מסמכים, כ-32 במספר. אכן, לא היה מקום להפנות את השאלה כפי שהוצגה. השאלה אם אסופת המסמכים ככזו, הועברה אל המומחה ניתנת הייתה לבדיקה ראשונית לפחות בתיק בית הדין- האם תויקו בתיק הרפואי שנשלח אל המומחה המסמכים שהוגשו על ידי המערער כאסופה. לא זו אף זו. בשלב הערעור הוברר, כי טענתו של המערער מכוונת לאמיתו של דבר לשלושה מסמכים שהם לשיטתו חשובים ומהותיים, ולטענתו, המומחה התעלם מהם. לא ברור מדוע לא צמצם המערער שאלתו ומדוע לא ביקש להפנות אל המומחה שאלות בהן מתבקשת התייחסות ספציפית של המומחה לשלוש המסמכים הללו. לא למותר הוא לשוב ולהזכיר כי לאחד מן השלושה- הוא בדיקת ה-C.T מיום 3.7.09 המומחה ודאי התייחס בחוות דעתו.
11. באשר לגופם של מסמכים- המסמך מיום 21.10.09 עליו נסמך המערער בטיעוניו כנגד קבלת חוות דעת המומחה, מן הטעם שהמומחה נמנע מלהתייחס אליו, הינו מסמך של הפיזיותרפיסטית יעל ארבל. במסמך מצוין כי המערער סובל מכאבים באגן ימין ושמאל אחורי וחזית, ומפורטת הדרכת הפיזיוטרפיסטית למערער כיצד להקל על כאביו. לטעמנו, אין מדובר במסמך מהותי, שאך מתבקש היה כי המומחה יתייחס אליו, ואין בו כל ערעור על מסקנת המומחה בדבר העדר קשר סיבתי בין בעיות הגב מהם סובל המערער לבין האירוע התאונתי שאירע לו. באשר לבדיקת ה-C.T שנערכה למערער ביום 3.7.09- כאמור, המומחה היועץ הרפואי התייחס בחוות דעתו למסמך זה, ועל כך אין עוד למערער טענה בסיכומי טענותיו.
נותר עוד לבירור אם יש ממש בטענת המערער בדבר התעלמות המומחה מן המסמך הרפואי מיום 6.10.09. במסמך זה, שהוא מסמך של האורטופד דר' אברהם אורי, מצוין בין השאר כך:
"תלונות/ סיבות הפניה מתאריך 01/09/2009
חבלת צלעות ימין
כאב
מיפוי שברים צלעות 8-10 RT 30/06/2009: תלונות על כאב צווארי עם הקרנה שכמות דו"צ
בבדיקה רגישות מידצרויקלית וטורקלית עליונה. רגישות רומבואידס נוירולוגית שמורה.
תלונות על כאב מותני ללא הקרנה גפיים תחתונות. קלינית רגישות לומברית תחתונה מקסימלית מעל זיזים ספניליום חוליות L4 L5 הגבלה בתנועות הגב כוח גס שמור.
01/09/2009: CT צווארי בלט גרמי C4 C5 היצרות פורמנילית מותני בילטי דיסק לחץ על השק ושורשים L2 S1."
כאמור, לטענת המוסד, למערער לא נערכה בדיקת C.T. ביום 1.9.09, ולעניין זה נפלה טעות סופר במסמך הרפואי, באשר בדיקת ה-C.T היחידה שנערכה למערער היא מיום 3.7.09. לא זו אף זו. הממצאים המיוחסים לבדיקה מיום 1.9.09 הם אותם הממצאים שנמצאו אצל המערער בבדיקה מיום 3.7.09, ומכאן שאין כל פגם בחוות דעת המומחה שנמנע מלהתייחס למסמך זה. לטענות אלה של המוסד שהועלו במהלך דיון קדם הערעור, לא מצאנו התייחסות ותשובה של המערער בסיכומיו. המערער לא הפנה אל מסמך בדיקת C.T.מיום 1.9.09, ואף אנו לא מצאנו שוני בין הממצאים כפי שמיוחס לאותה בדיקה במסמך מיום 6.10.09, לעומת ממצאי הבדיקה מיום 3.7.09 עליהם נסמך המומחה, שהם מפורטים הרבה יותר.
הנה כי כן, לא מצאנו ממש בטענות שבערעור לעניין אי הפניית שאלות הבהרה למומחה בעניין המצאת מסמכים רפואיים, לרבות המסמכים הספציפיים שהוזכרו במהלך הדיון בערעור.
12. במידה רבה יוצא המערער כנגד קביעות המומחה בדבר קיומו של מצב רפואי קודם, כפי שעולה מן המסמכים הרפואיים שבתיק. לעניין זה יש לציין, כי המערער הפנה למומחה שאלה מפורשת מדוע לדעתו אין קשר בין הממצאים שנמצאו בבדיקת ה-C.T. לבין האירוע, כאשר לפניו לא נמצאו ממצאים אלה בגבו של המערער (שאלה א2 לעיל). על כך השיב המומחה מפורשות, כי לדעתו אין קשר סיבתי בין הממצאים שנמצאו בבדיקת ה-C.T. לבין האירוע, משום שמקור ממצאים אלה הוא בבעיית גב כרונית קודמת ישנה, ואילו הייתה נערכת הבדיקה למערער לפני האירוע, היו נמצאים בה "בדיוק אותם הממצאים". קביעתו המפורשת של המומחה בדבר העדר קשר סיבתי בין האירוע בעבודה לבין הליקוי ממנו סובל המערער בגבו היא מסוג הקביעות שמתחום המומחיות של המומחה היועץ הרפואי. קביעות המומחה ברורות ומנומקות. המומחה אף מציין מפורשות כי צילומי ה-C.T. מתאימים לבעיה כרונית ניוונית ישנה של הגב התחתון. בקשר לכך לא למותר הוא להזכיר כי המומחה היועץ הרפואי הממונה על ידי בית הדין הוא המנחה את בית הדין בקביעות בשאלות שברפואה, ובית הדין כרגיל לא יסטה מחוות דעתו אלא בנסיבות יוצאות דופן (עב"ל 346/06 המוסד לביטוח לאומי – בוארון, מיום 15.5.2007, בפסקה 13; עב"ל 1035/04 ביקל – המוסד לביטוח לאומי, מיום 6.6.05, בפסקה ו'). בנסיבות העניין לא מצאנו בטענות המערער כל טעם שיש בו לערער על מסקנות המומחה או כדי להצדיק מינוי מומחה אחר תחתיו.
13. סוף דבר
משלא הוכח קשר סיבתי בין האירוע בעבודה לבין הליקוי ממנו סובל המערער בגבו, בדין נדחה חלק זה בתביעתו. אשר על כן, הערעור נדחה.
אין צו להוצאות.
ניתן היום, ג' באייר, תשע"ב, 25 באפריל 2012, בהעדר הצדדים, וישלח לצדדים בדואר.
נילי ארד,
נשיאה, אב"ד יגאל פליטמן,
סגן נשיאה רונית רוזנפלד,
שופטת
ה נילי ארד
מר ראובן בוימל,
נציג ציבור (עובדים)
מר מיכה ינון,
נציג ציבור (מעבידים)
נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה