זוהי הבדיקה המומלצת ביותר היום לגילוי מוקדם של סרטן השד.
בבדיקה זו מקרינים קרני X על השדיים בעוצמה נמוכה (בדומה לנעשה בצילומי הרנטגן). שני השדיים מצולמים בנפרד ממספר זוויות שונות. השד מונח על מתקן מתכת כאשר הצילום עצמו מתבצע בעת דחיסת השד (כדי להשטיח את רקמת השד). אי לכך יהיו מס' אי נעימויות, ראשיתן במגע עם משטח המתכת הקר וכן כאב קל במעמד דחיסת השד בעת הצילום. בעת הצילום עצמו תתבקש הנבדקת לעצור את נשימתה לרגע קט. הצילום עצמו יתבצע בעמידה, בישיבה ואף בשכיבה. כל זאת לפי דרישות הטכנאי או הרדיולוג. בדיקה זו נעשית על נשים בריאות לצורך איתור גוש כלשהו או לחילופין על נשים חולות כדי להעריך את ממצאי הגידול.
לפני הבדיקה עצמה יש לוודא כי האזור הנבדק (שדיים ובית השחי) נקי ואיננו מבושם כלל. שכן בושם/דאודורנט על האזור הנבדק עשוי לשבש את תוצאות הבדיקה. רופא אשר הסתמך על צילומים של אזורים בלתי נקיים לא ביצע את עבודתו כהלכה. במקרים מסוימים תתבקש הנבדקת לחזור על הצילום מפאת חוסר בהירות בממצאים. הצילום החוזר עשוי להתבצע אף באותו היום או לחלופין במועד אחר. כמובן, כאשר הצילום אינו ברור כלל או לחלופין יש איזושהי אינדקציה לממצא חשוד יש לחזור במיידית על הצילום כדי לקבל תוצאות ברורות יותר. רופא אשר לא המליץ/דרש צילום חוזר על אף חוסר בהירות הצילום הנו רשלן. ייתכן ולא ייגרם נזק לאישה באם היא בריאה באופן כללי ואין לה כל היסטוריה משפחתית מדאיגה. אולם אישה בעלת סממנים מחשידים שטרם באו לידי ביטוי בגלל צילום לקוי או לחלופין בעלת רקע גנטי הגורם לה להיות בקבוצת סיכון עלול להיגרם לה נזק רציני היות ועקב רשלנות הרופא מחלתה (באם יתברר כגידול ממאיר) תתגלה במועד מאוחר יותר מה שעלול לחבל קשות בהליכי החלמתה ואף לשים קץ לחייה, שכן סרטן זה הנו אלים ברגע שהגיע לשלבים מתקדמים ביותר. (קיימות גרורות הנשלחות לריאות בין היתר וסכנת חיים מתמשכת).
בדיקה זו איננה מומלצת לנשים בהריון או לנשים מיניקות כך שיש לשקול היטב באם להפנות לבדיקה שכזו. החשד לסרטן צריך להיות סביר ביותר, אחרת מומלץ יהיה להפנות לבדיקות אחרות בעלות קרינה מופחתת או שונה.
בדיקה זו איננה מומלצת לנשים צעירות לא רק מבחינת החשיפה לקרינה מסוימת (נמוכה ככל שתהא עדיין קיים סיכון מסוים) אלא בגלל השוני בצפיפות רקמת השד (יותר צפופה אצל הצעירות) ולכן קיימות בדיקות חלופיות שאינן מזיקות כלל כגון בדיקה פיסיקלית של השדיים אצל הרופא/ת נשים או אף אצל כל רופא אחר. האישה עצמה יכולה לבדוק את שדיה באופן עצמאי אחת לחודש או אחת למספר חודשיים באמצעות אצבעותיה ומישוש איזורים פוטנציאליים להתפתחות גושים כלשהם. פעמים רבות ייתכן ומדובר בציסטות לכן אין להיבהל בכל פעם שנמצא גוש בלתי מזוהה. מכאן שאין צורך להפנות את הצעירה לבדיקות כה רבות באופן מיידי שכן הקרינה של הצילומים עשויה לגרום לה נזק רב יותר מהנוכחי. מכאן ששיקול רפואי נכון המסתמך על ידע וניסיון צריך להכריע כאן. מצב מדאיג יתעורר כאשר יש לא רק גוש בשד אלא הפרשות מהפטמה, כאבים חדים בשדיים, שקיעת העור באזור השד, שינוי בצורת הפטמה או כל שינוי אבנורמלי אחר. הרופא חייב להתייחס לסימנים אלו ביתר קפידה ולהפנות לבדיקות מקיפות נוספות לצורך אימות/שלילת התופעה. בהינתן אחד מן הסימפטומים הנ"ל אשר אינם זכו להתייחסות מצד הרופא מעמיד את הנבדקת במצב של סיכון ואי לכך את הרופא מציג כרשלן.
היות ולגנטיקה יש פקטור משמעותי בגרימת הסרטן יש להעריך נכונה רקע משפחתי ולייחס לו משמעות יתרה. לדוגמה, אישה בעלת רקע משפחתי עם המחלה (במיוחד כאשר האם/הסבתא נפטרה מהמחלה) אשר הגיעה אל הרופא מתוך חשש להימצאות גידול באחד משדיה ולא קיבלה הפנייה לבדיקות נוספות כגון MRI ו/או אולטראסאונד במקביל לבדיקת הממוגרפיה מעמיד את חייה בסכנה לגילוי מאוחר. במידה ונתגלה ממצא חשוד באחת הבדיקות המצויינות לעיל יש מיד לבצע ביופסיה כדי לקבוע באם מדובר בגידול ממאיר או לא. רופא אשר לא הפנה ממצא חשוד לביצוע ביופסיה מציג רשלנות חמורה ביותר. הביופסיה נחוצה לאפיון אופי הגידול באם סרטני או לא וכן לקביעת השלב ורמת אלימותו של הגידול.
