בדיקת CT במינון קרינה נמוך לצילום חזה

מחקר מבוקר עם הקצאה אקראית בוצע במטרה לכמת את מחקר מבוקר עם הקצאה אקראית בוצע במטרה לכמת את הסיכון המצטבר לקבלת תוצאות חיוביות-שגויות בבדיקות סקר לסרטן ריאה. המחקר השווה בין בדיקת CT במינון קרינה נמוך לצילום חזה בלמעלה מ-3000 משתתפים מעשנים. נמצא כי הסיכון לקבלת תוצאות חיוביות-שגויות בבדיקות סקר לסרטן ריאה הוא משמעותי כבר לאחר שתי בדיקות שנתיות, בעיקר עבור בדיקת CT במינון קרינה נמוך.

מטרה:
ישנה עלייה בפרסום ישירות לצרכן (direct-to-consumer) של בדיקות סקר לסרטן ריאה, ובעיקר בדיקת CT במינון קרינה נמוך. לעומת זאת, בדיקות הסקר חושפות אנשים בריאים לנזקים אפשריים, והשיעורים המצטברים של בדיקות חיוביות-שגויות (false-positive) עבור בדיקת CT במינון קרינה נמוך טרם פורסמו בצורה רשמית. מחקר זה בוצע במטרה לכמת את הסיכון המצטבר לתוצאה חיובית-שגויה אחת לפחות באדם שעבר בדיקת סקר שנתית אחת או שתי בדיקות, ואת שיעור התהליכים האבחנתיים המיותרים.

שיטות:
מחקר זה הינו מחקר מבוקר עם הקצאה אקראית שהשווה בין בדיקת CT במינון קרינה נמוך לצילום חזה. המחקר הינו מחקר היתכנות (Feasibility study) עבור ניסוי ה-National Lung Screening Trial המתמשך. במחקר השתתפו 3190 מעשנים בגילאי 55-74, ללא רקע של סרטן ריאה ועם היסטוריה של עישון למשך 30 שנות קופסא לפחות. החולים הוקצו אקראית לביצוע בדיקת CT במינון קרינה נמוך או צילום חזה בתחילת המחקר ולאחר שנה. תקופת המעקב נמשכה שנה לאחר ביצוע בדיקת הסקר השנייה. ההקצאה האקראית מורכזה ורובדה לפי גיל, מין והמרכז הרפואי בו בוצע המחקר. מדדי התוצא במחקר היו בדיקות סקר חיוביות-שגויות, שהוגדרו כתוצאות חיוביות של בדיקת הסקר אך בירור שלילי או 12 חודשים לפחות של מעקב ללא אבחנה של סרטן ריאה.

ממצאים:
באנליזת קפלן-מאיר (Kaplan-Meier analysis), ההסתברות המצטברת לתוצאה חיובית-שגויה אחת לפחות בבדיקת CT במינון קרינה נמוך הייתה 21% לאחר בדיקת סקר אחת ו-33% לאחר שתי בדיקות סקר. ההסתברות המצטברת לתוצאה חיובית-שגויה אחת לפחות בצילום חזה הייתה 9% לאחר בדיקת סקר אחת ו-15% לאחר שתי בדיקות סקר. 7% מהמשתתפים שהייתה להם תוצאה חיובית-שגויה בבדיקת CT ו-4% מהמשתתפים שהייתה להם תוצאה חיובית-שגויה בצילום חזה עברו תהליך פולשני כתוצאה מכך.

מגבלות המחקר:
מספר בדיקות הסקר הוגבל לשני סבבים של בדיקות. תקופת המעקב לאחר בדיקת הסקר השנייה הוגבלה ל-12 חודשים. הערכת שיעור התוצאות החיוביות-השגויות הינה ככל הנראה נמוכה מדי.

מסקנות:
הסיכון לקבלת תוצאות חיוביות-שגויות בבדיקות סקר לסרטן ריאה הוא משמעותי כבר לאחר שתי בדיקות שנתיות, בעיקר עבור בדיקת CT במינון קרינה נמוך. יש צורך במחקרים נוספים אודות הנטל הכלכלי, הפסיכו-סוציאלי והפיזי הנובע מביצוע בדיקות אלו.. המחקר השווה בין בדיקת CT במינון קרינה נמוך לצילום חזה בלמעלה מ-3000 משתתפים מעשנים. נמצא כי הסיכון לקבלת תוצאות חיוביות-שגויות בבדיקות סקר לסרטן ריאה הוא משמעותי כבר לאחר שתי בדיקות שנתיות, בעיקר עבור בדיקת CT במינון קרינה נמוך.

 

מטרה:

ישנה עלייה בפרסום ישירות לצרכן (direct-to-consumer) של בדיקות סקר לסרטן ריאה, ובעיקר בדיקת CT במינון קרינה נמוך. לעומת זאת, בדיקות הסקר חושפות אנשים בריאים לנזקים אפשריים, והשיעורים המצטברים של בדיקות חיוביות-שגויות (false-positive) עבור בדיקת CT במינון קרינה נמוך טרם פורסמו בצורה רשמית. מחקר זה בוצע במטרה לכמת את הסיכון המצטבר לתוצאה חיובית-שגויה אחת לפחות באדם שעבר בדיקת סקר שנתית אחת או שתי בדיקות, ואת שיעור התהליכים האבחנתיים המיותרים.

 

שיטות:

מחקר זה הינו מחקר מבוקר עם הקצאה אקראית שהשווה בין בדיקת CT במינון קרינה נמוך לצילום חזה. המחקר הינו מחקר היתכנות (Feasibility study) עבור ניסוי ה-National Lung Screening Trial המתמשך. במחקר השתתפו 3190 מעשנים בגילאי 55-74, ללא רקע של סרטן ריאה ועם היסטוריה של עישון למשך 30 שנות קופסא לפחות. החולים הוקצו אקראית לביצוע בדיקת CT במינון קרינה נמוך או צילום חזה בתחילת המחקר ולאחר שנה. תקופת המעקב נמשכה שנה לאחר ביצוע בדיקת הסקר השנייה. ההקצאה האקראית מורכזה ורובדה לפי גיל, מין והמרכז הרפואי בו בוצע המחקר. מדדי התוצא במחקר היו בדיקות סקר חיוביות-שגויות, שהוגדרו כתוצאות חיוביות של בדיקת הסקר אך בירור שלילי או 12 חודשים לפחות של מעקב ללא אבחנה של סרטן ריאה.

 

ממצאים:

באנליזת קפלן-מאיר (Kaplan-Meier analysis), ההסתברות המצטברת לתוצאה חיובית-שגויה אחת לפחות בבדיקת CT במינון קרינה נמוך הייתה 21% לאחר בדיקת סקר אחת ו-33% לאחר שתי בדיקות סקר. ההסתברות המצטברת לתוצאה חיובית-שגויה אחת לפחות בצילום חזה הייתה 9% לאחר בדיקת סקר אחת ו-15% לאחר שתי בדיקות סקר. 7% מהמשתתפים שהייתה להם תוצאה חיובית-שגויה בבדיקת CT ו-4% מהמשתתפים שהייתה להם תוצאה חיובית-שגויה בצילום חזה עברו תהליך פולשני כתוצאה מכך.

 

מגבלות המחקר:

מספר בדיקות הסקר הוגבל לשני סבבים של בדיקות. תקופת המעקב לאחר בדיקת הסקר השנייה הוגבלה ל-12 חודשים. הערכת שיעור התוצאות החיוביות-השגויות הינה ככל הנראה נמוכה מדי.

 

מסקנות:

הסיכון לקבלת תוצאות חיוביות-שגויות בבדיקות סקר לסרטן ריאה הוא משמעותי כבר לאחר שתי בדיקות שנתיות, בעיקר עבור בדיקת CT במינון קרינה נמוך. יש צורך במחקרים נוספים אודות הנטל הכלכלי, הפסיכו-סוציאלי והפיזי הנובע מביצוע בדיקות אלו.

להערכת סיכויי ושווי תביעתך ללא התחייבות יש למלא את הפרטים הבאים או לחייג 8517*

תוכן עניינים
שיתוף

עו״ד ענת מולסון

בעלת תואר ראשון במשפטים. עוסקת בתחום רשלנות רפואית מעל 25 שנים. מרצה בכנסים בתחום הרשלנות הרפואית. בוגרת השתלמות ברפואה למשפטנים באונ' ת"א. חברת האגודה לזכויות החולה. שותפה במשרד נבו מולסון העוסק בתחום הרשלנות הרפואית בלבד. רוב המקרים בהם מטפלת הם רשלנות בזמן הריון, לידה, ניתוחים ואבחון מחלות. לא גובה שכר טרחה מראש, אלא רק בסוף התביעה ורק אם זוכה. השיגה פיצויים של מאות מיליוני שקלים ללקוחותיה.

להערכת סיכויי ושווי תביעתך ללא התחייבות ע"י עו"ד ענת מולסון, יש למלא את הפרטים הבאים או להשאיר לה הודעה בטלפון 8517*

עשוי לעניין אתכם