בדיקת אולטרה סאונד של עובר הינה בדיקה שנעשית במהלך ההיריון בעזרת גלי קול חוזרים. בעזרת גלי קול אלו ניתן להפיק תמונה של העובר עצמו, תמונה של השליה ותמונה של מי השפיר. התמונה מוצגת על מסך טלביזיה בצבע שחור/לבן או צבעוני. כמובן שתמונות אלו ניתנות לשמירה בתיק ההיריון.
בעקרון, בדיקת אולטרא סאונד לעובר הינה הדרך הבטוחה ביותר כיום לאיתור בעיות כלשהן. בדיקה זו מאפשרת לקבל אינפורמציה לגבי גודל ומיקום העובר. תפקידי הבדיקה וממצאיה משתנים בהתאם לשלבי ההיריון, כך שבכל תקופת הריון ניתן יהיה לאגור אינפורמציה אחרת. היות ובבדיקה זו אין שימוש בקרני X אין סכנה ממשית לעובר.
השאלה באם לעשות אולטרא סאונד מוקדם הינה מובנת ומוצדקת. שילוב של מספר בדיקות יחד עם בדיקת האולטרא סאונד הנוכחית הינן טובות ורלוונטיות לשליש הראשון של ההיריון. זוהי דרך מצוינת לאיתור תסמונות גנטיות כגון תסמונת דאון השכיחה ביותר בקרב האוכלוסייה.
יחד עם בדיקות האולטרא סאונד נעשות כמובן בדיקות נוספות, למשל בדיקת עובי עור עורף העובר ( עבה מדי מלמד על בעיה גנטית) וכן בדיקת רמות בדם של beta-HCG ("הורמון ההיריון"): שיאו נמדד בשבוע העשירי לערך ולאחר מכן רמתו יורדת דרסטית עד סוף ההיריון, וכן חלבון נוסף: PAPPA (רמה נמוכה שלו עשויה לרמז על תסמונת דאון).
רופא מומחה המבצע את הבדיקה (רופא שהתמחותו הינה בגינקולוגיה ובמיילדות), מבצע את האולטרא סאונד הוגינאלי בתום 14-16 שבועות,בחלק המוקדם של ההיריון, מה שנקרא "סריקה מוקדמת של העובר". לחילופין, ובמידה וחלפו 18-22 שבועות, רשאי לבצע את הבדיקה (אולטרא סאונד חיצוני-ע"ג בטן האם) טכנאי אולטרא סאונד מוסמך( בעל מינימום של שישה חודשי ניסיון), זאת בהנחה וההיריון התנהל עד כה בצורה תקינה. בדיקה זו נקראת "סריקת מערכות מאוחרת".
בד"כ, טכנאי/רופא מיומן יוכל לחזות נכונה 50% מהאבנורמליות בנוסף כמובן לבדיקות דם. אך לצערנו, ישנם מקרים לא מעטים, בהם לא נתגלה הפגם בעובר בזמן ההיריון כך שנולד תינוק עם אבנורמליות כלשהי. במידה ואכן כך הדבר יש מקום לחשוד בקיומה של רשלנות רפואית. הסיבות להתרחשות מצבים אלו הינן רבות החל מבדיקה לקויה, חוסר דיוק של מבצע הבדיקה, רשלנות בזהותו של מבצע הבדיקה, קרי, מצב שבו מבצע הבדיקה הינו טכנאי ולא רופא, כאמור לעיל.
חוסר ניסיון או חוסר מיומנות של הרופא בפענוח הבדיקה יחד עם בדיקות הדם. לכל אלו ועוד ישנן השלכות משפטיות. היות ולקהל הנפגעים אין תמיד ידע רפואי-משפטי בידם, יש מקום להתייעץ עם עו"ד מומחה לרשלנות רפואית שידע כיצד לאסוף את החומר הרפואי מול הפציינטים ומול הרופאים המומחים.
העילה לתביעה במקרה מתבססת על העובדה שאילו ההורים היו מודעים למצב מראש הרי שהייתה ברשותם הזכות לבחור באם להמשיך את ההיריון או לא. היות ונשללה מן ההורים זכות זו הרי שהחשד לרשלנות רפואית הינו חשד מוצק. זהו מצב של עוגמת נפש קשה המלווה בהתמודדות עם הוצאות כספיות רבות בשל גידול ילד/ה עם מוגבלויות פיזיות/נפשיות קשות. יש צורך לחקור ולהוכיח כי אילו הבדיקות והפרוצדורה עצמה ככולה הייתה מתנהלת בצורה שונה ונאותה היה נמנע הנזק הרב להורים.
החשד לרשלנות רפואית בתחום עשוי להתעורר באם היה שימוש בציוד לא תקין בין אם ביודעין או לא ביודעין וכן פענוח שגוי של הבדיקות כמוזכר לעיל.
חשוב לציין, כי לא כל תינוק/ת שנולד עם פגם כלשהו מחייב רשלנות כלשהי מצד הצוות הרפואי. ייתכן מצב שבו נולד תינוק עם שפה שסועה וזהו לא דבר שניתן היה לצפות אותו מראש בזמן ההיריון. היות ותסמונות רבות (המשלבות בתוכן פגיעות רציניות במערכת העצבים המרכזית) ניתן לצפות ולמנוע, זהו המקום להבחין בין גורל מצער לבין רשלנות רפואית.
לשאלות או להערכת סיכויי תביעת, ניתן ליצור קשר עם עו"ד ענת מולסון שפרטיה בראש העמוד בצד שמאל
