מחקר עקבה רטרוספקטיבי שכלל למעלה מ-900 ילדים בוצע במטרה לזהות גורמים מנבאים לקיום מורסה תוך גולגולתית או מורסה בארובת העין בילדים עם חשד לזיהום בארובת העין או בסמוך לה (orbital or periorbital cellulitis). החוקרים בחנו משתנים שונים אל מול הממצאים בבדיקת CT, ובנו מודל לסיווג החולים המצויים בסיכון גבוה להימצאות של מורסה, עבורם מומלץ לבצע בדיקת CT דחופה
בדיקת CT משמשת לעיתים קרובות להערכת ילדים עם זיהומים בארובת העין בכדי לזהות את המקרים בהם התערבות כירורגית עשויה לסייע. מחקר זה בוצע במטרה לזהות גורמים מנבאים לקיום מורסה תוך גולגולתית או מורסה בארובת העין בילדים עם תסמיני זיהום בסמוך לארובת העין (periorbital). גורמים מנבאים אלו יוכלו לשמש לייעוד החולים המתאימים לביצוע בדיקת CT דחופה.
מחקר זה הינו מחקר עקבה רטרוספקטיבי שכלל את כל החולים שהגיעו לחדר מיון ילדים שלישוני עירוני בין השנים 1995-2008. במחקר נכללו ילדים ללא מחלות רקע עם חשד קליני לצלוליטיס בארובת העין או בסמוך לה, וללא היסטוריה של ניתוח ראש צוואר, טראומה, או מקור חיצוני לזיהום. חולים מדוכאי חיסון וחולים שהגורם לנפיחות בסמוך לארובת העין שלהם אינו זיהומי הוצאו מהמחקר. ניתוח הנתונים כלל משתנים שונים ובהם גיל, משך התסמינים, החום הגבוה ביותר שנמדד, טיפול קודם באנטיביוטיקה, ממצאים בבדיקה פיסיקלית, תוצאות בדיקות מעבדה ותוצאות בדיקות הדמייה. בדיקות CT של ארובת העין נותחו מחדש על ידי רדיולוג מומחה בנוירולוגיה.
במחקר השתתפו 918 חולים. 298 עברו בדיקת CT, וב-111 מהם נמצאה מורסה. למרות שנמצא קשר בין בלט של העין (proptosis), כאב בהנעת העיניים ושיתוק שרירי גלגל העין (ophthalmoplegia) להימצאות של מורסה, תסמינים אלו לא נמצאו ב-50.5% מהחולים. משתנים נוספים שנמצאו קשורים להימצאות של מורסה בניתוח נתונים מרובה-משתנים הם רמת נויטרופילים גבוהה מ-10,000/µL בדם ההיקפי, היעדר דלקת של הלחמית, בצקת בסמוך לארובת העין, גיל מעל 3 שנים וטיפול אנטיביוטי קודם (ערך P היה קטן מ-0.05 עבור כל המשתנים). החוקרים בנו מודל של Recursive partitioning (שיטה סטטיסטית המשמשת לניתוח נתונים מרובה-משתנים, הכוללת יצירת עץ החלטות בניסיון לסווג נכונה פרטים באוכלוסייה בהתאם למספר משתנים תלויים דיכוטומיים). מודל זה זיהה בהצלחה את כל החולים המצויים בסיכון גבוה (44%( ואת אלו המצויים בסיכון נמוך (0.4%-2%(.
תוצאות המחקר מאשרות כי חולים שיש להם בלט עין ו/או כאב או הגבלה בתנועות העיניים מצויים בסיכון גבוה ל-מורסה בארובת העין. לעומת זאת, גורמים מנבאים אלו חסרים בחולים רבים. ישנם מאפיינים נוספים לזיהוי החולים המצויים בסיכון משמעותי למחלה למרות שאין להם גורמים מנבאים ברורים כל כך. המחקר מציג מודל של Recursive partitioning.
במקרים בהם נגרמה מורסה בעין עקב רשלנות רפואית, ניתן לשקול הגשת תביעת רשלנות רפואית לשם קבלת פיצויים.
