ציון אפגר נמוך

יכול להצביע על כשל בלידה ולעיתים אף על רשלנות רפואית. זה בדרך כלל מצביע על כך שהייתה מצוקה עוברית במהלך הלידה שהתבטאה אולי גם בהאטות בדופק.

עורכת דין ענת מולסון אשר ייצגה הורים רבים לילדים אשר נולדו עם אפגר נמוך וחוו עקב כך בעיות נוירולוגיות כגון שיתוק מוחין, מציינת כי הפיצוי יכול להגיע למיליוני שקלים.

לשאלות בנושא תביעה על נזק שנגרם לילדך בלידה עם ציון אפגר נמוך, ניתן ליצור קשר עם עו"ד מולסון,

בנייד 0524787850 או במייל: [email protected]

מהו ציון אפגאר? (Apgar score)

מבחן אפגר הוא בדיקה הנעשית בתינוק מיד בתום הלידה, במטרה להעריך את מצבו הגופני של התינוק מיד לאחר הלידה, מחשש שמא הוא נתון במצוקה.

^[1] המיילדת או הרופאה המיילדת בודקת את התינוק ומבצעת ההערכה בחמישה מדדים שונים. לכל מדד ניתן ניקוד בין 0 ל־2, כך שלכל היותר ניתן לקבל עשר נקודות.

בדיקה ראשונה – לאחר דקה: 

הציון לאחר דקה מסמן לרופא האם התינוק זקוק לטיפול מיידי: ציון בין 7 ל־10 מעיד בדרך כלל שהתינוק במצב טוב, ואינו דורש עזרה רפואית מיוחדת. ציון בין 4 ל־6 מעיד על כך שהתינוק כנראה זקוק להתערבות רפואית מסוימת – למשל, לצורך הקלה על נשימתו. ציון מתחת ל־4 מעיד כי התינוק זקוק לטיפול רפואי מיידי.

בדיקה שנייה – לאחר 5 דקות:

לאחר 5 דקות מבוצעת הערכת מצב מחודשת. הציון של תינוקות שקיבלו ציון נמוך יחסית בבדיקה הראשונה עשוי לעלות, במיוחד לאחר קבלת סיוע רפואי כדוגמת מתן חמצן, שאיבת נוזלים מהאף, או גירוי. תינוק שציונו נשאר נמוך יועבר למחלקת טיפול נמרץ ילודים, כדי לקבל טיפול רפואי והשגחה יותר צמודה.

על אף שציון נמוך במבחן עלול להעיד על סיבוכים בלידה, תינוקות רבים שקיבלו ציון נמוך במבחן אפגאר גדלים ומתפתחים היטב, בזכות איכות הטיפול שניתן ברפואה המודרנית, המאפשר צמצום נזקים מאירועים שכאלה.

להלן פסק דין אשר עסק בסוגיית ציון אפגר נמוך:

בית המשפט המחוזי בירושלים

ת"א 2559-08 א.א. ואח' נ' המרכז הרפואי ע"ש ברזילאי ואח'

לפני
כב' השופטת אורית אפעל-גבאי
התובעים
1. א.א.
2. נ.א.
3. ש.א.

נגד
הנתבעים
1. המרכז הרפואי ע"ש ברזילאי
2. מדינת ישראל – משרד הבריאות

פסק דין

לפניי תביעה לתשלום פיצויים בגין נזק מוחי שנגרם לתובע 1 (קטין, להלן: התובע) בלידתו, בשל רשלנותו, לפי הנטען, של הצוות הרפואי שטיפל באימו במהלך הלידה ולפניה.
התובע נולד ביום 5.7.99 בבית החולים ברזילי באשקלון (הנתבע 1, להלן: בית החולים). במהלך הלידה, החל לפתע דימום חמור מכלי דם עוברי, והתובע חולץ מרחם אימו בניתוח קיסרי דחוף, בציון אפגר 0 (אפס), במצב של מוות קליני. פעולות החייאה שביצע הצוות הרפואי בתובע הצילו את חייו. ואולם, עקב הדם הרב שאיבד ומשך הזמן שבו היה נתון במצב של מוות קליני, נגרם לתובע נזק מוחי צמית והוא סובל משיתוק מוחין. לטענת התובעים, היה על הצוות הרפואי לצפות את האפשרות של פרוץ הדימום העוברי מבעוד מועד ולבצע את הלידה בניתוח קיסרי מלכתחילה, שאז היו הדימום, וממילא גם הנזק, נמנעים.
העובדות הצריכות לענין
1. עיקרן של העובדות אינו שנוי במחלוקת והוא עולה מן התיעוד הרפואי שהגישו הצדדים – תיק המוצגים שהגישו הנתבעים, ותיק המוצגים המשלים שהגישו התובעים – כמפורט להלן.
התובעים 3-2 הם אמו ואביו של התובע, הצעיר בשלושת ילדיהם. בחודש אוקטובר 1998 נכנסה התובעת 2 (להלן: התובעת) להיריון עם התובע באופן ספונטני שעה שהיה
— סוף עמוד 1 —
ברחמה התקן תוך רחמי, שהוצא לאחר שאובחן ההיריון. תחילה כלל ההיריון שני עוברים (תאומים) (עמ' 10 לתיק המשלים), ואולם בבדיקת על-קול (אולטרה-סאונד, US) שבוצעה לתובעת ביום 29.12.98 (גיל ההיריון כ- 11 שבועות) כאשר הגיעה לחדר מיון נשים בבית החולים עקב דימום, נמצא כי אחד העוברים נספג (מצב הנקרא "vanishing twin") ונותר עובר אחד בלבד (עמ' 12-11 לתיק המשלים).
2. במהלך ההיריון נבדקה התובעת הן במסגרת מעקב ההיריון השגרתי בקופת חולים מכבי שבה היא חברה והן בבית החולים, כאשר הופנתה למיון נשים עקב דימומים, וכאשר הגיעה לקראת סוף ההיריון לחדר לידה בעקבות צירים. במסגרת מעקב ההיריון בקופת החולים ביצעה התובעת בדיקות שגרתיות, ובכללן בדיקות גנטיות, שקיפות עורפית, תבחין משולש, סקירת מערכות, העמסת סוכר ועוד, שהיו תקינות. בחלק מבדיקות העל-קול שבוצעו לתובעת תועד בין היתר מיקומה של השיליה ביחס לצוואר הרחם, שהוא נתון בעל חשיבות לענייננו, כפי שיוסבר בהמשך.
להלן פירוט בדיקות העל-קול והממצאים הרלוונטיים:
ביום 7.1.99 (גיל ההיריון 13 שבועות) בוצעה לתובעת בדיקת על-קול בקופת החולים, שבה נמצאה "שיליה אחורית נמוכה, מגיעה לצואר לא מכסה" (עמ' 14 לתיק המשלים).
ביום 6.2.99 (גיל ההיריון 17 שבועות) נבדקה התובעת במיון נשים עקב דימום שהופיע כיומיים לאחר קיום יחסי מין. על פי המופיע במכתב השחרור (עמ' 39 לתיק המוצגים), בבדיקתה נמצא דימום קל ובבדיקת על-קול שבוצעה לה נמצאה שיליה נמוכה שאינה מכסה את צוואר הרחם. התובעת שוחררה עם המלצות למנוחה, להמשך מעקב בקופת החולים ולחזרה למיון במקרה של דימום, כאבים וכד'.
בסקירת מערכות שבוצעה לתובעת ביום 18.3.99 (גיל ההיריון 23 שבועות) בקופת החולים נמצאה "שיליה אחורית נמוכה, מכסה את הצואר" (עמ' 21 לתיק המשלים).
בבדיקת על-קול שבוצעה לתובעת ביום 16.5.99 (גיל ההיריון כ- 31 שבועות) בקופת החולים נמצאה "שיליה אחורית נמוכה, מגיעה לצואר לא מכסה" (עמ' 38 לתיק המוצגים, עמ' 22 לתיק המשלים).
ביום 6.6.99 בצהריים (גיל ההיריון כ- 34 שבועות) הגיעה התובעת למיון נשים עקב דימום שהופיע לאחר קיום יחסי מין. בבדיקתה כעבור מספר שעות הדימום חלף. התובעת שוחררה עם המלצות למנוחה, למעקב תנועות עובר ולביקור בחדר לידה כעבור שלושה ימים (עמ' 40 לתיק המוצגים). בבדיקת על-קול שבוצעה לתובעת ביום 9.6.99, כאשר הגיעה למחלקת יולדות בהתאם להמלצה, סומן כי השיליה קדמית
— סוף עמוד 2 —
ואחורית ("כלומר מקדימה שעוברת גם אחורה" – עדותה של ד"ר צביה קבלסקי, בעמ' 35, שורות 29-28) וצוין במפורש כי היא "לא נמוכה" (עמ' 42 לתיק המוצגים, עמ' 23 לתיק המשלים). התובעת שוחררה עם המלצות למעקב אחר תנועות עובר ולביקורת והמשך מעקב אצל רופא הנשים בקופת החולים, והונחתה באילו מקרים עליה להגיע מיידית לחדר לידה (דימום, צירים, ירידת מים, ירידה בתנועות העובר) (עמ' 44 לתיק המוצגים). במכתב השחרור ציינה ד"ר קבלסקי, ביחס לשיליה נמוכה (low lying placenta) – "ruled out", היינו כי הדבר נשלל (עמ' 45 לתיק המוצגים).
ביום 27.6.99 התקבלה התובעת לחדר לידה עקב צירים (כך על פי הרישום הרפואי. בהגיעה לחדר לידה כשבוע לאחר מכן, ביום 4.7.99, נרשם מפיה של התובעת כי ביום 27.6.99 הגיעה אף עקב הפרשה דמית – בגיליון הרפואי בעמ' 59 לתיק המוצגים, ובמכתב השחרור בעמ' 98). במהלך אשפוזה הצירים פסקו, והיא שוחררה למחרת היום לאחר שניתנו לה ההמלצות המקובלות בשלב זה של ההיריון, בדומה לביקורה הקודם, והונחתה להגיע לביקורת בחדר לידה כעבור שבוע (עמ' 53 לתיק המוצגים). בבדיקת על-קול שבוצעה לה ביום 28.6.99 (גיל ההיריון כ- 37 שבועות) סומן כי השיליה אחורית, ללא התייחסות למיקומה ביחס לצוואר הרחם (עמ' 54 לתיק המוצגים, עמ' 24 לתיק המשלים).
על פי התיעוד הרפואי, למחרת, ביום 29.6.99 בלילה, פנתה התובעת פעם נוספת לחדר לידה עקב כאבים בבטן התחתונה, ושוחררה לביתה לאחר שנבדקה (עמ' 56-55 לתיק המוצגים).
3. ביום 4.7.99 בצהריים הג]
]>