רשלנות רפואית- אלרגיה /אלרגיות/ אלרגולוג

בדיקות אלרגיה – רשלנות רפואית Allergy Test & Medical Malpractice

 

אלרגיה תוקפת רבים מהאוכלוסייה, מאפייניה הם רבים וכוללים כאבי ראש ועד מגרנות, עייפות וחולשה, פסואריוזיס, אקזמה, אסטמה, נזלת ועד סינוסיטיס, בעיות עיכול ואף חרדה ודיכאון.

 

אחד מהתסמינים הנ"ל לפחות מחייב בדיקת אלרגיה לאבחון האלרגיה הספציפית עם המלצה לטיפול מקל או אף מרפא. אחת הסיבות שרבים מפתחים אלרגיה ורגישויות אחרות היום היא עקב שלל המזונות המהירים "גאנק פוד".

 

מכאן, כאשר מגיעים לבדיקת אלרגיה, יש לאמוד נתונים גנטיים אם יש, היסטוריה משפחתית ולתת דגש חזק על סביבה ואורח חיים. שינוי באורח חיים, לדוג' היחשפות ממושכת יותר לאבק, גורמי זיהום שונים, מזונות בלתי איכותיים ועוד עשויים לפתח אלרגיה קלה עד קשה. במצב של אלרגיה קשה כגון שוק אנפלקטי (המלווה בקשיי נשימה ואף בסכנת חנק) יש סכנת חיים ויש להתייחס למצב זה בכובד ראש. אחת הסיבות שמתגלה רשלנות במקרים כאלה היא עקב מצב בו מטופל חולה במחלה מסוימת (למשל בשפעת העונתית) ואחת הסיבות שמחלתו החמירה והתמשכה זמן רב היא עקב האלרגיה.

 

מכאן שרופא שלא התייחס לסמני האלרגיה, מעבר לתסמיני המחלה עשוי להיות מואשם ברשלנות. לעיתים מתן אנטיביוטיקה מסוימת לטיפול בזיהום חיידקי כלשהו המציג תסמיני שפעת עשוי להיות מסוכן לחולה שכן הלה אלרגי לתרופה זו. מכאן שהרופא היה צריך לשאול תחילה באם המטופל אלרגיה לאנטיביוטיקה זו ובמידה וכן להחליף לו את הטיפול (למשל מתן גנטהמיצין במקום פניצלין). במידה והחולה עצמו אינו יודע למה הוא אלרגי וישנה אפשרות שיפתח תגובה אלרגית לתרופה הרי שהרופא חייב לשלחו לבדיקות אלרגיה (לפחות לבדיקות הבסיסיות) כדי לוודא מהי האנטיביוטיקה ההולמת עבורו.

 

אי מתן אנטיביוטיקה הולמת עשויה להתבלט בפריחה קלה עד בינונית ולהתנפחות מסוימת בגוף (בשפתיים למשל), אך מקרה זה יכול להסתיים רע יותר כאשר החולה סובל מחנק כלשהו ועד מוות.

אחד התחומים הנפוצים באלרגיה הוא אלרגיות בתחום הדרמטולוגיה (עור). אחת הבדיקות הבסיסיות לאיתור אלרגיה היא דרך בדיקת דם הכוללת ספירת נוגדן מסוג IgE שהוא אומדן לנוכחות אלרגיה (סביר להניח מאיזושהי אבקה, או אבק).

 

במקרה זה אם יש מדד ל –IgE גבוה, הרי שקיימת אלרגיה כלשהי אך קשה יחסית לאמוד מהי מקורה. מכאן, שאם המטופל סובל מתגובת אלרגיה קשה, כגון פריחה מציקה, נפיחות וגירוד איום יש מקום להמליץ לעשות בדיקות נוספות. אך לפני הבדיקה הרופא צריך לשאול היטב את המטופל אם נחשף לאחרונה לחומר יוצא דופן, באיזה סוג עבודה הוא עובד שמא הוא חשוף באופן רציף לאותו אלרגן מציק. במידה וקיבל את תשובתו הרי שלעיתים תספיק הבדיקה הראשונה, אך במידה ולא יש לבדוק נוכחות לאלרגנים נוספים ע"י ביצוע בדיקות דם נוספות או עוריות לפי סוג המקרה. למשל, במקרה של תגובה עורית קשה יש לחקור אם יש רגישות ללטקס.

 

אם הבדיקה (ע"י ניסוי דקירה עם חומרים לטסט) תראה נפיחות המלווה בגירויי עורי קשה (ואף חרחורים נשימתיים) הרי שזו נחשבת לתגובת אלרגיה קשה ומחייבת התייחסות מיידית. ראשית, הסבר למטופל כיצד להימנע מהגורם האלרגן (הטיפול הטוב ביותר למעשה), השני הוא להסביר כיצד ניתן למתן את התופעה והשלישי הוא איזו תרופה לתת כאשר מדובר בתגובת אלרגיה יותר רצינית, הפוקדת לא רק את אזור הידיים למשל אלא אזורים נוספים בגוף.

 

היות והעור הוא קו ההגנה הראשון של גופינו, עלינו לשמור על בריאותו ושלמותו ועל מצב אלרגי מתון ככל האפשר. רופא אשר לא הסביר למטופליו את הסכנה לעיל שבדבר הינו בגדר רשלן ואז ניתן לשקול הגשת תביעת רשלנות רפואית לשם קבלת פיצויים.

 

להערכת סיכויי ושווי תביעתך ללא התחייבות יש למלא את הפרטים הבאים או לחייג 8517*

תוכן עניינים
שיתוף

עו״ד ענת מולסון

בעלת תואר ראשון במשפטים. עוסקת בתחום רשלנות רפואית מעל 25 שנים. מרצה בכנסים בתחום הרשלנות הרפואית. בוגרת השתלמות ברפואה למשפטנים באונ' ת"א. חברת האגודה לזכויות החולה. שותפה במשרד נבו מולסון העוסק בתחום הרשלנות הרפואית בלבד. רוב המקרים בהם מטפלת הם רשלנות בזמן הריון, לידה, ניתוחים ואבחון מחלות. לא גובה שכר טרחה מראש, אלא רק בסוף התביעה ורק אם זוכה. השיגה פיצויים של מאות מיליוני שקלים ללקוחותיה.

להערכת סיכויי ושווי תביעתך ללא התחייבות ע"י עו"ד ענת מולסון, יש למלא את הפרטים הבאים או להשאיר לה הודעה בטלפון 8517*

עשוי לעניין אתכם