פסק דין על דרך הפשרה /פשרה- רשלנות רפואית

 

 

 

 

התובעת

 

 

פאטמה בדארנה

 

 

 

נגד

 

 

 

הנתבעים

 

 

1 בית חולים המשפחה הקדושה

 

2 מרכז רפואי רמב"ם

 

3 בית חולים אסף הרופא

 

4 מדינת ישראל – משרד הבריאות

 

 

 

פסק דין

 

 

 

 

 

תביעת רשלנות רפואית.

°

 

ב"כ הצדדים הסמיכו את בית המשפט ליתן פסק דין על דרך הפשרה בהתאם לסעיף 79א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד 1984, לאחר שב"כ הצדדים סכמו טענותיהם בע"פ, והפנו לתחשיבים המפורטים שהוגשו מטעמם. כן שמעתי את התובעת במסגרת ישיבת קדם משפט שהתקיימה ביום 24/9/09.

 

 

 

1. התובעת, ילידת 1953, עקרת בית, הופנתה בשנת 1994 לבית חולים של המשפחה הקדושה (להלן: "הנתבעת 1") בשל גילוי גוש בחזה. נעשתה לה ביופסיה והוחלט על ניתוח להסרת הגידול.

 

בשנת 1995 עברה ניתוח נוסף בגין הפרשה דמית.

 

ב-1996 נותחה בפעם השלישית ונכרתו ציסטות.

 

ב-1998 נותחה ברביעית לצורך הוצאת גוש מהשד ברם הוצאה רקמת שומן בלבד.

 

בשנת 2000 נכרתו בניתוח שני גושים אחד מכל צד.

 

בשנת 2002 הוצאו, שוב, גושים.

 

הניתוח האחרון שבוצע לה אצל הנתבעת 1 היה ב-30/3/02 ובעקבותיו התפתח אצל התובעת זיהום קשה.

 

2. בשל הזיהום הקשה הועברה התובעת ביום 27/5/02 לנתבעת 2, שם אובחנה רקמה נמקית בגודל של 3-6 ס"מ. התובעת אושפזה בבית החולים רמב"ם עד ליום 7/6/02 ובמהלך תקופה זו עברה סדרת טיפולים, ובכלל זה ניתוח להטריית הרקמות הנמקיות, הסרת הפטמה וכיסוי עם שתל עור מהרגל. אחר כ-3 שבועות התברר כי ההשתלה נכשלה.

 

3. עם כשלון ההשתלה הומלץ לתובעת לעבור לטיפול אצל הנתבעת 3, והיא אושפזה בבית החולים של הנתבעת 3. במהלך אישפוזה בוצעו לה טיפולים של ניקוי וגירוד, ברם כל הטיפולים שבוצעו לא צלחו.

 

 

 

— סוף עמוד 1 —

 

4. בסופו של דבר פנתה התובעת לקבלת טיפול בבית חולים בארה"ב (בעיר בה מתגורר אחיה). התובעת אושפזה בבית חולים בצפון קרולינה, שם עברה 3 ניתוחים (כריתה חלקית וניקוי הזיהום, שחזור השד, וניתוח פלסטי להשתלת עור).

 

הניתוחים שבוצעו לה בארה"ב הצליחו והשתל נקלט ללא סיבוכים.

 

5. מומחה מטעם התובעת קבע בחוות דעת שהוגשה מטעמה כי חלק גדול מהניתוחים שבוצעו לה על ידי הנתבעת 1 היו מיותרים, וברשומות הרפואיות אין כל אינקציה האם בוצעו לה בדיקות מקדימות ובדיקות עז. מכאן נטען כי ההחלטה לנתחה היתה שגויה, ובעיקר היתה שגויה האבחנה מחודש 9/02 לפיה אובחן סרטן שד.

 

6. באשר לטיפול אצל הנתבעת 2 נטען כי על אף שאובחן אצל התובעת זיהום מסוג פסיאודומונס, לא ניתנה לה אנטיביוטיקה, והניתוח שבוצע לה לא כלל הטריית הרקמה הנמקית, ושתל העור הונח מוקדם מידי בטרם החלים הפצע.

 

7. באשר לנתבעת 3 נטען כי זו התרשלה מאחר ולא הציעה לתובעת כל טיפול בתקופה בה היתה התובעת מאושפזת אצלה.

 

8. עוד קבע המומחה כי לתובעת נכות בשיעור 20% בגין צלקות שנותרו לה כתוצאה מהניתוחים הרבים שעברה. כן קבע המומחה כי התובעת סבלה מנכות זמנית בשיעור 100% מיום 1/5/02 ועד 30/11/03.

 

נטען גם לפגיעה נפשית ברם לא הוגשה חוות דעת בתחום זה.

 

9. התובעת עותרת לפיצוי כולל בסך 455,000 ₪ ע"פ הפירוט כדלקמן:

 

50,000 ₪ בגין הוצאות רפואיות, 5,000 ₪ בגין הוצאות בארץ, 50,000 ₪ בגין עזרת צד ג' לעבר, 50,000 ₪ בגין פגיעה באוטונומיה, 200,000 ₪ בגין עגמת נפש, 50,000 ₪ בגין פגיעה בכושר ההשתכרות, 30,000 ₪ בגין הוצאות רפואיות וטיפולים נפשיים, 20,000 ₪ בגין עזרת צד ג' בעתיד.

 

10. הנתבעת 1 טוענת כדלקמן:

 

על רוב הניתוחים שבוצעו לתובעת אצל הנתבעת 1 חלה טענת התיישנות.

 

התובעת סבלה מהפרשות דמיות ושחורות מהפטמה – סימפטומים שהם שלב מוקדם של מחלה גידולית, על כן בוצעו לה ניתוחים להוצאת גושים שנמצאו בשדיים, ומכאן שלא היה מדובר בפרוצדורות מיותרות אלא הכרחיות.

 

התובעת הינה עקרת בית כך שאין כל מקום לטענות בנוגע להפסד שכר.

 

אין מקום לקביעת נכות זמנית לתובעת, ולכל היותר נותרה לה נכות פלסטית צמיתה בשיעור 10% בגין צלקת.

 

לא היה כל מקום לקבל טיפול רפואי בארה"ב משניתן היה לקבל הטיפול בארץ.

 

טענות הנתבעת נתמכו בחוות דעת רפואית נגדית שהוגשה מטעמה.

 

11. הנתבעות 2-4 טוענות כדלקמן:

 

הצלקת שנותרה לתובעת קשורה לניתוחים שבוצעו לה על ידי הנתבעת 1.

 

התובעת הגיע לנתבעת 2 רק לאחר שכבר התגלה הזיהום והנמק סביב הפטמה.

 

הטיפול ברמב"ם היה טיפול נכון ומוצלח – ניקוז, הטריה ותמיסות או משחות מקומיות. התובעת שוחררה מבית החולים כאשר הפצע אינו מזוהם, ולא נמצאה כל סיבה לזיהום שהתפתח בהמשך. העובדה כי במשך 3 שבועות היתה קליטה מלאה של העור מלמדת כי לא

 

— סוף עמוד 2 —

 

נותרו רקמות נמקיות מתחת לשתל, ומכאן שקיימת סבירות גבוהה כי התחולל מצב של self inflicted injury .

 

הנתבעת 3 הציעה לתובעת לבצע לה בדיוק את הטיפול שבוצע לה בארה"ב ברם התובעת סרבה.

 

אף הנתבעות 2-4 תמכו טענותיהן בחוות דעת רפואית.

 

12. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, עיינתי במלוא החומר שהוגש, ובכלל זה קבלות נוספות שהגיש ב"כ התובעת (ביום 10/12/09) בקשר להוצאות הרפואיות בהן נטען כי נשאה התובעת בגין הטיפול שניתן לה בארה"ב (כ – 40,000$ בצירוף כ-8,000 ₪), הנני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעות לשלם לתובעת סכום כולל של 90,000 ₪ ע"פ החלוקה הבאה:

 

הנתבעת 1 תשא בסכום של 67,500 ש"ח.

 

הנתבעות 2-4 בסכום של 22,500 ש"ח.

 

חיובי הנתבעות הינם נפרדים.

 

הסכום ישולם תוך 30 יום מהיום שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

 

הנתבעות תישאנה בשליש האגרה ע"פ החלוקה שנקבעה לעיל: 25%-הנתבעת 1 והיתרה-הנתבעות 2-4.

 

ניתן היום, ט"ז אדר תש"ע, 02 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.

 

 

 

להערכת סיכויי ושווי תביעתך ללא התחייבות יש למלא את הפרטים הבאים או לחייג 8517*

תוכן עניינים
שיתוף

עו״ד ענת מולסון

בעלת תואר ראשון במשפטים. עוסקת בתחום רשלנות רפואית מעל 25 שנים. מרצה בכנסים בתחום הרשלנות הרפואית. בוגרת השתלמות ברפואה למשפטנים באונ' ת"א. חברת האגודה לזכויות החולה. שותפה במשרד נבו מולסון העוסק בתחום הרשלנות הרפואית בלבד. רוב המקרים בהם מטפלת הם רשלנות בזמן הריון, לידה, ניתוחים ואבחון מחלות. לא גובה שכר טרחה מראש, אלא רק בסוף התביעה ורק אם זוכה. השיגה פיצויים של מאות מיליוני שקלים ללקוחותיה.

להערכת סיכויי ושווי תביעתך ללא התחייבות ע"י עו"ד ענת מולסון, יש למלא את הפרטים הבאים או להשאיר לה הודעה בטלפון 8517*

עשוי לעניין אתכם