רשלנות רפואית בביצוע אבלציה
אבלציה או צריבה היא פרוצדורה רפואית שמטרתה טיפול בהפרעות מהירות בקצב הלב. ישנם סוגים שונים של הפרעות מהירות בקצב הלב, חלק מההפרעות מפריעות לשגרת החיים אך הן אינן מסכנות חיים (למשל הפרעת קצב ממקור שהוא מעל החדר- SVT), וחלקן הפרעות קצב מסכנות חיים, לדוגמא הפרעת קצב מהירה ממקור חדרי VT (ventricular tachycardia). אבלציה היא פרוצדורה רפואית שיכולה לפתור את הבעיה בחלק מהמקרים, וכן לחסוך למטופל את הצורך בטיפול התרופתי בחלק מהמקרים.
מקרי רשלנות רפואית בביצוע אבלציה
צריבה מבוצעת בדרך כלל על ידי קרדיולוג בעל התמחות באלקטרופיזיולוגיה. קרדיולוג בעל התמחות באלקטרופיזיולוגיה, הוא קרדיולוג המומחה לתפקוד של מערכת ההולכה החשמלית בליבנו. בדרך כלל פרוצדורה זו מיועדת לטיפול בהפרעות קצב מסוימות, שאז הרופא צורב למעשה את החלק שגורם להפרעת הקצב, בין אם הוא בחדר, מעליו, או בפרוזדור. לפעמים במהלך טיפול להפרעות אחרות מחליט הרופא לבצע צריבה של חלקים אחרים במערכת ההולכה, לדוגמא צריבה של הקוצב הטבעי של הלב.
הצריבה מתחילה בביצוע של בדיקה מקדימה בשם בדיקה אלקטרופיזיולוגית, שמטרתה לגלות את המקור להפרעת הקצב. הרופא יחדיר דרך וריד המפשעה צנטרים דקיקים תחת הרדמה מקומית. לאחר מכן יישלח דרך הצנטרים גירוי חשמלי דרך הצנטר כדי לזהות את המקור להפרעת הקצב. המקור יכול להיות לדוגמא בחדר ואז מדובר בהפרעת קצב ממקור חדרי, בפרוזדור ואז יהיה מדובר בפרפור פרוזדורים, או מסיב הולכה נוסף במערכת ההולכה- הפרעה המכונה בשם WPW שהיא סוג של הפרעת קצב על חדרית. לאחר איתור מקור ההפרעה, יצרוב הרופא את המקום באמצעות גלי רדיו. הפרוצדורה נמשכת בין שעה ל-3 שעות והיא דורשת אשפוז ל-24 שעות. הסיבוכים האפשריים במהלך הפרוצדורה נעים מפגיעה מקומית בכלי דם ועד פגיעה במערכת ההולכה שדורשת השתלת קוצב לב קבוע.
עילות תביעה בגין רשלנות רפואית בביצוע אבלציה
• צריבה של המקום הלא נכון במערכת ההולכה
• צריבה של חלק גדול יותר ממה שהיה צריך לצרוב
• רשלנות במתן חומר הטשטוש, מבחינת סוג, מבחינת מינון ומבלי לוודא את רגישות המטופל לתכשיר
• מעשים ומחדלים רשלניים שהיו יכולים להוביל לחוסר טיפול, השהייתו, או החלטה על ביצוע הליך רפואי בלתי מתאים שיכלו לגרום לתובע נזק גופני או להחמיר את מצבו.
• היעדר הסכמה מדעת לפרוצדורה
• ביצוע הפרוצדורה הרפואית בחוסר מיומנות חוסר מקצועיות תוך הפרת חובת הזהירות וסטייה מאמות המידה שנקבעו במבחן הרופא הסביר
• אי הפניה לביצוע בדיקות בטרם ביצוע הצריבה: אק"ג, אקו לב, צילום חזה, תפקודי קרישה, ועוד.
• רשלנות בביצוע הבדיקה האלקטרופיזיולוגית בטרם תהליך הצריבה
• אי ביצוע מעקב אחר ההתאוששות של החולה והוריד שדרכו הוכנס הצנתר
• ביצוע פרוצדורה של צריבה על ידי מי שאינו מוסמך לכך
• סיבוכים בביצוע הצריבה