הארוע בו אמא אשר איבדה את התינוק בגלל זיהום לאחר בדיקת מי שפיר, העלה חרדות קשות בקרב נשים בהריון. כמו בכל בדיקה קיימים גם סיכונים וסיבוכים בבדיקת מי שפיר. בחלק מהמקרים עולים הם אף כדי רשלנות רפואית, אך אלו מקרים חריגים ביותר ולרוב הבדיקה תינוקת בשלום
מדובר בבדיקה אשר בה מחדירים מחט דקיקה אל חלל הרחם, דרך הדופן של בטן האמא, ושואבים נוזל שבו תינוק מצוי – מי שפיר. זהו למעשה השתן של התינוק, שמכיל גם תאי עור.
בדיקת מי שפיר מבוצעת לשם גילוי מחלות באמצעות בידוד חומר גנטי.
בדיקת מי שפיר אורכת כ-15 דקות במהלכן מסביר ד"ר על מהלכה, מחתים האמא על טופס הסכמה ומכין אזור דקירה באופן סטירילי. באמצעות אולטרסאונד מכניס הד"ר את המחט, שאורכה המקסימלי הוא תשעה ס"מ, ושואב כ-20 מ"ל ממי השפיר (הכמות הכוללת באישה הרה היא 200 עד 300 מ"ל).
אצל אמא עם דופן דק עומק החדרתה של מחט הוא כ2 ס"מ, אולם אצל נשים מלאות, עלולה המחט להיות מוחדרת עמוק יותר. במקרים נדירים קיימת מחט באורך חמישה עשר ס"מ.
משך השאיבה של מי השפיר הוא כחצי דקה. מתוך הנוזל שנשאב, שני מ"ל נשלחים לבדיקת החלבון התינוקי במי השפיר, והשאר נשלח לבדיקת כרומוזומים. התינוק מחדש את כמות מי השפיר בתוך כ-24 שעות.
ניתן בדיקת מי שפיר לבצע כבר מהשבוע ה-12 להריון, אולם בשלב כה מוקדם אין די תאים שנשרו מעור התינוק, לפיכך לרוב מתבצעת הבדיקה בשבועות 16 עד 20 להריון.
דיקור מי שפיר ניתן לבצע עד מועד הלידה, במקרים שבהם יש צורך להזריק תרופות לתינוק או לנקז את מי השפיר.
נשים הסובלות מדימומים או מצלקות ניתוחיות על רקע של מחלות מעיים, המגבירות את הסיכון לדקירת המעי והחדרתו לחלל הרחם, אינן יכולות לעבור את הבדיקה.
נשים המקבלות זריקה לדילול הדם (קלקסן) בשל קרישתיות יתר מתבקשות שלא להזריק 24 שעות לפני הפעולה. אלה הנוטלות אספירין נדרשות להפסיק את נטילתו חמישה ימים לפני הפעולה.
נשים בעלות סוג דם שלילי (Rh negative) יקבלו לאחר הפעולה אנטי D, כדי למנוע ייצור נוגדנים של האם כנגד כדוריות הדם של התינוק שיגרמו להרס שלהם.
כיום הסיכונים מבדיקת מי השפיר נמוכים מאוד ונעים בין 1:1,500 ל- 1:900. אם הבדיקה נעשית בתנאים סטריליים, על ידי גינקולוג מיומן, אין חשש לסיבוכים. תופעת הלוואי השכיחה ביותר היא עילפון לאחר הפעולה, ובמקרה כזה מורמות רגלי המטופלת והיא שבה להכרה מלאה בתוך שניות.
תופעת לוואי נוספת כוללת תחושת לחצים והתכווצויות באזור הדקירה או בשיפולי הבטן. אלה חולפים באמצעות שתייה מרובה ומנוחה. סיבוך של הבדיקה הוא הפלה המתרחשת לרוב כתוצאה מזיהום. תופעה זו נדירה ביותר בשכיחות של למטה מאחוז אחד.
אולם מסתבר שהפחד הגדול ביותר של הנשים הוא פציעה של התינוק מהמחט. בשנים האחרונות כמעט שאין תיאורי מקרים שכאלה. הבדיקה מתבצעת בהכוונה של אולטרסאונד באזור הרגליים או גב התינוק, כך שגם אם תהיה תזוזה שלו – הוא לא יידקר ממחט הבדיקה.
קיימת בדיקה המכונה סיסי שליה, אולם היא מוגבלת ממספר בחינות. בדיקה זו עשויה לאתר מספר מחלות תורשתיות ותסמונת דאון. הבדיקה מתבצעת באמצעות קטטר מיוחד או באמצעות מחט עבה דרך הבטן, במהלכה נשאבים סיסים מהשליה.
מגבלה אחת של הבדיקה היא שניתן לבצעה רק בין השבועות 10 ל-12.5. בתוך כך, בכעשירית מהמקרים מתגלה מצב הקרוי ספאודו-מוזאיציזם, שבו עשויים לשאוב תאים הן של התינוק והן של האם. מצב זה אינו מאפשר להגיע לאבחנה.
מספר בדיקות מי השפיר בישראל הוא מהגבוהים בעולם. הסיבוך הדומה הקודם התרחש בארץ לפני 15 שנים, מה שמבהיר שוב שמדובר בתופעה מאוד-מאוד נדירה שאינה צריכה לפגוע בהחלטה לבצע או לא לבצע מי שפיר.
מדובר בבדיקה חשובה ביותר, ומעבר לכך היא מרגיעה נשים בהריון ונוסכת בהן ביטחון. אנחנו חדשות לבקרים מאבחנים מומים גנטיים קשים ביותר ובעקבותיהם מבצעים הפסקת הריון.
בדיקת מי שפיר מתבצעת כאשר עולה חשד למחלה גנטית בתינוק. למשל, אם מראה בדיקת האולטרסאונד סימנים לתסמונת דאון, או נשאות של שני בני הזוג למחלה גנטית, או אם קיימת התפתחות לא תקינה של התינוק.
הבדיקה מומלצת לכל אישה מעל גיל 35, כיוון שהסיכוי למחלה גנטית מעבר לגיל זה עולה משמעותית.
בדיקת מי שפיר מתבצעת גם כשקיים חשד לירידת מים: הד"ר מזריק לחלל מי השפיר חומר בצבע כחול, ולאחר מספר שעות בודקים אם אין ירידה של החומר הכחול דרך הנרתיק.
הבדיקה מתבצעת גם בחשד לזיהומים בתינוק כמו CMV סביב השבוע ה-22 להריון. מדובר בבדיקה מסוג PCR, הבודקת את נוכחות הוירוס במי השפיר. רק סביב גיל זה של התינוק הוא מפריש בשתן את הווירוס, לכן לא ניתן לבצע את הבדיקה קודם לכן.
במקרים בהם ארעה רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר ונגרם נזק כגון המקרה של אמא שמתה עקב בדיקת מי שפיר או המקרה של מות תינוק עקב בדיקה זו, ניתן לשקול הגשת תביעת רשלנות רפואית ע"י פנייה אל עורך דין רשלנות רפואית אשר יתייעץ עם גניקולוג ויקבל החלטה אם קיימת עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית.
לשאלות בנושא רשלנות רפואית בבדיקות מי שפיר, ניתן ליצור קשר עם עו"ד ענת מולסון שפרטיה בראש העמוד ממשאל.
