פקודת הנזיקין מגדירה נזק בצורה ברורה, אולם בתביעות של נזקי רשלנות רפואית בלידה ההבחנה קשה מכפי שנהוג לחשוב. נזק הוא בעגה המשפטית קודם כל אובדן חיים. לאחר מכן מוגדר נזק בתור אובדן נכס או אובדן נוחות. נזק יכול גם להיות אובדן רווחה גופנית, אובדן שם טוב או חיסור של כל אחד מהאמורים לעיל. יתרה על כך, החוק גורס כי נזק הוא כל אובדן או חיסור שהם תוצרי לוואי של ההגדרות הבסיסיות. לפי בית המשפט יש למונח נזק משמעות רחבה והוא כולל כל הפסד מוחשי, פיזי או לא פיזי, ממוני או לא ממוני. בהנחת המוצא הזו נזק יכול להיות שלילת נוחות גופנית, סבל נפשי ופחד שאין להם ביטוי פיזי.
עבור הערכת פיצויים בתביעות רשלנות רפואית בלידה לוקח בחשבון בית המשפט שני סוגים של ראשי נזק. הסוג הראשון כולל את קבוצת ראשי הנזק הממוניים, בעוד הסוג השני כולל את קבוצת נזקי הגוף הלא ממוניים.
מה הם נזקי גוף ממוניים?
בקטגוריה של נזקי גוף ממוניים מופיעים פיצוי בגין אובדן כושר השתכרות והוצאות על טיפול. פיצוי בגין אובדן כושר השתכרות יכול להירשם לטובת תובע בתביעות רשלנות רפואית בהריון או בלידה בשל פגיעה בכושר ההשתכרות של הניזוק, כתוצאה כמובן מהעוולה שבוצעה כלפיו. ראש הנזק הזה אינו מתייחס לעובר או לילוד אלא בעיקר לאישה. אם נשים בהריון נפגעות בגופן עקב מעשה נזיקין ואינן יכולות להמשיך בעבודתן, בית המשפט פוסק פיצוי בגין אובדן כושר השתכרות.
הנושא של הוצאות בטיפול שכיח יותר בתביעות רשלנות רפואית בלידה. ראשית, בית המשפט בוחן את ההוצאות אותן ספג התובע לשם קבלת טיפול רפואי. בית המשפט כולל בהוצאות אלו גם טיפול סיעודי, טיפול פסיכולוגי, הוצאות בגין טיפול מיוחד והוצאות על אשפוז או הוצאות נלוות על נסיעות. רוב התביעות המוגשות בגין
רשלנות רפואית בלידה כוללות ראש נזק של הוצאות על טיפול. זהו מרכיב בסיסי בתביעות מן הסוג הזה ובית המשפט מתייחס אליו בחומרה.
מהם נזקי גוף לא ממוניים?
הקטגוריה של נזקי גוף לא ממוניים מרחיבה את היריעה ועוזרת להוכיח את המורכבות של תביעות רשלנות רפואית. לא כל תביעת רשלנות מסתיימת במוות חלילה של העובר או בנזקים גופניים בלתי הפיכים לאישה. נזקי גוף לא ממוניים הם לא פחות חמורים, קריטייים וחשובים מנזקי גוף ממוניים. בקטגוריה של נזקי גוף לא ממוניים נכללים בראש ובראשונה כאב וסבל. אלו פיצויים הנרשמים לתובע בשל כאב וסבל עם או בלי ביטוי פיזי. הכאב והסבל יכולים לעמוד בפני עצמם או להתלוות לפגיעה פיזית כלשהי, ובכל מקרה הם מהווים נזק בר-פיצוי בנזיקין.
נזקי גוף לא ממוניים כוללים קיצור של תוחלת החיים ופגיעה בזכות של החולה לאוטונומיה. אין צורך להרחיב על המשמעות של קיצור תוחלת החיים, בעיקר בתביעות רשלנות רפואית בלידה. תביעות המוכיחות קשר בין התרשלות הצוות הרפואי לבין מות העובר או האישה שייכות לרף הגבוה והחמור ביותר של טיפול משפטי. עם זאת, כדאי להזכיר מהי פגיעה בזכותו של החולה לאוטונומיה. זכות זו עומדת לצד נשים בהיריון והיא נקבעת מתוקף חוק זכויות החולה. טיפול רפואי הניתן ללא הסכמה מדעת של החולה מחייב את בית המשפט לפסוק פיצוי עבור הנזקים הלא ממוניים. זהו ראש נזק עצמאי המזכה בפיצוי אפילו אם לא נגרם לחולה נזק גוף.
לסיכום, בתביעות של נזקי רשלנות רפואית בלידה על התובע להוכיח שנגרם לו נזק כתוצאה מטיפול רשלני והנזק יכול להתבטא בצורות שונות.
