כריתת כיס מרה אחוזי נכות – נשאלה השאלה: האם מגיע לי נכות על כריתת כיס המרה?
אני כבר נכה 64 אחוז איני יודעת אם עליי לגשת שוב לביטוח לאומי שמא יפסלו אותי לגמריי באופן כללי כן אבל יש לי סיכוי לקבל ושיכירו בי?
ברצוני לדעת האם קיים סיכוי שיכירו בי בנכות אני מבקשת שידברו איתי רק מחר וגם בנושא רשלנות רפואית שהייתה לי. תודה. סיגל
כריתת כיס מרה אחוזי נכות ופיצויים בגין רשלנות רפואית
ניתוח לכריתת כיס מרה הוא הליך כירורגי נפוץ ופשוט יחסית. גוף האדם יכול להסתדר היטב ללא כיס המרה, אבל הניתוח עצמו עלול להסתבך ולהותיר נזקים. איך מממשים את זכויות הנפגע במקרה כזה ולמה נדרש לשם כך, עורך דין רשלנות רפואית? כל התשובות במאמר הבא!
כיס המרה, איבר קטן הצמוד לאונה הימנית של הכבד, משמש לאגירת נוזל המרה המיוצר בכבד ותפקידו לפרק שומנים, לסתור את חומציות הקיבה, לספוג מים ומלחים ועוד.
אך לעיתים נוטות להצטבר בכיס המרה אבנים, שעלולות להביא לחסימות, לדלקות קשות ולכאבי בטן עזים. הפתרון הרפואי המקובל במקרים כאלה הוא ניתוח להסרת כיס המרה, מאחר שהגוף מסוגל לתפקד גם בלעדיו.
מדובר בניתוח נפוץ, המבוצע לרוב שלא בנוהל חירום ולאחריו ניתן לתפקד כרגיל, אך כמו כל הליך כירורגי, גם הוא עלול להסתבך, אם בשל החלטה שגויה של המנתח או מסיבה אחרת ולהביא לנזקים בלתי הפיכים ואף למוות. על הנזקים הרפואיים, ניתן לתבוע את האחראים, באמצעות עורך דין רשלנות רפואית.
השיטות לכריתת כיס מרה
ניתוח להסרת כיס המרה, יכול להתבצע בשתי שיטות. בשיטה המסורתית (הפתוחה), באמצעות חתך בבטן והוצאת כיס המרה, או בשיטה הלפרוסקופית (הסגורה), שהיא חדשנית יותר ופולשנית פחות.
ניתוח בלפרוסקופיה מתבצע באמצעות ניקוב שלושה חתכים זעירים בבטן, ניפוח חלל הבטן בגז והחדרת מכשור כירורגי פנימה דרך שרוול, כולל מצלמה, המשדרת את המתרחש על מסך. השיטה הלפרוסקופית מחליפה את השיטה הפתוחה ברוב ניתוחי הבטן כיום, אם מדובר בניתוחים לכריתת תוספתן, לכריתת רחם או שחלות, ניתוחים בריאטריים (קיצור קיבה) ועוד.
רשלנות רפואית בניתוח כריתת כיס מרה
כמו בכל מקרה של רשלנות רפואית, גם בניתוח כריתת כיס מרה שהסתבך והותיר את המנותח עם נזק, ניתן להגיש תביעה באמצעות עורך דין רשלנות רפואית, נגד המנתח והמוסד הרפואי בו הוא מועסק.
תביעה כזאת, מומלץ להגיש בסמוך ככל האפשר למועד הפגיעה ובכל מקרה, לא יאוחר משבע שנים אחר כך. שבע שנים היא תקופת ההתיישנות שחלה על תביעות רשלנות רפואית, למעט במקרים של קטינים, אז הספירה מתחילה מגיל 18.
תביעות רשלנות רפואית בניתוחי כריתת כיס מרה
תביעת שהוגשה על ידי עורך דין רשלנות רפואית לבית המשפט, בעקבות כריתת כיס מרה, עסקה במנתח שהתרשל, בכך שבחר לנתח בגישה הסגורה, למרות חוסר ודאות בזיהוי צינור המרה.
מאחר ששדה הראייה של המנתח בניתוח סגור הוא מוגבל יחסית, יכול להיווצר קושי בזיהוי האנטומי של אזור הניתוח. במקרים של הידבקויות איברים בעקבות ניתוחים קודמים, למשל, חובה לעבור לשיטת הניתוח הפתוח, כדי לבחון היטב את האזור.
במקרה המדובר, הבחין הרופא המנתח תוך כדי ניתוח, שאינו מזהה בבירור את צינור המרה, אותו הוא אמור לכרות. למרות אי הוודאות, החליט המנתח להמשיך בניתוח הסגור ובסופו של דבר, גרם לנזק למטופלת.
מטופל אחר, בן 67, עבר מסכת ייסורים וכאבים קשים ונותר עם נכות, בעקבות ניתוח להסרת כיס מרה. הניתוח התבצע בשיטה הלפרוסקופית, אך בשלב מסוים, עברו המנתחים מסיבה כלשהי, לנתח בשיטה הפתוחה.
בדיעבד הסתבר, שהמעבר לשיטה הפתוחה, נעשה בעקבות חשד לפגיעה בדרכי המרה, במהלך הניתוח הסגור. לחדר הניתוח הוזעק מנתח בכיר, שאישר שיש פגיעה בדרכי המרה ואף בכבד ובכלי דם שונים. הניתוח הופסק באמצע, המטופל הועבר ליחידה לטיפול נמרץ ולמחרת נאלץ המנתח הבכיר לבצע בו ניתוח מורכב לשחזור דרכי המרה, שהציל את חייו.
בהמשך, נאלץ המטופל לעבור חמישה אשפוזים נוספים, לקבלת טיפולים מייצבים ולהתקנה והוצאה של נקזים. גם לאחר כל הטיפולים הללו, הוא נותר עם פגיעה בדרכי המרה ובכבד ותבע את בית החולים באמצעות עורך דין רשלנות רפואית.
אחוזי נכות לאחר כריתת כיס המרה
כמו במקרים אחרים של רשלנות רפואית, ניתוח כריתת כיס מרה שכשל, יכול כאמור להותיר את המנותח עם נכות לכל חייו. היעדרו של כיס המרה עצמו, אינו מזכה באחוזי נכות, אך כמה מצבים אחרים, שיכולים להיגרם מניתוח כזה, מזכים בהם.
במצב בו נותר המנותח עם הפרעות בדרגה בינונית בכיס או בדרכי המרה, ייקבעו 10% נכות, במצב בשם POST CHOLECYSTECTOMY SYNDROME, ייקבעו לנפגע 20% נכות. לאדם עם הופעות חוזרות של דלקת דרכי המרה המלווה בעליית חום, צמרמורות וצרבת, ייקבעו 40% נכות.
מאחר שלא תמיד עונה מצב החולה במדויק, על הגדרות החוק, יש נטייה להתאים את אחוזי הנכות גם לחומרת התסמינים שחווה הנפגע ולא רק להגדרת מצבו.
תביעת רשלנות רפואית על ניתוח להסרת כיס מרה
כדי לתבוע את הרופא המנתח או המוסד בו הוא עובד בגין רשלנות רפואית, יש לפנות תחילה לעורך דין רשלנות רפואית, כדי לברר את סיכויי התביעה.
להוכחת הנזק שנגרם למנותח בעקבות הניתוח, על המנותח להצטייד בכל מסמך רפואי שיכול לבסס את טענותיו, אך לצפות לכך שגם הצד הנתבע, יציג בפני בית המשפט חוות דעת רפואיות משלו.
הרופא או המוסד הרפואי הנתבעים, יכולים לטעון למשל, שמצבו הקשה של המנותח טרום הניתוח, הוא שהביא למצבו הרפואי הנוכחי ולא רשלנות בביצוע הניתוח.
קביעת שיעור הנזק וגובה הפיצויים
בית המשפט שומע בתביעת רשלנות רפואית את טענות שני הצדדים ולבחון את הראיות הביאו, כדי להגיע להחלטה.
עורך דין רשלנות רפואית מיומן ומנוסה, יסייע לנפגע להוכיח שפגיעתו אכן נגרמה מרשלנות רפואית, מה שיזכה את התובע בפיצויים מהמוסד הרפואי, לצד אחוזי נכות בביטוח הלאומי וגמלה קבועה או חד פעמית, לפיצוי על הנזק שנגרם לו.
פיצויים כאלה יכולים לכלול גם סעיפים כמו אובדן כושר עבודה, סבל וכאב, עלויות רכישת תרופות, מימון טיפולים ונסיעות לטיפולים, סיוע בבית ועוד.