אבלציה היא טיפול מתקדם בהפרעות בקצב הלב ופרפור פרוזדורים. היא מתבצעת באמצעות החדרת צנתר דרך וריד ללב וצריבת אזורים לא תקינים חשמלית. איך מתבצע הטיפול והאם יש בו סיכונים ומה קורה כשאותה אבלציה שלא הצליחה קורה?
טיפולים באמצעות החדרת צנתר, משמשים למגוון בעיות לב ויתרונם שהם פולשניים פחות מניתוח וניתן לבצע אותם בהרדמה מקומית.
אבלציה באמצעות צנתר, היא אחד מהטיפולים הללו, העושה שימוש בצריבה לטיפול בפרפור פרוזדורים (המדורים העליונים של הלב), תופעה המתבטאת בהפרעות בקצב הלב.
מטרת הטיפול היא לנטרל רקמות בלב, השולחות אותות חשמליים שגויים לשאר חלקיו, מה שמביא להתכווצויות מהירות ולא מבוקרות, של מדורי הלב.
טיפול אבלציה מומלץ למטופל, כשבעיה של פרפור פרוזדורים אינה משתפרת כמצופה באמצעות טיפול שמרניים, כמו טיפול תרופתי, מאחר שהוא יכול להפחית את התדירות ואף להעלים לחלוטין, אירועים של פרפור פרוזדורים.
כיצד מתבצע טיפול באבלציה?
טיפול באבלציה מתבצע על ידי אלקטרו-פיזיולוג או מומחה בהפרעות קצב, במסגרת של בית חולים או מכון לבריאות הלב ונמשך לרוב לאורך כמה שעות.
הצנתר, שהוא צינור ארוך ודק, מוחדר דרך עורק או וריד, בדרך כלל מהמפשעה או הצוואר ומשם מגיע עד ללב. הצנתר מאתר אותות חשמליים לא תקינים ברקמות הלב ומעביר לעברן גלים חזקים, הצורבים ומנטרלים את הרקמות הללו.
לפני ביצוע ההליך, יקבל המטופל מידע על תרופות שעליו ליטול ועל תרופות קבועות שעליו להפסיק ליטול לקראת הטיפול וכן הנחיות לגבי אכילה וכללי התנהגות לפני ואחרי הטיפול.
ביום הטיפול, תתבצע הכנה של האזור אליו יוחדר הצנתר, באמצעות גילוח וביצוע הרדמה מקומית. במקביל, יוחדר עירוי לווריד בזרוע, לאפשר מתן תרופות בהמשך, בהן תרופת הרגעה לתחושת נינוחות לאורך ההליך.
הטיפול עצמו מתבצע במעבדה האלקטרופיזיולוגית, שלוחה של המחלקה הקרדיולוגית, שבה מתבצעים הליכי אבחון וטיפול באמצעות צנתר. לאורך ההליך יתבצע ניטור של פעילות הלב באמצעות אק"ג.
הבדיקה האלקטרופיזיולוגית, תמפה את הפעילות החשמלית בלב וינוטרלו האזורים הפגועים, כשלאורך כל ההליך, ניתן לעקוב אחר תנועת הצנתר בגוף באמצעות פלואורוסקופיה, שיטת ניטור באמצעות קרני רנטגן ומיפוי ממוחשב תלת ממדי של הלב.
לאחר ההליך
בתום ההליך, יישלף הצנתר החוצה, יופעל לחץ על מקום פצע הכניסה למניעת דימום והוא ייחבש. לאחר מכן, יתבקש המטופל לנוח במיטה למשך כמה שעות ולעתים אף להישאר להשגחה בבית החולים, למשך הלילה.
חשוב בימים הבאים, גם בבית, להגביל את הפעילות, להימנע ממאמץ גופני מוגזם וליטול תרופות על פי הוראת הרופא. במקביל, יש לטפל באזור דרכו הוחדר הצנתר ולוודא שלא מופיעים בו שטפי דם או נפיחות.
הרופא המטפל ייתן הנחיות לגבי ביקורי מעקב בהמשך, אך המטופל יוכל לחזור לעבודה ולתפקוד מלא, כעבור כמה ימים מביצוע ההליך. במקרים מסוימים, עדיף להימנע מנהיגה, במשך זמן קצר לאחר הטיפול.
אבלציה היא שיטה יעילה לטיפול בפרפור פרוזדורים. ברוב המטופלים, נראית בעקבות הטיפול ירידה ארוכת טווח בהופעת פרפורי פרוזדורים ובחומרתם ולעתים אף היעלמות מוחלטת, המאפשרת הורדה של כמות התרופות, או הפסקת נטילת כלל.
תביעת רשלנות רפואית בעקבות אבלציה שלא הצליחה
טיפול אבלציה נחשב בדרך כלל לטיפול בטוח, שהסיכוי לסיבוכים חמורים במהלכו הוא נמוך ועומד על כ-2%. אבל, כמו כל הליך רפואי פולשני, גם טיפול אבלציה כרוך בסיכונים, שאמורים להיות מפורטים בפני המטופל, לפני ביצוע ההליך.
בכל מקרה בו נראה שטיפול אבלציה לא הצליחה, לא הביא לתוצאות המקוות או גרם לנזק, ניתן לברר אפשרות להגשת תביעת רשלנות רפואית, נגד הצוות המטפל, באמצעות עורך דין רשלנות רפואית המומחה בתביעות מסוג זה.
אבלציה שלא הצליחה – שאלות הגולשים
עו"ד ענת מולסון שלום, יש לי קוצב לב כשמונה שנים וזה בעקבות אבלציה שלא הצליחה (פעמיים) בפעם השנייה צרבו את הסיב של הלב שלי.
בהחלפת הקוצב בפעם השלישית, הם השתילו לי אותו לא בתוך הכיס שהיה קיים אלא לא הכניסו אותו בצורה טובה, לכן הוא בולט על פני העור ומאוד כואב ולא נוח.
כעת מבקשים שאחזור לבצע תיקון כיס.
חשבתי שאולי הסעיף: "ביצוע הפרוצדורה הרפואית בחוסר זהירות ובחוסר מיומנות מקצועית תוך הפרת חובת הזהירות והסטייה מאמות המבחן שנקבעו במבחן הרופא הסביר"
תופס לגביי והאם זאת רשלנות רפואית ?
תודה אייל
