רשלנות בהפריה- רשלנות רפואית בהפרייה

כאשר בני הזוג לא מצליח להיכנס להיריון על ידי קיום יחסי מין, אחת האפשרויות שניצבת בפניהם היא הפריה מלאכותית. זוהי טכנולוגיה רפואית שמתפתחת כל הזמן והיא נותנת פתרון לבעיות פריון שיש לאחד או שני בני הזוג.

ישנם שיטות שונות לבצוע הפריה והוא מתבצע בהתאם לאבחנה ובדיקות של בני הזוג. מבחינים בין שתי משפחות של טיפולי הפריה מלאכותית: שיטות של הפריה חוץ גופית- כאשר שואבים את ביציותיה של האם ומפרים עם הזרע של האב, ואז הביצית המופרית מועברת לרחם בו הם מתפתחים כהיריון רגיל, ושיטות של הפריה שאינה חוץ גופית- בהם לא מוציאים את ביציותיה של האם.

ישנם יתרונות לתהליך ההפריה: אפשר להקפיא את הביציות המופרות, ובמקרה וההורים ירצו להביא ילדים לעולם בהמשך הם לא יצטרכו לעבור את הטיפול שנית, וגם הפריה כזאת מאפשרת כניסה להיריון לנשים לאחר גיל הפסקת הווסת בעזרת טיפול הורמונאלי מקדים.

אומנם הבאת ילדים לעולם, זהו דבר שכמעט כל בני הזוג חפצים בו, ישנם לא מעט סיכונים בביצוע תהליך הפריה מלאכותית. אחד הסיבוכים העיקרים נובע מהריון מרובה עוברים, היות ומועברים מספר גדול יותר של עוברים לרחם כי לא תמיד כולם נקלטים בהצלחה. הדבר יכול להעלות את הסיכוי להפלה, לידה מוקדמת, סיבוכים שונים במהלך ההיריון, וכן נזק ארוך טווח לתינוקות. כמובן שאסור לשכוח שזהו הליך כואב לאישה בו מוחדרים לגופה בצורה כירורגית הביציות שהופרו.

אפשרי לבחון תביעה בגין רשלנות רפואית בהפריה הן אם נגרם נזק לאישה והן אם נגרם נזק לביציות המופרות, ועוברים בשלב מאוחר. תביעה כזאת אפשרית אם יוכח כי הגורם המטפל לא נקט בפעולות ברמת זהירות סבירה ועקב כך גרם נזק למטופל.

בפסק הדין ת”א (ת”א) 1499/02 פלוני ואח’ נגד פרופ’ משיח שלמה- בני הזוג עברו הליך לביצוע הפריה חוץ גופית, במהלכה הופרה 13 ביציות והוחדרו חזרה לגופה של האם 7 ביציות, וזה קרה כאשר האב לא היה במקום. הטיפול הצליח והאם הרתה עם 3 עוברים. הם החליטו לבצע דילול ונשארו עם שני עוברים להמשך היריון. הלידה הייתה בשבוע 25 להיריון- בה נולדו שתי תאומות פגיות. אחת מהתאומות סובלת ממומים קשים כתוצאה מהלידה המוקדמת. בני הזוג טוענים כי הרופא המטפל התרשל בטיפולו בהם וזה מכמה סיבות: לטענתם, הוא המליץ על טיפולי הפריה בשלב מוקדם מדי, לא שלח את האב לטפל בבעיה שממנה סבל, ולאחר שזה ביצע ניתוח הבעיה נפתרה, כמו כן נטען כי האב לא חתם על הסכמתו לביצוע הפריה חוץ גופנית ושלא הוסבר להם כי ריבוי עוברים עלול לגרום ללידה מוקדמת ונזקים לעובר, הוא לא סיפר להם כי ביצוע דילול בעוברים מסוכן מאוד, ואילו היו מודעים לסיכונים הללו לא היו מבצעים את הדילול בעוברים. כמוט כן, טוענים כי לא הוסבר להם על טיפולים חלופיים. בנוסף, טופס ההסכמה שחתמה האם לא תאם את החובה החקוקה בטיפול מהסוג הזה. לאחר שבית המשפט שמע את טענות הצדדים, עדים מומחים, וביצע שיקולים שונים, פסק לפצות את האב בסכום של 100,000 ₪ ואת האם בסך 50,000 ₪ .

 

לשאלות במקרים של רשלנות בהפריה ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון בטלפון 052-4787850 או במייל [email protected] .