רשלנות רפואית של רופא מרדים במהלך ניתוח /ההרדמה/ הרדמה

תוכן עניינים

הרדמה (או אלחוש; בלועזית: אנסתזיה) היא פעולה מכוונת של עירפול חושים או חוסר הכרה הנגרמת בדרך-כלל על ידי מתן תרופות נרקוטיות, אשר פועלות לדיכוי מערכת העצבים, זאת כדי לאפשר טיפול בחולה או בפצוע ללא גרימת כאב, תוך שמירה על תפקוד תקין של מערכות הגוף.

ביצוע ההרדמה יכול להתבצע בעזרת תרופות נרקוטיות, דיקור, היפנוזה רפואית או שילוב של כמה מן השיטות.

לפי הערכות שונות, כיום (2005) בארצות הברית לבדה, מתבצעות מדי שנה קרוב ל־20 מיליון הרדמות, ובישראל שנחשבת כאחת המדינות שבהן ניתנת הרדמה בבטיחות גבוהה יחסית לחולה, מתבצעות כ־400 אלף הרדמות מדי שנה.

את ההרדמה מבצע רופא מרדים – רופא אשר התמחה במשך 5 שנים בתחום זה בתום לימודי הרפואה. רופא זה נחשב למומחה רפואת חרום, ומאייש מחלקות טיפול נמרץ וחדרי טראומה. לאחר הכרות עם החולה, העבר הרפואי שלו וסוג הניתוח שהוא עתיד לעבור, קובע הרופא המרדים את סוג ההרדמה וחומרי ההרדמה שיינתנו למטופל. בטרם הניתוח מתחיל מוחדרים למטופל חומרי הרדמה, ובמהלך ולאחר הניתוח מערכות הגוף החיוניות מנוטרות על ידי הרופא המרדים בעזרת אמצעי ניטור משוכללים. בסיום הניתוח מוער החולה.

בנוסף להרדמה בזמן ניתוחים, עוסקים ברפואת כאב, שהיא ענף ברפואה העוסק בשיכוך של כאבים חריפים וכרוניים.

ישנם 3 סוגי הרדמה: מקומית, אזורית וכללית. לעתים ייתכן שילוב של סוגי הרדמה שונים כמו כללית עם אזורית, אזורית עם מקומית, או שילוב של שתי הרדמות אזוריות (הרדמה אפידורלית וספינלית).

מתן תרופה המשככת ואו מבטלת כאבים במקום הניתוח או האבחון. הרדמה זו מתבצעת על ידי הזרקת תכשירים לקרבת האזור המנותח, או הזלפת חומר מאלחש על גבי ריריות. פעולה זו מתבצעת בדרך-כלל על ידי המנתח עצמו, ללא צורך ברופא מרדים. הרדמות מקומיות משמשות לעתים קרובות גם בטיפולי שיניים.

מתן תרופה המשככת ואו מבטלת כאבים באזור הניתוח. הרדמה זו מתבצעת על ידי הזרקת חומרים נרקוטיים אל עצבים או סביבם וגורמת לאלחוש של אזור מסוים בגוף. להרדמה אזורית יכולות להיות תופעות לוואי וסיבוכים אפשרים: תחושת אי-נוחות, לחץ, אי-תחושה, הגבלה בתנועה ושיתוקים חולפים באזור ההזרקה, זיהום מקומי, התפתחות מורסה, כאבי גב, כאבי ראש חדים או ממושכים ובמקרים נדירים – פגיעה קבועה בגפיים ובכיס השתן.

גרימת שינוי הפיך ומבוקר של מצב ההכרה, כך שהמטופל אינו מגיב לכאב ולגירויים חיצוניים. הרדמה זו מתבצעת על ידי הזרקת חומרים נרקוטיים למערכת הדם או החדרתם של גזי הרדמה למערכת הנשימה בעזרת קנה נשימה (טובוס) ואו מסכה. פעולה זו גורמת לירידה ברמת ההכרה, הרפיית השרירים והורדת תחושת הכאב. להרדמה הכללית יכולות להיות תופעות לוואי וסיבוכים: כאבי גרון, אי-נוחות בבליעה, בחילות והקאות, נזק לשיניים ולקנה הנשימה כתוצאה מהחדרת המיכשור הנחוץ להרדמה, תגובה אלרגית חריפה, תסמונת החום הממאיר, הפרעות בתפקודי מערכות חיוניים ובמקרים נדירים אף מוות. במהלך ההרדמה הכללית מופסקת פעולות הנשימה ועל המרדים להנשים את החולה בעזרת טובוס ומפוח הנשמה או מכונת הנשמה לאורך כול הניתוח

מטרות ההרדמה ותפקידי הרופא המרדים

מניעת כאב בזמן הניתוח ולאחריו (שיכוך כאבים, אנלגזיה).
מניעת תזוזה של המנותח בזמן הניתוח.
הרפיית שרירי המנותח, על מנת לאפשר למנתח לחתוך שרירים.
לא כל המטרות יכולות להיות מושגות על ידי כל שיטות ההרדמה בכל החולים. למשל, כדי למנוע תזוזה של מבוגר בניתוח קטן בעור, מספיק לבצע הרדמה אזורית. אולם, כדי למנוע תזוזה של תינוק בניתוח זהה, יש לבצע לרוב הרדמה כללית או לפחות על ידי טשטוש.

בנוסף למטרות שלשמן מתבצעת ההרדמה, הרופא המרדים אחראי בראש וראשונה על בטיחות המנותח, ועליו מוטלת ההתמודדות המיידית עם מצבי חירום המתרחשים בזמן הניתוח או מיד לאחריו, כמו למשל תסמונת חזה אוויר.

בתום הניתוח מפסיק הרופא המרדים את מתן תרופות ההרדמה. תהליך ההתעוררות נמשך מספר דקות עד שעות. חלקו הראשון, בדרך כלל עד שהמנותח מתחיל לנשום בכוחות עצמו, מתקיים בחדר הניתוח וחלקו השני, עד לחזרה למצב ההכרה המלא, מתקיים לרוב ביחידת ההתאוששות. במידת הצורך ניתנות לחולה תרופות משככות כאבים ו/או נוגדי הקאה. לאחר ההתאוששות עובר החולה במידת הצורך להמשך השגחה וטיפול במחלקות אחרות.

בישראל ובעולם מוגשות תביעות רשלנות רפואית רבות כנגד מרדימים. מדובר בד"כ במקרים של מינון שגוי של חומר הרדמה, או פיקוח של המרדים על מצבו של החולה בעת הניתוח וכדומה.

תביעות רשלנות רפואית בתחום ההרדמה, מצריכות המטיידות בחוות דעת רפואית של רופא מרדים, אשר יפרט בחוות דעתו, מה ההיתה הרשלנות הרפואית ואילו נזקים נגרמו ממנה.

פיצויים אשר ניתנים ע"י בתי המשפט בתביעות רשלנות רפואית של מרדימים, תלויות בגובה הנזק שנגרם. גם נזק זה יתואר בד"כ בחוות הדעת של התובע וכמובן שהנתבעים מפרט נזק שלדעתם נגרם ע"י הרדמה רשלנית בחוות דעת מטעמם.

להערכת סיכוייך להגשת תביעת רשלנות רפואית של רופא מרדים או בתחום הרדמה- ניתן ליצור קשר עם עו"ד ענת מולסון המייצגת מאות נפגעי רשלנות רפואית, בטלפון 0524787850 או במייל: [email protected]

להערכת סיכויי ושווי תביעתך ללא התחייבות יש למלא את הפרטים הבאים או לחייג 8517*

שיתוף

עו״ד ענת מולסון

בעלת תואר ראשון במשפטים. עוסקת בתחום רשלנות רפואית מעל 25 שנים. מרצה בכנסים בתחום הרשלנות הרפואית. בוגרת השתלמות ברפואה למשפטנים באונ' ת"א. חברת האגודה לזכויות החולה. שותפה במשרד נבו מולסון העוסק בתחום הרשלנות הרפואית בלבד. רוב המקרים בהם מטפלת הם רשלנות בזמן הריון, לידה, ניתוחים ואבחון מחלות. לא גובה שכר טרחה מראש, אלא רק בסוף התביעה ורק אם זוכה. השיגה פיצויים של מאות מיליוני שקלים ללקוחותיה.

להערכת סיכויי ושווי תביעתך ללא התחייבות ע"י עו"ד ענת מולסון, יש למלא את הפרטים הבאים או להשאיר לה הודעה בטלפון 8517*

עשוי לעניין אתכם