נזקי רשלנות רפואית בלידה

פקודת הנזיקין מגדירה נזק בצורה ברורה, אולם בתביעות רשלנות רפואית בלידה ההבחנה קשה מכפי שנהוג לחשוב. נזק הוא בעגה המשפטית קודם כל אובדן חיים. לאחר מכן מוגדר נזק בתור אובדן נכס או אובדן נוחות. נזק יכול גם להיות אובדן רווחה גופנית, אובדן שם טוב או חיסור של כל אחד מהאמורים לעיל. יתרה על כך, החוק גורס כי נזק הוא כל אובדן או חיסור שהם תוצרי לוואי של ההגדרות הבסיסיות. לפי בית המשפט יש למונח נזק משמעות רחבה והוא כולל כל הפסד מוחשי, פיזי או לא פיזי, ממוני או לא ממוני. בהנחת המוצא הזו נזק יכול להיות שלילת נוחות גופנית, סבל נפשי ופחד שאין להם ביטוי פיזי.

עבור הערכת פיצויים בתביעות רשלנות רפואית בלידה לוקח בחשבון בית המשפט שני סוגים של ראשי נזק. הסוג הראשון כולל את קבוצת ראשי הנזק הממוניים, בעוד הסוג השני כולל את קבוצת נזקי הגוף הלא ממוניים.

מה הם נזקי גוף ממוניים?

בקטגוריה של נזקי גוף ממוניים מופיעים פיצוי בגין אובדן כושר השתכרות והוצאות על טיפול. פיצוי בגין אובדן כושר השתכרות יכול להירשם לטובת תובע בתביעות רשלנות רפואית בהריון או בלידה בשל פגיעה בכושר ההשתכרות של הניזוק, כתוצאה כמובן מהעוולה שבוצעה כלפיו. ראש הנזק הזה אינו מתייחס לעובר או לילוד אלא בעיקר לאישה. אם נשים בהריון נפגעות בגופן עקב מעשה נזיקין ואינן יכולות להמשיך בעבודתן, בית המשפט פוסק פיצוי בגין אובדן כושר השתכרות.

הנושא של הוצאות בטיפול שכיח יותר בתביעות רשלנות רפואית בלידה. ראשית, בית המשפט בוחן את ההוצאות אותן ספג התובע לשם קבלת טיפול רפואי. בית המשפט כולל בהוצאות אלו גם טיפול סיעודי, טיפול פסיכולוגי, הוצאות בגין טיפול מיוחד והוצאות על אשפוז או הוצאות נלוות על נסיעות. רוב התביעות המוגשות בגין
רשלנות רפואית בלידה כוללות ראש נזק של הוצאות על טיפול. זהו מרכיב בסיסי בתביעות מן הסוג הזה ובית המשפט מתייחס אליו בחומרה.

מהם נזקי גוף לא ממוניים?

הקטגוריה של נזקי גוף לא ממוניים מרחיבה את היריעה ועוזרת להוכיח את המורכבות של תביעות רשלנות רפואית. לא כל תביעת רשלנות מסתיימת במוות חלילה של העובר או בנזקים גופניים בלתי הפיכים לאישה. נזקי גוף לא ממוניים הם לא פחות חמורים, קריטייים וחשובים מנזקי גוף ממוניים. בקטגוריה של נזקי גוף לא ממוניים נכללים בראש ובראשונה כאב וסבל. אלו פיצויים הנרשמים לתובע בשל כאב וסבל עם או בלי ביטוי פיזי. הכאב והסבל יכולים לעמוד בפני עצמם או להתלוות לפגיעה פיזית כלשהי, ובכל מקרה הם מהווים נזק בר-פיצוי בנזיקין.

נזקי גוף לא ממוניים כוללים קיצור של תוחלת החיים ופגיעה בזכות של החולה לאוטונומיה. אין צורך להרחיב על המשמעות של קיצור תוחלת החיים, בעיקר בתביעות רשלנות רפואית בלידה. תביעות המוכיחות קשר בין התרשלות הצוות הרפואי לבין מות העובר או האישה שייכות לרף הגבוה והחמור ביותר של טיפול משפטי. עם זאת, כדאי להזכיר מהי פגיעה בזכותו של החולה לאוטונומיה. זכות זו עומדת לצד נשים בהיריון והיא נקבעת מתוקף חוק זכויות החולה. טיפול רפואי הניתן ללא הסכמה מדעת של החולה מחייב את בית המשפט לפסוק פיצוי עבור הנזקים הלא ממוניים. זהו ראש נזק עצמאי המזכה בפיצוי אפילו אם לא נגרם לחולה נזק גוף.

לסיכום, בתביעות רשלנות רפואית על התובע להוכיח שנגרם לו נזק כתוצאה מטיפול רשלני והנזק יכול להתבטא בצורות שונות.

מבחן הרופא הסביר בתביעות רשלנות רפואית בלידה

מבחן הרופא הסביר בתביעות רשלנות רפואית בודק האם הרופא השתמש בידע וברמת מקצועיות טובה. כיצד יכול לקבוע ביהמ”ש את רמת המקצועיות של הרופא?

אחד הכלים העומדים לרשות בתי המשפט בתביעות רשלנות רפואית הוא מבחן הרופא הסביר. את הכלי הזה ניתן להפעיל גם בתביעות רשלנות רפואית בלידה. תביעות רשלנות רפואית שייכות לקטגוריה של דיני נזיקין, אולם עוולת הרשלנות נובעת מתוך יסוד ההתרשלות. בישראל נהוג משטר על פיו התנהגות המזיק מחייבת אותו בתשלום פיצוי רק אם התנהגותו הייתה רשלנית. משטר זה שונה ממשטר אחריות מוחלטת, בו הפיצוי ניתן לניזוק ללא תלות בתנהגות המזיק.

הסיבה העיקרית לחשיבות מבחן הרופא הסביר בתביעות רשלנות רפואית בלידה היא סטנדרט ההתנהגות המצופה מרופא. מבחינת בית המשפט, חריגה מסטנדרט זה משמעותה רשלנות. מצד שני, בית המשפט לא יכול לבחון לבדו את הסטנדרט המצופה או להכריע בשאלה האם הייתה או לא הייתה חריגה. הסטנדרט הראוי לפי בית המשפט נעזר במבחן של הפרקטיקה המקובלת. המבחן קובע שעל הרופא להשתמש כל הזמן ברמת ידע ומקצועיות המופעלים על ידי רופאים ברמת מקצועיות טובה.

כיצד קובע בית המשפט את רמת המקצועיות של רופא?

בית המשפט קובע את רמת המקצועיות של הרופא, המיילד או אחד מבין אנשי הצוות הרפואי לפי עמדת המומחים בתחום. בית המשפט אינו נוקט עמדה משל עצמו ונעזר בחוות דעת המוגשת לו על ידי התביעה וההגנה. למרות שבתי המשפט מצהירים על עצמם כבעלי סמכות מסוימת, בפועל נדרשת הבנה רפואית ברמה מספקת על מנת לקבל החלטה מן הסוג הזה באופן עצמאי. ככל שרמת ההבנה הרפואית הנדרשת עולה, כך תהיה נטייה קטנה יותר של בתי המשפט להביע דעה ביחס למבחן הרופא הסביר או הפרקטיקה המקובלת.

יש לציין כי התנהגותו של רופא בתביעות רשלנות אינה נבחנת באופן כללי. בית המשפט בוחן את ההתנהגות באופן ספציפי ולפי הנתונים העולים מתוך המקרה. זו הסיבה לכך שטענה למעידה חד פעמית או טעות אינם מהווה הגנה עבור המזיק. מצד שני, טעות של רופא לא נחשבת התרשלות במצבים בהם הוא עושה כמיטב יכולתו למנוע את הנזק. עליו להוכיח כי הביא לידי ביטוי את מיטב כישוריו, הידע המקצועי והכלים העומדים לרשותו, אולם בסופו של דבר התברר כי הייתה פרקטיקה אחרת. כישלון באבחון לדוגמא או חוסר פרופורציה בין הטיפול המבוקש לבין זה הניתן על ידי הרופא הם עילה ברורה להגשת תביעת רשלנות רפואית בלידה. אם לא די בכך, מערכת המשפט בישראל מרחיבה את חובת הזהירות וכוללת בתוכה חובת התייחסות לממצאים גלויים וחובה לקיום תהליכי אבחון וטיפול.

רשלנות באבחון רפואי וטיפול בנשים בהריון

מבחן הרופא הסביר המופעל על ידי בית המשפט לזיהוי התרשלות מצד רופא רלוונטי גם לתהליך אבחון וטיפול בנשים בהריון. הרשלנות לא חייבת להופיע בלידה עצמה. לעיתים רשלנות באבחון מוקדם של בעיות אצל העובר או חוסר אבחון של מומחים הם לא פחות חמורים. רשלנות רפואית מתייחסת לכל שלבי ההריון: החל מטיפולי פוריות במידה וניתנים, דרך האבחון והמעקב אחר ההריון ועד הלידה עצמה. בכל אחד מהשלבים יש רשימת דרישות שונה אותה בוחן בית המשפט בהתאם לתוצאה ולסיטואציה. התביעה צריכה להוכיח התרשלות מצד הרופא וקשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק, בעוד בתי המשפט בודקים האם הרופא הפר את הסטנדרט המצופה מהפרקטיקה המקובלת.

שאלה נוספת שעשויה להתעורר כתוצאה ממשטר של רשלנות היא מה אחריותו של רופא מתמחה. באופן עקרוני, הוא נבחן לפי אותם סטנדרטים של כל רופא וזאת בשל האינטרס הציבורי להבטיח פעולה באיכות גבוהה גם בתהליכי טיפול,

בחירת עורך דין לתביעות רשלנות רפואית בלידה

טיפול בתביעת רשלנות רפואית בלידה דורש מידה גבוהה של מיומנות. מבחינת התובע, הדבר החשוב הוא להיעזר בשירותיו של עורך דין המתמחה בתחום. רק עורך דין מן הסוג הזה מסוגל לספק לתובע את הכלים המתאימים עבור ניהול התביעה. יש משמעות גדולה לתהליך הבחירה בעורך הדין ולכן חשוב להתחיל אותו מוקדם ככל האפשר. מעבר לכך, התייעצות עם עורך דין אמין מאפשרת לזהות את העילה לתביעה ואת סיכויי ההצלחה. המשמעות היא חיסכון עצום בזמן, כסף ועוגמת נפש. עורך דין יכול להצביע על חוזקות או חולשות בתיק ולהסביר ללקוח את כל המאפיינים הקיימים בתביעה מוצלחת. מנגד, עורך דין יכול להמליץ ללקוח שלו על דרכי פעולה אלטרנטיביות. תפקידו של עורך הדין הוא בין היתר להציב את האינטרס של הלקוח בראש סדר העדיפויות. אף על פי כן, השאלה היא כיצד בוחרים עורך דין כזה ומה כולל התהליך.

שלבים בתהליך בחירת עורך דין

יש כמה שלבים אליהם חשוב להתייחס במהלך בחירת עורך דין עבור ניהול תביעות רשלנות רפואית בלידה. השלב הראשון הוא השוואה בין עורכי דין לפי תחומי העיסוק. בניגוד למה שנהוג לחשוב, ההשוואה אינה דורשת רקע קודם. כיום קל לבצע את ההשוואה דרך המחשב או הטלפון החכם במשך 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. אתרי האינטרנט העוסקים בנושא רשלנות רפואית מציגים מידע נרחב על עורכי דין. בנוסף, ניתן לקבל המלצות על עורכי דין ולהשוות ביניהם לפי איזורי מגורים, תחומי התמחות וכן הלאה.

בשלב השני של בחירת עורך דין עבור תביעות רשלנות רפואית בלידה נדרש הלקוח להיכנס אל עובי הקורה. עליו לתאם פגישת ייעוץ עם עורך הדין או נציגי המשרד. מטרת הפגישה היא להכיר את עורך הדין ברמה האישית ולהתרשם ממנו. פגישת ייעוץ היא השלב בו עורך הדין פוגש את הלקוח ובוחן את פרטי המקרה. לא תמיד פגישת הייעוץ ממשיכה להעסקת עורך דין עבור ניהול התביעה, אולם לא ניתן לדלג עליה. פגישת הייעוץ אינה מחייבת אף אחת מהצדדים והיא מספקת ארגז כלים משמעותי עבור לקוח המעוניין להגיש תביעה משפטית מסודרת, עדכנית ורלוונטית.

התכונות הנדרשות מעורך הדין

כפי שניתן לראות, לקוח המעוניין לבחור עורך דין לניהול תביעת רשלנות רפואית בלידה עומד בפני אפשרויות רבות. אפשר לקצר את תהליך הבחירה במידה ויודעים מראש מהן התכונות הנדרשות מעורך הדין. על עורך הדין להיות אמין ובעל ניסיון, אך חשוב לא פחות שתהיה לו את המוטיבציה המתאימה. רק עורך דין המכיר מקרוב את התחום ומחזיק בניסיון מעשי בניהול תביעות מן הסוג הזה יכול לענות על הקריטריונים. לא מומלץ להמר על עורך דין צעיר או להתפשר על איכות השירות הניתן על ידי משרד עורכי הדין. תביעת רשלנות רפואית תלויה בידע, במיומנות וביכולת של עורך הדין לא פחות מאשר בנתוני המקרה הספציפיים.

עורך דין מייצג את הלקוח ועומד לרשותו בכל מקרה של התלבטות. במהלך תביעת רשלנות רפואית בלידה עלולים להתעורר קשיים בלתי צפויים, גם בהיבט המשפחתי או החברתי וגם בהיבט האישי, הנפשי והמנטלי. עורך הדין הוא הגורם איתו הלקוח יכול לדבר בצורה חופשית וברורה. הוא מעורב בכל פרטי המשפטי ויש לו אינטרס משותף להשיג את התוצאות הטובות ביותר. יש לזכור את הפרטים הללו כאשר בוחרים עורך דין ולהשקיע לפחות מספר ימים בהשוואה ומיון. זו הדרך הטובה ביותר לנצל את כישוריו של עורך הדין ולהצליח לנהל תביעה אפקטיבית.

לא אבחנו בזמן סרטן בכליה – רשלנות רפואית?

עו”ד ענת מולסון שלום,

שמי מרדכי ואני בן 25 מנתיבות.

אני פונה אליך לגבי ייצוג משפטי בתחום רשלנות רפואית.

לפני שנה וחצי הרגשתי כאבים בבטן תחתונה.

שלחו אותי מקופת חולים לחדר מיון ועשו לי שם מלא בדיקות. נשארתי שם להערכתי משהו כמו חמש שעות.

בסופו של דבר התגלה גוש של 3 ס”מ בכליה.

לא הסבירו ולא אמרו שיש גוש.

נתנו לי אופטלגין ושלחו אותי לרופאת משפחה להמשך מעקב.

הרופאה ברוב חוצפתה שלחה אותי לדיאטנית כי לדעתה אני כבד משקל ולכן מכאן נובעות הבעיות שלי.

היום מצאו 8 ס”מ סרטן בכליה וכרתו את כל הכליה.

אם היו מאבחנים ומטפלים בשלב שזה היה 3 ס”מ- ניתן היה לנתח באופן רובוטי ולהסיר את הגידול מבלי לכרות את הכליה.

כיום אני חודשיים וחצי אחרי הניתוח עם כאבים קשים, צריך כימותרפיה ונשארו לי שרידים קלים של הסרטן.

אני מבקש את עצתך אם כדאי להגשי במקרה כזה תביעת רשלנות רפואית כי אני זועם על הרופאה שהתייחסה בזלזול לתלונותיי.

אגב גם הכליה השנייה אינה תקינה ואני חושש שעוד אגיע למצב שאצטרך השתלת כליה או שחיי יהיו בסכנה.

המליצו לי עליך כעו”ד מנוסה מאד בתביעות כאלו ואשמח אם תוכלי לייצג אותי.

אגב עבדתי עד המקרה במפעל נחושת בשכר גבוה יחסי ומאז איני עובד ועוולמי חרב עליי.

תודה. מרדכי מנתיבות