סיבוך של קריש דם בעקבות ניתוח לפרוסקופי לכריתת תוספתן

ענת שלום, לגבי אחותי- מדובר על סיבוך של קריש דם בעקבות ניתוח לפרוסקופי לכריתת תוספתן.
יש לה המון טענות על ההתנהלות של בית החולים שרובם נשמעות הגיוניות מאוד, אבל שום דבר מהם לא גרם לנזק בלתי הפיך.
היא גם בהריון וכעת צריכה להזריק לעצמה פעמיים ביום קלקסן למניעת קרישים נוספים.

הדבר היחיד שאני יכולה לחשוב עליו הוא שיש במשפחה היסטוריה משפחתית של קרישיות [אחותי השנייה אחרי לידה עברה תסחיף ראתי] ויתכן ולא בררו את זה כמו שצריך לפני הכניסה לניתוח.

עדיין אני לא יודעת איך בדיוק היו יכולים לעשות בצורה אחרת את הניתוח?
אולי לתת מראש ולמניעה מדללי דם, אבל בכל מקרה חוזרים למצב בו היא צריכה לקחת מדללי דם.

אם בכל זאת את רואה מקום להגיש תביעת רשלנות רפואית- אשמח לשוחח.

תודה. סימה

בדיקת אקג בשל תלונות על כאבים

שלום וברכה

בשבוע שעבר, עברתי בדיקת אקג בשל תלונות על כאבים נמשכים בצד שמאל.

האחות הניחה את הלידים במהופך, הרופאה המפענחת לא שמה לב לכך ואבחנה מצב לבבי חריף ומשום כך שלחו אותי בדחיפות לחדר מיון.

נתקפתי חרדה, לחץ הדם עלה מאד ובסוף התברר שהכל בסדר.

כמובן ששמחתי, אך עברתי אני ובעלי סבל מיותר ושעות של חרדה.

עברנו חוויה טראומטית מיותרת, ובינתיים לא קבלתי כל התנצלות מהרופאה שמפענחת בדיקות אקג.

האם אני יכולה לתבוע את קופת החולים על רשלנות רפואית?

בברכה

לינוי

התרשלות וגרימת נזק בלתי הפיך של רופא השיניים

בעניין התרשלות וגרימת נזק בלתי הפיך של רופא השיניים.

מזה קרוב לשנתיים עברתי השתלות מילוי עצם טיפולי שורש וכל הזמן נאמר שזה הסוף עד שהתייעצתי עם רופא שיניים אחר ונאמר שנגרם לי נזק והכל צריך לעקור כולל שיניים שהיו שלי.

אם לדעתך אפשר להגיש תביעת רשלנות רפואית אשמח אם תייצגי אותי.

תודה. קורין

פגיעה עצבית במהלך ניתוח- האם רשלנות רפואית?

בני בן 8 עשה ניתוח על ידי רופא מומחה. הניתוח הסתבך והמנתח נאלץ לבקש במהלך הניתוח עזרה של מומחה כלי דם, שנאלץ לבצע הפסקה של דימום של עורק שנפגע.

השיקול לדברי כירוג כלי דם היה לבצע מעקפים. בתום הניתוח המנתח סיפר שנפגע וריד,והכירוג טען שנפגע עורק.

הילד קיבל מנת דם ויומיים היה בטיפול נמרץ, בדוח סיכום שחרור לא נכתב דבר על הסיבוכים או מהלך הניתוח, צויין שהניתוח עבר בהצלחה.

חודש לאחר מכן החלטתי על דעת עצמי לבצע בדיקת אימגי, שבו נמצא פגיעה עצבית בכמה מקומות.

היד פאסיבית, כרגע בטיפול, המנתח מתעלם מכול מה שקרה ויחד עם זאת למרות שראה את הילד טוען עדיין שהיתה פגיעת ורידים, שוב הכירוג טוען שהיתה פגיעה בעורק,

הרופאים מסתירים מאתנו מידע לגבי מהלך הניתוח והסיבוכים. נשמח ליעוץ של עו”ד ענת מולסון וליווי בהגשת תביעת רשלנות רפואית.

תודה . צילה

תסמונת כאב קבוע וחריף ושיבוש איכות חיי- – רשלנות רפואית?

לעו”ד ענת מולסון שלום ושבוע טוב!

התרשמתי מאד מהחומר ברשת לגבי התמחותך ופועלך.

אני פונה אליך ומבקש שתקראי ותבחני את הכתוב בקובץ המצורף.

פירטתי בו את השתלשלות הדברים מתחילתה בסוף 2011 עת עברתי ניתוח כריתה חלקית של ערמונית, כחודש לאחר מכן ניתוח תיקון, עד היום עם תסמונת כאב קבוע וחריף ושיבוש איכות חיי.

במידה ולדעתך יש מקום לתביעה אשמח למפגש והמשך בחינה וטיפול בתביעה.

בברכה ובתודה! ניראל

ניתוח להסרה חלקית של הערמונית דרך השופכה

עו”ד ענת מולסון שלום, להלן רקע והשתלשלות והתפתחות הדברים שהביאו לבעיה ממנה אני סובל והאם זאת רשלנות רפואית לדעתך.

שמי אייל בן 46 מתגורר בתל אביב, רווקה ללא ילדים.

החל משנת 2008 אבחנתי כסובל מערמונית מוגדלת בינונית, הגדלה שפירה.
עד ל2012 הייתי במעקב אורולוגי. המעקב כלל: טיפול בתרופה בשם “היטרין” ופעם בשנה בדיקת PSA ו US .
ב2008 עברתי ביופסיה מהערמונית בעקבות עליה בPSA שנמצאה שלילית.
כמו כן התגלתה במהלך השנים אבן קטנה בכליה שמאל שרוסקה פעמיים ובשנים האחרונות נעלמה לחלוטין.

אושפזתי בבית החולים במח’ אורולוגית בעקבות זיהום בדרכי השתן מלווה בחום גבוה וצמרמורות. טופלתי באנטיביוטיקה לוריד וכן הותקן לי קטטר.
בהמלצת הרופאים הוחלפה התרופה לערמונית ב”קסטרל” שוחררתי כעבור 6 ימי אשפוז.

לאחר השחרור, ביקרתי להתייעצות אצל ד”ר. לאחר שבדק אותי ואת מסמכי השחרור שכללו בדיקת US ופלומטריה קבע שאין צורך בניתוח בשלב זה כי הערמונית אינה גדולה מאד והמליץ להמשיך בטיפול התרופתי שהומלץ בבית החולים.

אושפזתי שוב עקב זיהום חוזר בדרכי השתן מלווה בחום גבוה וצמרמורות. הפעם אושפזתי במח’ פנימית בבית החולים.
טופלתי באנטיביוטיקה לוריד, ללא קטטר ושוחררתי כעבור 5 ימים עם המלצה לערוך בירור אורולוגי.

ביקרתי שוב אצל ד”ר להתייעצות. לאחר שבדק אותי ואת מסמכי השחרור הסביר שזיהום חוזר הינו התוויה לניתוח והמליץ על נטילת תרופה אחרת בשם “דואדרט” למשך שנה שבסיומה יחליט אם להמליץ על ניתוח או המשך טיפול תרופתי.

כעבור שנה ביקרתי שוב אצל ד”ר בעקבות זיהום חוזר בדרכי השתן, הפעם ללא חום וצמרמורות.

עקב חוסר השפעה מספקת של התרופה החדשה המליץ על ניתוח להסרה חלקית של הערמונית דרך השופכה.

בהסברים על סיכונים של הניתוח לא הוזכרו הפרעות וכאבים מהסוג שאני סובל מהם מאז הניתוח.

אושפזתי לניתוח ונותחתי באותו ערב. הייתי אחרון המנותחים לאותו ערב.

במהלך האישפוז דיממתי בצורה יוצאת דופן עד ערב השחרור, שלמחרתו היה אמור להיות מוצא הקטטר.

בבוקר השחרור הוצא הקטטר.במהלך השעות שלאחר מכן ועד שעות הערב לא הצלחתי להטיל שתן בצורה סבירה וסבלתי מכאבים עזים ודימום.
אח ואחות, שהיו אחראים במשמרות בשעות אלה לא הזעיקו את המנתח על אף בקשותי והסתפקו בשיחות איתו.

בעקבות השיחות, נתנו לי בהמלצתו, כדורי הרגעה והסבירו שהקושי נובע מלחץ שאני שרוי בו. האח אף איים בשלב כל שהוא שיחזיר לי קטטר וישלח אותי הביתה עד למפגש עם המנתח.

בוצעה שטיפה של השלפוחית דרך קטטר זמני שהוכנס וגילה שיש כמות גדולה של כרישי דם ושאריות רקמה שחסמו את המעבר.

הוטב לי מאד לאחר השטיפה ואף התחלתי להשתין בצורה סבירה. הושארתי להמשך אשפוז באותו לילה ושוחררתי למחרת.

בימים הבאים סבלתי מכאבים ותכיפות גדולה בצורך להטיל שתן, תופעה שהייתה צפויה במהלך ההחלמה.
במקביל סבלתי מהאטה עד כדי עצירה בשעות הערב והלילה של כמות השתן תוך צורך במאמץ להשתנה.

פניתי למיון בתחושה של חסימה ביכולת להטיל שתן.
במיון לא נמצאה חסימה ולא שארית בשלפוחית. שוחררתי עם המלצה לחזור למנתח.

דיווחתי למנתח שזימן אותי לציסטוסקופיה במרפאתו בבלינסון.
בבדיקה שבוצעה גילה שארית רקמה שנותרה באזור המנותח.
הסביר שאינה חוסמת ובמידה וההפרעות ימשכו, יזמן אותי לניתוח קטן וקצר שיבוצע בין ניתוחים גדולים שבמהלכו יסיר רקמה זו.

בימים הבאים שבתי ודיווחתי על המשך התופעות וההפרעות ועל התגברותם.

הוא הפנה אותי למיון ,שיתקינו קטטר ושאגיע כעבור 4 ימים לניתוח התיקון.

בהמשך פניתי למיון ששוב לא מצאו חסימה ולא שארית שתן ושחררו אותי שוב עם המלצה לחזור למנתח.

הניתוח נמשך מעל שעה ולא רבע שעה כפי שהעריך. שוחררתי לאחר 5 ימי אשפוז.

ממועד זה המשכתי לסבול מאותם תופעות ללא שום שיפור,התופעות כללו:
תכיפות בלתי נסבלת בצורך להטיל שתן.
כאבים בין המפסעות .
ירידה דרמטית בכמויות השתן אחה”צ בערב ובלילה.
3 הטלות ליליות עם צורך למאמץ רב במהלך ההטלה.

תמצית תשובותיו של המנתח:
אין לו הסבר להאטה בערב ובלילה ולמאמץ הנדרש בהטלה.
אין הסבר לכאבים שלדעתו אינם מאפיינים בעיה אורולוגית על אף היותם באזור המוזכר.
משך ההחלמה מניתוח כזה הינו כשלשה חודשים.
אני לחוץ מאד וזה מחמיר את הבעיה.
המלצתו לסיכום הייתה להתאזר בסבלנות עד חלוף 4 חודשים מהיתוח השני.

בחודשיים הבאים, בניסיון לברר את מקור הכאבים שלדעת המנתח מקורם אינו אורולוגי, ערכתי בירור גסטרולוגי מקיף.
הברור כלל קולנוסקופיה וגסטרוסקופיה שנמצאו תקינים.
להשלמת הבירור עברתי CT בטן ואגן.בסריקה התגלה בקע מיפסעתי מימין, עם לולאת מעיים כלואה בו.
בהמלצת הכירורג ובברכת המנתח שחשבו שאולי זה מקור חלק מהתופעות עברתי את הניתוח בבית החולים.
לצערי למעט שיפור בעצירות שממנה סבלתי, כל התופעות המפורטות לעי”ל נמשכו ואף החמירו.

בחלוף 4 חודשים מהניתוח השני, שבתי וביקרתי אצל המנתח.
שבתי ושטחתי בפניו את כל התופעות שמהם אני סובל גם בחלוף זמן ההחלמה.
לאחר ששקל ובדק תוצאות ה CT ו US שהבאתי עמי, החליט לזמן אותי למרפאתו לציסטוסקופיה חוזרת וכן להתחיל טיפול תרופתי בתרופה בשם ויזיקאר.

בוצעה בדיקת ציסטוסקופיה שבה מצא שהכל נראה תקין וללא ממצאים בשלפוחית, בערמונית ובשופכה. בהמשך עברתי גם בדיקת פלומטריה.
הממצאים חיזקו את הערכתו שהגורם לתכיפות הינו נפח שלפוחית קטן והמליץ על המשך הטיפול התרופתי.

הייתה לי הטבה זמנית משמעותית בכל התופעות ואז חזרו שוב כל התופעות המפורטות לעי”ל.

הכאב בין המפשעות שבעבר הייה בעוצמה קטנה והייה מופיע לפרקים הפך לכאב חזק וקבוע.

בהמלצת רופא המשפ’ הפסקתי את נטילת התרופה בשל הופעת קשיים בהטלת שתן וצורך במאמץ רב במהלך ההטלה.

 

לאחר שבדק אותי רופא, עיין במסמכים ושמע את השתלשלות הדברים המליץ על מס’ בדיקות דרושות:
נטילת אנטיביטיקה במשך 8 שבועות ובחינת הטבה.
מיפוי עצמות לשלילת OSTETITIS PUBIS .
צילום שופכה רטרוגרידי.
בדיקת אורודינמיקה.
בדיקת שתן לשלילת PCR .

השלמתי את כל הבדיקות בחודשיים הבאים ללא שום הטבה וללא ממצאים כל שהם.
למעט, תחושה מוקדמת בצורך להטיל שאובחנה בבדיקת האורודינמיקה.

העביר לי את מסקנתו מתוצאות הבדיקות וקבע שאני סובל מ: PROSTATITIS TYPE BIII
שנקראת גם CHRONIC PELVIC SYNDROM .
המליץ על בדיקה נוספת בשם “מבחן 4 כוסות” ולהתחיל בנטילת תרופה בשם TOVIAZ.

אני מצהיר כאן שטרם הניתוח לא סבלתי מכאב כל שהוא בין המפשעות ולא התלוננתי על תכיפות במתן שתן מהסוג שאני חווה מאז הניתוחים.
התלונות שלי היו על הזיהומים החוזרים ועל כמה השכמות ליליות להטלת שתן והתופעות גם לא מוזכרות במכתבי הסיכום לביקורים אלה.

כל התופעות המוזכרות הופיעו ברמת החמרה מתמשכת מייד לאחר הניתוח הראשון.הניתוח השני וכן ניתוח הבקע לא שיפרו דבר. למעט ההטבה החולפת בת כחודשיים שהוכרה לעי”ל.

מצבי היום חמור מתמיד והתופעות מהם אני סובל, בתמצית הם:
תכיפות בלתי נסבלת בצורך להטיל שתן ביום ובלילה.
כאב קבוע וחזק בין המפסעות בשורש הפין.
האטה משמעותית בתפוקת השתן החל תוך צורך במאמץ עד כדי כאב במהלך ההטלה.

שגרת חיי ואיכותם השתבשו בצורה דרמטית וקשה מאז הניתוחים בערמונית ובשלהם.

מהי לדעתך ההסתבכרות שנוכל לזכות באם תגישי עבורי תביעת רשלנות רפואית?

 

 

ניתוח ארטיפלקס לתיקון ראיה שגרם נזק

שלום,

הבת שלי בת 18 עברה לפני כשנתיים ניתוח ארטיפלקס לתיקון ראיה.

עברה אצל רופא אשר הבטיח שזה ניתוח שהכי מתאים בגלל שיש לה קוצר ראייה עם מס’ גבוה הוא הבטיח שהניתוח הוא הפיך וממש עודד אותה לבצע אותו.

לאחר הניתוח כבר התחילו סיבוכים וכאבים וחוטים שנשארו מהניתוח.

לאחר כשנה קיבלה שטף דם שפגע לה בעין אחת ימין ולא יכלה לראות הרבה.

זמן עד שנספג הדימום. מכאן התחילו הבדיקות שהיא לא רואה טוב וכשחזרנו לד”ר הוא אמר שיש צילינדר ואפשר לתקן בחינם וכשאמרנו לו שרופאים בבית חולים אמרו שיש קטרקט בעיניים הוא אמר שברור זה היה גם קודם לניתוח היינו בקושי כיצד הוא הציע לבצע ניתוח זה אם יש קטרקט. משם נבדקה אצל הרופאים בבית חולים.

ונאמר שזה לא צילינדר אלא קטרקט במצב לא טוב בעקבות ההשתלה בשני העיניים. המצב הגרוע היה בעין שמאל. נאלצנו ללכת לכל מיני רופאים כדי לבדוק היכן לבצע את הניתוח להסיר את העדשה שהושתלה ולעבור ניתוח קטרקט בכאב גדול היא עברה את הניתוח בעין ימין לפני כשבוע עדיין התוצאות קשות.

יש כתבה של מומחה קטרקט לאחר ניתוח ארטיפלקס איזה נזקים ושהם הפסיקו את הניתוח.

האם אפשר לתבוע את הרופא על רשלנות רפואית? נכון שחתמה על טופס הסכמה יש לנו את כל המסמכים והקבלות על התשלומים ולא הוסברו הסיכונים.

תודה רבה

מיכל

 

סינדרום סרוטנין עקב שימוש בתרופה

לפני חודשיים קיבלתי תרופה לטיפול בדיכאון.

כשלקחתי את התרופה סבלתי מסינדרום סרוטנין קשה והובלתי בניידת לבית חולים.

מאז אני לא יכולה לתפקד וסובלת מהתקפי חרדה קשים.

מעוניינת להגיש תביעת רשלנות רפואית על ידי עו”ד רפואי והמליצו לי עליכם.

תודה. נתנאלה

ניתוח גב שלא הצליח וגרם לשיתוק ברגליים

אימי עברה ניתוח גב לפני כ-4 חודשים הניתוח לא הצליח ושתי רגליה שותקו.

מדובר בניתוח בגב של אימי בת 48 מורה ללשון שלא הצליח והפך אותה לנכה.

המשפחה החליטה שברצוננו להגיש תביעת רשלנות רפואית

ונשמח אם עו”ד ענת מולסון שהמליצו לנו עליה, תחזור אלינו לתיאום פגישה.

תודה. דורון

 

נזק כתוצאה מהזרקת בוטוקס וחומצה היאלורונית לפנים

מדובר בנזק לאחותי בת 28 כתוצאה מהזרקת בוטוקס וחומצה היאלורונית לפנים.

התפתח אצלה זיהום, סבלה מפריחה מוגלתית בכל הגוף. הייתה מאושפזת כשבועיים.

מוקדם לדעת אם נותר נזק קבוע לפנים.

זו הפעם החמישית בה הוזרק לה בוטוקס ע”י אותו הרופא אך זו הפעם הראשונה שקרה סיבוך כזה.

לדבריה לא היתה מודעת לסיכונים של הזרקת הבוטוקס.

הרופא הציע להחזיר לה את עלות הטיפול ורוצה להגיע איתה להסדר.

היא פנסיונרית אבל עובדת מספר ימים בשבוע.

נגרם לה הפסד השתכרות (זניח, של חודש) לה ולבעלה שהסיע אותה לטיפולים השונים.

אם תסכימי לקבל על עצמך את התיק ולהגיש בשמנו תביעת רשלנות רפואית נשמח מאד.

מורין