פסק דין לעניין טיפול פנים

בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
27 אוקטובר 2012
רע”א 5520-07-12 א.מ.י. טכנולוגיות רפואיות בע”מ נ’ הראל ואח’

בפני
כב’ סגן הנשיא אברהם אברהם
מבקשים
א.מ.י. טכנולוגיות רפואיות בע”מ
נגד
משיבים
1.שושנה הראל
2.ד”ר יצחק רמון
3.אלישע בע”מ
4.מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בנצרת (כב’ השופט הבכיר ש’ סרחאן) מיום 25.5.2012

פסק דין

1. המשיבה 3 (להלן התובעת) תבעה את המשיבים 1-2 (להלן המשיבים) כי יפצוה על נזק שנגרם לה בשל רשלנותם בטיפול פנים שהעניקו לה. המשיבים נתנו הודעת צד שלישי למבקשת, יצרנית החומר שלפי הנטען גרם לנזק לו טוענת התובעת.

2. בהודעתם לצד שלישי נסמכו המשיבים, בין השאר, על עילה לפי חוק האחריות למוצרים פגומים, התש”ם-1980 (להלן חוק האחריות למוצרים פגומים). המבקשת ביקשה למחוק עילה זו מן ההודעה. בית המשפט קמא דחה את הבקשה. מכאן בקשת הרשות לערער.

3. לטענת המבקשת, חוק האחריות למוצרים פגומים מעניק זכות פיצוי למי שהמוצר גרם לו עצמו נזק. כיוון שלמשיבים לא נגרם כל נזק גוף, אין הם זכאים להשתתפות מן המבקשת על פי עילה שלפי חוק זה.

4. המשיבים טוענים, בתורם, כי יש לראותם, יחד עם המבקשת, כמעוולים במשותף, וכיוון שכך הם זכאים להשתתפותה של המבקשת בפיצויה של התובעת, גם אם העוולה שעיוולה המבקשת מקורה בחוק האחריות למוצרים פגומים, וגם אם התובעת לא מצאה לצרפה כנתבעת.

— סוף עמוד 1 —

5. במחלוקת זו שנפלה בין בעלי הדין דעתי היא כדעתו של השופט קמא. תביעתם של המשיבים כלפי המבקשת (שלבשה כאן צורה של הודעה לצד שלישי) אינה נסמכת על נזק שנגרם להם עצמם, כי אם על זכותם כי המבקשת תשתתף עמם בפיצוי בו יחויבו, ככל שיחויבו, כלפי הנפגעת, התובעת. זכות זו נגזרת מדיני עשיית העושר, שככל הנוגע לאחריות נזיקית עוגנה בס”ק 84(א) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. השופט קמא סבר, כי סעיף זה חל גם על תביעה שעילתה בחוק המוצרים הפגומים (כשהוא נסמך על סעיף 8 לחוק האחריות למוצרים פגומים), והמבקשת מנסה לשכנע, כי אין לסעיף 84 הנ”ל תחולה לעילה לפי חוק זה. לדידי אין כל צורך להכריע בשאלה, כיוון שחובת ההשתתפות יונקת כוחה מדיני עשיית העושר ולא במשפט, בין אם לפי הצורה שלבשו בסעיף 84 לפקודת הנזיקין ובין על פי דיני עשיית העושר הכלליים. עמד על כך בית המשפט העליון בע”א 3765/95 חוסין נ’ טורם פ”ד נ(5) 573, 580 (1996) לאמור:

“זכות ההשתתפות בין מעוולים מעוגנת בסעיף 84 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. אך גם אלמלא היתה זכות זו מופיעה בפקודה, היה מקום להכיר בה. הטעם לכך הוא, שמן הבחינה המהותית יונקת זכות ההשתתפות מעקרונות כלליים שבדין. היא שייכת, מבחינת מהותה, לדיני עשיית עושר ולא במשפט.”

6. וראו דבריו של פרופ’ א’ ברק שהובאו שם (דיני נזיקין – תורת הנזיקין הכללית (בעריכת ג’ טדסקי, התשל”ז), ע’ 493):

“בישראל, זכות ההשתתפות המוענקת למזיק (בין לאחד ממזיקים במשותף ובין לאחד ממזיקים שגרמו לנזק אחד) היא זכות הנקבעת בפקודת הנזיקין. במהותה הינה זכות המבוססת על עקרונות דיני היושר, הגורסים ש’היושר מחייב שוויון’ (‘equity is equality’). אם שניים חבו כלפי צד שלישי אותה תביעה כספית, והיא סולקה אחר כך על ידי אחד מהם (כך שגם השני שוחרר מהמעמסה הזאת בשלמותה או בחלקה), יהיה הראשון זכאי לחזור ולגבות ממנו דמי השתתפות… טעמו של הנדון הוא, כי במקרה הנ”ל לא יהיה זה מן הצדק, שהחייב ששוחרר מהמעמסה הכספית יתעשר על חשבונו של החייב שנשא בה. מכאן שגם בלי הקביעה בפקודת הנזיקין, המעניקה למזיק זכות השתתפות, היינו מכירים בזכות זו מכוח דיני הכעין-חוזה.”

7. ומוסיף פרופ’ ד’ פרידמן, בספרו דיני עשיית עושר ולא במשפט (התשמ”ב) ע’ 211 (אף הוא הובא בעניין חוסיין הנ”ל):

“…המזיק אשר שילם זכאי להשתתפות מן המזיקים האחרים. זכות ההשתתפות קיימת מכוח עקרונות כלליים, אך, למעשה, נקבעה בס’ 84 לפקודת הנזיקין הוראה מפורשת בענין השתתפות בין מעוולים האחראים לאותו נזק. נראה, כי הסיבה לקביעת הוראה זו נעוצה בצורך שהיה קיים, להסיר מחסום בפני תביעת השתתפות זו, ואשר מקורו בכלל בעניין עילה בת עוולה. כאמור, עקרונית יש מקום להכיר בזכות ההשתתפות גם ללא הוראה זו.”

8. לסיכום, לפי הטענה – המבקשת והמשיבים הינם מעוולים במשותף, חלקם מכוחה של עווולת הרשלנות (הרפואית), חלקם מכוחו של חוק האחריות למוצרים פגומים. את הנזק עם גרמו

— סוף עמוד 2 —

במשותף, האחד עיוול (לפי הטענה) לפי פקודת הנזיקין (רשלנות רפואית) והאחר לפי חוק האחריות למוצרים פגומים. על כן חייבים שניהם כלפי התובעת-הנפגעת (יחד ולחוד, ככל שתוכח אחריותו של כל אחד מהם), ומכאן גם זכותם לשיפוי הדדי, ואין זה מעלה או מוריד אם התובעת בחרה לתבוע מקצת המזיקים (המשיבים), ולהותיר את האחרים (המבקשת) מחוץ לתביעתה (לדיעה שונה ראו נא ת”א (ב”ש) 240/91 כדמיאן נ’ חנוכוב, תקדין (1995)).

9. מן הטעמים הללו הנני דוחה את הבקשה. המבקשת תשלם למשיבים 1-2 שכר טרחת עורכי דין בסך של 7,500 ₪.

ניתן היום, י”א חשון תשע”ג, 27 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.

אברהם אברהם

פסקי דין ברפואה בחינם

עו”ד ענת מולסון שלום, חיפשת פסקי דין ברפואה בחינם והגעתי לאתר שלך. תוכלי לעדכן אותי על פסקי דין אחרונים בתחום רפואה מיילדותית כי יש לי משהו דומה. תודה. עו”ד מחיפה

רשלנות רפואית בטיפול בפגים

פונים אלינו הורים רבים בשאלות בנושא רשלנות רפואית בטיפול בפגים.

על מנת לבחון כל מקרה לגופו, אנו אוספים את התיק הרפואי מבית החולים ומתייעצים עם רופא מומחה ברפואת פגים, לצורך גיבוש החלטה אם כדאי להורים ולנו להיכנס לתהליך של תביעה. לשלאלות בנושא, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון שפרטיה משמאל.

פג הוא תינוק שנולד לפני שבוע 37 להריון. הבעיות האופייניות לפגים נובעות מחוסר בשלות של מערכות הגוף השונות והן שכיחות יותר ככל שמשך ההריון קצר יותר ,פגות מוקדמת כרוכה באשפוז ממושך יותר ובהתמודדות אינטנסיבית של ההורים והצוות המטפל בבעיות רפואיות ורגשיות רבות.

תינוק הנולד לפני 37 שבועות של הריון נקרא פג,preterm,
ותינוק הנולד לאחר יותר מ-42 שבועות הריון נקרא בשל ביתר,post-term.
קביעת הפגות נעשית עפ”י שבוע ההריון בלידה ולא עפ”י משקל הלידה.

פגים מחוברים למוניטור שעוקב אחר דופק, נשימה וסטורציה (ריווי חמצן בדם), בנוסף נמדדים לחץ דם ,חום הגוף וריכוז הסוכר בדם. 

פגים חשופים יותר לזיהומים בשל העובדה שהמערכת החיסונית בגופם טרם השלימה את התפתחותה וגופם מתקשה להתמודד עם חדירה של מזהמים.

בדרך כלל המראה הראשון של התינוק, המחובר לחוטים ומכשירים, הוא חוויה לא קלה עבור ההורים. צוות הפגייה ער לרגשות אלו וייתן הסבר הנדרש ותמיכה כדי להפוך את הביקור לקל ככל האפשר.

חוסר בשלות של המערכות החיוניות אצל הפג גורם להפסקות נשימה (אפנאות) והאטות בקצב הלב (ברדיקרדיות) ולכן פגים מחוברים למוניטור המאפשר בקרה ומעקב אחר מספר נשימות ודופק של היילוד. חיישן נוסף נצמד לכף רגלו של הפג או לשורש כף ידו, מודד את ריווי החמצן בדם (סטורציה). באזור הבטן ליילוד מחובר חיישן אשר מודד באופן רציף את חום גופו. בנוסף לרבים מהפגים יהיה מחובר עירוי עם נוזלים ותרופות . לחלק מהיילודים יהיה מחובר עירוי לטבור .
דרך חלל הפה של היילוד עוברת (זונדה) צינורית לקיבה לצורך שאיבת הפרשות מהקיבה ובהמשך הצינורית משמשת לצורך האכלת הפגים. דרך אחד הנחיריים או הפה עלול להיות מוחדר צינור להנשמה מלאכותית ( טובוס) או צינור חמצן. היילודים אשר זקוקים לחמצן בלבד יקבלו את החמצן דרך חופה מפלסטיק (Hood) שקוף אשר תהיה סביב ראשם.

המוניטור קורא את קצב הלב וקצב הנשימה, ולעיתים גם את ריוויון החמצן בדם (סטורציה) ולחץ הדם.
לאחר קבלתו שוכב הפג באינקובטור פתוח (משטח עם גוף חימום מעליו) האינקובטור הזה מאפשר מגע רציף ונוח עם היילוד,ולאחר שמתייצב היילוד הוא מועבר לאינקובטור סגור. 
מכונת הנשמה ואביזרים אחרים הנותנים תמיכה בנשימה: חלק מהפגים אינו מסוגל לנשום בכוחות עצמו וזקוק לעזרה עי’ הנשמה מלאכותית, בעזרת מכונת הנשמה. פגים אחרים יסתפקו בחמצן בלבד וסביב ראשם תהיה חופה (Hood) מפלסטיק אליה מובא החמצן. שלב ביניים הוא מכשיר המזרים חמצן דרך נחיריים בלחץ חיובי (Nasal-CPAP) .
סופרי טיפות ו-pump: פגים שאינם מקבלים אוכל כלל או נמצאים בשלב “בניית הזנה” נזקקים להשלמה של הנוזלים בעזרת עירוי המוחדר לווריד הטבור,לווריד ביד, ברגל או בעור הקרקפת. כמות הנוזלים הניתנת בעירוי מחושבת לפי מספר טיפות בדקה או לפי מספר סמק’ בשעה. עירוי ניתן בשקית דרך מכשיר של סופר טיפות (Ivac). כמו כן מקבלים פגים ויילודים תרופות בהזלפה לאורך זמן. קצב ההזלפה ניתן לחשוב בעזרת מכשיר pump הדוחף את בוכנת המזרק בקצב הרצוי.

אפניאה וברדיקרדיה:
אפנאה-הפסקת נשימה במשך יותר מ-20 שניות או פחות מכך אם מלווה בירידת דופק. תופעה נפוצה אצל פגים ונובעת מחוסר בשלות של המערכת האחראית לוויסות הנשימה במוח ובנוסף כל שינוי במצב הפג כמו: התקררות, סטרס, עייפות, מחלות, זיהום וכו’ עלול לגרום לאפנאה.
ברדיקרדיה- האטת קצב הלב פחות מ-100 פעימות בדקה (קצב לב תקין של פג/יילוד נע בין 100-200 פעימות לדקה). בדרך כלל ברדיקרדיה מלווה את האפנאות.
טיפול:
גירוי הפג עי’ טפיחות קלות בגבו
מתן תרופה בשם Aminophylline או קופאין.
הנשמה מלאכותית במקרה של אפנאות קשות ומרובות.
סטורציה:
מדידת רוויון החמצן בדם, נמדדת ע”י מכשיר המחובר לרגל או ליד, ערכים תקינים מעל 85%.
אנמיה:
אנמיה-מצב של חוסר דם האופייני לפגים,לעיתים דרוש מתן דם לצורך התיקון.
סיבות לאנמיה:
דימום
חוסר ייצור מספיק של כדוריות אדומות
הרס של כדוריות אדומות
אצל פגים הסיבה העיקרית לאנמיה,היא לקיחת דם לצורך בדיקות.
הטיפול הוא מתן דם במקרה של אנמיה חריפה המלווה בסימפטומים כמו אפנאות,התנשמות ועליה בצריכת החמצן.
הטיפול למניעת האנמיה בפגים הוא מתן ברזל ומתן סדרת זריקות של EPO(הורמון המעודד צמיחה של כדוריות אדומות)
צהבת של היילוד והטיפול בה:
בילירובין- חומר הנוצר באופן תקין מפירוק כדוריות אדומות. זהו חומר בעל צבע צהוב ולכן כאשר רמתו בדם עולה,יופיע גוון צהבהב בעור ובלחמיות העיניים. העלייה ברמת בילירובין בדם נובעת מיכולת פחותה של הכבד לפרק את הבילירובין בשל חוסר בשלותו.
הטיפול הוא פוטותרפיה-טיפול עי’ נורות מיוחדות, המאירות על הפג. בזמן הטיפול הפג שוכב שעיניו מכוסות בכיסוי עיניים מיוחד.
PDA-Patent Ductus Arteriosus
בתקופה של החיים העובריים הריאות אינן בשימוש ולכן קיים כלי דם (דוקטוס) העוקף את זרימת הדם מהלב לראות.
לאחר לידה עקב חשיפת התינוק לאוויר והפעלת ריאותיו, אמור הדוקטוס להסגר, אבל אצל חלק מהפגים נשאר הדוקטוס פתוח זמן רב. כאשר הדוקטוס נשאר פתוח מוצפות הריאות בדם , עודף דם זה יכול להביא לאי ספיקת לב.
טיפול:
מתן תרופה בשם Indomed או איבופרופן.
הגבלת כמות הנוזלים
מתן תרופות משתנות לפי הצורך
לעתים יש צורך בניתוח לסגירת הדוקטוס
BPD
מחלה כרונית של הריאות האופיינית לפגים ונגרמת מההנשמה והחמצן.
הפגים סובלים מקוצר

נשימה, זקוקים להמשך טיפול בחמצן, מתעייפים בזמן האוכל וזקוקים לתרופות שונות. הפגים מחלימים במשך שבועות עד חודשים. הם זקוקים לחיסונים מיוחדים ומעקב מרפאת ראות לאחר שחרורם.

הידבקויות במעיים – רשלנות רפואית?

אחותי בת 38 עברה ניתוח לכריתת רחם בעקבות ציסטות ברחם. במהלך הניתוח ראו
הרופאים כי יש לה הידבקויות במעיים והזמינו רופא כירורג שהוציא לה חלק
מהמעיים האם זה בסדר? האם כך ראוי להיות? לא היו צריכים לשאול אותה קודם
או לפחות להחתים אותה על הסכמה לכך? מה לעשות מבחינת תביעת רשלנות רפואית? אודה על תשובתכם המהירה. בכבוד רב. שולה

ניתוח אף כושל – רשלנות רפואית?

עו”ד ענת מולסון שלום, אני נותחתי ביום הזכרון האחרון בניתוח לתיקון ניתוח אף כושל שעשיתי בעבר ויישור מחיצות האף. אני בחור בן 28 ומן הסתם לקחתי על עצמי את הניתוח הנוסף לאחר שהרופא שכנע אותי שהניתוח יעזור לי לנזלת הכרונית ממנה סבלתי ויתקן לי את הפגם האסטטי. שילמתי הון כסף וסבלתי המון רק כדי לגלות שהניתוח לתיקון יצא עוד יותר גרוע מהראשון. התיקון בכלל לא תוקן ויש לי אף נטוי חזק הצידה. מה עלי לעשות מבחינת תביעת רשלנות רפואית? תודה. גיא

הפסיקו ניתוח באמצע – רשלנות רפואית?

עו”ד ענת מולסון שלום, הפסיקו לי את הניתוח באמצע. לפי דברי הרופאה המנתחת העיניים שלי שקועות ולכן היא לא המשיכה את הניתוח .עניים שקועות זהוא מאפיין שניתן לראות ללא כל בדיקה ולכן הפניה שלי אליכם .כתוצאה מהניתוח אני נזקק עכשיו לטיפול מלא של חודש עם טיפות אנטיביוטיקה ונוזלים אחרים בנוסף נוצר לי שטף דם בעיין שהולך וניספג. זהו רק חלק קטן ואני מעוניין לתבוע באמצעותך על רשלנות רפואית. מיכה