איסכמיה – היפוקסיה – רשלנות רפואית?

איסכמיה מוגדרת בתור זרימה לא מספקת של דם אל איבר מסוים בגוף. איסכמיה נגרמת בדרך כלל בגלל היצרות או סתימה של כלי דם. איסכמיה יכולה להיגרם באיברים שונים בגוף. חובה לטפל באיסכמיה בזמן על מנת למנוע מצבים של חסימה מלאה של אספקת דם לאיבר הפגוע. במקרים רבים, ישנן תביעות רשלנות רפואית בלידה בנושאים אלו. מדובר על מצבים בהם במהלך ההריון או הלידה, אספקת הדם של התינוק מצטמצמת או כמות החמצן בדם פוחתת (תנאים המכונים איסכמיה והיפוקסיה, בהתאמה) והתינוק נכנס למצב של “מצוקה עוברית” ונמצא בסיכון לנזק מוחי בלתי הפיך או אף למוות. בגלל הסיכון הגבוה של מצוקה עוברית, זה מצב שמחייב פתרון מיידי של הצוות הרפואי ואם הוא אינו מבוצע בזמן או כראוי ונגרם נזק- קיימת לכאורה עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית.

 

מקרי רשלנות רפואית איסכמיה / היפקסיה

איסכמיה יכולה להיגרם בעורקים הכליליים שמובילים את הדם ללב, במעי הגס והדק, ובעורקי הצוואר. הגורמים לאיסכמיה יכולים להשתנות אבל באופן כללי, הימנעות מעישון, הקפדה על פעילות ספורטיבית, איזון שומנים וכולסטרול בדם, איזון לחץ דם, שמירה על משקל תקין, ואיזון סוכרת, יכולים לתרום להורדת הסיכוי לאיסכמיה.

תסמיני האיסכמיה, ודרך הטיפול בה יכולים להשתנות לפי האיבר הפגוע. למשל, איסכמיה בעורקים הכליליים יכולה להסתמן בצורה של קוצר נשימה במאמץ וכאבים מפושטים באזור החזה בזמן המאמץ. ככל שהאיסכמיה חמורה יותר כך גם התסמינים. איסכמיה מלאה משמעותה אוטם בשריר הלב (התקף לב), או אוטם בעורקי הצוואר (אירוע מוחי).

הטיפול באיסכמיה יהיה בהתאם לאיבר הפגוע. איסכמיה לבבית לדוגמא מאובחנת בדרך כלל באק”ג במאמץ, אך היא יכולה להופיע גם באק”ג במנוחה. לאיסכמיה יש תבנית ברורה מאד באק”ג שחשוב מאד להכיר אותה. במידה ומופיעים סימני איסכמיה נשלח המטופל לבדיקת אק”ג במאמץ. הסגוליות של בדיקה זו בגילוי איסכמיה נחשבת לגבוהה יחסית. יחד עם זאת, ישנם מקרים, בעיקר אצל נשים, בהן הבדיקה מפספסת. במידה והתוצאה חיובית, הקרדיולוג יחשוב האם מלבד טיפול תרופתי, להפנות לביצוע מיפוי לב (CT קורנרי) או לביצוע של צנתור, לבדיקת מצב הסתימה בעורקים הכליליים שלכם. מי שמאובחן עם איסכמיה נדרש לנהוג בזהירות בביצוע פעילות גופנית.

אולי גם יעניין אתכם:

עילות תביעה בגין רשלנות רפואית איסכמיה / היפוקסיה

• היעדר אבחון, אבחון מאוחר, אבחון שגוי של איסכמיה / היפוקסיה

• מעשים ומחדלים רשלניים שהיו יכולים להוביל לחוסר טיפול, השהייתו, או החלטה על ביצוע הליך רפואי בלתי מתאים שיכלו לגרום לתובע נזק גופני או להחמיר את מצבו.

• אי לקיחת אנמנזה מפורטת הכוללת גיל (חלק מהפגיעות האיסכמיות אופייניות בעיקר לגיל בוגר, אך ישנן פגיעות איסכמיות כגון איסכמיה של המעי שיכולה להתרחש גם בגיל צעיר), מין, רקע בריאותי (מחלות רקע כגון, השמנת יתר, הפרעת כולסטרול ושומנים בדם, סוכרת לא מאוזנת, יתר לחץ דם, ועוד, מעלות את הסיכון לאיסכמיה), ועוד. נדרשת בדיקה גופנית על ידי הרופא ועמידה על התסמינים המתוארים על ידי המטופל.

• אי הפניה לביצוע בדיקות כולל בדיקות כלליות, אק”ג במנוחה, אק”ג במאמץ, הולטר אק”ג 24 שעות, מיפוי לב, דופלקס עורקים, בדיקות הדמיה, ועוד. בהתאם לאיבר שחושבים שנפגע.

• רשלנות בפענוח תוצאות בדיקות (רשלנות נפוצה היא רשלנות בפענוח תוצאות בדיקות דם ואק”ג)

רשלנות רפואית במתן תרופות מבחינת סוג ומינון ומבלי לוודא את רגישות המטופל לתכשיר.

• רשלנות בפרוצדורה הטיפולית לטיפול באיסכמיה היפוקסיה.

 

לשאלות בנושא רשלנות רפואית איסכמיה / היפוקסיה, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון שפרטיה בראש העמוד משמאל

רשלנות רפואית- הרעלה

רשלנות רפואית הרעלה

 

הרעלה היא סוגיה עצובה מאד, במיוחד לאור העובדה שחלק ניכר ממקרי ההרעלה פשוט ניתן למניעה. הרעלה יכולה להיות מקרית ויכולה להיות מכוונת- ניסיון התאבדות, ניסיון רצח. במקרה של הרעלה חשוב מאד לפעול מהר, וחשוב לזהות את החומר שגרם לפגיעה. ישנם חומרים שההרעלה שלהם פחות מסוכנת, וישנם חומרים שיגרמו למותו של הנפגע תוך זמן קצר מאד.

לדוגמא, החומר הפעיל בצמח הרדוף הנחלים שגדל בגינות הקרבות לביתכם, מזכיר מאד את התרופה הקרדיאלית הותיקה דיגוקסין. כל החלקים בצמח רעילים מאד, והכנה של תה מעלי הצמח, יכולה להוביל אתכם ישירות למחלקת טיפול נמרץ לב הקרובה לביתכם, עם הפרעות קצב מסכנות חיים.

מקרי רשלנות רפואית הרעלה

הגורמים להרעלה הם שונים ומגוונים- מפגיעה על ידי בעל חיים, ועד לניסיונות אובדניים באמצעות הרעלת תרופות- אקמול, תרופות פסיכיאטריות, ועוד. הגורמים יכולים להשתנות גם מאזור לאזור בהתאם לסביבה. בחלק מהמקרים, מדובר ברשלנות של הורים, כאשר ילד לקח בטעות תרופה ששייכת להורים, מיותר לציין שהפגיעה במקרים הללו עלולה להיות אנושה. בנוסף, אם יש חשד כי הרעלה היא ניסיון פגיעה מכוון בילד חובה על הצוות הרפואי לפי חוק לדווח על כך לגורמים המוסמכים.

לפעמים ישנם מצבים בהם אדם לוקח מינון גבוה מדי של תרופה עד כדי הרעלה ואפילו לא מודע לכך. למשל אסור לקחת מעבר ל-8 כדורי אקמול ביום, ואף פחות מכך אם אתם נוהגים לשתות משקאות אלכוהוליים, משום שאתם יכולים לגרום נזק בלתי הפיך לכבד שלכם.

הטיפול במטופל המורעל ישתנה לפי גורם ההרעלה. ישנם מקרים בהם מועיל לבצע שטיפת קיבה או דיאליזה, אך בחלק מהמקרים הטיפול יהיה תומך בלבד לפי מצבו של המטופל. אם יש חשד לביצוע הרעלה מכוונת חשוב מאד לבצע הערכה פסיכיאטרית על מנת לשקול המשך טיפול בנפגע.

עילות תביעה בגין רשלנות רפואית הרעלה

• היעדר אבחון, אבחון שגוי, אבחון מאוחר של הרעלה

• מעשים ומחדלים רשלניים שהיו יכולים להוביל לחוסר טיפול, השהייתו, או החלטה על ביצוע הליך רפואי בלתי מתאים שיכלו לגרום לתובע נזק גופני או להחמיר את מצבו.

• רשלנות רפואית עקב אי זיהוי, זיהוי מוטעה, זיהוי מאוחר של החומר ממנו הורעל המטופל

• אי ביצוע של בדיקה גופנית לבדיקת מצבו של הנפגע עקב הרעלה

• אי הפניה לביצוע הערכה פסיכיאטרית לאחר הרעלה מכוונת

• רשלנות רפואית אי הפניה לביצוע בדיקות כולל בדיקות כלליות, בדיקות הדמיה (רנטגן, CT, אולטרה סאונד), ובדיקות נוספות בהתאם לחומר ממנו נפגע המטופל ובהתאם למצבו

• רשלנות רפואית במתן תרופות לטיפול בהרעלה מבחינת סוג (תרופות שמתנגשות עם הרעלן), מינון, ומבלי לוודא את רגישות המטופל לתכשיר

• מתן אנטידוט מאוחר או אנטידוט שגוי

• אי דיווח לרשויות המתאימות אם המורעל הוא ילד ויש חשד לרשלנות או לפגיעה מכוונת של הורים

לשאלות בנושא רשלנות רפואית הרעלה, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון

רשלנות רפואית אנדוקרדיטיס

רשלנות רפואית אנדוקרדיטיס היא הנושא של המאמר הבא.

האנדוקארד הוא החלק שמהווה את פנים הלב, אנדוקרדיטיס היא דלקת באחד מהמסתמים שיש לנו בלב. המחלה מתפתחת בדרך כלל אצל חולים שידוע לחולה ולרופא כי החולה סובל ממום באחד ממסתמי הלב, או מום אחר בלב. בנוסף המחלה יכולה להופיע אצל מזריקי סמים, משום שבהזרקה חודרים פעמים רבות חיידקים למחזור הדם. צורה אחרת של המחלה היא כמחלה ראומטית.

מקרי רשלנות רפואית אנדוקרדיטיס

הטיפול באנדוקרדיטיס יכול להשתנות מחולה לחולה. חשוב מאד לאבחן את המחלה בזמן על מנת להימנע מסיבוכים. לאנדוקרדיטיס יכולים להיות סיבוכים שונים- דליפה אקוטית של המסתם שתגרום להלם, בעיות במערכת ההולכה, אוטם בשריר הלב, תסחיף ריאות, אירוע מוחי, ועוד.

הטיפול במחלה יכול להיות טיפול אנטיביוטי, שהוא בדרך כלל ארוך זמן, בשל המיקום שבו המחלה מתקיימת. כאשר במקרים מסוימים בהם האנטיביוטיקה אינה משפרת את המצב משום שהיא אינה יעילה, או שלמטופל יש אי ספיקת לב, הפרעה קשה בתפקוד המסתם, ועוד, ישנו צורך בניתוח להחלפת מסתם.

מטופלים שיש להם בעיה מסתמית ואמורים לעבור טיפול שיניים מקבלים אנטיביוטיקה לפני הטיפול כדי למנעו אנדוקרדיטיס.

עילות תביעה בגין רשלנות רפואית אנדוקרדיטיס

• אבחון מאוחר, היעדר אבחון, אבחון שגוי של אנדוקרדיטיס

• מעשים ומחדלים רשלניים שהיו יכולים להוביל לחוסר טיפול, השהייתו, או החלטה על ביצוע הליך רפואי בלתי מתאים שיכלו לגרום לתובע נזק גופני או להחמיר את מצבו.

• אי לקיחת אנמנזה מפורטת הכוללת גיל, מין, רקע בריאותי (המחלה מתפתחת בדרך כלל אצל חולים שידוע כסובלים ממום לבבי, חולים עם היגיינת פה לקויה, או משתמשי סמים שמזריקים את הסם), ועוד. כמו כן נדרשת עמידה מדוקדקת על התסמינים הכוללים בין השאר חום, אוושה בלב, צמרמורת, הזעה בלילה, ירידה במשקל, קוצר נשימה, דם בשתן, ועוד.

• רשלנות בביצוע ניתוח להחלפת מסתם כתוצאה מאנדוקרדיטיס

• אי הפניה לביצוע בדיקות כולל בדיקות כלליות, בדיקת אק”ג, צילום חזה, ואקו לב.

• רשלנות במתן תרופות מבחינת סוג ומינון ומבלי לוודא את רגישות המטופל לתכשיר

פסקי דין רשלנות רפואית אנדוקרדיטיס

ת”א 959/00 סמירה נ’ קופת חולים כללית- התובעת בת 17 וחצי הגיעה למרפאתה של הנתבעת 9 ימים לאחר שעלתה לישראל. היא נבדקה על ידי רופאת המשפחה ומסרה לה שהיא סובלת מתופעות שונות מזה כחודש וחצי. הרופאה הפנתה את התובעת לבדיקות. חודש אחרי שנבדקה אצל רופאת המשפחה הגיעה התובעת לרופא ריאות שהעלה לראשונה את החשד לאנדוקרדיטיס. היא הופנתה לבית החולים רמב”ם ושם אושפזה. היא החלה לקבל טיפול אנטיביוטי למחלה, ומאוחר יותר קיבלה אירוע מוחי שהוביל לשיתוק בפלג גוף ימין. 7 ימים לאחר האשפוז עברה ניתוח להחלפת מסתם. בית המשפט קבע שרופאת המשפחה התרשלה במעשיה כאשר לא הפנתה אותה לבית החולים בביקור הראשון, או לפחות בביקור שני אצלה.

לשאלות בנושא רשלנות רפואית אנדוקרדיטיס, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון 

היפוגליקמיה- רשלנות רפואית בטיפול בהיפוגליקמיה

היפוגליקמיה- Hypoglycemia – רשלנות רפואית בטיפול בהיפוגליקמיה היא נושא המאמר הבא.

משמעות המונח הרפואי היפוגליקמיה היא רמה נמוכה מידי של סוכר בדם. מצב של ירידה חדה מידי של רמת הסוכר בדם מסכן את התפקוד התקין של מערכות שונות בגוף, ובכללן המוח שרמה תקינה של סוכר בדם נדרשת על מנת לשמור על תפקוד מוחי תקין. סינדרום נפוץ ומסוכן ביותר אצל חולי סוכרת נקרא, Dead in Bed. קרי, אדם שלא חש בירידת רמת הסוכר בדם בזמן השינה, ולכן לא טופל והדבר גרם למותו. חשוב לציין שהיפוגליקמיה יכולה להיות גם סימן למחלות אחרות מלבד סוכרת. היפוגליקמיה יכולה להיגרם לדוגמא במצבים של עלייה בניצול סוכר, הפרעה באספקת חומרים אלטרנטיביים לסוכר, והפרעה בתוצרי הכבד. הטיפול בהיפוגליקמיה תלוי בשלב שבו נמצא האדם. אדם מתקשר שמודע למצבו חייב לשתות משקה ממותק (גם אם הוא סוכרתי) וזאת על מנת להעלות את רמת הסוכר בדם. לאחר השתייה עליו לאכול פחמימה כדי לשמור על רמה זו. אדם שנמצא כבר במצב שהוא מחוסר הכרה חייב בפינוי מיידי לבית החולים, הצוות הרפואי בניידת יזריק לאדם זריקת גלוקגון, שמטרתה להעלות באופן מיידי את רמת הסוכר בדם ולהחזיר את הנפגע למצב של הכרה מלאה.

היפוגליקמיה- מקרי רשלנות רפואית בטיפול בהיפוגליקמיה

רמה נמוכה מידי של סוכר בדם, היא רמת סוכר מתחת ל-70 מ”ג/ד”ל. בשל העובדה שבמצב של היפוגליקמיה, משתחררת כמות ניכרת של הורמון האדרנלין, אדם בהיפוגליקמיה, יכול להיראות כמו אדם שנמצא בהתקף חרדה- דפיקות לב, חיוורון, הזעה, ועוד. ככל שרמת הסוכר בדם מתדרדרת, כך גם הסימנים נעשים חמורים יותר. אדם במצב זה יכול להיות כמעט שלא מודע למעשיו, למלמל דברים שאינם קשורים, בשלב מסוים יופיעו גם הפרעות בראיה, התרחבות של האישונים בעין, ובמצב החמור ביותר גם פירכוסים, איבוד הכרה, ובסופו של דבר ייתכן גם מוות.

היפוגליקמיה- עילות תביעה בגין רשלנות רפואית בטיפול בהיפוגליקמיה

• אבחון שגוי, אבחון מאוחר, היעדר אבחון של היפוגליקמיה

• אי לקיחת אנמנזה מפורטת הכוללת, רקע בריאותי (ישנן סיבות שונות לפיתוח היפוגליקמיה, כאשר התופעה נפוצה ומוכרת במיוחד אצל חולי סוכרת), טיפול תרופתי (ישנן תרופות שיכולות לגרום לירידת רמת הסוכר בדם או למסך ירידה מסוג זה), וכן עמידה על התסמינים המתוארים על ידי המטופל, ולפי התרשמות איש הצוות הרפואי.

• מעשים ומחדלים רשלניים שהיו יכולים להוביל לחוסר טיפול, השהייתו, או החלטה על ביצוע הליך רפואי בלתי מתאים שיכלו לגרום לתובע נזק גופני או להחמיר את מצבו.

• אי הפניה לביצוע בדיקות כולל בדיקת רמת סוכר בדם, בדיקת רמת אינסולין בדם, אק”ג ועוד.

• רשלנות במתן תרופות מבחינת סוג ומינון ומבלי לוודא את רגישות המטופל לתכשיר. לדוגמא, ישנן תרופות שממסכות את התחושות הנלוות לירידת סוכר בדם וכך יכולות לסכן את חייהם של חולי סוכרת.

לשאלות בנושא רשלנות רפואית באבחון או בטיפול בהיפוגליקמיה, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון

רשלנות רפואית- אק"ג

רשלנות רפואית בפענוח בדיקת אק”ג היא נושא המאמר הבא.

בדיקת אק”ג היא בדיקה שמטרתה לבדוק את מצב תפקוד הלב. אק”ג הוא למעשה פלט דף שיוצר מכשיר הקרדיוגרף, ובו נרשם המתח החשמלי בלב. בדיקה זו יכולה לעזור לרופא לגלות לדוגמא, האם קצב הלב איטי מדי או מהיר מידי, סדיר או לא סדיר, האם יש בעיה אלקטרוליטית, האם אתה נמצא בסיכון להתקף לב, או בזמן של התקף לב או הפרעת קצב אחרת. בנוסף, הוא יכול ללמד את הרופא האם הלב שלך גדול מידי או שאתה לוקה בתסחיף ריאתי. רישום האק”ג מראה את מחזור הלב מ-12 נקודות שונות, והוא צופה במחזור הלב מ-12 מוקדים שונים. פענוח נכון של תרשים אק”ג הוא שלב קריטי מאד בטיפול הנכון במטופל משום שהוא יכול לסייע לרופא להחליט היכן הבעיה ומה הטיפול המתאים.

מקרי רשלנות רפואית בפענוח בדיקת אק”ג

בתרשים אק”ג יש משמעות לכל פרט ופרט. ראשית, חשוב מאד לאבחן את החולה ולא לאבחן את התרשים, משום שמכשיר אק”ג יכול גם לטעות. הסיכוי שיש אוטם בשריר הלב לילדה בת 6 לדוגמא הוא נמוך מאד גם אם המכשיר פולט לכם אבחנה של אוטם חריף בשריר הלב.

תרשים אק”ג מודפס על דף משובץ. הגל החיובי הראשון בתרשים האק”ג הוא גל P שמסמל את הזרם שעובר דרך העליות. לקיומו או העדר קיומו של גל P יש חשיבות ניכרת בסדירות הקצב שמופיע בתרשים. אחרי גל ה P מגיע קומפלקס QRS. גם האורך של הקומפלקס מלמד אותנו על הסדירות של הקצב. גם למרווח שבין גל ה P לגל הR יש משמעות רבה בקריאה נכונה של תרשים אק”ג. מקטע ST מציין את רפיון החדרים, וגל T הוא הגל החיובי האחרון שמציין את הטעינה מחדש. מקטע משמעותי נוסף בתרשים האק”ג הוא המרחק בין תחילת הקומפלקס QRS בגל Q ונקודת הטעינה מחדש בגל T.

לכל אחד מהמקטעים והגלים יש את הצורה והמרווח המדויקים שבו הם אמורים להופיע על מנת שתרשים האק”ג יהיה תקין.

עילות תביעה בגין רשלנות רפואית בבדיקת אק”ג

• קריאה שגויה של תרשים האק”ג

• ביצוע בדיקת אק”ג על ידי מי שאינו מוסמך לכך

• ביצוע בדיקת אק”ג מאוחר מידי

• אי ביצוע בדיקת אק”ג היכן שנדרש לבצע אותה

• פציעה, גירוי, או שפשוף מהמדבקות שבאמצעותן מחוברים הלידים לגופו של המטופל

• חיבור לא נכון של הלידים שבאמצעותם מתבצעת בדיקת האק”ג

• מעשים ומחדלים רשלניים שהיו יכולים להוביל לחוסר טיפול, השהייתו, או החלטה על ביצוע הליך רפואי בלתי מתאים שיכלו לגרום לתובע נזק גופני או להחמיר את מצבו.

• אי הפניה לביצוע בדיקת אק”ג, בדיקת אק”ג במאמץ, בדיקת אק”ג ל-24 שעות, או בדיקת אק”ג באמצעות מכשיר loop recorder שמאפשר להקליט הפרעות קצב, או באמצעות מכשיר Reveal שהוא אק”ג מושתל, ויכול להקליט גם אירועים בעצמו.

לשאלות בנושא רשלנות רפואית בביצוע אק”ג, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון

חמצת סוכרתית- רשלנות רפואיית

רשלנות רפואית בטיפול בחמצת סוכרתית היא נושא המאמר שלהלן.

חמצת סוכרתית (DKA) היא מצב חירום רפואי מסכן חיים. חמצת סוכרתית מאופיינת ברמות סוכר גבוהות בדם, וביצירה של גופי קטו. אצל אדם שיש לו סוכרת מסוג 1, הלבלב אינו מסוגל לייצר אינסולין. בין שאר התפקידים, האינסולין צריך להכניס את הסוכר לתאים. אם הלבלב אינו מסוגל לייצר אינסולין, נשארת רמה גבוהה של סוכר בדם. כאשר הכבד רואה שאין מספיק אינסולין הוא מתחיל לייצר עבורנו דלק חלופי בשם גופי קטו.

גופי קטו יכולים להיווצר גם אצל אדם בריא, במצב של צום לדוגמא. הבעיה היא שכאשר הכבד מייצר יותר מדי מגופי הקטו, יורדת רמת החומציות של הדם, והאדם נכנס למצב מסוכן מאד המכונה חמצת.

רשלנות רפואית- חמצת סוכרתית- מקרי רשלנות רפואית בטיפול בחמצת סוכרתית

חמצת סוכרתית אופיינית מאד אצל ילדים קטנים בתחילת ההתפתחות של הסוכרת, משום שאין אינסולין בגוף. מצבים אחרים שבהם אופיינית החמצת הם זיהום, מחלה, סטרס גבוה מאד, התקף לב, שבץ, ועוד. בטיפול בחמצת סוכרתית, חשוב מאד לאבחן את הגורם לחמצת במקביל לטיפול בה. חמצת סוכרתית היא מצב חירום מסוכן ביותר, ככל שהדם חומצי יותר כך מופיעה הידרדרות במצבו של החולה. ככל שלחולה יש יותר מחלות רקע הוא נמצא בסכנה גדולה יותר לסיבוכים מהחמצת.

רמת החומציות בדם היא קבועה והיא צריכה להיות בין 7.25-7.35 רמה גבוהה מידי מעידה על דם בסיסי מידי ורמה נמוכה מידי על דם חומצי. רמת חומציות בדם נמוכה מ-7 משמעה מוות מיידי של החולה. חמצת סוכרתית הייתה סיבת המוות הראשונה מסוכרת בעידן טרום הטיפול באינסולין.

עילות תביעה בגין רשלנות רפואית בטיפול בחמצת סוכרתית

• היעדר אבחון, אבחון מאוחר, אבחון שגוי של חמצת סוכרתית

• אי לקיחת אנמנזה מפורטת הכוללת גיל (שכיח מאד אצל צעירים), מין (דלקת בדרכי השתן שאופיינית לנשים היא גורם סיכון ידוע לחמצת סוכרתית), רקע בריאותי (סוכרת, או סימנים להתפתחות של סוכרת, מחלה, זיהום, הרעלת אלכוהול אצל סוכרתי, אוטם בשריר הלב, ועוד), טיפול תרופתי (תרופות שמעלות את תנגודת האינסולין מבלי לבצע תיקון של המינון), ועוד. כמו כן נדרשת עמידה על התסמינים המתוארים על ידי החולה- כאב ראש, כאב בטן, בחילות הקאות, נשימת קוסאמול, ריח חריף מהפה (מתואר הרבה פעמים כריח דומה לזה של פירות באושים או ביצים סרוחות), ועוד.

• מעשים ומחדלים רשלניים שהיו יכולים להוביל לחוסר טיפול, השהייתו, או החלטה על ביצוע הליך רפואי בלתי מתאים שיכלו לגרום לתובע נזק גופני או להחמיר את מצבו.

• אי הפניה לביצוע בדיקות כולל בדיקות דם, בדיקות שתן, בדיקת אק”ג, בדיקות הדמיה, ועוד לפי מצבו הקליני של החולה ולפי הגורם לחמצת.

• רשלנות במתן תרופות מבחינת סוג ומינון ומבלי לוודא את רגישות המטופל לתכשיר

• היעדר ניטור של מצבו של החולה

לשאלות בנושא רשלנות רפואית חמצת סוכרתית או טיפול רשלני בחמצת סוכרתית, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון

רשלנות רפואית בביצוע אבלציה

רשלנות רפואית בביצוע אבלציה 

אבלציה או צריבה היא פרוצדורה רפואית שמטרתה טיפול בהפרעות מהירות בקצב הלב. ישנם סוגים שונים של הפרעות מהירות בקצב הלב, חלק מההפרעות מפריעות לשגרת החיים אך הן אינן מסכנות חיים (למשל הפרעת קצב ממקור שהוא מעל החדר- SVT), וחלקן הפרעות קצב מסכנות חיים, לדוגמא הפרעת קצב מהירה ממקור חדרי VT (ventricular tachycardia). אבלציה היא פרוצדורה רפואית שיכולה לפתור את הבעיה בחלק מהמקרים, וכן לחסוך למטופל את הצורך בטיפול התרופתי בחלק מהמקרים.

מקרי רשלנות רפואית בביצוע אבלציה

צריבה מבוצעת בדרך כלל על ידי קרדיולוג בעל התמחות באלקטרופיזיולוגיה. קרדיולוג בעל התמחות באלקטרופיזיולוגיה, הוא קרדיולוג המומחה לתפקוד של מערכת ההולכה החשמלית בליבנו. בדרך כלל פרוצדורה זו מיועדת לטיפול בהפרעות קצב מסוימות, שאז הרופא צורב למעשה את החלק שגורם להפרעת הקצב, בין אם הוא בחדר, מעליו, או בפרוזדור. לפעמים במהלך טיפול להפרעות אחרות מחליט הרופא לבצע צריבה של חלקים אחרים במערכת ההולכה, לדוגמא צריבה של הקוצב הטבעי של הלב.

הצריבה מתחילה בביצוע של בדיקה מקדימה בשם בדיקה אלקטרופיזיולוגית, שמטרתה לגלות את המקור להפרעת הקצב. הרופא יחדיר דרך וריד המפשעה צנטרים דקיקים תחת הרדמה מקומית. לאחר מכן יישלח דרך הצנטרים גירוי חשמלי דרך הצנטר כדי לזהות את המקור להפרעת הקצב. המקור יכול להיות לדוגמא בחדר ואז מדובר בהפרעת קצב ממקור חדרי, בפרוזדור ואז יהיה מדובר בפרפור פרוזדורים, או מסיב הולכה נוסף במערכת ההולכה- הפרעה המכונה בשם WPW שהיא סוג של הפרעת קצב על חדרית. לאחר איתור מקור ההפרעה, יצרוב הרופא את המקום באמצעות גלי רדיו. הפרוצדורה נמשכת בין שעה ל-3 שעות והיא דורשת אשפוז ל-24 שעות. הסיבוכים האפשריים במהלך הפרוצדורה נעים מפגיעה מקומית בכלי דם ועד פגיעה במערכת ההולכה שדורשת השתלת קוצב לב קבוע.

עילות תביעה בגין רשלנות רפואית בביצוע אבלציה

• צריבה של המקום הלא נכון במערכת ההולכה

• צריבה של חלק גדול יותר ממה שהיה צריך לצרוב

• רשלנות במתן חומר הטשטוש, מבחינת סוג, מבחינת מינון ומבלי לוודא את רגישות המטופל לתכשיר

• מעשים ומחדלים רשלניים שהיו יכולים להוביל לחוסר טיפול, השהייתו, או החלטה על ביצוע הליך רפואי בלתי מתאים שיכלו לגרום לתובע נזק גופני או להחמיר את מצבו.

• היעדר הסכמה מדעת לפרוצדורה

• ביצוע הפרוצדורה הרפואית בחוסר מיומנות חוסר מקצועיות תוך הפרת חובת הזהירות וסטייה מאמות המידה שנקבעו במבחן הרופא הסביר

• אי הפניה לביצוע בדיקות בטרם ביצוע הצריבה: אק”ג, אקו לב, צילום חזה, תפקודי קרישה, ועוד.

• רשלנות בביצוע הבדיקה האלקטרופיזיולוגית בטרם תהליך הצריבה

• אי ביצוע מעקב אחר ההתאוששות של החולה והוריד שדרכו הוכנס הצנתר

• ביצוע פרוצדורה של צריבה על ידי מי שאינו מוסמך לכך

• סיבוכים בביצוע הצריבה

מחלה טרופית- מחלות טרופיות- רשלנות רפואית?

מחלות טרופיות עקב רשלנות רפואית הוא נושא המאמר הבא.

כולנו אוהבים לנסוע לחו”ל, וכולנו אוהבים לנסוע לשם ולחזור בשלום. החזרה בשלום כוללת גם הימנעות מהיבדקות במחלות הנפוצות באזורים מסוימים אלו. התחסנות לפני טיול למזרח הרחוק או למדינות העולם השלישי חשובה מאד. ישנן מחלות שהסיכון להידבק בהן גבוה יותר משום ההיגיינה הלקויה באותן ארצות, כמו כן ישנן מחלות שאופייניות לאזורים מסוימים יותר מאשר לאזורים אחרים על פני כדור הארץ שלנו.

מקרי רשלנות רפואית מחלות טרופיות / מחלה טרופית

אם אתם מתכננים טיול למדינות אפריקה, דרום, אמריקה, המזרח הרחוק, חשוב מאד להתעדכן בעניין החיסונים שכדאי לבצע לפני הנסיעה הקרובה. מלבד זאת, דעו שישנן מדינות שהנסיעה אליהן בשביל מי שסובל מדיכוי או בעיה במערכת החיסונית הנה מסוכנת לבריאותו, לדוגמא פנמה בשל הסיכון להידבקות בקדחת צהובה שמפניה לא מחסנים את מי שסובל מבעיה במערכת החיסונית. החיסונים הכדאיים משתנים לפי היעד אליו אתם מתכננים לנסוע, והרשימה שלהם ניתנת במרפאה ובלשכות הבריאות המחוזיות.

החיסונים יכולים לכלול בין היתר: צהבת A (צהבת נגיפית שניתן לחטוף בארצות מזרח אסיה אך הוא כדאי לכל מטייל, עובר במגע של מים ומזון מזוהם), צהבת נגיפית מסוג B (מועבר דרך נוזלי גוף שונים), טטנוס, טיפוס הבטן (נגיף שעובר דרך מים או מזון מזוהם ודרך צואה ), דלקת קרום המוח (ארצות מזרח אסיה, אפריקה ודרום אמריקה), קדחת צהובה, קדחת המוח היפנית, פוליו, ועוד.

עילות תביעה בגין רשלנות רפואית מחלות טרופיות /מחלה טרופית

• היעדר אבחון, אבחון מאוחר, אבחון שגוי של מחלות טרופיות

• אי לקיחת אנמנזה מפורטת הכוללת גיל, מין, רקע אישי (טיול לאחרונה לאחת ממדינות אפריקה, המזרח הרחוק, או דרום אמריקה עם חיסון ובעיקר ללא חיסון מקדים, הדבר יכול להיות קריטי באבחון המחלה וכן לדרך הטיפול המתאימה בה), רקע בריאותי (מחלות רקע קודמות מגבירות את הסיכונים לסיבוכים מהמחלות באזורים בהן מטיילים, סוכרת, מחלת לב, מערכת חיסונית לקויה, ועוד). נדרשת בדיקה גופנית מדוקדקת של הרופא וכן התייעצות עם מומחים למחלות זיהומיות, אם נדרש.

• מעשים ומחדלים רשלניים שהיו יכולים להוביל לחוסר טיפול, השהייתו, או החלטה על ביצוע הליך רפואי בלתי מתאים שיכלו לגרום לתובע נזק גופני או להחמיר את מצבו.

• רשלנות במתן תרופות מבחינת סוג ומינון ומבלי לוודא את רגישות המטופל לתכשיר

• אי הפניה לביצוע בדיקות כולל בדיקות כלליות, בדיקות לאיתור מחלות טרופיות ספציפיות (למשל על מנת לאבחן את קדחת Q והסוג הספציפי שלה יש לשלוח את בדיקת הדם למכון הביולוגי בנס ציונה), וכן בדיקות נוספות כדי לאבחן את מצב מערכות הגוף.

• רשלנות בפענוח תוצאות בדיקות

• אי הפניה להתייעצות עם רופא המומחה באבחון מחלות טרופיות

לשאלות בנושא רשלנות רפואית בטיפול ב-מחלות טרופיות / מחלה טרופית ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון

פגיעה עצבית- רשלנות רפואית?

פגיעה עצבית עקב רשלנות רפואית היא נושא המאמר שלהלן.

פגיעה עצבית היא למעשה פגיעה במערכת העצבים שלנו. מערכת העצבים שלנו בנויה משתי מערכות מערכת העצבים המרכזית ומערכת העצבים הפריפרית, ההיקפית. פגיעה עצבית יכולה להיגרם כתוצאה מגורמים ומחלות רבות והיא יכולה להתבטא הן במערכת הפריפרית והן במערכת המרכזית. מערכת העצבים היא המערכת שמעבירה את ההוראות מהמוח לשאר האיברים בגוף. כאשר מתרחשת פגיעה עצבית ישנו פגם ביכולת של המוח להעביר הוראות לשאר האיברים בגוף.

הגורמים לפגיעה עצבית, האבחון ודרך הטיפול בה

הטיפול ב-פגיעה עצבית יכול להשתנות בהתאם לגורמים לה. פגיעה עצבית יכולה להיות בין היתר סיבוך של ניתוח או פרוצדורות רפואיות אחרות, אירוע חבלני, או תאונת דרכים. לעומת זאת ישנן גם מחלות שבין הסיבוכים שלהן יכולה להיגרם פגיעה עצבית. נוירו פתיה היא פגיעה עצבית שנגרמת כסיבוך של סוכרת לא מאוזנת במשך מספר שנים. הנוירופתיה הסוכרתית יכולה להתרחש הן במערכת הפריפרית אז בדרך כלל הפגיעה הנפוצה היא בעצבי הרגליים או במערכת האוטונומית. נוירו פתיה סוכרתית במערכת האוטונומית יכולה להתרחש בדרך כלל בקיבה אז התוצאה שלה היא גסטרו פרזיס (קושי ביכולת ההתרוקנות של הקיבה) או במערכת העצבית בלב ואז התוצאה היא בדרך כלל קצב לב שלא מתאים לדרישות הפיזיולוגיות של הגוף (inappropriate sinus tachycardia) המלווה בלחץ דם אורתוסטטי. הטיפול כאמור משתנה בהתאם לאיבר הפגוע. פגיעה עצבית ברגליים כתוצאה מנוירופתיה סוכרתית יכולה להגיע עד לצורך לכריתת רגל.

דרך האבחון ל-פגיעה עצבית משתנה גם כן בהתאם לאיבר הפגוע. במידה ויש חשד לפגיעה במערכת הפריפרית מתבצעת בדיקה הקרויה בשם EMG שמיועדת לבדיקה של מערכת העצבים בפריפריה. לעומת זאת גסטרו פרזיס ניתן לאבחן בין היתר על ידי CT בטן (קיבה מלאה ב CT) וכן בדיקה לריקון קיבה ו EEG. פגיעה בעצבים בלב מאובחנת בדרך כלל על ידי מורפולוגיה מסוימת של הגלים בבדיקת האקג וכן על ידי בדיקת השינויים בלחץ הדם בין ישיבה ועמידה.

פגיעה עצבית עקב רשלנות רפואית- מה עושים?

עילות הרשלנות הרפואית באבחון של פגיעה עצבית הן:

– רשלנות במעקב והטיפול אחר הגורמים לפגיעה העצבית: פגיעה עצבית כתוצאה מסוכרת היא איננה עניין של יום אחד אלא מדובר בהזנחה של המצב הרפואי של המטופל במשך שנים. באותו אופן גם פגיעה עצבית כתוצאה מטרשת עורקים היא כתוצאה מהזנחה מתמדת של גורמי הסיכון למחלה במשך שנים.

– רשלנות בהתחקות אחר המצב הרפואי של המטופל. כאמור בין הגורמים שמובילים לפגיעה עצבית ישנם גם גורמים שטיפול רפואי הולם יחד עם שינוי באורח החיים של המטופל יכולים לסייע למנוע את הפגיעה העצבית.

– רשלנות בניתוח או פרוצדורה רפואית אחרת. פגיעה עצבית יכולה להיגרם גם כתוצאה מניתוח כושל או כסיבוך של פרוצדורות אחרות כגון צנתור. הסכנה בצנתור היא שבדרך כלל מדובר באנשים שכבר יש להם גורמי סיכון שיכולים לגרום לפגיעה עצבית.

במידה וקיימת אצלכם פגיעה עצבית עקב רשלנות רפואית, ניתן לשקול הגשת תביעת רשלנות רפואית.

לשאלות בנושא רשלנות רפואית / פגיעה עצבית ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון.

רשלנות רפואית בהדסה/ בית חולים הדסה עין כרם / הר הצופים

רשלנות רפואית הדסה עין כרם/ הר הצופים- רשלנות רפואית בבית חולים הדסה/ בהדסה היא נושא מאמר זה.

רשלנות רפואית מתרחשת לצערנו הרב בכל בתי החולים בישראל, וגם בטובים ובמובחרים שבהם. בית החולים הדסה עין כרם הוא בית חולים חדשני ומודרני, והוא בין בתי החולים הגדולים בירושלים. בית החולים הוא בית חולים אוניברסיטאי, ומסונף לבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית. בית החולים משקיף לנוף השכונה הירושלמית עין כרם, והוא מוקף בעצי אורן עבותים. מלבד בית החולים הדסה עין כרם, נמצא בירושלים גם בית החולים הדסה הר הצופים. בתי החולים הם ספינת הדגל של ארגון נשים ציוניות באמריקה של הדסה. בית החולים הדסה עין כרם מציע מגוון רחב מאד של שירותים רפואיים. בית החולים נוקט באמצעי בטיחות רבים על מנת לשמור על בריאותו ובטיחותו של החולה, ועל מנת להימנע ולמגר את תופעת הרשלנות הרפואית.

פסקי דין של רשלנות רפואית כנגד הדסה עין כרם

התובעת נותחה בבית החולים הדסה עין כרם על ידי פרופ’ שילוני ופרופ’ רייסמן לשם הסרת הטחול, בגלל מחלת הלופוס (זאבת) שממנה סבלה. הניתוח תוכנן לעשות בגישה לפרס קופית, כאשר באופן זה אמור הטחול להיות מנותק מסביבתו ולהיות מוכנס לשקית ניילון המוחדרת לתוך הגוף. מכיוון שלא ניתן להוציא את הטחול מהחתכים הקצרים בבטן, הוא נכתש לחתיכות. בניתוח שבוצע בדנן, במהלך כתישת הטחול, בעוד הטחול נמצא בשקית, נקרעה השקית וחלקי הטחול התפזרו בחלל הבטן. לאור הסיבוך הופסק הניתוח בצורה שבה בוצע והחל ביצוע הניתוח בצורה אחרת לשם איסוף חלקי הטחול. חמישה ימים לאחר הניתוח שוחררה התובעת מבית החולים. בלילה של יום השחרור שבה התובעת למיון של בית החולים הדסה ואושפזה ליומיים נוספים בגלל כאבי הבטן. במכתב השחרור לא אוזכרה עובדת שחרורה מאשפוז ואשפוזה מחדש וכן אף אחד מהסיבוכים שהתרחשו במהלך הניתוח. למחרת יום שחרורה שבה התובעת לחדר המיון של בית החולים ביקור חולים והתלוננה על דימום וגינאלי.בבדיקה שנערכה נתגלתה רגישות דיפוזית בבטנה והתובעת שוחררה הביתה. ארבעה ימים אחר כך שבה לחדר המיון של בית החולים ביקור חולים, כאשר אובחן שהיא סובלת מזיהום תוך בטני, התובעת נותחה, והתגלה שכתוצאה מנקבים במעי הדק שלה התגלו זיהום ומוגלה בכמות רבה. בית המשפט קבע שהמנתח פרופ’ שילוני גרם לתובעת נזק ראייתי, שהפריע לה להוכיח את טענותיה. בית המשפט פסק לטובת התובע סך של 520,000 ₪.

רע”א 1412/94 הדסה עין כרם נ’ גלעד- עניינו של המקרה בתביעת רשלנות רפואית בגין התאבדותו של אדם במהלך אשפוז במחלקה פסיכיאטרית. בנסיבות המקרה בדנן, היה רקע קודם של נסיונות התאבדות שביצע המטופל בביתו ועל הרקע שלהם אושפז. על אף האמור קבע הפסיכיאטר כי לא נשקפת סכנה שהאדם ינסה להתאבד שוב. נפסק שהחלטה זו של הפסיכיאטר לא הייתה סבירה ובית החולים הואשם ברשלנות רפואית ושילם פיצויים לעיזבון.

לשאלות בנושא רשלנות רפואית בהדסה עין כרם / הר הצופים, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון