גלית סעדה ז"ל- רשלנות רפואית

רשלנות רפואית גלית סעדה הוא נושא המאמר שלהלן.

סיפור מותה של גלית סעדה ז”ל הנו ממקרי הרשלנות הרפואית המזעזעים ביותר. סעדה בת ה-37 ילדה תאומים בניתוח קיסרי בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים. כמו כן, היא התקבלה לניתוח הקיסרי במצב בריאותי תקין. יחד עם זאת, מספר שעות לאחר הניתוח הקיסרי שעברה התלוננה סעדה על כאבי ראש וחולשה. לאחר מכן התלוננה על חום וחולשה, וטופלה על ידי אחד הרופאים במחלקה. במהלך הלילה שוב התלוננה סעדה כי היא חשה בחולשה. בבוקר כשעה לאחר ביקור הרופאים- נפטרה. סיבת המוות הייתה דימום פנימי שלאחר הניתוח הקיסרי שלא התגלה על ידי הצוות המטפל. הצוות שטיפל ביולדת גלית סעדה מואשם כעת על ידי ועדת בדיקה מיוחדת שמינה משרד הבריאות לבדיקת מקרה זה ברשלנות חמורה בטיפול ביולדת. כאשר ההמלצה כנגד חלק מהמעורבים בפרשה היא על הגשת קובלנה משמעתית, כאשר הרשעה בעבירה יכולה אף לגרור השעיה של הרישיון לעסוק ברפואה לצמיתות.

הועדה אינה חוסכת גם במילים על התנהלות קשה ומקוממת של בית החולים בעניין זה. בבירור שנעשה התברר ששני רופאים מתמחים תורנים היו אחראים לבדם על כל מערך המיילדות והגניקולוגיה בבית החולים, יחד עם אחות שזו משמרת הלילה הראשונה שלה. בנוסף הסתבר כי לאחות לא היו את הכישורים הנדרשים על מנת לאייש את המשמרת האמורה. כמו כן, מסתבר שלאחר שהועברה סעדה להתאוששות לאחר הלידה התלוו לכאבים ולחולשה שחשה גם דופק גבוה ולחץ דם נמוך שהיו יכולים לרמוז על מקור הבעיה. בנוסף, בתגובה לתלונותיה טופלה סעדה במשככי כאבים בלבד, כאשר הרופאים לא ביקשו לערוך בדיקות נוספות לגילוי מקור הכאבים, ולא ביקשו להתעדכן במצבה במהלך הלילה.

בשעה 8:00 התגלתה סעדה כאשר היא מתה במיטתה. אחד המתמחים באותה עת, הודה בגילוי לב, שחוסר הניסיון פגע ככל הנראה ביכולת הטיפול שלו במקרה זה. וזאת, כאשר העיד שסעדה לא נראתה לו בשוק. חשוב להדגיש כי הוועדה מתחה ביקורת קשה על הנהלת בית החולים שלא מצאה לנכון לאייש את המשמרת באותו לילה בנוכחותו של רופא בכיר. כמו כן, על אף שהיה מדובר במתמחים ובאחות שזו לה המשמרת הנכונה מצאה וועדת משרד הבריאות לנכון להטיל במקרה זה אחריות אישית כאמור, ולא רק על הנהלת בית החולים. הוועדה נימקה את החלטתה בכך שאין זה נכון כעניין של מדיניות ראויה שבכל מקום שבו יש כשל מערכתי ינוקו המעורבים מאחריות אישית בפרשה. לדידה של הוועדה, פטור כזה אפשרי רק במקרים נדירים ביותר, בהם הכשל המערכתי מהווה את נתח הארי ואילו האחריות האישית היא זניחה. בעקבות מקרה המוות של סעדה ומקרה נוסף שאירע בבית החולים הלל יפה הוחלט על ניסוחו של נוהל ארצי שיחייב בדיקות מעקב כל שעתיים-שלוש שעות לכל אישה לאחר ניתוח קיסרי.

לשאלות בנושא רשלנות רפואית חמורה, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון

רשלנות רפואית – החייאה / בהחייאה

רשלנות רפואית בהחייאה היא נושא המאמר הבא.

החייאה היא סדרת פעולות שמטרתה להחזיר מערכות חיוניות בגוף לפעולה סדירה, או במילים אחרות הצלת חיים. החייאת ילדים מתייחסת להחייאת אנשים בני שנה עד שמונה. בדומה למבוגרים, גם אצל הילדים ישנה חשיבות גדולה לעיתוי ההחייאה, וככל שההחייאה תתבצע מוקדם יותר, כך יגדלו סיכויי ההישרדות של הילד. ישנם לצערנו לא מעט מקרים בהם ילדים מגיעים למצבים שדורשים החייאה עקב מעשים רשלניים של המבוגרים האחראים עליהם.

מקרי רשלנות רפואית החייאה / בהחייאה

לרשלנות בהחייאה יכולות להיות תוצאות הרות גורל, שהמשמעותית מביניהן היא כמובן מוות. ישנן מחלות והפרעות מסכנות חיים אצל ילדים , אך יחד עם זאת הסיבה הנפוצה ביותר להחייאה אצל ילדים היא חנק מגוף זר. לדוגמא, תינוק שבולע בטעות חפץ שמסתובב באופן חופשי על רצפת הבית. חשוב לציין שבמקרה זה התמקדות היא כמובן בפתיחת נתיב אוויר והנשמה, אך דום הנשימה כתוצאה מבליעת החפץ יכול להוביל במהירות להתפתחות של דום לב. כמו כן לצערנו הרב, לא פעם מדובר בהרעלה- בין אם מתרופות, או חומרים אחרים כגון חומרי ניקוי. אם ידוע לכם הגורם הספציפי (לדוגמא תרופה מסוימת או אקונומיקה שהילד בלע בטעות) חשוב מאד שתאמרו זאת לצוות הרפואי, משום שעובדה זו תסייע לו לתת לילד את הטיפול הרפואי הנכון ביותר.

עילות תביעה בגין רשלנות רפואית החייאה / בהחייאה

• היעדר אבחון, אבחון שגוי, אבחון מאוחר של הגורם שהביא לביצוע ההחייאה בילד

• מעשים ומחדלים רשלניים שהשעו את הטיפול הרפואי בתובע, הסבו לו נזק גופני או החמירו את מצבו;

• אי לקיחת אנמנזה מפורטת הכוללת גיל, רקע בריאותי (ישנן הפרעות ומחלות במערכת הנשימה והלב שייחודיות לילדים ויכולות לגרום לכשל מערכות), טיפול תרופתי (ילדים עשויים להגיב לתרופות בצורה חמורה יותר, ישנן תרופות שאינן מיועדות לילדים או שלא נוסו על ילדים), ועוד. כמו כן נדרשת בדיקת נשימה, אישונים, דופק, ועוד.

• רשלנות רפואית בהרדמה

• רשלנות רפואית בהנשמה

• רשלנות רפואית במתן תרופות במהלך ההחייאה מבחינת סוג ומינון

• רשלנות רפואית במתן שוק חשמלי במהלך ההחייאה

פסקי דין- פסק דין- רשלנות רפואית בביצוע החייאה / בהחייאה

תא (חי’) 1233/05 עזבון המנוחה בכור בת אינה ז”ל נ’ המרכז הרפואי העמק- התובעים הם העזבון והוריה של המנוחה שנולדה ונפטרה חמש שעות לאחר לידתה. התביעה הוגשה נגד בית החולים ונגד קופת חולים כללית שהיא בעליו של בית החולים. התינוקת נולדה כאשר חבל הצוואר כרוך על צווארה פעם אחת, ובשל המצוקה שבה הייתה שרויה הונשמה באמצעות אמבו עם חמצן 100%, ומאוחר יותר באמצעות טובוס. התינוקת הועברה לפגייה כשהיא מונשמת, שם עברה מספר החייאות, אך נפטרה בהיותה בת 5 שעות בלבד. ביהמ”ש למד מהעדויות שלפניו כי הצוות הרפואי כשל בזיהוי מצוקתה הנשימתית של המנוחה בזמן, וכך גם בביצוע פעולות ההנשמה. ביהמ”ש פסק לטובת התובעים סך של 878,061 ₪.

 

לשאלות בנושא רשלנות רפואית בהחייאה / בביצוע החייאה, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון

דפיברילטור- רשלנות רפואית בהשתלת דפיברילטור

רשלנות רפואית בהשתלת דפיברילטור, הוא נושא המאמר הבא.

דפיברילטור הוא מכשיר שמעביר פולסים חשמליים ללב, ישנו דפיברילטור חיצוני, שבו משתמשים בבתי החולים ובניידות טיפול נמרץ, וישנו דפיברילטור מושתל (ICD) שמיועד לטיפול בחולים שמועדים להפרעות קצב קטלניות, או שכבר עברו אירוע של הפרעת קצב קטלנית.

מקרי רשלנות רפואית בהשתלת דפיברילטור

אופן פעולת המכשיר הוא כזה שכאשר המכשיר מזהה שיש הפרעה בפעילות הסדירה של הלב, הוא נותן שוק חשמלי שמחזיר את הלב לפעילות סדירה. ישנם מכשירי דפיברילטור שמשולב בהם קוצב. השתלה של דפיברילטור נעשית בחדר הקוצבים, והיא לוקחת בין 2-3 שעות. מיד לאחר ההשתלה יבוצע צילום חזה, וצילום נוסף יבוצע יום למחרת. כמו כן, אסור למטופל להרים את ידו במשך השבועות הראשונים מעל גובה הכתף מחשש להתנתקות של האלקטרודות המחברות בין הלב והמכשיר. הסיבוכים העיקריים האפשריים בהשתלת דפיברילטור הם זיהום, קריעה של האלקטרודות, חירור הלב, וחירור הריאה. בדרך כלל הבחירה באלקטרו פיזיולוג מומחה יכולה להוריד את הסיכון לסיבוכים.

תביעות רשלנות רפואית דפיברילטור / בהשתלת דפיברילטור

• היעדר אבחון, אבחון שגוי, אבחון מאוחר של המצב שבגינו נדרש להשתיל דפיברילטור

• מעשים ומחדלים רשלניים שהיו יכולים להוביל לחוסר טיפול, השהייתו, או החלטה על ביצוע הליך רפואי בלתי מתאים שיכלו לגרום לתובע נזק גופני.

• היעדר הסכמה מדעת

• ביצוע הפרוצדורה הרפואית בחוסר מקצועיות, בחוסר מיומנות, תוך הפרת חובת הזהירות וסטייה מאמות המידה שנקבעו במבחן הרופא הסביר

• רשלנות במתן תרופות בזמן הפרוצדורה ולאחריה מבחינת סוג, מינון, ומבלי לוודא את רגישות המטופל לתכשיר

• השתלת סוג הדפיברילטור הלא נכון

• אי ביצוע מעקב אחר מצבו של המטופל, ואחר תקינות המכשיר לאחר ביצוע השתלת דפיברילטור

• כוונון שגוי או אי תכנות של מכשיר הדפיברילטור

• אי מתן הסבר למטופל כיצד עליו לנהוג לאחר השתלת דפיברילטור

תביעת רשלנות בהשתלת דפיברילטור

משפחתו של אדם שנפטר לאחר ששוחרר מוקדם מידי מבית החולים איכילוב לאחר השתלת דפיברילטור תובעת 5 מליון שקלים, בטענה של רשלנות רפואית. משפחת המנוח טוענת שאילו היו מבצעים בבית החולים את הבדיקות הנדרשות לאחר השתלת המכשיר היו מגלים שהמנוח סובל מדימום קטלני. יומיים אחרי ההשתלה התלונן המנוח כי הוא סובל מכאבים וקוצר נשימה, וביום השלישי שוחרר למחאת משפחתו מבית החולים, בטענה כי מצבו הרפואי תקין והוא יכול לעמוד בנסיעה לביתו באילת. החולה התלונן בזמן הנסיעה ומצבו התדרדר ככל שנקפו השעות. יום למחרת הובהל לבית החולים יוספטל באילת, כאשר מאמצי ההחייאה והטיפול שניתן בבית החולים לא הועילו והאיש נפטר. בנתיחה שלאחר המוות התברר כי המנוח סבל מדימום חזה מאסיבי ונקב בחדר הימני. המומחה מטעם התובעים הגיש חוות דעת שבה נכתב בין השאר כי על הצוות הרפואי בבית החולים היה לעשות יותר מאשר רק להקשיב לריאותיו של המנוח בשעה שהתלונן על קוצר נשימה.

לשאלות בנושא רשלנות רפואית דפיברילטור, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון

הפרעות אלקטרוליטיות- רשלנות רפואית בהפרעות אלטקוליטיות

רשלנות רפואית בהפרעות אלקטרוליטית היא נושא המאמר שלהלן.

אלקטרוליטים הם כל חומר שמכיל יונים חופשיים. מבחינה פיזיולוגית ישנם יונים שונים שהגוף זקוק לרמה מסוימת שלהם בדם ובשתן על מנת לחיות. היונים החיוניים לתפקוד גוף האדם הם אשלגן, פוספט, מגנזיום, נתרן, סידן, כלוריד, ומימן קרבונט. האלקטרוליטים נכנסים ויוצאים מגופנו באמצעות התעלות המכונות תעלות יונים. על השמירה על האיזון האלקטרוליטי בגופנו אחראים הורמונים שונים, כאשר מי שמסלק את עודפי היונים מהגוף הן הכליות.

הפרעות אלקטרוליטיות- מקרי רשלנות רפואית בהפרעות אלקטרוליטיות

האלקטרוליטים בגוף צריכים להישמר ברמה קבועה, אסור להם להיות גבוהים מידי, ולא נמוכים מידי. רמה גבוהה מידי או נמוכה מידי של אלקטרוליטים יכולה להעיד על בעיות במערכות שונות בגוף. רמת האלקטרוליטים נבדקת באמצעות בדיקות דם ושתן פשוטות. רמה גבוהה מידי או נמוכה מידי של אלקטרוליטים מסוכנת מאד לתפקוד המערכות החיוניות בגוף. הפרעה אלקטרוליטית יכולה להיות לדוגמא כתוצאה מהתייבשות, חומציות או בסיסיות יתר של הגוף, הפרעה בתפקוד מערכת הכליות, ועוד. כמו כן, תרופות שונות לדוגמא, תרופות משתנות שניתנות לטיפול ביתר לחץ דם או אי ספיקת לב, יכולות להוציא את הגוף מהאיזון האלקטרוליטי שלו, ולכן בזמן טיפול בתרופות אלו נדרש לעשות מעקב של רמות של אלקטרוליטים בדם. הטיפול בהפרעת האלקטרוליטית יהיה בהתאם לגורם הבעיה, וכן בחלק מהמקרים בהם יש חוסר באלקטרוליט, גם באמצעות אינפוזיה של האלקטרוליט שחסר. הפרעות אלקטרוליטיות שונות כגון חוסר באשלגן (היפוקלמיה), חוסר במגנזיום (היפו מגנזיה) או חוסר בסידן (היפוקלצמיה), יכולים לגרום להפרעת קצב חדרית מסכנת חיים בשם “סיבוב הנקודות” (torsades de pointes). הפרעות בתפקוד הכליות מתגלות הרבה פעמים דרך בדיקת האלקטרוליטים בשתן ובדם, כאשר מגלים שהכליות של האדם לא מצליחות לסלק את עודפי היונים.

הפרעות אלקטרוליטיות- עילות תביעה בגין רשלנות רפואית בהפרעות אלקטרוליטיות

• היעדר אבחון, אבחון שגוי, אבחון מאוחר של הגורם להפרעה באלקטרוליטים

• מעשים ומחדלים רשלניים שהיו יכולים להוביל לחוסר טיפול, השהייתו, או החלטה על ביצוע הליך רפואי בלתי מתאים שיכלו לגרום לתובע נזק גופני.

• אי לקיחת אנמנזה מפורטת הכוללת גיל, רקע בריאותי (ישנן מחלות ומצבים רפואיים שבהן ניתן לצפות הפרעה באלקטרוליטים), טיפול תרופתי (ישנן תרופות שיכולות לשבש את מאזן האלקטרוליטים בגוף), ועוד. כמו כן, נדרשת בדיקה גופנית על ידי רופא שכוללת בדיקת דופק, לחץ דם, ועוד על פי התרשמות הרופא ולפי תיאור המטופל.

• רשלנות במתן תרופות מבחינת סוג ומינון ומבלי לוודא את רגישות המטופל לתכשיר

• ביצוע הפרוצדורה הרפואית בחוסר מיומנות ובחוסר מקצועיות תוך הפרת חובת הזהירות וסטייה מאמות המידה שנקבעו במבחן הרופא הסביר

• אי הפניה לביצוע בדיקות כולל בדיקת דם, בדיקת שתן לאלקטרוליטים, בדיקת שתן כללית, איסוף שתן ל-24 שעות, בדיקת לחץ דם, בדיקת דופק ובדיקת אק”ג

• רשלנות בפענוח תוצאות בדיקת לחץ דם ובדיקת האק”ג

לשאלות בנושא הפרעות אלקטרוליטיות, או רשלנות רפואית בהפרעות אלקטרוליטיות, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון

רשלנות רפואית- עיוורון

רשלנות רפואית עיוורון הוא נושא המאמר שלהלן.

עיוורון הוא נכות הבאה לידי ביטוי בחוסר יכולת ראייה. עיוורון יכול להיות מולד ויכול להיות כתוצאה ממחלה, תאונה, או סיבוך של פרוצדורה רפואית. עיוור הוא מי שאינו מסוגל לראות אפילו אור. בשנים האחרונות נעשים מאמצים רבים כדי לפתח עזרים טכנולוגיים שיוכלו לסייע לעיוורים. בניגוד לדעה הרווחת רוב האנשים שמתפקדים כעיוורים מוחלטים הם בעלי אחוז ראייה מסוים.

מקרי רשלנות רפואית עיוורון

עיוורון יכול להיגרם כתוצאה מסיבוכים של מחלות שונות או פרוצדורות רפואיות שונות שפוגעות בעצבי הראייה. כמובן שעיוורון יכול להיות גם כתוצאה מתאונות. לדוגמא, סוכרת שאינה מאוזנת פוגעת בכלי הדם הקטנים בעין, פגיעה שנקראת רטינותיה. רטינותיה יכולה לגרום לעיוורון כתוצאה מהפגיעה בכלי הדם בעיניים. גורם סיכון אחר לעיוורון שניתן לטפל בו הוא כמובן יתר לחץ דם, וגם יתר לחץ דם מוביל לפגיעה בכלי הדם הקטנים בעיניים, שיכולה להוביל לעיוורון. מסיבה זו מומלץ למי שסובל מסוכרת וכן מי שסובל מיתר לחץ דם להיבדק אצל רופא עיניים פעם בשנה. מחלה נוספץ היא מחלת הגלאוקומה שגורמת לפגיעה בעצב הראייה. טיפול תרופתי בזמן או טיפול כירורגי מדורג יכולים להציל את יכולת הראייה של החולה. חלק מגורמי הסיכון לגלאוקומה כוללים מחלות כגון סוכרת, ומחלות ניווניות.

עילות תביעה בגין רשלנות רפואית עיוורון

• אבחון מאוחר, היעדר אבחון, אבחון שגוי של הגורמים שהובילו לעיוורון

• מעשים ומחדלים רשלניים שהיו יכולים להוביל לחוסר טיפול, השהייתו, או החלטה על ביצוע הליך רפואי בלתי מתאים שיכלו לגרום לתובע נזק גופני או להחמיר את מצבו.

• אי לקיחת אנמנזה מפורטת הכוללת גיל (הרבה מהמחלות שגורמות לעיוורון הן מחלות של הגיל המבוגר כגון גלאוקומה, מחלות ניווניות של הרשתית, או יתר לחץ דם), רקע בריאותי (ישנן מחלות שהן גורמי סיכון להתפתחות של עיוורון), ועוד. נדרשת בדיקה על ידי רופא עיניים על מנת לאתר מחלות או פגיעות בעיניים.

• רשלנות במתן תרופות לטיפול בגורמי העיוורון מבחינת סוג ומינון ומבלי לוודא את רגישות המטופל לתכשיר

• היעדר הסכמה מדעת לניתוח שסיבוך אפשרי שלו הוא פגיעה בראייה

• ביצוע פרוצדורה רפואית בחוסר מיומנות ובחוסר מקצועיות תוך הפרת חובת הזהירות וסטייה מאמות המבחן שנקבעו במבחן הרופא סביר (התרשלות בביצוע ניתוח וכתוצאה מכך פגיעה ביכולת הראייה של המטופל)

פסקי דין- פסק דין- רשלנות רפואית עיוורון

ז.ש. נ’ שירותי בריאות כללית- התובע הגיש תביעה בגין רשלנות רפואית באבחון מאוחר של מחלת הגלאוקומה שגרמה לו לעיוורון. התובע התלונן בפני הרופאים על טשטוש ראייה והתקפים של ראיית צבעים בצבעי הקשת. הרופאים התרשלו בכך שלא ביצעו לתובע את הבדיקות הנדרשות שהיה צורך בביצוען. כמו כן הרופאה התרשלה לא רק באבחון הגלאוקומה אלא גם באבחון סוג הגלאוקומה שבו לקה התובע. הנתבעת חויבה בתשלום פיצויים לתובע בסך של 1,166,930 ₪.

לשאלות בנושא רשלנות רפואית עיוורון, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון

פקקת Thrombosis- רשלנות רפואית?

רשלנות רפואית פקקת Thrombosis היא נושא המאמר שלפנינו.

פקקת או Thrombosis היא מצב רפואי שבו קריש דם סותם את אספקת הדם לאזור שבו מופיע הקריש. פקקת יכולה להיווצר בעורקים ויכולה להיווצר בורידים. פקקת יכולה להיווצר בורידים שטחיים ובורידים עמוקים. פקקת בורידים עמוקים נקראת גם DVT. פקקת יכולה להיות מצב רפואי מסכן חיים גם אם היא מתרחשת ביד או ברגל. הסיבה לכך היא שהפקיק יכול להתנתק מהוריד ולהיסחף, ואז לגרום לתסחיף בריאה (PE), אוטם בשריר הלב (כאשר הפקיק יוצר חסימה בכלי הדם שמובילים דם ללב מתרחש מה שנקרא בפי הציבור התקף לב), או שבץ מוחי (כאשר הפקיק נסחף לעורק שמוביל דם למוח וחוסמת את אספקת הדם אליו).

מקרי רשלנות רפואית פקקת Thrombosis

ישנם גורמי סיכון שונים ורבים לפקקת. גורמי הסיכון הקלאסיים הם הטריאדה על שם וירכו: סטזיס, פגיעה בכלי הדם, וקרישיות יתר. דוגמאות לכך כוללות הפרעות בתפקודי קרישה כדוגמת מוטציה בפקטור V או בפרותרומבין, שבר עם פגיעה בכלי דם, או נסיעה במטוס במשך שעות ארוכות מבלי להזיז את הרגליים. חולים שנמצאים במצב שאינם יכולים לזוז (לדוגמא מונשמים ומורדמים) מקבלים באופן כמעט אוטומטי טיפול אנטי קרישתי גם אם אין להם גורמי סיכון, כדי למנוע יצירה של קרישי דם. גלולות למניעת היריון עם וללא תוספת של עישון מהוות גם כן גורם סיכון ליצירה של פקקת. הטיפול בפקקת משתנה לפי הגורם לה, מיקום הפקקת, וגורמים נלווים. נשים שחולות בפקקת נמצאות בסיכון מוגבר להפלה במהלך ההיריון, והריונן יוגדר כהריון בסיכון גבוה. התסמינים של פקקת יכולים להיות נפיחות ברגל, כאב ברגל שיכול להופיע גם בכף הרגל וגם בשוק, אדמומיות ושוק, כאב בשוק או בצוואר (כשהקריש נוצר בזרוע או בצוואר)

עילות תביעה בגין רשלנות רפואית פקקת Thrombosis

• היעדר אבחון, אבחון מאוחר, אבחון שגוי של הפקקת או גורמי הסיכון לפקקת

• אי לקיחת אנמנזה מפורטת הכוללת גיל, מין, מצב בריאותי (עישון, מחלת בכצ’ט, הפרעות בתפקודי קרישה, מעלים את הסיכון להתפתחות של פקקת), טיפול תרופתי (גלולות למניעת היריון ידועות כמעלות את הסיכון ליצירת קרישי דם), וכן נדרשת בדיקה גופנית, ועמידה על התסמינים המתוארים על ידי המטופל.

• מעשים ומחדלים רשלניים שהיו יכולים להוביל לחוסר טיפול, השהייתו, או החלטה על ביצוע הליך רפואי בלתי מתאים שיכלו לגרום לתובע נזק גופני או להחמיר את מצבו.

• אי הפניה לבדיקות כולל בדיקות דם (בדיקת D dimer בעלת סגוליות טובה לאבחון פקקת, וכן בדיקות גנטיות לאיתור הפרעות במערכת הקרישה), בדיקות הדמיה (CT חזה), וכן אולטרה סאונד דופלקס.

• רשלנות במתן תרופות מבחינת סוג ומינון ומבלי לבדוק את רגישות המטופל לתכשיר

• ביצוע הטיפול הרפואי בחוסר מיומנות, בחוסר מקצועיות, תוך הפרת חובת הזהירות וסטייה מאמות המבחן שנקבעו במבחן הרופא סביר

לשאלות בנושא רשלנות רפואית פקקת Thrombosis, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון

רשלנות רפואית בניתוח המעי הגס

רשלנות רפואית בניתוח המעי הגס הוא נושא המאמר שלהלן.

המעי הגס הוא האיבר האחרון בשרשרת העיכול בגופנו. לפעמים במחלות שונות כדוגמת סרטן המעי הגס הטיפול הטוב ביותר הוא ניתוח במעי הגס. ישנם סוגים שונים של ניתוחים במעי הגס. ישנו ניתוח להסרת מעי גס ימני, וכן ניתוח להסרת קולון שמאלי של המעי הגס. הניתוח הנדרש, ימני או שמאלי, נקבע על ידי הרופא בהתאם למחלה.

מקרי רשלנות רפואית בניתוח המעי הגס

ניתוחים במעי הגס ייעשו תחת הרדמה, ולכן חלק חשוב מההכנה לניתוח היא פגישה עם המרדים. כמו כן בגלל שהניתוח נעשה תחת הרדמה כללית יש חובה לצום מהשעה חצות, ביום שלפני הניתוח. כמו כן ביממה שלפני הניתוחים במעי הגס ניתן לאכול אוכל נוזלי, צלול, בלבד. ניתוח להסרת המעי הגס הימני ניתן לעשות בשתי שיטות, עם פתיחת בטן ובשיטה הלפרוסקופית ללא פתיחת בטן. ניתוח לקולון השמאלי מבוצע בשיטה של פתיחת בטן. הניתוח לקולון השמאלי מבוצע תחת הרדמה כללית ואפידוראלית.

עילות תביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח המעי הגס

• ביצוע ניתוח של המעי הגס שלא לצורך

• מעשים ומחדלים רשלניים שהיו יכולים להוביל לחוסר טיפול, השהייתו, או החלטה על ביצוע הליך רפואי בלתי מתאים שיכלו לגרום לתובע נזק גופני או להחמיר את מצבו.

• היעדר הסכמה מדעת

• ביצוע הפרוצדורה הרפואית בחוסר מיומנות ובחוסר מקצועיות תוך הפרת חובת הזהירות וסטייה מאמות המידה שנקבעו במבחן הרופא הסביר

• רשלנות בהרדמה

• רשלנות במתן תרופות מבחינת סוג ומינון ומבלי לבדוק את רגישות המטופל לתכשיר

• אי ביצוע מעקב אחר מצבו הרפואי של המטופל לאחר ביצוע הניתוח

פסקי דין- פסק דין- רשלנות רפואית בניתוח המעי הגס

ע”א 3577/08 קוריאבסקי נ’ מדינת ישראל- תובעת מבוגרת שעברה בגיל 76 ניתוח בבית החולים שיבא בעקבות צניחת חלחולת. במהלך הניתוח נכרתו 45 ס”מ מהמעי הגס של התובעת ונעשתה בסיום הניתוח תפירה ידנית בין הסיגמה ופי הטבעת. שעות אחדות אחרי סיום הניתוח החלה החולה להתלונן על כאבים בבטן והיא נבדקה על ידי רופאה ואח במחלקה. במהלך הטיפול עלה חשד שנוזל צואה דלף לתוך הבטן של התובעת, חשד שהתגלה כנכון במהלך ניתוח חירום שבוצע בה בעקבות הכאבים. במהלך הניתוח טופלה בתרופות מצילות חיים שגרמו לה לנמקים. בית המשפט המחוזי קבע כי לא הייתה רשלנות בטיפול והתובעת ערערה לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון קבע שאכן הייתה רשלנות. בית המשפט העליון הסתמך על חוות דעת רפואיות שקבעו כי דליפה של נוזל צואתי זמן כה קצר אחרי ניתוח החלחולת הוא דבר נדיר, ולכן מעיד על משהו שהתרחש במהלך הטיפול. הצוות לא הצליח להוכיח כי נהג כשורה ולכן בית המשפט קבע שהוא אחראי. בית המשפט מצא גם לנכון לבקר את התנהלות הצוות שלא נתן מספיק תשומת לב לתלונות החולה.

לשאלות בנושא רשלנות רפואית בניתוח המעי הגס, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון

רשלנות רפואית ניתוח גב / בניתוח גב

רשלנות רפואית ניתוח גב / בניתוח גב היא הנושא הבא.

גב הוא החלק האחורי בגוף האדם. הגב מתחיל בישבן ומסתיים בעורף הצוואר והכתפיים. הגב נתמך על ידי עמוד השדרה, בית החזה, והכתפיים. ישנן בעיות שונות שקשורות בגב, וכאבים באזור הגב יכולים להיות קשורים למערכות שונות בגוף. החל בשריר תפוס וכלה באוטם בשריר הלב ודלקת ריאות.

מקרי רשלנות רפואית ניתוח גב / בניתוח גב

אחד הניתוחים הנפוצים ביותר הם ניתוחי גב בשל פריצת דיסק. חשוב לזכור ששיעורי ההצלחה בביצוע ניתוח זה אינם גבוהים במיוחד, וכישלון בניתוח יכול להוביל למוגבלות ונחות

עילות תביעת רשלנות רפואית ניתוח גב / בניתוח גב

• היעדר אבחון, אבחון שגוי, אבחון מאוחר של בעיות בגב

• מעשים ומחדלים רשלניים שהיו יכולים להוביל לחוסר טיפול, השהייתו, או החלטה על ביצוע הליך רפואי בלתי מתאים שיכלו לגרום לתובע נזק גופני.

• אי לקיחת אנמנזה מפורטת הכוללת גיל, מצב בריאותי (מחלות שבגללם נזקק המטופל לניתוח גב או מחלות שיכולות להשפיע על הניתוח עצמו), טיפול תרופתי (ישנו טיפול תרופתי לדוגמא מדללי דם, או קלונידין, שהרופא המנתח והמרדים חייבים לדעת עליהם לפני הניתוח), ועוד. כמו כן נדרשת עמידה מדוקדקת על התסמינים המתוארים על ידי המטופל וכן התרשמות הרופא.

• ביצוע הפרוצדורה בחוסר מיומנות ובחוסר מקצועיות תוך הפרת חובת הזהירות וסטייה מאמות המבחן שנקבעו במבחן הרופא הסביר

• היעדר הסכמה מדעת

• אי הפניה לביצוע בדיקות הכוללות בדיקות דם (על מנת לוודא שלא מדובר בבעיה ממקור אחר שמקרינה לגב), בדיקות הדמיה (רנטגן CT MRI), ואק”ג (על מנת לשלול בעיה לבבית)

• היעדר מעקב אחר מצבו הרפואי של המטופל לאחר הניתוח

• רשלנות במתן תרופות מבחינת סוג ומינון ומבלי לבדוק את רגישות המטופל לתכשיר

פסקי דין- פסק דין- רשלנות רפואית ניתוח גב / בניתוח גב

התובע, יליד 1930, שם לב שהוא גורר את רגלו הימנית. התובע פנה לד”ר רוזנברג שמצא שהתובע סובל משיתוק ספטי חלקי בארבע גפיים. בבדיקה נוספת, ולאחר שבוצע צילום MRI, אבחן הרופא כי המקור הוא בהיצרות של עמוד השדרה הצווארי, ולכן הפנה את התובע לניתוח בעמוד השדרה אצל מומחה מסוים. התובע בחר שלא לפנות אל אותו מומחה ופנה לרופא אחר. הרופא אבחן פריצת דיסק בין החוליות הרביעית והחמישית של הצוואר. כמו כן הוסיף שלתובע היצרות של עמוד השדרה מעל ומתחת לפריצת הדיסק. כמו כן מצא הרופא שלתובע החזרים ערים מאד שמראים על פגיעה בעמוד השדרה. התובע אושפז לקראת הניתוח בבית החולים. שעתיים אחרי הניתוח נמצא שאין תנועה בכף הרגל הימנית והמליץ על טיפול בסטרואידים. עם המלצה זו יצא התובע מבית החולים. לבסוף הסתבר כי מדובר בשבירה של הציר של אחת הלמינות, והלמינה שנפלה לחצה על עמוד השדרה. סיבוך זה של הניתוח שכיח. מצבו של התובע לא חזר להיות כפי שהיה גם אחרי ניתוח נוסף. בית המשפט פסק לתובע פיצויים בסך 600,000 ₪.

לשאלות בנושא רשלנות רפואית בניתוח גב / ניתוח גב, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון

רשלנות רפואית- עורק התרדמה / קרוטיס

רשלנות רפואית עורק התרדמה  / קרוטיס הוא הנושא הבא.

עורק התרדמה או קרוטיס, הוא עורק בעל תפקיד חשוב ביותר משום שהוא אחראי על זרימת הדם לראש ולמוח, חסימה או פגיעה ב-עורק התרדמה, יכולה להיות בעלת משמעות בלתי הפיכה לתפקוד המוחי שלנו. ה-קרוטיס הוא מיקום נוח מאד להרגיש את הדופק משום שלחץ הדם המינימאלי הדרוש להרגשת הדופק ב-קרוטיס הוא 60. איוושה על פני עורקי הקרוטיס יכולה להעיד על בעיה.

מקרי רשלנות רפואית עורק התרדמה / קרוטיס

עם השנים יכולות להופיע חסימות והיצרויות בעורק התרדמה, שמשמעותן יכולה להיות אירוע מוחי, בגלל חסימה של מעבר דם למוח, הרבה פעמים בגלל טרשת עורקים). עורק התרדמה יכול גם להיפגע בניתוח או בפרוצדורות רפואיות אחרות. לדוגמא, החשש מתסחיף בעורק התרדמה וחסימת זרימת הדם למוח היא הסיבה מדוע אחרי צנתור נדרש החולה להישאר מספר שעות במיטה.

עילות תביעה רשלנות רפואית עורק התרדמה / קרוטיס

• היעדר אבחון, אבחון מאוחר, אבחון שגוי של בעיה ב-עורק התרדמה

• אי לקיחת אנמנזה מפורטת הכוללת גיל (טרשת עורקים היא בדרך כלל מחלה של הגיל המבוגר), מחלות רקע (עישון, יתר לחץ דם, השמנת יתר, מחלת לב איסכמית, הפרעה בשומני הדם, סוכרת לא מאוזנת, כולם גורמי סיכון לטרשת עורקים), טיפול תרופתי (ישנו טיפול תרופתי שיכול לסייע להאט את התקדמות המחלה והמטופל חייב להקפיד לקחת אותו).

• מעשים ומחדלים רשלניים שהיו יכולים להוביל לחוסר טיפול, השהייתו, או החלטה על ביצוע הליך רפואי בלתי מתאים שיכלו לגרום לתובע נזק גופני.

• אי הפניה לביצוע בדיקות הכוללות בדיקות דם, ובדיקת דופלר לבדיקת הזרימה בעורק הקרוטיד.

• רשלנות רפואית במתן תרופות מבחינת סוג ומינון ומבלי לבדוק את רגישות המטופל לתכשיר

• היעדר הסכמה מדעת לביצוע ניתוח בעורק התרדמה

רשלנות רפואית- עורק התרדמה / קרוטיס

ת”א (ב”ש) 700/86 דניס נ’ קליפורד- ד”ר קליפורד היה רופא שיניים, מתנדב מאנגליה שידע אנגלית בלבד. התובעת הייתה בת 5 כשהגיעה עם אמה לביקור אצל רופא השיניים, כדי להמשיך טיפול שהתחילו בו קודם. הרופא רצה לתת לילדה זריקת אלחוש מקומי. הוא פתח את לסתה של הילדה, הרחיב את המפתח שבין הלסתות, ונתן במהירות את הזריקה לילדה. הוא שלח את הילדה להצטלם בחדר אחר. מהר מאד הילדה איבדה שליטה על הסוגרים, צד שמאל שלה לא תפקד, והיא החלה לפרכס. האם שלחה את הסייעת לקרוא לרופא אך זה מיאן להגיע. כשהגיע הרופא לבסוף הייתה הילדה במצב של נמנום, אישון אחד היה פתוח, והיא המשיכה לפרכס. הרופא אמר לסייעת להגיד לאם לקחת את הילדה הביתה, האם לקחה את הילדה לקופת החולים, ומשם לבית החולים, שם אובחן נזק למוח. בבית המשפט המחוזי נדחתה התביעה, והתובעים ערערו לעליון. בית המשפט העליון מתח ביקורת קשה על התנהלות הרופא, ובין היתר על האופן שבו נתן את הזריקה, שגרם לכך שהחומר זרם למוח.

לשאלות בנושא רשלנות רפואית- עורק התרדמה / קרוטיס, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון

רשלנות רפואית ניתוח שלא הצליח

רשלנות רפואית ניתוח שלא הצליח, היא נושא המאמר שלהלן.

היינו רוצים להאמין שרופאים הם הסגן של בורא עולם, ולכן מעשה ידיהם הוא קסום. לצערנו ישנם מקרים לא מעטים בהם מעשה ידיהם של הרופאים הוא מקסם שווא. רופא מנתח שטוען שאין בניתוח סיכונים ואין אפשרות שהניתוח לא יצליח פותח לעצמו דלת רחבה לתביעות.

מקרי רשלנות רפואית ניתוח שלא הצליח

הפתגם אומר אין חכם כבעל ניסיון. לפני שמחליטים על ביצוע ניתוח כדאי לוודא עם המנתח כמה שנות ניסיון וכמה אחוזי הצלחה יש לו בביצוע הניתוח מהסוג שאותו אתם אמורים לעבור. כמו כן, כדאי לשאול אנשים נוספים שעברו את אותו ניתוח אצל המנתח האם הם היו מרוצים ממנו. חוות דעת שנייה לגבי הניתוח תוסיף בדרך כלל גם לביטחון שלכם בנוגע לצורך והחששות מהניתוח. יש לזכור כי גם לרופאים יש לעיתים שגיאות או טעויות במהלך ניתוח, אך לא כל טעות או שגיאה היא גם רשלנות רפואית.

עילות תביעה רשלנות רפואית ניתוח שלא הצליח

• היעדר אבחון, אבחון מאוחר, אבחון שגוי של הבעיה שבגינה נזקק המטופל לניתוח

• אי לקיחת אנמנזה מפורטת הכוללת גיל (ישנם יותר סיכויים שהניתוח ייכשל כאשר האדם מבוגר מאד, או שמדובר בתינוק בן יומו), מצב בריאותי (ככל שלאדם יש יותר מחלות רקע ישנו סיכוי גדול יותר שהניתוח לא יצליח), טיפול תרופתי (ישנם אנשים שמקבלים טיפול תרופתי שיש לו חשיבות מכרעת כשמדובר בניתוח), ועוד. כמו כן נדרשת פגישה עם הרופא המרדים לפני ביצוע הניתוח.

• מעשים ומחדלים רשלניים שהיו יכולים להוביל לחוסר טיפול, השהייתו, או החלטה על ביצוע הליך רפואי בלתי מתאים שיכלו לגרום לתובע נזק גופני.

• היעדר הסכמה מדעת

• ביצוע הניתוח בחוסר מיומנות, בחוסר מקצועיות, תוך הפרת חובת הזהירות וסטייה מאמות המידה שנקבעו במבחן הרופא הסביר

פסקי דין- פסק דין- רשלנות רפואית ניתוח שלא הצליח

התובע, יליד 1930, שם לב שהוא גורר את רגלו הימנית. התובע פנה לד”ר רוזנברג שמצא שהתובע סובל משיתוק ספטי חלקי בארבע גפיים. בבדיקה נוספת, ולאחר שבוצע צילום MRI, אבחן הרופא כי המקור הוא בהיצרות של עמוד השדרה הצווארי, ולכן הפנה את התובע לניתוח בעמוד השדרה אצל מומחה מסוים. התובע בחר שלא לפנות אל אותו מומחה ופנה לרופא אחר. הרופא אבחן פריצת דיסק בין החוליות הרביעית והחמישית של הצוואר. כמו כן הוסיף שלתובע היצרות של עמוד השדרה מעל ומתחת לפריצת הדיסק. כמו כן מצא הרופא שלתובע החזרים ערים מאד שמראים על פגיעה בעמוד השדרה. התובע אושפז לקראת הניתוח בבית החולים. שעתיים אחרי הניתוח נמצא שאין תנועה בכף הרגל הימנית והמליץ על טיפול בסטרואידים. עם המלצה זו יצא התובע מבית החולים. לבסוף הסתבר כי מדובר בשבירה של הציר של אחת הלמינות, והלמינה שנפלה לחצה על עמוד השדרה. סיבוך זה של הניתוח שכיח. מצבו של התובע לא חזר להיות כפי שהיה גם אחרי ניתוח נוסף. בית המשפט פסק לתובע פיצויים בסך 600,000 ₪.

לשאלות בנושא רשלנות רפואית ניתוח שלא הצליח, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון