רשלנות רפואית בלידת ואקום/ לידת ואקום

רשלנות רפואית בלידת ואקום  הינו נושא בו אנו נתקלים רבות.

לידת ואקום היא סוג של לידה מכשירנית שמתבצעת באמצעות שולפן ריק. מכשיר הואקום הוא למעשה משאבה קטנה. המשאבה מחוברת לגביע קטן דרך צינור גומי. הגביע נצמד לראשו של התינוק, והתינוק נמשך מטה. בזמן הפעולה הרופא מוודא כי רק ראש העובר תפוס בגביע, ואז הוא מפעיל את המשאבה. בזמן הציר האם לוחצת והתינוק יוצא החוצה.

מקרי רשלנות רפואית בלידת וואקום

הסיבות לביצוע לידת ואקום יכולות להיות קשורות באם או בעובר. לדוגמא, אצל אישה הסובלת ממחלת לב או ריאות הצוות יכול לרצות למנוע את המאמץ שכרוך בלידה. ישנם סיבוכים אפשריים בלידת ואקום. בלידת ואקום הסיכון לקרעים בנרתיק, ברחם, ובשלפוחית השתן גבוהים יותר מאשר בלידה רגילה. חלק מהסיבוכים נובע מביצוע לא מיומן או החלטה שגויה, בעיקר במקרים בהם היה עדיף מראש לבחור באפשרות של ניתוח קיסרי. כמו כן יכולות להיגרם לתינוק פגיעות קוסמטיות בפנים ובאוזניים, וכן שברים בגולגולת ונזק מוחי. סיכונים אחרים לתינוק כוללים, פגיעה בעצבי הפנים עד כדי שיתוק מוחין, שטפי דם, ואף צהבת יילודים.

עילות לתביעת רשלנות רפואית בלידת ואקום

• ביצוע לידת ואקום על ידי מי שאינו מוסמך לכך

• ביצוע לידת ואקום באמצעות המכשירים הלא נכונים, או באמצעות מכשיר מקולקל.

• היעדר בדיקה שהתנאים הרלבנטיים לביצוע לידת ואקום מתקיימים בנדון. התנאים הרלבנטיים הם: ירידת מים, צוואר רחם פתוח ומחוק לחלוטין, הצמדת הואקום לראש העובר לפרק זמן מינימאלי אפשרי, וכן הגבלת הניסיונות לשלושה, כאשר אם הניסיון השלישי נכשל, להפנות את היולדת לניתוח קיסרי.

• היעדר ביצוע של לידת ואקום, או ביצוע הלידה באיחור היכן שהיה צורך בכך

• היעדר אבחון, אבחון מאוחר, אבחון שגוי, של האינדיקציות לביצוע לידת ואקום

• אי לקיחת אנמנזה מפורטת הכוללת גיל, רקע בריאותי (מחלת לב או ריאות אצל היולדת), מצוקה עוברית אצל התינוק, או מצג עובר עם עורף נטוי לאחור שמקשה על יציאתו, שלב לידה שני מאורך.

• מעשים ומחדלים רשלניים שהיו יכולים להוביל לחוסר טיפול, השהייתו, או החלטה על ביצוע הליך רפואי בלתי מתאים שיכלו לגרום לתובעת נזק גופני או להחמיר את מצבה.

• ביצוע הפרוצדורה הרפואית בחוסר מיומנות ובחוסר מקצועיות תוך הפרת חובת הזהירות, וחריגה מאמות המידה הנגזרות ממבחן הרופא הסביר.

• אי ביצוע מעקב רפואי אחר מצבה של היולדת או מצבו של התינוק.

פסקי דין- פסק דין- רשלנות רפואית לידת ואקום / בלידת וואקום

התובעת התקבלה ללידה בבית החולים אסף הרופא, כאשר היא בשבוע ה-37 להריונה, בשל ירידת מים שלוותה בצירים. הוחלט ליילד את התובעת בלידת ואקום. עשר דקות אחרי שחולץ התינוק, הוא נולד כאשר חבל הטבור כרוך על גופו פעמיים, ללא דופק וללא נשימה עצמונית. התינוק נפטר 7 שעות לאחר לידתו. בית המשפט פסק פיצויים בסך 1,275,000 ₪.

לשאלות בנושא רשלנות רפואית בלידת ואקום, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון

רשלנות רפואית – מתן חיסונים / במתן חיסון

רשלנות רפואית במתן חיסון הוא נושא תדיר בפורומים שונים.

חיסון הוא אמצעי למניעת מחלות שונות. ישנם שני סוגים עיקריים של חיסונים. חיסון פעיל שבו מכניסים לגוף צורה מוחלשת, מומתת, של הגורם למחלה, מתוך כוונה שהמערכת החיסונית תייצר נוגדנים לאותו גורם. בחיסון סביל לעומת זאת, מחדירים את הנוגדנים באופן ישיר, במיוחד כשיש צורך לטפל בזיהום חמור, ואין זמן שהמערכת החיסונית תלמד לייצר נוגדנים לגורם. ישנן קבוצות שונות באוכלוסיה שמתנגדות למתן חיסונים מסיבות שונות. אחת הטענות של אותם גורמים, היא שמתן החיסון לא מאפשר לגוף להתמודד עם נגיפים, ודווקא מסיבה זו האדם חולה יותר. האמת היא, שרק בשנה שעברה מתו מספר ילדים כתוצאה ממחלת החצבת משום שלא חוסנו מפני מחלה זו.

מקרי רשלנות רפואית במתן חיסון /מתן חיסונים

ישנם חיסונים שצריכים לקבל פעם בחיים וישנם חיסונים שצריכים לקבל כל מספר חודשים. בנוסף, אדם מסתגל לסביבה הביולוגית שבה הוא חי ולכן אם הוא גדל באזור מסוים הוא יכול להיות חשוף מאד לחיידקים או הנגיפים באזור שבו הוא מבקר לראשונה. לכן, במקומות בהם ישנם ליקויי תברואה, חשוב לקבל חיסונים לפני הנסיעה. בישראל משרד הבריאות ממליץ על מספר חיסונים במנות קטנות, ועל אף שאין חובת חיסון בחוק, שיעור המתחסנים בארץ הוא מהגבוה בעולם, ייתכן ומשום שהחיסונים כלולים בסל הבריאות. ישנו מספר של חיסונים שנכלל בסל הבריאות, ובנוסף ישנם חיסונים כגון נגד שפעת ודלקת ריאות, שניתנים בחינם לאנשים החולים במחלות כרוניות והנמצאים בקבוצות סיכון. החיסונים שנכללים בסל הבריאות כוללים למשל, צהבת A, צהבת B, אדמת, חזרת, חצבת, דיפתריה, טטנוס, שעלת, שיתוק ילדים, ופנימו קוקוס.כמו כן ישנם חיסונים מסוימים שמומלצים על ידי משרד הבריאות לאנשים שנוסעים למקומות שונים ברחבי העולם.

עילות תביעה בגין רשלנות רפואית במתן חיסון

• מתן חיסון הלא נכון

• מתן מינון לא נכון של חיסון

• אי מתן חיסון לאדם שנמצא בקבוצת סיכון. לדוגמא, שפעת שיכולה לעבור אצל אדם ללא מחלות רקע ללא כל סיבוכים, יכולה להיות מסוכנת מאד עד כדי סכנת חיים של ממש אצל אדם הסובל מבעיות במערכת הנשימה, מחלת לב, פגיעה במערכת החיסון, או סוכרת. כמו כן שפעת יכולה להיות מסוכנת גם לנשים בהיריון.

פסקי דין- פסק דין- רשלנות רפואית במתן חיסונים/ מתן חיסון

ת.א 7250/05 ש’ ר’ נ’ מכבי שירותי בריאות- התובעת הייתה צריכה לקבל חיסון anti D במהלך הריונה הראשון, בגלל ההבדל בסוגי הדם בינה ובין בעלה, על מנת למנוע סיבוכים בהיריון. החיסון לא ניתן והיא תובעת פיצויים בגין הנזקים שייגרמו לה ולילדיה. בית המשפט קבע כי היעדר ההפניה של התובעת לבדיקה שהייתה רלבנטית מהווה חריגה מנוהל רפואי תקין. כמו כן הרופאה הייתה צריכה להסביר לתובעת על הבדיקה ועל החיסון, ועל הסכנות הממשיות מכך שלא תיקח את החיסון. בית המשפט פסק לטובת פיצויים בסך 150,000 ₪.

לשאלות בנושא רשלנות רפואית במתן חיסונים / מתן חיסון, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון

רשלנות רפואית באפילפסיה / אפילפסיה

רשלנות רפואית אפילפסיה הוא נושא לא פשוט.

אפילפסיה היא אחת ההפרעות הנוירולוגיות הנפוצות ביותר, שמתבטאת בהפרעה במוליכות החשמלית למוח. המידע שעובר מהמוח למערכת העצבים מקודד לפי זרם חשמלי. ישנה בקרה של המסלול החשמלי וכן מסלולים שמוגדרים היטב. ההתקפים האפילפטיים הם למעשה הפרעה במוליכות החשמלית במוח. מי שסובל מאפילפסיה סובל מהתקפים שחוזרים בתבנית קבועה. בדרך כלל שכיחות ההתקפים גבוהה אצל ילדים וקטנים וקשישים, ויורדת אצל בני ה-20 עד 40. הטיפול במחלה הוא בדרך כלל תרופתי, וכולל גם הימנעות מהגורמים שיכולים לעודד התקף.

מקרי רשלנות רפואית אפילפסיה / באפילפסיה:

ישנם שלושה סוגים של התקפים אפילפטיים. בהתקף ניתוק שנקרא גם התקף קטן שמתבטא באובדן הכרה, אך ללא תנועות חריגות. התקפים מסוג זה יכולים לקרות מספר פעמים ביום ולכן הם מטרידים ביותר. יחד עם זאת בדרך כלל אינם מצריכים טיפול רפואי מיידי. סוג שני של התקף הוא התקף טוני קלוני שנקרא גם התקף גדול. ההתקף הגדול מתאפיין בשלב מקדים שכולל סימנים שונים כגון טעם מתכתי בפה, ועוד. לאחר מכן יתפתח איבוד הכרה ודום נשימה, וכן התכווצות והרפיה של השרירים המלווים באובדן שליטה על הסוגרים. לבסוף שלב של הרפיה והתעוררות שיכול לכלול גם בלבול ואלימות. סוג נוסף של התקף הוא ההתקף המתמשך שכולל התקפים עוקבים בזה אחרי זה עם אובדן הכרה ביניהם, או התקף שנמשך מעל ל-5 דקות זהו ההתקף המסוכן ביותר.

עילות תביעה בגין רשלנות רפואית אפילפסיה / באפילפסיה:

• היעדר אבחון, אבחון מאוחר, אבחון שגוי של מחלת האפילפסיה

• מעשים ומחדלים רשלניים שהיו יכולים להוביל לחוסר טיפול, השהייתו, או החלטה על ביצוע הליך רפואי בלתי מתאים שיכלו לגרום לתובע נזק גופני.

• רשלנות בטיפול בחולה במהלך התקף. יש לרפד את הסביבה של החולה שנמצא בהתקף כדי למנוע פציעות משניות להתקף. אין לעצור את התנועות של החולה בכוח. יש לחפש סיבות נוספות להתקפים מלבד אפילפסיה משום שבחלק מהסיבות ניתן לטפל באופן מיידי. ישנם מצבי חירום שונים שיכולים לחקות התקף אפילפטי, לדוגמא ברמה נמוכה מאד של סוכר דם (היפוגליקמיה), החולה יכול לסבול מפרכוסים ועוויתות שמזכירים התקף אפילפטי. בנוסף, גם במצב של חומציות יתר של הגוף כתוצאה מחמצת סוכרתית (DKA), יכול המטופל בשלבים מאוחרים של החמצת לסבול מהתקפי פרכוסים שמזכירים התקף אפילפטי במהותו.

• אי הפניה לביצוע הבדיקות הרלבנטיות לזיהוי המחלה כולל EEG, וכן בדיקות CT ו MRI של המוח.

• רשלנות במתן תרופות מבחינת סוג ומינון ומבלי לבדוק את רגישות המטופל לתכשיר

• היעדר מתן הסבר לחולה על הגורמים שיכולים לעודד התקפים כולל: הבזקי אור (לכן משחקי מחשב שונים אינם מומלצים לחולי אפילפסיה), הימנעות משתייה חריפה עישון ונטילת סמים, וכן מצבי דחק וסטרס. חשוב שהסביבה שסובבת את החולה תדע כיצד לנהוג במהלך התקף.

לשאלות בנושא רשלנות בתחום האפילפסיה/ אפילספיה / באפילפסיה, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון

רשלנות רפואית עקב אי גילוי מום בסקירת מערכות

רשלנות רפואית עקב אי גילוי מום בסקירת מערכות הוא נושא מסקרן מאד.

סקירת מערכות היא אחת מבדיקות מעקב ההיריון החשובות ביותר, כאשר קיימות למעשה שתי סקירות: סקירה מוקדמת וסקירה מאוחרת. בסקירת המערכות, סורק הרופא את איבריו של העובר על מנת לוודא את תקינותם, וכמו כן לוודא שאין לעובר מומים מובנים. הבדיקה מבוצעת על ידי רופא נשים שעבר הכשרה ייחודית לכך. חשוב לציין כי הסקירה המנדטורית שמציעה קופת החולים סורקת רק את המוח, הלב, והאיברים הפנימיים, והיא אינה סורקת את הפנים והגפיים.

מקרי רשלנות רפואית עקב אי גילוי מום בסקירת מערכות

סקירת המערכות המוקדמת מבוצעת בשבועות 14-16 להיריון, ואילו סקירת מערכות מאוחרת מבוצעת בשבועות 18-24 להיריון. סקירת המערכות יכולה לעלות סוגים שונים של בעיות. חלק מהבעיות הן מומים מולדים, קלים וקשים, הכוללים בין היתר: מומים של מערכת העצבים, חור בין חדרי הלב, אי התפתחות של אחד מהחדרים בלב, חוסר התפתחות של התריסריון ועוד. ממצאים אחרים בסקירת מערכות הם סימנים רכים שלא ישפיעו על תפקוד הילוד בעתיד, והם אינם מהווים בעיה. סימנים רכים יכולים להיות מוקד אקוגני בלב, מעי אקוגני, עצם ירך קצרה, ציסטה בחדרי המוח, או אגני כליה מורחבים.

עילות תביעה בגין רשלנות רפואית באי גילוי מום בסקירת מערכות

• אי סקירה של אחד מהאיברים המיועדים לסקירה בסקירת המערכות

• רשלנות בפענוח התוצאות של סקירת המערכות

• אבחון מוטעה או העדר אבחון של בעיה או מום בסקירת המערכות שרופא סביר צריך לגלותם

• אי דיווח ליולדת על פגם שנמצא במהלך סקירת המערכות.

• היעדר דיווח של טכנאי האולטרה סאונד לרופא על פגם שנמצא בסקירת המערכות

• ביצוע בדיקת סקירת המערכות בחוסר מיומנות ובחוסר מקצועיות תוך סטייה מאמות המבחן שנקבעו במבחן הרופא הסביר

• ביצוע הבדיקה על ידי מי שאינו מיומן ואינו מוכשר לכך

פסקי דין- פסקי דין- רשלנות רפואית עקב אי גילוי מום/ מומים בסקירת מערכות:

ע”א 4960/04 סידי נ’ שירותי בריאות כללית- המערער נולד בשנת 86 ועם היוולדו הסתבר כי הוא סובל מבעיות בריאותיות שונות הכוללות חסר כף יד ימין, ובעיות נשימה. בית המשפט המחוזי דחה את התביעה בגין רשלנות רפואית בהולדה בעוולה ומכאן הערעור. בטרם הולדת המערער עברה היולדת שתי הפלות ושני הריונות מוצלחים נוספים. בתחילת הריונה עם המערער סבלה היולדת מדלקות חוזרות בדרכי השתן וההריון הוגדר לאור הרקע הרפואי וגילה של היולדת כהריון בסיכון גבוה. האם עברה במהלך ההיריון דיקור מי שפיר, וחלבון עוברי והממצאים היו תקינים. כמו כן נעשו מספר בדיקות אולטרה סאונד שבעקבותיהן הודיעו ליולדת כי ההיריון והעובר תקינים לחלוטין, זאת בשעה שהעובר נולד עם בעיות ופגמים הכוללים בין היתר חסר בכף יד ימין. בית המשפט המחוזי קבע בערכאה הראשונה כי אין התרשלות במעשיהם של הרופאים משום שלא היו קיימות הנחיות ברורות בנוגע לבדיקת האולטרה סאונד אצל נשים הרות באותה העת.

לשאלות בנושא רשלנות רפואית באבחון מום /מומים/ פגם/ פגמים בהריון אצל העובר, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון

רשלנות רפואית – סקירת מערכות / בסקירת מערכות מוקדמת או מאוחרת

רשלנות רפואית בסקירת מערכות מוקדמת או מאוחרת היא הנושא שלפנינו.

סקירת מערכות היא בדיקת אולטרה סאונד שבה בודק הרופא את מערכות הגוף של התינוק. סקירת מערכות מוקדמת מתבצעת בדרך כלל בשבועות 14-16 להיריון. סקירת המערכות מתבצעת בשלב מוקדם יחסית של ההיריון משום שההנחה המקובלת היא שבבדיקה ניתן לזהות כ-75% מהמומים שיתגלו בסקירת המערכות שתבוצע בשלבים מתקדמים יותר.

מקרי רשלנות רפואית בסקירת מערכות מוקדמת

בדיקת סקירת המערכות מבוצעת על ידי טכנאי, כאשר במהלך הבדיקה קורא הטכנאי לרופא כאשר מתגלות בעיות. אחד המקרים הנפוצים הוא שמבצע הבדיקה מפספס מומים במהלכה. חלק מהבעיות הן מומים מולדים, קלים וקשים, הכוללים בין היתר: מומים של מערכת העצבים, חור בין חדרי הלב, אי התפתחות של אחד מהחדרים בלב, חוסר התפתחות של התריסריון ועוד. ממצאים אחרים בסקירת מערכות הם סימנים רכים שלא ישפיעו על תפקוד הילוד בעתיד, והם אינם מהווים בעיה. סימנים רכים יכולים להיות מוקד אקוגני בלב, מעי אקוגני, עצם ירך קצרה, ציסטה בחדרי המוח, או אגני כליה מורחבים.

עילות תביעה בגין רשלנות רפואית בסקירת מערכות מוקדמת

• אי סקירה של אחד מהאיברים המיועדים לסקירה בסקירת המערכות. ישנו הבדל בין הבדיקה המבוצעת במסגרת הציבורית של הקופה לביו הבדיקה הניתנת במסגרת הביטוח המשלים. בסקירת המערכות המורחבת שנעשית במסגרת הפרטית הרופא סוקר את מערכות הגוף של התינוק מהראש ועד הרגל, זאת בשעה שבסקירת המערכות שניתנת על ידי הקופה נסקרות רק מערכות חיוניות כגון לב, ריאות, וכו’.

• רשלנות רפואית בפענוח התוצאות של סקירת המערכות

• אבחון מוטעה או העדר אבחון של בעיה או מום בסקירת המערכות שרופא סביר צריך לגלותם

• אי דיווח ליולדת על פגם שנמצא במהלך סקירת המערכות.

• היעדר דיווח של טכנאי האולטרה סאונד לרופא על פגם שנמצא בסקירת המערכות

• ביצוע בדיקת סקירת המערכות בחוסר מיומנות ובחוסר מקצועיות תוך סטייה מאמות המבחן שנקבעו במבחן הרופא הסביר

• ביצוע הבדיקה על ידי מי שאינו מיומן ואינו מוכשר לכך

פסיקי דין- פסק דין- רשלנות רפואית בסקירת מערכות מוקדמת

ת.א. 8208/06 סבגיאן נ’ מכבי שירותי בריאות- התובע נולד עם מום בעצמות הידיים. אמו של התובע הרתה אותו בגיל 34 וההיריון הוגדר כהיריון בסיכון נמוך כאשר האם עברה את כל הבדיקות השגרתיות כולל סקירת מערכות וההיריון הוגדר לכאורה כתקין. התובעים טענו שהרופאים לא איתרו את המום בבדיקות או לא טרחו ליידע את האם שהבדיקות שעברה הן לא מקיפות מספיק. בית המשפט קבע כי חובה על הרופא לומר למטופלת שיש בדיקות נוספות שהיא יכולה לעבור תמורת תשלום במסגרת פרטית וייתכן שהיה ניתן לגלות בהן מומים שלא היה ניתן לגלות בסקירה הרגילה. בית המשפט קבע שרופאי הנתבעת התרשלו ולכן חייב אותם בתשלום של מליון וחצי שקל, בגין אובדן כושר השתכרות, עזרה מאחרים, הוצאות רפואיות, והוצאות נסיעה מוגברות.

לשאלות בנושא רשלנות רפואית בביצוע סקירת מערכות מוקדמת או מאוחרת, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון

רשלנות רפואית- רגל / רגליים

רשלנות רפואית בטיפול ברגל / ברגליים הינו נושא מורכב.

הרגליים הן גפיים שקיימות אצל בעלי חיים רבים, והן תומכות בגוף בשעת העמידה על הקרקע, והן משמשות לניוד הגוף באמצעות הליכה או ריצה. מגוון מחלות, הפרעות, ובעיות מתבטאות ברגליים. נהוג לחשוב שכאבים או בעיות ברגליים קשורים בהכרח לבעיות אורתופדיות, אך האמת שבעיות ברגליים יכולות להיות קשורות למערכות שונות בגוף האדם, שאינן בהכרח השרירים או העצמות. לדוגמא, אי ספיקת לב מתבטאת בין היתר בבצקות ברגליים וזאת משום שהלב מתקשה להזרים דם ביעילות לרגליים.

מקרי רשלנות רפואית רגל / רגליים

לפעמים כשיש תלונה על בעיה של כאבים, חוסר תחושה, חום, וכו’ ברגל קשה לדעת לאיזה מתחומי הרפואה שייכת הבעיה ולכן יש לערוך בדיקות קפדניות על מנת שלא לטעות באבחנה.

עילות תביעה בגין רשלנות רפואית רגל / רגליים

• אבחון שגוי, אבחון מאוחר, העדר אבחון של בעיות הקשורות לרגל

• אי לקיחת אנמנזה מפורטת הכוללת גיל, סיפור מקרה (האם היה סיפור של חבלה ברגל שהייתה יכולה לגרום לבעיות), מחלות רקע (בעיות קרישה, סוכרת, בעיות קרדיאליות, יכולות להתבטא בהפרעות וכאבים שונים ברגליים), ועוד. כמו כן נדרשת עמידה מדוקדקת על התסמינים המתוארים על ידי המטופל, ובדיקה גופנית של הרופא.

• מעשים ומחדלים רשלניים שהיו יכולים להוביל לחוסר טיפול, השהייתו, או החלטה על ביצוע הליך רפואי בלתי מתאים שיכלו לגרום לתובע לבעיות ברגליים.

• אי הפנייה לבדיקות כלליות כולל בדיקת דם ובדיקות הדמיה כגון צילום רנטגן , CT או MRI, ובדיקות הרלבנטיות לתחום הבעיה כגון אקו (אם יש חשד ל אי ספיקת לב), או EMG אם יש חשד לבעיה נוירולוגית על רקע של סוכרת בלתי מאוזנת

• רשלנות רפואית בפענוח תוצאות בדיקות

• רשלנות רפואית במתן תרופות מבחינת סוג ומינון ומבלי לבדוק את רגישות המטופל לתכשיר

• היעדר הסכמה מדעת

• ביצוע הפרוצדורה הדרושה בחוסר מיומנות ובחוסר מקצועיות תוך הפרת חובת הזהירות וסטייה מאמות המבחן שנקבעו במבחן הרופא הסביר

פסקי דין- פסק דין- רשלנות רפואית רגל / רגליים

אליאב נ’ שירותי בריאות כללית- תביעה לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לתובעת בעת שהייתה מאושפזת מיד לאחר לידתה בבית החולים קפלן. לטענת התובעת והוריה הנתבעת נהגה בתובעת ברשלנות רפואית. התובעת נולדה כפג בשבוע ה-32 להריון האם. שבוע לאחר הלידה עברה התובעת ניתוח ראשון. חודש לאחר הלידה עברה התובעת ניתוח שני. וחודשיים לאחר הלידה עברה התובעת ניתוח שלישי. לאחר הניתוח הופיע נמק באצבעות 3,4,5 בכף רגל שמאל וכמו כן שינויי צבע בכף רגל זו. כמו כן תופעות מסוג דומה החלו להופיע גם בכף רגל ימין. חמישה ימים לאחר הניתוח השלישי עברה התובעת ניתוח נוסף. לאחר מכן החלימה כף רגל ימין של התובעת אך נגרם נזק לכף רגלה השמאלית שכולל את נשירת אצבעות 4 ו-5. בית המשפט דחה את טענותיה של התביעה וקבע כי הנתבעת אינה אחראית לנזקים שאירעו לתובעת.

לשאלות בנושא רשלנות רפואית בטיפול ברגל / ברגליים, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון

רשלנות רפואית בביצוע בדיקת אולטרה סאונד- אולטרסאונד

רשלנות רפואית בביצוע בדיקת אולטרה סאונד היא נושא מורכב ומרתק.

בדיקת אולטרה סאונד היא בדיקת הדמיה המשמשת בעיקר להדמיית האיברים הפנימיים, הגודל והמבנה שלהם, והבעיות בהן. בדיקת האולטרה סאונד נמצאת בשימוש בתחומי רפואה רבים, בין היתר גסטרו, קרדיולוגיה, גניקולוגיה, ועוד. בדיקות האולטרה סאונד משולבות לא אחת בדופלר שהוא הדמיה של התנועה באיבר המבוקש. אחד החסרונות הבולטים בסקירת אולטרה סאונד היא שנדרשת מידה רבה של כישרון וניסיון על מנת להפיק הדמיה באיכות טובה וכן לבצע אבחון מדויק באמצעות בדיקה זו.

מקרי רשלנות רפואית בביצוע בדיקת אולטרה סאונד

בדיקת אולטרה סאונד איננה בדיקה מסובכת או פולשנית בדרך כלל. יחד עם זאת, בדיקה זו מהווה כלי עזר חשוב לאיתור בעיות והפרעות שונות, ולהערכת התפקוד של איברים שונים בגוף. בדיקת אקו דופלר למשל היא בדיקה להערכה של תפקודו של שריר הלב, ושל זרימת הדם במסתמים. בדיקה זו יכולה לגלות מחלות שונות כגון אי ספיקת לב או מסתם, יתר לחץ דם ריאתי, פריקרדיטיס, קרדיומיופתיה, ועוד .

עילות תביעה בגין רשלנות רפואית בביצוע בדיקת אולטרה סאונד

• רשלנות  רפואית בפענוח תוצאות בדיקת האולטרה סאונד, וקבלת החלטות טיפוליות שגויות מסיבה זו.

• התעלמות מביצוע ואי הפניה לביצוע של בדיקת אולטרה סאונד

• ביצוע בדיקת אולטרה סאונד על ידי אדם שאינו מוכשר ואינו מיומן בכך.

• אי סקירה של איבר או חלק מהאיברים המיועדים לסקירה בבדיקת אולטרה סאונד.

• סקירה של האיבר הלא נכון בבדיקת אולטרה סאונד

פסקי דין- פסק דין- רשלנות רפואית בביצוע בדיקת אולטרה סאונד / אולטרסאונד:

ע”א 4960/04 סידי נ’ שירותי בריאות כללית- המערער נולד בשנת 86 ועם היוולדו הסתבר כי הוא סובל מבעיות בריאותיות שונות הכוללות חסר כף יד ימין, ובעיות נשימה. בית המשפט המחוזי דחה את התביעה בגין רשלנות רפואית בהולדה בעוולה ומכאן הערעור. בטרם הולדת המערער עברה היולדת שתי הפלות ושני הריונות מוצלחים נוספים. בתחילת הריונה עם המערער סבלה היולדת מדלקות חוזרות בדרכי השתן וההריון הוגדר לאור הרקע הרפואי וגילה של היולדת כהריון בסיכון גבוה. האם עברה במהלך ההיריון דיקור מי שפיר, וחלבון עוברי והממצאים היו תקינים. כמו כן נעשו מספר בדיקות אולטרה סאונד שבעקבותיהן הודיעו ליולדת כי ההיריון והעובר תקינים לחלוטין, זאת בשעה שהעובר נולד עם בעיות ופגמים הכוללים בין היתר חסר בכף יד ימין. בית המשפט המחוזי קבע בערכאה הראשונה כי אין התרשלות במעשיהם של הרופאים משום שלא היו קיימות הנחיות ברורות בנוגע לבדיקת האולטרה סאונד אצל נשים הרות. משום שנקבע שאין התרשלות במעשי הרופאים, אין לפי בית המשפט, צורך לדון בסוגיה האם טוב היה מותו של המערער מחייו. בית המשפט העליון מקבל את הערעור. בית המשפט העליון מחזיר את הדיון למחוזי, והלה קובע שלא הייתה רשלנות ולא מדובר במצב שבו טוב מותו מחייו של הילד.

לשאלות בנושא רשלנות רפואית בביצוע בדיקות אולטרה סאונד, ניתן לצור קשר עם עו”ד  ענת מולסון

ועדת בדיקה- וועדת חקירה של משרד הבריאות- רשלנות רפואית

רשלנות רפואית- ועדת בדיקה- וועדת חקירה של משרד הבריאות

חוק זכויות חולה התשנ”ו-1996 מסדיר את הקמתה של ועדה לבדיקת תלונות בגין טיפול רפואי לקוי. חשוב לציין כי נציג תלונות הציבור במשרד הבריאות מטפל מדי שנה ב-1,000 תלונות של חולים בגין רשלנות רפואית בטיפול בהם. לפי נתוני המחקר שערך משרד הבריאות בין השנים 1996-2003 85% מהפניות אינן עולות לכדי נקיטת צעדים משמעתיים ו/או משפטיים נגד הרופאים. יחד עם זאת, 15% מהמקרים בהם כן יש מקום מהווים כ-150 מקרים בשנה, ומספר זה הוא עדיין מספר בעייתי ומטריד מאד.

תחקיר ועדות בדיקה במשרד הבריאות

ממצאי תחקיר ועדות בדיקה במשרד הבריאות שהוגשו ב-16 ליוני 2004 ליו”ר ועדת העבודה, הרווחה, והבריאות דאז, חבר הכנסת שאול יהלום, מעלים תמונה מדאיגה. ראשית קובעים הממצאים כי רוב התלונות אינן מגיעות כלל לידיעתו של משרד הבריאות, או במילים אחרות, ככל הנראה נסגרות בין כותלי המוסד שבו אירעה הרשלנות. כמו כן אין קריטריונים ברורים להחלטה על אופן הבדיקה, משמע הנוהל הקיים בחוק זכויות החולה הוא פרוצדוראלי ואינו מקיף דיו מבחינה מהותית. נקודות בעייתיות נוספות בממצאי התחקיר הן הרכב ועדות הבדיקה, משך עבודתן של ועדות הבדיקה, חוסר שקיפות, אי הסקת מסקנות, העדר תהליך להפקת לקחים, ועוד. כך נטען לדוגמא לגבי הרכב ועדות הבדיקה, כי ועדת הבדיקה מורכבת מעורכי דין ורופאים בכירים, ואין בה נציגות של נציגי ציבור. עוד נטען לחוסר שיתוף פעולה מצדם של הרופאים בשל חוסר רצון לבקר את עבודת עמיתיהם, מחויבויות קודמות, עומס עבודה ועוד.

ועדת חקירה בעניין מותה של גלית סעדה ז”ל

סיפור מותה של היולדת גלית סעדה ז”ל הסעיר בזמנו מדינה שלמה. סעדה שילדה תאומים בריאים ב-10 לדצמבר 2008, מתה כתוצאה מדימום מסיבי בחלל הבטן שלה לאחר הלידה. שני רופאים גניקולוגיים ואחות שטיפלו בסעדה, הואשמו על ידי משרד הבריאות ברשלנות חמורה, והומלץ להגיש נגדם קובלנה משמעתית חמורה. הוועדה העלתה שרשרת ארוכה של כשלים חמורים שקדמו למותה של היולדת. סעדה עברה בשעות הצהריים ניתוח קיסרי במהלכו הוצאו כאמור מרחמה שני תאומים בריאים. כשעתיים לאחר הניתוח שוחררה היולדת ממחלקת ההתאוששות למחלקת היולדות שם התלוננה על כאבים חמורים. בהמשך הערב נמדדו אצלה לחץ דם נמוך ודופק גבוה שהיו אמורים להיות תמרורי אזהרה לצוות על מצבה ההמודינאמי, אך סעדה טופלה במשככי כאבים בלבד, והרופאים לא ביקשו את עריכתן של בדיקות נוספות לבירור מקור הכאבים, ולא ביקשו דיווח על מצבה. בשעה 8:00 בבוקר התגלתה סעדה כאשר היא מתה במיטתה. בשימוע שנערך לרופאים, טענו הרופאים להגנתם כי הלילה שבו מתה סעדה היה לילה סוער שכלל תשע לידות, שתי לידות בעיתיות, ושני ניתוחים קיסריים. ועדת החקירה מתחה בין היתר ביקורת על בית החולים על כך ששני המתמחים היו אחראים לבדם על המחלקה באותו לילה ללא נוכחותו של רופא בכיר.

לשאלות בנושא ועדת בדיקה / וועדת חקירה במשרד הבריאות על רשלנות רפואית, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון

רשלנות רופאים- רשלנות של רופא

רשלנות רופאים היא נושא המאמר שלפנינו.

רשלנות רופאים יכולה להתרחש בכל תחום מתחומי הרפואה, וכמו כן בכל אחת מהאוכלוסיות, ובכל מקום בארץ. התחומים בהם הרשלנות הרפואית בקרב רופאים נפוצה במיוחד הם לידה וניתוחים, זאת משום שפרוצדורות רפואיות אלו הן מסובכות במיוחד. כמו כן אלו גם התחומים בהם ישנה הכי הרבה רשלנות של בתי חולים, וזאת משום שניתוחים מתבצעים בבתי החולים, והרוב העיקרי של הלידות עדיין מתבצע גם כן בבתי החולים.

מקרי רשלנות רופאים

רשלנות של רופאים יכולה לנבוע מהיעדר ידע, היעדר ניסיון, עומס עבודה במהלך החודש המשולב גם בחוסר בשעות שינה (במיוחד לדוגמא כאשר מדובר בסיטואציות מלחיצות במיוחד כגון המחלקות לרפואה דחופה בבתי החולים השונים), היעדר הימצאותם של רופאים בכירים במהלך משמרות או במחלקות לרפואה דחופה, ועוד. אין כמובן בסיבות אלו כדי להצדיק את רשלנותם של הרופאים בעבודתם. יחד עם זאת, יש בהן כדי ללמד על הנסיבות שהטיפול בהן יכול לסייע במניעת רשלנות רפואית בעתיד.

עילות תביעה בגין רשלנות רופאים

• היעדר אבחון, אבחון שגוי, אבחון מאוחר של מחלות, בעיות, והפרעות רפואיות

• אי לקיחת אנמנזה מפורטת הכוללת גיל, רקע בריאותי, טיפול תרופתי, ועוד. כמו כן נדרשת עמידה מדוקדקת על הסימפטומים המתוארים על ידי המטופל וכן התרשמות של הרופא.

• היעדר הסכמה מדעת מהווה רשלנות רופאים

• רשלנות רופאים במתן תרופות מבחינת סוג ומינון ומבלי להתייחס לרגישות המטופל לתכשיר

• אי הפניה לביצוע בדיקות דם, בדיקות הדמיה, והבדיקות הרלבנטיות לתחום הבעיה

• רשלנות רופאים בפענוח תוצאות של בדיקות

• ביצוע פרוצדורה רפואית בחוסר מיומנות ובחוסר מקצועיות תוך סטייה מחובת הזהירות ומאמות המבחן הנדרשות לפי מבחן הרופא הסביר

פסקי דין- פסק דין- רשלנות רופאים

תא (חי’) 14578/00 עזבון המנוחה להב רחל ז”ל נ’ ד”ר דיוקמן רוני- המנוחה נפטרה ביה”ח כרמל מתסחיף ריאתי מסיבי. הנתבע הוא רופא נשים במקצועו שעקב אחר המנוחה מבחינה גניקולוגית, ורשם לה גלולות למניעת היריון. הנתבעת השניה (קופ”ח כללית) היא הבעלים והמחזיקה בביה”ח כרמל שלחדר המיון שלו הגיעה המנוחה פעמיים: בפעם הראשונה הגיעה המנוחה בלילה לחדר המיון ושוחררה למחרת לביתה ללא אבחנה. בפעם השניה הגיעה המנוחה בשעות הבוקר, ובמהלך שהותה במיון חלה הדרדרות במצבה שפורשה כתסחיף ריאתי.המנוחה נותחה בביה”ח באופן דחוף, וקרישים רבים הוצאו מעורק הריאה הראשי. המנוחה לא התאוששה מהניתוח ולא היה ניתן לייצב את מצבה ההמודינאמי, ועקב קריסת מערכות כללית נותרה המנוחה מחוסרת הכרה עד שנפטרה יום אחרי הניתוח. הרופאים בחדר המיון סטו מסטנדרט ההתנהגות של רופא סביר שעה שלא תיעדו את תלונותיה של המנוחה, התעלמו מתלונות המנוחה על קשיי נשימה, ונתנו פרשנות שגויה לפיה מדובר בכאב גרמי מבלי שביררו עם המנוחה לגבי קיומם של גורמי סיכון לתסחיף ריאתי (השמנת יתר ונטילת גלולות). ביהמ”ש פסק לטובת התובעים סך של 1,192,695 ₪.

לשאלות בנושא רשלנות רופאים, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון

הידרוצפלוס- רשלנות רפואית

רשלנות רפואית הידרוצפלוס הוא נושא המאמר שלפנינו.

הידרוצפלוס או בשמה העברי מיימת ראש היא מחלה שבה הגוף מתקשה לנקז נוזלים מהמוח ומחוט השדרה. הסיבות להידרוצפלוס הן בדרך כלל חסימה בניקוז נוזל המוח CSF, שיכולה להיות מולדת (לדוגמא בפגים), עקב מחלה, גידול ו/או טראומה לגולגולת ולעמוד השדרה, מחלות זיהומיות, דימומים משבץ, וזקנה. בעוברים ניתן לאבחן הידרוצפלוס באמצעות בדיקת אולטרה סאונד, והוא פוגע באחת מתוך 1,000 לידות בארה”ב. כמו כן לרוב אם מטפלים בהידרוצפלוס מהר ניתן להימנע מהפגיעה התפקודית הקשה ממחלה זו.

מקרי רשלנות רפואית הידרוצפלוס

התסמינים להידרוצפלוס כוללים אצל מבוגרים בריחת שתן, קשיים בהליכה, והידרדרות מנטאלית. כמו כן אצל ילדים התסמינים כוללים, הגדלת הגולגולת ואפטיות. הטיפול בהידרוצפלוס הוא טיפול כירורגי שכולל החדרת צינורית העשויה מסיליקון כדי לעקוף את החסימה ולנקז את עודפי הנוזל, כאשר רוב הצינוריות מנקזות את הנוזל אל עבר חלל הבטן, אך ישנן חלופות אחרות התלויות במבנה האוטונומי של החולה. כמו כן ישנו טיפול תרופתי שיכול להקל על התסמינים לטווח הקצר אך הוא אינו מהווה תחליף לטיפולים האחרים.

עילות תביעה בגין רשלנות רפואית הידרוצפלוס

• העדר אבחון, אבחון שגוי, אבחון מאוחר של הידרוצפלוס

• העדר אבחון, אבחון שגוי, אבחון מאוחר של הגורמים ל-הידרוצפלוס והתפתחות של הידרו צפלוס עקב העדר אבחון, אבחון שגוי, או אבחון מאוחר של גורמים אלו.

• אי לקיחת אנמנזה מפורטת מהחולה הכוללת גיל, רקע בריאותי (שבץ, מחלות זיהומיות ועוד), סיפור של חבלת ראש וטראומה, טיפול תרופתי, ועוד. כמו כן נדרשת עמידה מדוקדקת על הסימנים המתוארים על ידי החולה כולל בריחת שתן או קשיים בהליכה אם מדובר באדם מבוגר, או אפטיות וגולגולת גדולה אם מדובר בתינוק.

• אי הפניה לביצוע בדיקות ההדמיה המתאימות כגון MRI ראש או CT מוח

• רשלנות בפענוח תוצאות בדיקת ה CT מוח או בדיקת ה MRI

פסקי דין- פסק דין- רשלנות רפואית הידרוצפולוס

התובעת הגיעה לחדר המיון של בית החולים קפלן והתלוננה על סחרחורת, תחושה רעה, וראיית “שחור בעיניים”, ללא פגיעת ראש או איבוד הכרה. בקבלתה נמדד לחץ דם גבוה. כמו כן נרשם שהיא במצב טוב ובהכרה מלאה, היא טופלה בתרופות להורדת לחץ הדם ושוחררה. כשמצבה הרפואי לא השתפר היא ביקרה אצל רופא המשפחה שהמליץ על המשך מעקב. יום לאחר מכן שבה התובעת לרופא המשפחה שהפנה אותה לבית החולים שיבא לטיפול נוירוכירורגי. במסגרת הטיפול בוצעה בדיקת CT מוח שהדגימה דימום, ומצבה הנוירולוגי לאחר קבלתה הידרדר עד שאיבדה את הכרתה; נערך בתובעת צנתור שבו נמצאה מפרצת של העורק המחבר למוח, וכמו כן הרחבה הדרגתית של חדרי המוח ו-הידרוצפלוס שגרם להידרדרות במצבה וכן הצדיק ניקוז חיצוני של חדרי המוח. התובעת נשארה עם חסרים נוירולוגים והיא הועברה לבית החולים לווינשטיין במצב סיעודי מלא, ומשם הועברה למוסד סיעודי. בית המשפט פסק לתובעת פיצויים בסך 945,000 ₪.

לשאלות בנושא רשלנות רפואית בהידרוצפולוס, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון