גלית סעדה אופיר

2 רופאים ואחות אשר טיפלו ב- גלית סעדה-אופיר, אשר מתה מ-דימום פנימי לאחר לידה בבית החולים הדסה עין כרם, יואשמו ע”י משרד הבריאות ב-רשלנות רפואית חמורה. כך עולה מן ההחלטה החדשה של נציב קבילות הציבור במשרד הבריאות אשר הועברה להנהלה של משרד הבריאות.

אנשי צוות אשר נגדם הומלץ להגיש קובלנה משמעתית הם ד”ר גדי רוזנטל, ד”ר תומר פייגנברג וכן האחות טליה רגב-רבינוביץ. בהחלטתו להאשים צוות רפואי ב-רשלנות רפואית חמורה מבטא נציב קבילות הציבור תחושה שהטיפול ביולדת הינו רצוף כשלים וכן ליקויים חמורים בתיפקוד הרופאים, האחות וכן בית החולים.

גלית סעדה אופיר ז”ל ילדה תאומים בניתוח קיסרי בבית החולים הדסה עין כרם בדצמבר 2008. גלית סעדה אופיר הועברה למחלקת ההתאוששות אחר הצהריים, ולמחרת בבוקר נמצאה ללא רוח חיים.

לפני כשנתיים, בעקבות המקרה, הקים בית החולים צוות לבדיקה של הארוע. בנוסף, הועבר דיווח בעניין אל משרד הבריאות. מבית החולים נמסר אז כי סעדה התקבלה לניתוח קיסרי מתוכנן, אשר עבר באופן תקין, אולם היולדת נפטרה באופן פתאומי זמן קצר לאחר מכן.

אפילפסיה- רשלנות רפואית באפילפסיה

רשלנות רפואית בתחום הנוירולוגיה- רשלנות במחלת האפילפסיה היא נושא חם ועכשווי המכונה גם  Epilepsy –Medical Malpractice Medical Negligence in the Neurology field.

פרוצדורות רפואיות במערכת העצבים המרכזית (המוח) הינן מסוכנות בהחלט. רשלנות רפואית בתחום זה הינה גבוהה יותר מאשר בתחומים אחרים, בגלל שכאן אין מקום לטעויות, ואם כן מתעוררת שגיאה כלשהיא הרי שעשויה היא להיות קטלנית. סיכויים לאבחנה לקויה או מאוחרת מדי תמיד קיימים. בתחום זה בד”כ האחריות תהיה מוטלת על הנוירולוג.

רשלנות בנוירולוגיה כוללת אבחון לקוי, חוסר יכולת לאבחן וטיפול לוקה בתסמונות נוירולוגיות ומחלות. קורבנות של רשלנות בנוירולוגיה סובלים מכאב בלתי פוסק וסטרס כרוני בגלל רשלנות הצוות הרפואי או עקב מומחיות לא נאותה ומספקת של הנוירולוג. תחום הנוירולוגיה אמנם נחשב לבעייתי ביותר בתחום הרפואה והמדע היות ולא ידוע עדיין לחלוטין כיצד עובדת מערכת העצבים (במיוחד המוח). אולם, ההשלכות של רשלנות זו עשויות לזכות את הנפגעים בפיצויים גבוהים למד היות ופגיעות נוירולוגיות הינן לרוב חמורות ואף בלתי הפיכות. (לעומת פגיעות בתחומים אחרים).

דוגמה למחלה נוירולוגית יחסית שכיחה הינה אפילפסיה. אפילפסיה מאופיינת בעיקר בתסמינים של התקפים; seizures. האדם הלוקה בהתקף עלול לאבד הכרה, או לא להבין מה קורה סביבו, לבטא תנועות בלתי רצוניות שאינו יכול לשלוט עליהן כגון טלטולים של הגוף או עוויתות אחרות בפנים או בגוף. כמו כן ייתכנו תסמינים קוגניטיביים ומנטאליים שונים כגון הרגשת פחד או בלבול. בד”כ לאחר ההתקף החולה ירגיש מאוד עייף וחלש ולא יזכור את האירוע.

התקפי אפילפסיה נובעים כתוצאה מהולכה עצבית לא תקינה במוח. רוצה לומר, הנוירונים במוח (תאי העצב אשר מעבירים אינפורמציה לשאר חלקי המוח והגוף) מופעלים בצורה לקויה, קרי “יורים לכל הכיוונים”. היות והפעילות הטבעית של המוח נפסקת ברגעים אלו, משתבשים קשרי ההולכה העצביים בין התאים. מכאן ישנה אפשרות לקבלת טווח רחב של תסמינים, תלוי באזור העיקרי שנפגע או “השתבש” במוח.

מקרים בהם עלולה להתעורר רשלנות רפואית בתחום אפילפסיה:

1. עצם העובדה שאדם חווה התקף (seizure) אין זה אומר שמדובר באפילפסיה. רופא אשר איבחן מטופל שסבל מאפילפסיה בעוד שסבל מהתקף אחר ( כתוצאה מהתייבשות קיצונית, טמפרטורה גבוהה מדי של הגוף-“מכת חום”, התקף חרדתי קיצוני, טראומתי, כתוצאה מגידול או כתוצאה מתסמונת גנטית אחרת) מעמיד את החולה בסכנת חיים. הסכנה לחולה אינה נגרמת רק בגלל האבחון הלקוי אלא גם בהתאמת הטיפול הלקוי למחלה. בפועל החולה לא רק שלא יקבל טיפול תרופתי נאות (או מענה רפואי אחר) לבעייתו, אלא שהתרופות הלא מתאימות שיקבל עשויות להחמיר את מצבו ולסכן את חייו.

2. אולם, ייתכן גם מצב הפוך בו החולה אכן סובל מאפילפסיה היות והציג התקפים דומים חוזרים ונשנים ואף באותו איזור במוח. בדיקה מומלצת ביותר לאבחון אפילפסיה היא בדיקת ה-EEG היות ומדובר באבחון התדר החשמלי. MRI או סי.טי לא יבטיח אבחון מדויק על אף שמדובר בבדיקות רחבות (ויקרות למדי) היות והן בודקות מדורים שונים במוח ולא מודדות תדר חשמלי (בדיקת ה-EEG דומה מאוד לבדיקת הא.ק.ג לצורך השוואה) אך מומלץ לבצען שכן במידה ונגרם נזק אזורי או מאסיבי למדורים במוח ניתן יהיה לראות זאת דרך בדיקות אלו. מכאן שרופא שפסח על בדיקות אלו הינו רשלן.

3. אפילפסיה אינה תמיד קלה לאבחון, אולם ישנה קבוצה של אנשים אשר הינם בעלי סיכון גבוה יותר לחוות התקפי אפילפסיה (בין אם ספורים או כרוניים). להלן מספר דוגמאות למקרים של רשלנות רפואית באפילפסיה:

• פגיעה מוחית כתוצאה מתאונת דרכים.

• זיהום בזמן ההיריון אשר השפיע על התפתחות מוח העובר.

• חוסר חמצן למוח העובר במהלך הלידה עצמה.

• דלקת קרום המוח, דלקת המוח או כל סוג של זיהום אחר (ויראלי או חיידקי) אשר השפיע על המוח.

• גידולים במוח או שבץ מוחי.

• הרעלה , כגון הרעלת עופרת או הרעלת אלכוהול.

מכאן שהרופא המטפל אמור לבחון היטב היסטוריה רפואית כדי לאמוד על רמת הסיכון או הוודאות של המטופל לחוות התקפי אפילפסיה.

4. היות וברוב מקרים המטופל לא יזכור את ההתקף שחווה, קיימת אפשרות כי האדם שהיה לצידו בעת האירוע כן יזכור. במידה וכן נכח אדם נוסף בזמן שלקה החולה בהתקף יש מקום לשאלו אודות אופי ההתקף. תיאור מדויק של ההתקף עשויי לסייע לאבחון מדויק של ההתקף (בין אם זה אכן התקף אפילפטי או שמא מדובר בהתקף מסוג אחר). על כל פנים, באם ניתנה ההזדמנות לתחקר עד לאירוע והרופא נמנע משימוש בהזדמנות זו הרי שהציג כאן פתח ל-רשלנות רפואית.

5. ישנם פתרונות נוספים ל-אפילפסיה שעל הרופא להציג גם כן למטופל או לבא כוחו. אציג מס’ דוגמאות:

Vagus: nerve stimulator- עשוי לשלוט בהתקף ע”י שליחת סיגנלים מדודים דרך עצב הואגוס הממוקם בצוואר.

ketogenic diet- דיאטה מיוחדת לחולי אפילפסיה שלא מגיבים מספיק טוב לתרופות הנלוות.

על הרופא להציג את כל הפתרונות היישומיים והעדכניים הקיימים בעולם הרפואה לחולה. באם נמנע להציג טיפול הולם למטופל כתוצאה מעלות גבוהה מדי (לקופה/לביה”ח), פזיזות יתר, חוסר מומחיות או אדישות אחרת הרי שעשוי להיחשב כרשלן.

לשאלות בנושא רשלנות רפואית או אפילפסיה, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון

תסביב אשך / טורשיין- רשלנות רפואית?

תסביב אשך – טורשן

רשלנות רפואית בנושא תסביב אשך הוא עניין לא נדיר כלל.

תסביב אשך או טורשיין הוא מצב שבו האשך מסתובב סביב עצמו כתוצאה מבעיה רפואית מולדת או חבלה ישירה, תנועה חדה, מאמץ, ועוד. תופעה זו מסוכנת משום שהסיבוב מכווץ את כלי הדם המזרימים דם לאשך, מה שיכול להוביל למוות של הרקמות ולנמק. תופעה זו מתבטאת בכאב חריף, חד ופתאומי באשך או בבטן התחתונה, כאשר במקרים מסוימים תיתכן גם בחילה, הקאה, ועליה של חום הגוף.

מקרי רשלנות רפואית תסביב אשך / טורשין

תסביב האשך הוא מצב חירום כירורגי שמצריך התערבות כירורגית דחופה משום שהתסביב עלול לגרום לנמק. האבחון צריך להיעשות מוקדם ככל האפשר כאשר הטיפול הרפואי הינו ניתוח שבמסגרתו מבצעים החזרה של האשך למקום. לאחר מכן מבצעים קיבוע אשך. הטיפול הרפואי חייב להתבצע מוקדם ככל האפשר משום שהניתוח יעיל רק אם יבוצע במהלך 4-6 השעות הראשונות מרגע הופעת הסימפטומים.

עילות תביעה בגין רשלנות רפואית תסביב אשך /טורשיין

• אבחון שגוי, העדר אבחון, או אבחון מאוחר של תסביב האשך

• אי לקיחת אנמנזה מפורטת מהמטופל הכוללת גיל (הרבה מהמקרים הם בגיל צעיר ומתחת לגיל 25), רקע בריאותי (לפעמים מדובר בבעיה שהיא כתוצאה מבעיה רפואית מולדת), סיפור המקרה (האם הייתה חבלה או מאמץ), ועמידה על הסימפטומים המתוארים על ידי המטופל (חום, כאבים בבטן תחתונה, ועוד) ובדיקה גופנית על ידי הרופא ואורולוג.

• מעשים ומחדלים רשלניים שעלולים להוביל לחוסר טיפול, השהיית הטיפול או החלטה ביצוע הליך רפואי שאינו מתאים שהחמירו את מצבו של התובע וגרמו לו לנזק גופני.

• התעלמות מביצוע בדיקות גופניות ואורולוגיות מתאימות כולל מדידת חום ואולטרה סאונד.

• רשלנות בפענוח תוצאות בדיקת האולטרה סאונד

• אי עמידה בדרישת ההסכמה מדעת לטיפול הכירורגי הנדרש בבעיה זו

• ביצוע הפרוצדורה הרפואית בחוסר מקצועיות ובחוסר מיומנות תוך הפרת חובת הזהירות וסטייה מאמות המבחן הנגזרות ממבחן הרופא הסביר

• רשלנות במתן תרופות מבחינת סוג ומינון ומבלי לבדוק את רגישות המטופל בתכשיר

פסקי דין- פסק דין- רשלנות רפואית תסביב אשך / טורשיין

ת”א 3847/06 ב’ נ’ קופת חולים מאוחדת- התובע מייחס לנתבעת אבחון מאוחר מידי של תסביב באשך שמאל שגרם לו לנזקים. לטענת התובע, האבחון שנערך על ידי רופאת הילדים היה רשלני וכתוצאה מהאבחון המאוחר נאלצו לכרות לו את האשך הנמקי. בית המשפט דחה את התביעה. לפי בית המשפט מדובר בתופעה שיש לה הסתמנות קלינית סוערת, כולל כאבים עזים המביאים לבדיקה דחופה על ידי רופא. התובע בדנן שנבדק על ידי הרופאה הגיע במצב טוב כאשר הוא אינו נאנק מכאבים. לפי בית המשפט משום שלא היו תלונות המצביעות על ממצא של תסביב, ולא היה עדות לכך בבדיקה,לא היה על הנתבעת לחשוב על אבחנה של תסביב ולא היה עליה להפנות את ההורים לחדר המיון במקרה של החמרה.

לשאלות בנושא תביעת רשלנות רפואית על איחור באבחון או בטיפול בתסביב אשך, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון שפרטיה בראש העמוד משמאל

רשלנות רפואית המעי הגס/ במעי הגס

רשלנות רפואית בתחום המעי הגס הוא נושא שמסקרן רבים.

המעי הגס הוא האיבר האחרון בשרשרת העיכול בגופנו. רשלנות רפואית בנושא המעי הגס עלולה להיות מסוכנת מאד, משום שישנן מחלות של המעי הגס שמסכנות חיים. המחלה השכיחה ביותר היא גידול ממאיר במעי הגס שניתן לאתר באמצעות קולונוסקופיה. מיותר לציין כי רשלנות באבחון סרטן המעי הגס מכעיסה מאד משום שהיום קיימות בדיקות סקר המסייעות לאתר את המחלה ולטפל בה כמה שיותר מוקדם.

מקרי רשלנות רפואית המעי הגס /מעי גס

מחלות של המעי הגס אינן דבר נדיר. מחלות במעי הגס יכולות להיות דלקתיות כגון קרוהן, קוליטיס, או תסמונת המעי הרגיז, ויכולות להיות גם סרטניות, בין אם ממאירות או שפירות. כאמור, ישנן היום בדיקות אבחוניות טובות, לאיתור גידולים במעי הגס, שיכולות לסייע באיתור המחלה והתחלת הטיפול כמה שיותר מוקדם.

עילות תביעה בגין רשלנות רפואית במעי הגס

• אבחון שגוי, מאוחר, או העדר אבחון של מחלות במעי הגס.

• אי לקיחת אנמנזה מפורטת מהמטופל שכוללת גיל (שכיחות סרטן במעי הגס עולה באופן ליניארי מגילאי 40-50), מחלות רקע שמהן סובל המטופל (אצל אנשים החולים בקרוהן, קוליטיס, כיבית, ותסמונת המעי הרגיז יש עליה בשכיחות של מקרי סרטן המעי הגס), רקע תורשתי של מחלות גסטרו במשפחה שיכול להעמיד את המטופל בקבוצת סיכון (הסיכון לפיתוח סרטן במעי הגס עולה כאשר יש גורם תורשתי), ועמידה על התסמינים הגופניים המתוארים על ידי המטופל (צואה דמית/שחורה, כאבים בבטן תחתונה, ועוד) ולפי התרשמות רופא.

• מעשים ומחדלים רשלניים שיכולים להוביל לחוסר טיפול, השהייתו, או החלטה על טיפול רפואי בלתי מתאים שהחמיר את מצבו הרפואי של המטופל או הסב לו נזק גופני.

• התעלמות מביצוע בדיקות גופניות ורקטליות מתאימות ואי הפניה לביצוע של בדיקות הדמיה (רנטגן, אולטרה סאונד, CT), בדיקות דם, ובדיקות ייחודיות לתחום כגון קולונוסקופיה.

• אי קיום מעקב רפואי אחר תוצאות הבדיקות ואחר מצבו הרפואי של המטופל.

• רשלנות במרשם תרופות שאינן מתאימות מבחינת סוג ומינון, ומבלי לבחון את רגישות המטופל לתכשיר.

פסקי דין- פסק דין- רשלנות רפואית במעי הגס / המעי הגס

ע”א 9656/03 עזבון המנוחה ברטה מרציאנו ז”ל נ’ ד”ר זינגר יהורם- ערעור וערעור שכנגד על החלטה של ביהמ”ש המחוזי שקיבלה בחלקה את תביעת המערערים לפיצוי בגין התרשלות המשיבים שטיפלו במנוחה שנפטרה לאחר שמחלת הסרטן שבה לקתה אובחנה באיחור. ביהמ”ש העליון קבע שהמשיבים התרשלו בטיפולם, ולא הצליחו להוכיח שאין קשר בין הטיפול שהעניקו למנוחה והתוצאה הטרגית. יחד עם זאת ביהמ”ש מציין שההחלטה על פסיקת פיצויים עונשיים בתיקים אזרחיים היא חריגה, ושמורה למקרים מקוממים ומסלידים במיוחד, ובפרט כאלו שיש עמם כוונה. לפי בית המשפט המשיבים אומנם התרשלו בכך שלא ביצעו בדיקה חשובה שהיה בהחלט מקום לקיימה, אך אין זה מעמיד אותם כבעלי זדון או כוונה כדי להצדיק מתן פיצויים עונשיים.

לשאלות בנושא רשלנות רפואית במעי הגס, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון

רשלנות רפואית בהמוטולוגיה/ של המטולוג

רשלנות רפואית בהמטולוגיה הוא נושא מורכב.

ההמטולוגיה עוסקת באיברים וברקמות המייצרות את תאי הדם, במנגנון קרישת הדם, ובמחלות הקשורות למערכת זו.

מקרי רשלנות בהמטולוגיה / המטולוגיה/ של המטולוג /המטולוגית

קשת המחלות והבעיות ההמטולוגיות היא רחבה מאד, מבעיות נפוצות כגון אנמיה (חוסר בברזל), ועד לסוגי סרטן שונים כגון הודג’קינס (סרטן בבלוטות הלימפה) ולוקמיה (סרטן הדם), ובעיות שונות של מערכת הקרישה, כגון קרישיות יתר של הדם, או חוסר בגורמי קרישה. בעיות במערכת הקרישה שאינן מאותרות ומטופלות מעלות את הסיכון של המטופל לאוטם בשריר הלב, תסחיף ריאתי, או אירוע מוחי. כמו כן, קיימת התוויה מוחלטת נגד מרשם גלולות למניעת היריון למטופלת הסובלת מבעיות במערכת הקרישה.

עילות תביעה בגין רשלנות בהמטולוגיה / המטולוגיה- נגד המטולוג

• אבחון שגוי, מאוחר, או העדר אבחון של מחלות ובעיות המטולוגיות. אנמיה לדוגמא נתפסת בטעות אצל אנשים מסוימים כ”בעיה קלה” ולכן חלק מהסובלים ממנה נוטים פעמים רבות להזניח את הטיפול בה. ראשית, אנמיה יכולה להיות סימפטום של בעיה רפואית קשה (כולל סוגי סרטן כגון סרטן המעי הגס), כמו כן במקרים של אנמיה קשה הטיפול מצריך עירוי דם, ובחלק מסוגי האנמיה אף השתלת מח עצם.

• אי לקיחת אנמנזה מפורטת מהמטופל שכוללת גיל, רקע בריאותי, טיפול תרופתי (גלולות למניעת היריון מעלות את הסיכון ליצירת תסחיף ריאתי ואירוע מוחי אצל מטופלות בעלות בעיה במערכת הקרישה), רקע משפחתי (מוות במשפחה בגיל צעיר, הפלות קודמות אצל מטופלת או אמה, חולים בסרטן הלימפה או לוקמיה במשפחה), ועמידה מפורשת על התסמינים המתוארים על ידי המטופל (חום גבוה ללא הסבר, הזעות מאסיביות בלילה ללא הסבר, כאבים באים והולכים בבטן תחתונה, ועוד) ובדיקה גופנית של הרופא (איתור בלוטות לימפה נפוחות בצוואר, בבטן, ועוד)

• מעשים ומחדלים רשלניים שיכולים להוביל לחוסר טיפול, השהייתו, או החלטה על טיפול רפואי בלתי מתאים שהחמיר את מצבו הרפואי של המטופל או הסב לו נזק גופני.

• התעלמות מביצוע בדיקות גופניות מתאימות ואי הפניה לביצוע של בדיקות הדמיה (רנטגן, אולטרה סאונד, CT PET Scan,), בדיקות דם, ביופסיה, ועוד.

• אי קיום מעקב רפואי אחר תוצאות הבדיקות ואחר מצבו הרפואי של המטופל.

• רשלנות במרשם תרופות שאינן מתאימות מבחינת סוג ומינון, ומבלי לבחון את רגישות המטופל לתכשיר.

פסקי דין- פסק דין- רשלנות רפואית בהמטולוגיה / המטולוגיה

ת”א (י-ם) 9877/04 פוגל נ’ קופת חולים כללית- התובעת טוענת שהנתבעת התרשלה משום שנמנעה לקחת ממנה אנמנזה מפורטת בטרם המליצו לה על נטילת גלולות למניעת היריון, כאשר נמצא בדיעבד שהתובעת סובלת מבעיה של קרישיות יתר ורקע משפחתי רלבנטי, כאשר נטילת הגלולות גרמה לה לנזק בשל תסחיפים ריאתיים מהם סבלה. בית המשפט קובע שאין קשר סיבתי בין ההתרשלות (אי לקיחת האנמנזה המפורטת) ובין הנזק שנגרם, משום שהתובעת לא הייתה מודעת לרקע המשפחתי, ולכן גם אם הייתה נשאלת בעניין לא הייתה יודעת לענות.

לשאלות בנושא רשלנות רפואית בהמטולוגיה, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון

רשלנות רפואית בתרופה / בתרופות

רשלנות רפואית נגד קופת חולים כללית תרופות הינה נושא מסקרן.

רשלנות רפואית בתרופות מסוכנת מאד ויכולה לגרום לנזקים בלתי הפיכים לחולה, עד כדי מוות. רשלנות זו איננה חייבת להיות במתן התרופה עצמה, היא יכולה להיות גם באופן מתן התרופה, או בשילוב בין תרופות מסוימות אותן נוטל המטופל. כאשר רופא רושם תרופה למטופל עליו לבחון בדקדקנות את רשימת התרופות שמקבל המטופל, ואת הרקע הרפואי שלו, על מנת לשלול בעיות אפשריות. כמו כן, יש לזכור כי גם תרופות טבעיות הן תרופות, וכאשר משקללים את סך הכל התרופות שנוטל המטופל יש להתייחס גם לתרופות ותוספי מזון טבעיים.

מקרי רשלנות רפואית תרופות

תרופה יכולה להינתן בדרכים שונות, בין אם דרך הפה דרך הוריד, במתן תת עורי, ותרופות מסוימות גם דרך פי הטבעת, או דרך צינור הנשמה. תרופות מסוימות מיועדות לטיפול בבעיות שונות, כאשר לעיתים הרופא גם ירשום למטופל תרופה שאינה מיועדת ספציפית לטיפול בבעיה שלו, אך יעילותה לטיפול במקרים דומים הוכחה במחקרים קודמים. בדרך כלל רופא ינקוט בדרך זו כאשר התרופה המיועדת לא מתאימה למטופל, לא הצליחה אצל המטופל, או שתופעות הלוואי שלה בלתי נסבלות על ידו.

עילות תביעה בגין רשלנות רפואית בתרופות

• מתן תרופה שאינה מתאימה מבחינת סוג התרופה. טיפול בחוסמי בטא אצל סוכרתיים שסובלים מירידת סוכר בדם, עלול להיות שגוי, וזאת משום שתרופות מסוג זה ידועות כממסכות התקפים של ירידת סוכר בדם שמהווים סכנת חיים.

• מתן תרופה שאינה מתאימה מבחינת מינון התרופה. מינון נמוך מידי או גבוה מידי של תרופות המיועדות לטיפול בהורדת לחץ דם או תעוקת חזה עלול להיות מסוכן מידי. זאת משום שמינון קטן מידי לדוגמא עלול שלא למנוע את הישנות התעוקה.

• מתן תרופה מבלי לבדוק את רגישות המטופל לאותה תרופה.

• אי לקיחת אנמנזה מפורטת מהמטופל הכוללת גיל (תרופות מסוימות לא מיועדות לילדים), רקע משפחתי (קיים איסור על מתן גלולות למניעת היריון כאשר יש היסטוריה משפחתית של בעיות קרישה), מחלות רקע, טיפול תרופתי, ועוד.

• אי הפניה לבדיקות שיש לבצע בעת טיפול בתרופה מסוימת. לדוגמא בעת טיפול בדיגוקסין יש לבצע בדיקות של רמת דיגוקסין בדם, כדי לוודא שאין הרעלת דיגוקסין.

• אי ביצוע מעקב רפואי אחר המטופל הנוטל תרופות.

פסקי דין- פסק דין- רשלנות רפואית בתרופות

ת”א (י-ם) 9877/04 פוגל נ’ קופת חולים כללית- התובעת טוענת שהנתבעת התרשלה משום שנמנעה לקחת ממנה אנמנזה מפורטת בטרם המליצו לה על נטילת גלולות למניעת היריון, כאשר נמצא בדיעבד שהתובעת סובלת מבעיה של קרישיות יתר ורקע משפחתי רלבנטי, כאשר נטילת הגלולות גרמה לה לנזק בשל תסחיפים ריאתיים מהם סבלה. בית המשפט קובע שאין קשר סיבתי בין ההתרשלות (אי לקיחת האנמנזה המפורטת) ובין הנזק שנגרם, משום שהתובעת לא הייתה מודעת לרקע המשפחתי, ולכן גם אם הייתה נשאלת בעניין לא הייתה יודעת לענות.

רשלנות רפואית- שחרור מוקדם מבית חולים / מחדר מיון

רשלנות רפואית בשחרור מוקדם הוא נושא מרתק.

שחרור מוקדם מידי של מטופל ממחלקה או חדר מיון עלול להיות עילת תביעה של רשלנות רפואית. מעבר לטרחה בחזרה נוספת לאשפוז או לחדר מיון, שחרור מוקדם עלול לגרום לנזק בלתי הפיך למטופל עד כדי מוות. לדוגמא, לא פעם קורה כי חלה הידרדרות במצבו של מטופל, או שהבעיה ממנה הוא סובל עדיין בשלבים ראשוניים, ולכן שחרורו במצב שיש צורך אפילו בהשגחה בלבד, עלול להיות רשלנות רפואית. רופא שמשחרר חולים מאשפוז או חדר מיון, חייב להפעיל שיקול דעת כדי לא לשחרר מטופל מוקדם מידי ובטרם קיבל את הטיפול המתאים.

מקרי רשלנות רפואית שחרור מוקדם מבי”ח /חדר מיון

שחרור מוקדם יכול להיעשות במיון, או מוקד לרפואה דחופה, במחלקה, אחרי בדיקה, או אפילו ביקור שגרתי אצל רופא המשפחה כשיש חשש להידרדרות במצבו של המטופל.

עילות תביעה בגין רשלנות רפואית בשחרור מוקדם מבית חולים /מחדר מיון

• שחרור מוקדם מידי מאשפוז במחלקה, היכן שיש עדיין צורך בהשגחה או בטיפול בחולה. לדוגמא תעוקה בלתי יציבה היא גורם סיכון להתפתחות אוטם בשריר הלב, ולכן יש צורך להשאיר חולה שאובחנה אצלו תעוקה בלתי יציבה להשגחה.

• שחרור מוקדם מידי ממיון. חדר מיון הוא המקום בו ניתן הטיפול הראשוני בבעיה ממנה סובל המטופל. לא פעם כמובן מדובר בבעיות מסכנות חיים. ישנם לא מעט מקרים בהם מטופלים מגיעים לחדר המיון במצב יציב, ואי אז במהלך השהות במיון חלה הידרדרות קשה במצבם. כמו כן, לפעמים מטופלים מגיעים לחדר המיון כשמצב המחלה/בעיה התחלתי, ויש צורך להשגיח על מצבם. בנוסף ישנם מטופלים הידועים בהיסטוריה הרפואית הבעייתית שלהם, שלעיתים יש לנקוט עימם במשנה זהירות.

• שחרור מוקדם מידי אחרי בדיקה. ישנן בדיקות פשוטות וישנן בדיקות מורכבות יותר שאף דורשות אשפוז לצורך השגחה לאחר הבדיקה, כדוגמת צנתור בין אם

פסקי דין- פסק דין- רשלנות רפואית שחרור מוקדם מבית חולים /מיון

תא (ת”א) 2071/01 עזבון עו”ד רונת דוד ז”ל נ’ שירותי בריאות כללית- התובע הגיע לביה”ח בילינסון לאחר שסבל מלחצים בחזה ולחץ דם גבוה; בבדיקות שנערכו בחדר המיון התגלתה תעוקה בלתי יציבה ולכן הוחלט לאשפזו. למחרת ערך אחד הנתבעים שהיה מומחה ברפואה פנימית, ביקור במחלקה במהלכו החליט לשחרר את המנוח מבית החולים. בהמשך לקה המנוח באוטם חריף בשריר הלב ובמהלך השנים הדרדר מצבו הבריאותי עד שנפטר שנתיים לאחר מכן. בית המשפט קבע שלכל רופא קיימת חובת זהירות כלפי מי שמטופל על ידו. בדנן, הנתבעים היו צריכים לצפות כי שחרור המנוח לביתו לאחר שאובחנה תעוקה בלתי יציבה, טומן בתוכו סיכון להתפתחות אוטם בשריר הלב.

 

לשאלות בנושא תביעת רשלנות רפואית על שחרור מוקדם מבית החולים/ מיון, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון

אונס של רופא מרדים בבית חולים אסף הרופא

שתי נשים הגישו תלונה בגין אונס, על רופא ממכסיקו בן 46 העובד בבית החולים אסף הרופא כמתמחה מרדים. הנשים סיפרו כי לאחר היכרות קצרה באינטרנט, הן הגיעו לדירת החשוד ומצאו את עצמן עירומות לאחר שהושקו על ידו. ככל הנראה החשוד נתן להן לשתות משקה מהול עם סם הרדמה, ניצל את מצבן המעורפל וקיים איתן יחסי מין ביגוד לרצונן וידיעתן. בלשי תחנת המשטרה במודיעין ערכו חיפוש בבית החשוד ומצאו בביתו סמי הרדמה, שעל פי החשד גנב מבית החולים אסף הרופא. במשטרה חושדים כי נשים נוספות הותקפו על ידי החשוד.

במהלך הדיון טען נציג המשטרה, רס”מ שלומי תמם, כי “מדובר בחשוד מסוכן לציבור שסיכן את בריאות הציבור”.

עוד הוסיף כי ד”ר פארה הודה שלקח תרופות מבית החולים, אך לטענתו לא ביצע בעזרתן מעשים פליליים.

“מדובר ברווק צעיר שבא להתמחות כרופא מרדים”, טען מנגד הסנגור. “לא מדובר במי שגנב תרופות. כמעט אין רופא שלא מחזיק בביתו תרופות. אלה לא סמי הרדמה”.

בדיון התבררה גם גרסתו של ד”ר פארה לגבי החשדות לאונס. לגבי אחת המתלוננות, טען כי כלל לא קיים איתה יחסי מין, ולגבי המתלוננת השנייה – אמר כי היה עמה בקשר גם לאחר אותו אירוע שבו התלוננה כי אנס אותה בעודה מורדמת.

מדוברות בית חולים אסף הרופא נמסר כי “מדובר ברופא ממקסיקו, אשר קיבל אשרת תייר להתמחות בהרדמה, בשל חוסר ברופאים מרדימים. הרופא ביצע את עבודתו בבית החולים כנדרש. המקרה קרה בביתו והמקרה מצוי בבדיקת המשטרה”.

מזותליומה- תביעה /תביעות אסבסט/ אזבסט

מזותליומה ממאירה היא סוג נדיר של סרטן ממאיר המופיע במזותל. מעל 90% מהמקרים הידועים של מזותליומה קשורים ל-חשיפה לאזבסט.

הגידול יוצר מעין מעטפת שעוטפת את איברי בית החזה: רואים רקמה לבנה נוקשה שפולשת לאיברים ולחלל האדר, זו רקמה ג’לטינית שלרוב צבעה אפור, המלווה בכמות ניכרת של נוזל פלאורלי. באופן מיקרוסקופי, בגידול זה קיימים שני תאים המתמיינים באופן שונה: המזותליומה מופיעה בצורה של סרקומה עם תאים כישוריים, או בצורה אפיתליאליים עם מבנים טובולו-פפילריים (תמונה דמוית פפילות או אדנוקרצינומה), או יכולה לערב את שני הסוגים.

עקב המיון השונה, האבחון הינו מסובך (למשל, סרקומות יכולות להתפתח בכל מקום בגוף) ועל כן יש צורך בשימוש בצביעות אימונוהיסטוכימיות. (במקרה בו מקבלים תמונה מעורבת של גידול שהוא בחלקו יוצר בלוטות ובחלקו נראה כמו סרקומה- ניתן לשער כי מדובר במזותליומה ממארת).

מרבית האנשים פונים לרופא המשפחה כאשר התסמינים מתחילים להופיע. הרופא הכללי יבדוק אותך, ועשוי לשלוח אותך לבדיקות או לצילומי רנטגן מסוימים. ייתכן שהרופא יפנה אותך לבית החולים לצורך ביצוע הבדיקות וקבלת ייעוץ וטיפול מרופא מומחה.

הרופא בבית החולים יעיין בהיסטוריה הרפואית והתעסוקתית שלך לפני שיבצע בדיקה גופנית.

צילום חזה

צילום חזה יתבצע כדי לאתר ממצאים חריגים בריאות, כגון התעבות של הצדר או הצטברות של נוזלים מסביב לריאות.

לצורך אבחון המחלה, ייתכן שתתבקש לבצע את הבדיקות הבאות:

סריקת CT

זהו סוג מתוחכם של צילום רנטגן, הבונה תמונה תלת-מימדית של פנים הגוף. הסריקה אינה מכאיבה, אך נמשכת זמן רב יותר מצילום רנטגן רגיל (בין 10 ל- 30 דקות). בסריקות CT נעשה שימוש בכמות קטנה של קרינה, והסבירות שייגרם נזק לך או לאדם אחר כלשהו הבא אתך במגע היא נמוכה ביותר. תתבקש לא לאכול או לשתות במשך ארבע שעות לפחות לפני הבדיקה.

סריקת ה- CT אינה מכאיבה, אך כרוכה בשכיבה ללא תזוזה במשך 10-30 דקות.

יתכן שתקבל משקה או זריקה של חומר בעל צבע שיאפשר לראות אזורים מסוימים באופן ברור יותר. הדבר עשוי לגרום לך לחוש גל חום בכל הגוף למשך מספר דקות. אם אתה אלרגי ליוד, או סובל מאסטמה, אתה עלול לסבול מתגובה חמורה יותר לזריקה, ועל כן חשוב שתדווח על כך לרופא מראש.

סריקות ה- CT של החזה והבטן יראו את הגודל והמיקום של המזותליומה, ויאפשרו לגלות האם היא התפשטה לחלקים אחרים בגוף.

ישנם גורמים נפוצים הרבה יותר להתעבות של הצדר והצפק, ולהצטברות נוזלים מסביב לריאות או לבטן, ולכן לא ניתן לקבל אבחנה על סמך צילום רנטגן וסריקות בלבד

אספירציה (שאיבה) מהצדר או מהצפק

אם יש לך נוזל בריאות או בבטן, הרופא יוכל לקחת דגימה באמצעות החדרת מחט בהרדמה מקומית. חלק מהנוזל יישאב לתוך מזרק, ויישלח לבדיקה מעבדה כדי לזהות תאי מזותליומה. שאיבת הנוזל מבין הצדר נקרא אספירציה מהצדר, ושאיבת נוזל מהבטן נקראת ניקוז מיימת (או אספירציה מהצפק).

ביופסיה

הרופא חייב בדרך כלל לקחת דגימה של תאים מהצפק / צדר המעובה. תחת הרדמה מקומית, הרופא יחדיר דרך העור מחט מיוחדת לתוך הגידול. באמצעות קצה המחט ניתן להסיר דגימה מהגידול. ייתכן שהרופא ישתמש באולטרסאונד או מכשיר CT כדי למקם את המחט במדויק לצורך לקיחת הביופסיה. אולטרסאונד משתמש בגלי קול כדי להרכיב תמונה של האיברים בגוף. מכשיר קטן מוחדר מתחת לעור כדי להראות לרופא היכן נמצא הגידול ולהנחות את המחט למקום הנכון.

לפעמים הרופא רוצה להסתכל ישירות על הצדר או הצפק כדי לקחת רקמה מהאזור הנכון. הדבר נעשה באמצעות צינורית דקה וגמישה עם נורה ומצלמה בקצה (אנדוסקופ). הצינורית מוחדרת דרך עור החזה (תורקוסקופיה) או הבטן (לפרוסקופיה). ההליך נעשה על ידי רופא מנתח בהרדמה כללית. בדרך כלל ניתן ללכת הביתה כבר באותו היום.

ניתן להגיע לאבחנה של מזותליומה רק באמצעות בדיקה של הביופסיה במעבדה. לפעמים הרופא אינו בטוח באבחנה גם לאחר הביופסיה, כיוון שקשה מאוד להבדיל בין מזותליומה לבין מחלות אחרות. במצב כזה, דגימות הביופסיה יישלחו למעבדה אחרת כדי לאשר את האבחנה, וייתכן שתתבקש לחזור ולעבור כמה בדיקות או תופנה לדעה נוספת בבית חולים אחר.

קביעת שלב המזותליומה

שלב הסרטן הוא מונח המשמש לתיאור מימדי הגידול ומידת התפשטותו מעבר למקום המקורי. ידיעת היקף הסרטן עוזרת לרופאים להחליט מהו הטיפול המתאים ביותר.

ישנן כמה מערכות שלבים למזותליומה צדרית. להלן תיאור של מערכת נפוצה:

מזותליומה ממאירה מקומית

שלב I – תאי הסרטן נמצאים בצדר, ליד הריאות והלב או בתוך הסרעפת או הריאה.

מזותליומה ממאירה מתקדמת

שלב II – הסרטן התפשט מעבר לצדר, לבלוטות הלימפה בחזה.

שלב III – הסרטן התפשט לדופן החזה, למרכז החזה, ללב, דרך הסרעפת או ריפוד הבטן, ובחלק מהמקרים לבלוטות לימפה סמוכות.

שלב IV – הסרטן התפשט לאיברים או לרקמות מרוחקים.

לא נקבעה מערכת שלבים למזותליומה צפקית.

לשאלות בנושא תביעות בגין מחלת מזותליומה/ נזקי אזבסט, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון

מרפאת סאביק- פרשת הביציות ברומניה- תביעה על רשלנות רפואית

כפי שפורסם באמצעי התקשורת, 5 נשים בשנות ה-30 ו-40 שהיו ביום הפלישה של כוחות המשטרה על מרפאת “סאביק” ברומניה, החליטו לתבוע את משרד הבריאות, את בית חולים בני ציון ואת ד”ר לויט. התובעות טוענות כי ישנו קשר ישיר בין בית חולים בני ציון למרפאת סאביק ברומניה.

לטענת הנשים, כלים סניטריים ואף מצעים אשר היו במירפאה ברומניה העידו על הקשר בין מרפאת סביק לבין בית החולים בני ציון – ועל כן יש לו את מלוא האחריות לאשר אירע. מה גם, שלטענתן עם סיום הפרשה ושחרורם של הרופאים, לא הקים משרד הבריאות ועדת בדיקה ולא העמיד אף אחד לדין בפרשה.

אחת הנשים המתלוננות שיחזרה היום את אותו יום בו נערכה הפשיטה על המרפאה: “נכנסתי לחדר ופתאום הייתה פלישה של אותו כוח משטרתי רומני. בהתחלה חשבתי שזאת התקפת מחבלים. לא ידעתי מה זה. אבל עם מצלמות הטלוויזיה הבנתי שיש כאן איזושהי בעיה. התחילו לצעוק, הייתי על השולחן עם המכשיר שנמצא בתוכי”.

לעומת זאת, משרד הבריאות וגם בי”ח בני ציון טוענים לאורך כל הפרשה כי אין להם שום קשר עם מרפאת סאביק ברומניה וכי הם לא הפנו אליה נשים. “מדובר בעבודה פרטית של שני רופאים מחיפה”, טענו במשרד הבריאות וכן בבית החולים בני ציון.

על פי פרסומי התקשורת, בכתב תביעה אשר יוגש בימים הקרובים נחשף מכתב ששלח משרד הבריאות אל בית החולים בני ציון כבר בספטמבר 2006, 3 שנים לפני הפשיטה, ובו נכתב בין השאר כי : “חל איסור על הפעלת יחידה ברומניה לשם קבלת תרומת ביציות עבור נשים שנזקקות לכך בישראל. יש לידע נשים שמטופלות אצלכם, שמיועדות לטיפול בחו”ל”. מכתב זה מעיד, על פניו, על כך שבמשרד הבריאות דווקא ידעו – בניגוד לטענת משרד הבריאות.

בית החולים בני ציון מסר בתגובה כי: “מדובר בעבודה פרטית של רופאים, אין לנו שום קשר לכך – לא לפני פשיטה ולא אחריה. נמנענו מקשר ישיר עם מרפאה זאת”.