סערת התירואיד- סערת בלוטת התריס- רשלנות רפואית?

סערת התירואיד – רשלנות רפואית באבחון או בטיפול TYROID STORM & MEDICAL MALPRACTICE

סערת התירואיד (סערת בלוטת התריס) הינו מצב חמור ומסכן חיים המאפיין מצב היפר-מטבולי הנגרם ע”י שחרור מוגבר של TH-הורמוני התירואיד. סערת התירואיד מנבה בעצם מצב חמור יותר של תירוטוקסוזיס (יתר פעילות של בלוטת התריס) בילדים אשר טרם אובחנו, בייחוד בקרב תינוקות צעירים. התסמינים הקליניים למחלה זו הינם רבים וביניהם: חום, טכיקרדיה (קצב פעימות לב מאוד מוגבר), לחץ דם גבוה והפרעות נוירולוגיות אחרות. יתר לחץ דם עשוי להביא לכשל הלב, לירידה דרסטית בלחץ הדם ולשוק. תופעה זו מלווה בהזעת יתר, חום גבוה ביותר, העלייה המוגברת בקצב חילוף החומרים מעלה גם את קצב צריכת החמצן והאנרגיה. ייתכנו גם תסמינים של הקאות, שלשולים, כאבי בטן ואף צהבת.

לא ידועה מהי תדירות תסמונת זו בילדים. כן ידוע כי התדירות עולה עם הגיל. גם נשים רגישות יותר למצב זה לעומת גברים. קיימת השערה כי מחלת הgraves (מחלה אוטואימונית) היא הסיבה למצב זה.

אם מצב זה אינו מאובחן בזמן קיים סיכוי של כ-90% של מוות לחולה.

היות ומצב זה כ”כ קטלני יש לאבחן מצב זה במהירות ולהעניק טיפול אינטנסיבי לחולה. לרוב החולה יהיה מאושפז במחלקת טיפול נמרץ עד לייצוב מצבו. למרבה המזל, מצב זה נדיר אצל ילדים. אך כן שכיח יותר בקרב נשים צעירות (בעיקר שכיחה ההפרעה בבלוטת התריס, אך החרמתה נובעת עקב מקרי טראומה קשים, זיהומים שונים, תקופות סטרס או נטייה גנטית אחרת ולהלן היווצרות סערת התירואיד).

האבחון נעשה בעיקר לפי תסמינים קליניים היות וכעת לא ניתן לבצע בדיקות מעבדתיות שיצלחו לעמוד במדויק על התופעה. כאמור מספר גורמים עשויים לזרז את התופעה.

בעבר, סערות תירואיד נצפו בעיקר בזמן ניתוחי בלוטת התריס במיוחד אצל נערים ומבוגרים, היום יודעים כיצד להתמודד עם התופעה באמצעות טכניקות טרום-ניתוחיות. תופעה זו שכיחה היום ונחשבת כמשבר רפואי ולא כמשבר בזמן ניתוח.

באילו מקרים עשויה להתעורר כאן רשלנות רפואית?

*  ניתן לחקור היטב את התסמינים הנוכחים של המטופל/ת וכן לחקור היטב את ההיסטוריה הרפואית שלו. סביר להניח שאם המטופל סובל מהמחלה הרי שבעברו יציג תסמינים של זיעה מוגברת, אי סבילות לחום, פגיעה בריכוז (למשל תלמיד אשר סובל מקשיים בלימודים עקב בעיות קשב/ריכוז), רגזנות, סערת רוחות, תיאבון רעבתני-ללא עלייה במשקל ועוד. בדיקת ההיסטוריה הרפואית הינה קריטית לאבחון מצב זה והתעלמות ממנה הינה חמורה ביותר.

* חולה אשר הציג תסמינים של “סערת התירואיד” חייב לקבל טיפול מיידי! לעיתים משך הבדיקה הינו ממושך מדי ובמקרה זה בזבוז כל דקה הינו משמעותי. אין צורך להמתין לתוצאות בדיקות מעבדה שיאשרו מצב זה או הדומה לו הנקרא thyrotoxicosis.

בדיקות הדם רק יראו כי החולה סובל מעודף פעילות בלוטת התריס- היפרתירוידאיזים ולא ינבאו את חומרת המצב, לא יראו את התסמינים מהם החולה סובל. לפיכך אין להסתמך על בדיקות אלה ולאבחן עפ”י הסימפטומים הקיימים. רופא אשר אינו פעל בצורה הנ”ל הינו רשלן.

בילדים צעירים ניתן לבלבל מצב רפואי זה יחד עם מחלה אחרת או מצב של אלח דם (נוכחות מיקרואורגניזמים פתולוגיים בדם או הרעלנים שלהם). במצב זה קיימת דלקת מערכתית בגוף, חום גבוה גם כן וטכיקרדיה בדומה למצב הקורה ב”סערת התירואיד”. אי לכך, אבחון לוקה יביא לטיפול לוקה או אף מחמיר ומסכן חיים של החולה ב”סערת בלוטת התריס”. מכאן שיש לוודא כי נשלל (ע”י בדיקות מעבדה- ניתן לוודא נוכחות של מיקרואורגניזמים) מצב הספסיס-אלח דם, ולתת טיפול מתאים לסערת בלוטת התריס. מכאן שחיונית מומחיותו של רופא זה באבחון, רופא אשר לא רכש את המיומנות המתאימה לאבחון ואבחן ע”ס בדיקות דם בלבד ועקב כך נגרם נזק- ניתן להגיד זאת כמצב של רשלנות רפואית.

לשאלות בנושא רשלנות רפואית באבחון או בטיפול במחלת סערת התירואיד, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון

רשלנות רפואית במרכז רפואי בי"ח רבין- בית חולים רבין

רשלנות רפואית במרכז רפואי בי”ח רבין

הפרוצדורות הרפואיות המסובכות ביותר, החולים הקשים ביותר, מצבי החירום המורכבים ביותר, כל אלו נמצאים בבתי החולים, ומסיבה זו חלק ניכר מהרשלנות הרפואית מתבצעת בין כותלי בתי החולים השונים במדינת ישראל. רשלנות רפואית בבית חולים מרגיזה מאד משום שהמטופלים סומכים את ידיהם על מי שהם מאמינים כי ייתן להם את הטיפול הטוב ביותר.

תביעת רשלנות רפואית נגד בית חולים רבין

כל בית חולים בישראל עשוי להיות שייך לגוף אחר. אחד הגופים שבבעלותם בתי חולים הוא קופת חולים. כאשר בית החולים נמצא בבעלותה של קופת חולים תביעת הרשלנות הרפואית תוגש נגד קופת החולים שהיא בעליו, מכוח עיקרון הכיס העמוק. קרי, הגורם שממנו יכול הניזוק להיפרע. יש פעמים בהם הטיפול הרפואי משולב בין בית החולים וקופת החולים. במקרים כאלו לדוגמא הטיפול הרפואי מתחיל בבית החולים וממשיך אצל רופא המשפחה. במקרים מסוג זה ניתן לתבוע הן את קופת החולים והן את בית החולים.

מקרים נפוצים של תביעות רשלנות נגד בית חולים רבין

חלק ניכר מתביעות הרשלנות המוגשות נגד בתי חולים עוסקות ברשלנות בניתוח. חלקן עוסקות בהעדר הסכמה מדעת לניתוח המתבטא בהעדר מתן הסבר ראוי למטופל, או בהעדר הצגתן של אלטרנטיבות לטיפול החודרני. חלק אחר מהתביעות עוסקות ברשלנות באבחון, שגרמה לדוגמא לניתוח שלא לצורך, או למניעת טיפול רפואי בשל אבחון שגוי. סוג אחר של תביעות רשלנות רפואית נפוצות נגד בתי חולים עוסק ברשלנות בלידה, זאת משום שהרוב המוחלט של הלידות בישראל מבוצע בבתי החולים. חלק מהתביעות עוסקות בנזקים קלים וחלקן בקשים יותר כגון שיתוק מוחין. חשוב לציין כי משכה של תביעת רשלנות רפואית נגד בית חולים עלול להיות ארוך מאד ובדרך כלל יכול להיות מדובר על מספר שנים.

עילות לתביעת בית חולים בגין רשלנות רפואית של בי”ח רבין

• העדר אבחון, אבחון שגוי ו/או אבחון מאוחר של מחלות או הפרעות שונות. אוטם בשריר הלב (התקף לב) הוא בעיה המאובחנת פעמים רבות רק בבית החולים. העדר אבחון, אבחון שגוי, או אבחון מאוחר של אוטם עלול לגרום לנזק בלתי הפיך ללב.

• הפרת חובת סודיות רפואית. בחוק קבועים מספר מקרים ספציפיים בהם חייב בית החולים למסור מידע על מטופל.

• אובדן רשומות רפואיות. החוק במדינת ישראל מחייב את הרופאים לתעד את המצב הרפואי של המטופל, את ההמלצות הטיפוליות להמשך, ואת הטיפול שקיבל במסגרת שהייתו בבית החולים.

• אי עמידה בדרישת ההסכמה מדעת. על מנת שפרוצדורות שונות בבית החולים יתבצעו בצורה חוקית ותקינה על בית החולים קיימת חובה לעמוד בדרישת ההסכמה מדעת.

פסק דין- פסקי דין- רשלנות רפואית בי”ח מרכז רפואי רבין / בלינסון

תא (י-ם) 6478/04 פלוני נ’ מרכז רפואי רבין- ביהמ”ש קבע שהרופא התרשל מפני שלא הזהיר את התובע מפני סכנות העישון, חרף החשד למחלת כלי דם. אילו הייתה ניתנת האזהרה, שהרופא אף התרשל בחובתו לתעדה, היה התובע מפסיק לעשן.

 

רשלנות רפואית – השתלמות /השתלמויות /כנס

השתלמויות- רשלנות רפואית- קורס השתלמות

רשלנות רפואית היא נושא חם בשוק עורכי הדין הצפוף במדינת ישראל, ועורכי דין רבים מעוניינים להעשיר את הידע שלהם בתחום רחב ומעניין זה. חלק מההשתלמויות עוסקות בהיבטים הפרקטיים המקצועיים של כיצד כדאי לעורך הדין לנהל את התיק בבית המשפט, בין אם דרך עיניו של עורך דין או דרך עיניו של שופט שיושב בדין בתיקי רשלנות רפואית, וחלקן עוסקות בסוגיות מהותיות כגון הולדה בעוולה, אחריות רופאים, או חוק זכויות החולה. סוגיות חשובות שעולות גם כן בהשתלמויות אלו הן כמובן כללי הפיצויים בתחום הנזיקין והרשלנות הרפואית, וכן מינוי מומחים בתביעות מעין אלו.

השתלמות רשלנות רפואית בסוף שבוע

לשכת עורכי הדין עורכת השתלמויות שונות בנושאי רשלנות רפואית ונזיקין. לדוגמא בחודש פברואר האחרון ערכה לשכת עורכי הדין השתלמות סוף שבוע בנושא רשלנות רפואית ונזיקין במלון ישרוטל רויאל ביץ’ באילת. בכנס ישבו פאנלים שעסקו בנושאים שונים כדוגמת: “הקשר בין אירועי הלידה לבין שיתוק מוחין”, משפט מבוים שעסק בנושא “היענות החולה לטיפול הרפואי”, “מוסר ביטחון ומשפט”, “רכישת לקוחות ושימורם- מציאות מול אתיקה מקצועית”, וניהול תיק רשלנות רפואית מנקודת מבטו של בית המשפט. נקודה מעניינת בנושא השתלמות סוף השבוע היא שהמשתתפים הנושאים חלק בניהול הדיונים אינם באים רק מתחום המשפט, וחלקם הם גם אנשי מקצוע בתחום הרפואה.

השתלמויות רשלנות רפואית במחוזות

מלבד השתלמות סוף השבוע לשכת עורכי הדין עורכת גם השתלמויות במחוזות הלשכה בנושא רשלנות רפואית. השתלמות מסוג זה בת מספר שבועות נערכה לדוגמא במחוז הדרום של הלשכה כאשר כל שבוע עסק המפגש בנושאים אחרים. השתלמות זו עסקה בין השאר ב: “קשר סיבתי בתביעות רשלנות רפואית”, “מומחה רפואי- מינוי, פסילה, ומינוי מומחה נוסף”, “ניהול משבר רפואי- פרשת פונטוס”,”נכות רפואית ונכות תפקודית- נקודת מבטו של השופט”, “פיצוי בגין כאב וסבל וקיצור תוחלת החיים בתביעות עזבון”, “התיישנות בנזיקין”, “הולדה בעוולה-חידושים”,”פסק דין ערן סידי והשלכותיו על אחריות רופאים”, “הסכמה מדעת בחוק זכויות החולה”, ו”עקרונות יסוד ברשלנות רפואית”.

סוג אחר של השתלמויות בנושא זה שעורכת לשכת עורכי הדין הוא השתלמות בת מספר שעות. השתלמות מסוג זה נערכה רק לאחרונה ב-15 ליוני בבית הפרקליט בטייבה. השתלמות זו עסקה לדוגמא בהיבטים הפרקטיים של ניהול תביעת רשלנות רפואית, וכן גם בנושא הולדה בעוולה.

כנס רופאים בנושא השתלמות רשלנות רפואית

כמובן נושא רשלנות רפואית אינו מעסיק רק את ציבור עורכי הדין והוא מדאיג מאד גם את העוסקים במקצוע הרפואה. כנס בריאות בנושא רשלנות רפואית המיועד למנהלי בתי חולים, מנהלי קופות חולים, רופאים, ועורכי דין שעוסקים בנושא נערך בשנה שעברה בחודש ינואר 2009, עסק לדוגמא במדיניות משרד הבריאות, רשלנות רפואית וזכויות החולה, התמודדות עם רשלנות רפואית בקופת חולים, סוגיות ברשלנות רפואית, פגמים בפעילות בתי החולים, אכיפת/מניעת טיפולים רפואיים, ועוד.

רשלנות בהפלות- רשלנות רפואית הפלות

רשלנות בהפלות הוא נושא תקשורתי במיוחד.

הפלה היא הפסקת היריון לפני שהעובר מוכן לחיים מחוץ לרחם. הפלה יכולה להתרחש באופן טבעי או בצורה מלאכותית יזומה.הפלה מלאכותית יזומה היא סוגיה סבוכה ובעייתית, ובארה”ב דעתו של הנשיא בנושא הפלות יכולה אף להכריע מערכת בחירות שלמה. השאלות בנושא זה הן בין השאר שאלות פילוסופיות כגון באיזה נקודה מתחילים החיים, זכות הבחירה של העובר, וזכויותיה של האישה. ישנן מדינות בהן החקיקה אוסרת לחלוטין על ביצוע הפלות וישנן מדינות כדוגמת ישראל המאפשרות הפלה בתנאים הקבועים בחוק. הפלה מלאכותית נדונה בישראל במסגרת סעיפים 321 ו-312 לחוק העונשין התשל”ז-1977, ובתקנות העונשין (הפסקת היריון)- התשל”ח 1978. החוק קובע את הנסיבות בהן רשאית הוועדה להחליט על הפסקת היריון:

1. האישה היא למטה מגיל 17 או מעל גיל 40;

2. ההיריון נובע מיחסים אסורים לפי החוק הפלילי, או מיחסי עריות, או שהוא מחוץ לנישואין.

3. הוולד עלול להיות בעל מום גופני או נפשי;

4. משך ההיריון עלול לסכן את חיי האישה או לגרום לאישה נזק נפשי או גופני;

מקרי רשלנות רפואית בהפלות

ניסיונות לבצע הפסקה מלאכותית של היריון מוכרים לנו כבר מהעת העתיקה. היום קיימות מספר שיטות מקובלות להפסיק היריון, שהבחירה בהן מוכרעת לפי גיל ההיריון, והן טיפול תרופתי וגרידה.

עילות לתביעה בגין רשלנות רפואית בהפלה

• אי עמידה בדרישת ההסכמה מדעת. החוק במדינת ישראל קובע במפורש כי נדרשת הסכמתה של האישה לשם ביצוע הפסקת היריון לאחר שהוסברו לה כל הסיכונים. יחד עם זאת, החוק מאפשר גם הפסקת היריון ללא הסכמתה של האישה כאשר פעולה זו נדרשת ונחוצה באופן דחוף ומיידי לשם הצלת חייה.

• ביצוע הפרוצדורה הרפואית בחוסר מיומנות מקצועית תוך הפרת חובת הזהירות וסטייה מאמות המידה הנגזרות ממבחן הרופא הסביר.

 

פסקי דין- פסק דין- רשלנות רפואית בהפלות / הפלות

ת”א 259/02 פלוני נ’ מדינת ישראל- רשלנותה הנטענת של הנתבעת היא בדחיית בקשתה של האם להפסקת היריון. התובע יליד 5.2.94 סובל מקיצור משמעותי באורך הגפיים וממומים נוספים. הנתבעת היא מפעילת בית החולים שבו ישבה הוועדה שדחתה בקשת הפסקת ההיריון של האם (אסף הרופא). ההיריון היה הריונה השני של האם. בשבוע ה-21.5 בסקירת המערכות שבוצעה נראה קיצור משמעותי בגפיים. גם בבדיקות נוספות שנערכו בהמשך, המשיך לבלוט הקיצור המשמעותי בגפיים. אחד הרופאים שביצע חלק מבדיקות האולטרה סאונד הפנה את האם לועדה להפסקת היריון. האם הגישה את הבקשה לועדה להפסקת היריון וזו דחתה את בקשתה משום שלדידם מלבד הקיצור בגפיים לא נראה שום פגם אחר. כיום קומתו של התובע נמוכה מאד ביחס לגילו אך הוא לא אושפז לא מדווח על בעיות רפואיות ולא מטופל במסגרת כלשהי. התובע טוען כי בשל התרשלותם של הגורמים לא הופסק הריונה של אמו והא בא לעולם עם מומים. על יסוד חוות הדעת הרפואית נקבע כי התובע סובל מהיפוכונדרופלזיה. בית המשפט פסק לתובע סכום של 450,000 ₪.

לשאלות בנושא רשלנות רפואית בהפלות / הפלות, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון

קוליטיס- כוליטיס- רשלנות רפואית?

במקרים של איחור באבחון או בטיפול במחלת קוליטיס, ניתן לשקול הגשת תביעת רשלנות רפואית.

קוליטיס היא דלקת כרונית במעי הגס. היא מאופיינת ב-כיבים שבדופן פנימית של מעי גס, שעשויים להופיע באזור הרקטום (מחלה שממוקמת בחלחולת-רקטום בלבד נקראת פרוקטיטיס) ועד תחילת מעי גס באזור הצקום, או לאורך כל המעי הגס (פאן-קוליטיס). סברה מקובלת היא כי גורמים רבים תורמים לפריצתה – למשל גנטיקה, הרגלי תזונה, זיהום וכן מצבי לחץ. יש טענות כי מדובר במחלה אוטואימונית.

תסמינים של קוליטיס הם שלשול דמי, כאבי בטן, ירידה בתיאבון, לעתים אי שליטה בסוגרים, בחילות, הקאות, חום, אנמיה.

כוליטיס כיבית מערבת אך ורק את המעי הגס, ומתחילה ברקטום (תמיד הרקטום מעורב, והמחלה מתקדמת לצד ימין). המחלה מערבת אך ורק את רירית המעי (בשונה מקרוהן, מחלה דומה המערבת את כל דופן המעי). רואים היצרות והתקצרות של המעי עם השנים ובצקת של המזנטרי, רואים פסאודופוליפים (נובע מאזורים חולים ורגנרציה של אזורים לבריאים יותר).

אבחון נעשה בד”כ ע”י בדיקת צואה, או בדיקת קולונוסקופיה, שבה נילקחת דגימה של רקמה (ביופסיה).

טיפול מקובל הוא באמצעות נוגדי דלקת מסוג ASA-5 (חומצה אמינו סאליצילית 5), או קורטיקו-סטרואידים בתקופות קצרות. כמו כן משמשות לטיפול תחזוקה ומניעה תרופות המסדירות את מערכת החיסון כגון אזטיופירין (אימורן, אזופי) ו6 מרקפטופורין (פורינטול). כמו כן אישר מינהל התרופות והמזון האמריקאי שימוש בתרופה הביולוגית האנטי דלקתית, אנטי TNF, המקובלת לשימוש במחלות ראומטיות ובמחלת קרוהן – גם בחולי קוליטיס. חולים מסוימים מגיבים לטיפול באנטיביוטיקה (פלג’יל). במקרים מסוימים נעשה שימוש בתרופות נוספות כגון הפרין, ציקלוספורין, רפאסל.

בכ- 22% מהמקרים עד 42% מחולי כוליטיס כיבית, יגיעו לניתוח בסופו של דבר.

מצבים כגון מחלת כבד כרונית חסימתית (PSC)- ניתן להגיע למצבים של שחמת, קרצינומה והשתלת כבד. במקרים כאלה חשוב לנתח טרם היות המעורבות בלתי הפיכה.

דיספלזיה או סרטן- כאשר יש pancolitis במשך 9 שנים הסיכון למחלת סרטן הינו 2% לשנה.

קוליטיס פולמינטטי (התוויה של ניתוח דחוף)- מצב בו חולה סובל מ-טכיקרדיה, חום, לויקוציטוזיס, ו-אלבומין נמוך (מתחת ל- 3). במצבים שכאלה מאשפזים חולה ומטפלים ב-סטרואידים, תרופות אימונוסופרסיביות, אנטיביוטיקה ומנוחה, ואם זה לא עוזר מנתחים. במצבים בהם יש toxic megacolon (סיבוך של כוליטיס כיבית עם התרחבות אבנורמלית של המעי הגס) אז מנתחים אם זה מעל מספר סנטימטרים מסוים.

הטיפול הניתוחי ב-קוליטיס כיבית הוא ניתוח להסרת המעי הגס כולו, (total proctocolectomy). בעבר היו סוגים שונים של אילאוסטומיה (פתח מהבטן דרכו יוצאת הצואה מאחר שהרקטום והתעלה האנאלית הוצאו): למשל, איליאסטומיה ע”ש brooke (מוציאים את הפתח של המעי שנותר דרך הבטן והופכים את צדדיו, הצואה יוצאת לשקית המחוברת אל הפתח), או איליאוסטומיה ע”ש kock (יוצרים מעין פאוץ’ מהמעי הדק ומחברים לעור). היום כבכדי להמנע מהצורך ב-אילאוסטומיה מנסים לשמר היכולת של חולה להתרוקן מפי הטבעת- בתנאים מסוימים מחברים מעי הדק אל הרקטום עצמו (במידה וניתן כלומר כאשר יש sparing של רקטום)- נקרא ileo rectal anastemosis. דרך אחרת הינה לשמר תעלה אנאלית- עושים restorative procto colectomy- מוציאים מעי גס ו-רקטום אולם שומרים על תעלה אנאלית, בונים מעין פאוץ’ (j pouch) ממעי דק כסוג של מאגר של צואה כדי למנוע מהחולה לרוץ לשירותים כל הזמן. בחלק מן המקרים בתחילה עושים “איליאוסטומיה מגנה”- למשך כ-3 חודשים, על מנת שהאזור יחלים, ואז מחברים בחזרה את לולאות המעיים והחולה מתרוקן דרך הפי טבעת.

מנותחים שהושאר בגופם פאוץ’ סובלים לעתים מדלקת פאוץ’ /קרויה פאוצ’יטיס, שהטיפול בה הוא באמצעות אנטיביוטיקה. עד 60% מהחולים עלולים לפתח דלקת כזו בשלב זה או אחר, הטיפול הינו מתן אנטיביוטיקה (ציפרוקסין, פלג’יל) וחלק מהחולים משתפרים.

אצל חולי קוליטיס כיבית יש סיכון גדול יותר לממאירויות של המעי- כ- 3% עד 5% עלולים לפתח סרטן במערכת העיכול, הסיכון עולה ככל שחולים יותר שנים וככל שיותר אזור של המעי מעורב במחלה.

הגשת תביעת רשלנות רפואית עקב איחור באבחון או בטיפול במחלת קוליטיס, נעשית ע”י עו”ד העוסק בתחום רשלנות רפואית ואשר יפנה את המקרה שלך לבדיקת מומחה גסטרו אשר יקבע אם אכן הייתה רשלנות רפואית ואם הוא מוכן לתת חוות דעת רפואית.

לשאלות בנושא הגשת תביעת רלנות רפןואית על זיהוי /גילוי מאוחר של קוליטיס, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון

תיעוד רפואי- רשומה רפואית- רשומות רפואית- איסוף מסמכים

 

רשלנות רפואית הינו תחום מאוד רחב במשפט הישראלי. באופן בסיסי הוא מוגדר כפעילות שהרשן ביצע והאדם סביר לא היה עושה בנסיבות המקרה.

הפעילות יכולה להיות הן על ידי פעולה אקטיבית והן על דרך המחדל. כאשר פונים לתחום של רשלנות רפואית, לרוב מסתכלים על הרופא הסביר או בית חולים סביר בעת באים לבחון את הפעילות של הגורם.

תיעוד רפואי הינו חלק בלתי נפרד מהטיפול עצמו, כאשר יש ליקויים בתיעוד ורישום רפואי- לא היה כלל וכלל או שנחבל או אבד- זה מקרין על היחס לטיפול ויכול להראות כמתן טיפול רשלני למטופל.

לא פעם הואשמו רופאים וצוות רפואי בעוולת רשלנות, אף אם הטיפול הצליח ועשה טוב למטופל, רק בשל העובדה כי לא היה תיעוד ראוי לטיפול.

מקרה הבא הינו דוגמא לרשלנות רפואית בגלל היעדר רישום רפואי נאות: ע”א 616099 דרוקמן נגד בית החולים לניאדו- אמה אם המערערים- אלה דרוקמן ז”ל- הגיעה לבית החולים לניאדו בשל כאבי בטן וקשיים במערכת המעיים. יום למחרת נערך לה ניתוח חירום בחשד לסתימת המעיים שנבע כנראה מגידול סרטני במקום שסיכן את חייה.

הניתוח הסתבך בשלב ההרדמה. הרופאים לא הצליחו להחדיר צינור הנשמה דרך הקנה, כך גם דרך הצוואר הפעולה לא צלחה לאחר מספר ניסיונות, בשלב הזה כבר החלה ירידה בלחץ דם ובדופק של המנוחה. בעקבות זאת, נעשה חתך בקנה הנשימה ודרכו הוחדר צינור הנשמה- הדבר כבר היה מאוחר מדי וגרם למנוחה נזק חמור. היא לא התעוררה מההרדמה וכבר לא שבה להכרתה. היא נפטרה 16 חודשים לאחר מכן.

מנכ”ל משרד הבריאות מינה ועדה לחקירת האירוע ובו נקבע כי הצוות הרפואי פעל בצורה סבירה ובלתי יוצאת מן הכלל בנסיבות המקרה. אותה ועדה בחנה המקרה לפי רישומים שהיו קיימים באותה עת.

לאחר מספר שנים הגישו ילדיה של המנוחה תביעה על רשלנות רפואית של הצוות הרפואי. עד אז מסמכים רפואיים כבר אבדו ולא נמצאו לצורך בדיקה חוזרת.

להיעדרותם של רישומים רפואיים קמה עילת תביעה בנזיקין- הדבר נכון הן בשל רישום לקוי והן בשל אי שמירה עליהם. הנתבעים לא עמדו בנטל המוטל עליהם להוכיח צדקתם ולתת הסבר לאן נעלמו המסמכים. הדבר נכון אף עברו שנים מספר לאחר הטיפול.

בית משפט העליון קבע כי הצוות הרפואי התרשל בשל היעדר רישומים רפואיים, הוא קבע כי התיק יוחזר לבית משפט מחוזי לצורך קביעת גובה הפיצוי, מה שכן נקבעו הוצאות משפט על סך 20,000 ₪ שעל הנתבעים לשלם לתובעים.

לשאלות בנושא רשלנות רפואית ברישום או תיעוד רפואי ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון בטלפון 052-4787850 או במייל legal1@bezeqint.net

 

סרוטונין- סרוטנין- רשלנות רפואית

תסמונת סרוטונין – רשלנות רפואית Serotonin Syndrome & Medical Malpractice

תסמונת סרוטונין הינה מצב מסוכן בו יש מצב של עודף סרוטונין במערכת העצבים המרכזית.

מצב זה נגרם כתוצאה משימוש בכמות מוגברת של תרופות סרוטנרגיות (מבוססות על סרוטונין), שילוב של מס’ תרופות כאלה או החלפת תרופות נוגדות דיכאון (אנטי-דפרסנטיות) ללא “תקופת צינון” מהווה סכנה לחיי המטופל.

לא קיימת עדיין בדיקה מדויקת לתופעה זו, אולם ניתן לאבחנה לפי בדיקת תסמינים מסוימים. ניתן לחלק תסמינים אלה לשלוש קבוצות מרכזיות: הראשונה- השפעות קוגניטיביות:בלבול, היפומניה (התרגשות קיצונית ובלתי ברורה), מצב רוח סוער, כאב ראש ועד מצב של תרדמת.

השנייה- השפעות אוטונומיות: (השולטות על מאפיינים פיזיולוגיים בלתי רצוניים כדוגמת נשימה ועיכול). כאן יתבטאו התסמינים בצורה של רעד, זיעה, חום, לחץ דם גבוה, דפיקות לב מואצות, בחילות ושלשולים.

השלישית- השפעות סומאטיות (האחראיות גם על המערכת האוטונומית לעיל): גורמות להתכווצות שרירים בלתי רצונית ורעידות.

ייתכן ויהיו גם הפרעות בשינה, גירודים ותגובות אלרגיות שונות.

מעבר לכך, תרופות נוגדות דיכאון, אופואידים, סמים המגרים את מערכת העצבים המרכזית, תרופות פסיכיאטריות שונות ועוד יכולים ליצור תופעה זו.

מצב רפואי מדאיג זה מחייב טיפול רפואי בהול. כיום לא קיים טיפול סותר אולם עם זיהוי הסימפטומים הנ”ל יש לפעול בכיוון של הפסקת כל תרופה המסייעת לעליית הסרוטונין. ניתן במקביל גם לתת תרופות הנוגדות סרוטונין במוח (אנטגוניסטים למיניהם כגון ציפרוהפטידין או מתיסארגיד, מה שבעיקר יקל על נוקשות השרירים). במקרים מסוימים יהיה צורך גם במתן חמצן. לאחר שהמטופל יפסיק לקחת את התרופות המעלות סרוטונין מצבו עשוי להתייצב חזרה באופן עצמאי. התאוששות ממצב זה עשויה לקחת בסביבות ה-96 שעות.

באילו מקרים עשויה להתעורר רשלנות רפואית?

מצב זה אינו ניתן לאבחון מיידי לפי בדיקות דם או אחרות, ניתן ביתר קלות לעמוד על התסמינים של המטופל ולפיהם לאבחן את מצבו. מכאן שרופא שלא עמד על התסמינים בזמן, לא אבחן את התסמונת ממנה סובל המטופל ולפיכך סיכן עד מאוד את חייו עשוי להיחשב כרופא רשלן. חוסר אבחון נכון של הרופא יכול לנבוע מתוך חוסר מיומנות (הכשרה לא מתאימה, פנימאי למשל ולא נוירולוג), מתמחה ללא השגחה של רופא בכיר, אבחון הניתן ע”י אח/ות במקום רופא וכיו”ב. לחילופין, ייתכן והרופא כן בעל ההכשרה והמיומנות הדרושה אולם זלזל במטופל והלך לטפל במטופלים אחרים במקום, או העביר את הטיפול לאחר כאשר זוהי מומחיותו, או לא נתן מענה בזמן לחולה. כמו כן, ייתכן ושיחרר הרופא את המטופל מוקדם מדי לביתו, לפני שמצבו התייצב לחלוטין, מצב הניתן לוודא רק כשלושה ימים לפחות לאחר התופעה.

כמו כן, יש לציין כי לעיתים מטופל/ת עשוי להציג תסמיני חרדה מסוימים החופפים בחלקם (אך בהחלט לא כולם) עם תסמונת הסרוטונין. על הרופא לנקוט בזהירות יתר באבחון, בין אם להתייעץ עם צוות מומחים או בין אם להאריך את תקופת אשפוזו של המטופל. במידה ונתן הרופא תרופות לטיפול בתסמונת סרוטונין במקום תרופות הרגעה (או טיפול התנהגותי) לטיפול בהתקפי חרדה הרי שהעמיד בסכנה את חיי המטופל ומציג כאן רשלנות חמורה.

 

תסמונת המעי הרגיש /הרגיז – רשלנות רפואית?

קיימי מקרים של רשלנות רפואית באבחון או בטיפול במצבים של תסמונת המעי הרגיש (IBS).

תסמונת המעי הרגיש /הרגיז היא הפרעה תיפקודית כרונית ב-מעי ללא ליקויים מיבניים הניתנים לאבחון. ליקוי בתפקוד המעי יכול להתרחש בכל מקום לאורכו, החל בפה ועד פי הטבעת (Anus). שכיחות התופעה בעולם המערבי עומד על 5-20% מהאוכלוסייה כאשר התופעה פורצת בדרך כלל עד גיל 45 ,

 

על אף שהגורם אינו ידוע, יש עדות של כ- 50% מהסובלים מתסמונת המעי הרגיז, שיכולים להצביע על ארוע בחייהם אשר היה קשור להתקף הראשון – כגון שינוי במקום בעבודה, החתונה, הלידה ועוד. מה שמעיד כי קיים גם גירוי פסיכולוגי בנוסף לתסמין הפיזי.

גירוי של עצב הואגוס – העצב העשירי ,עצב מרכזי במערכת הפרסימפטטית המעצבב איברים רבים: לב, ריאות, טחול, כבד, קיבה, לבלב, טחול, מעי גס, חלחולת וכיס המרה. גירוי עצב הואגוס מאט את פעולת לב, מכווץ את הסימפונות, מאץ את פעילות החלחולת (רקטום) וכן הלאה. דלקות במעיים אשר קדמה ל”תסמונת המעי הרגיש.”

 

ניתן לקבוע אבחנה אצל חולה כאשר התלונות הן ממושכות ותואמות קריטריונים הבאים, כאשר התסמינים לתסמונת המעי הרגיז IBS- משתנים מאדם לאדם

עצירות

שלשול

עצירות או שלשול לסירוגין

כאבים וכן התכווצויות בטן, אי נוחות

נפיחות בטן וכן גזים

בחילות או הקאות

כאב ראש

אלרגיה למזון מסוימים

עייפות או פיברומיאלגיה ( כאביי שרירים ועייפות)

צרבות , תחושת כבדות אחרי אוכל, תחושת התרוקנות לא מלאה

דיכאון / חרדה

צרבת

 

תדירות יציאות שאינן תקינות (יותר מ-3 ביום ופחות מ-3 בשבוע).

צורת צואה שאינה תקינה (גושית וקשה או מימית).

תהליך התרוקנות שאינו תקין (מאמץ, תכיפות או תחושה של התרוקנות לא מלאה).

יציאות מלוות בריר.

לשאלות בנושא תביעות רשלנות רפואית על אי אבחון או טיפול בזמן מצב של תסמונת המעי הרגיש / הרגיז, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון

טיפול כימוטרפי- סרטן המעי הגס

חוקרים ביצעו מטה-אנאליזה של נתוני מחקרים שהשוו בין טיפול כימותרפי בתוספת בוואציזומאב [(Bevacizumab (Avastin] לבין טיפול כימותרפי בלבד בחולי סרטן מתקדם של המעי הגס והחלחולת (ColoRectal Cancer- CRC). בניתוח הנתונים מ 5 המאמרים שנבחרו, החוקרים מצאו כי הוספת בוואציזומאב לכימותרפיה המבוססת על פלואורופירמידינים הניבה שיפור משמעותי סטטיסטית בהישרדות כוללת (Overall Survival – OS) וכן בהישרדות ללא התקדמות המחלה (Progression Free Survival – PFS). החוקרים הסיקו כי תוספת של בוואציזומאב לחולי CRC מתקדם המקבלים כימותרפיה מועילה בשיפור OS וכן PFS.

כימותרפיה המבוססת על פלואורופירמידינים (Fluoropyramidine-based chemotherapy) נחשבת לטיפול סטנדרטי לסרטן של המעי הגס והחלחולת (ColoRectal Cancer- CRC). מחקרים עדכניים מעידים על תועלת בהוספת בוואציזומאב [(Bevacizumab (Avastin], נוגדן חד שבטי שעבר שחלוף גנטי (recombinant monoclonal antibody) כנגד מתוך גדילה של תאי מעטה פנים כלי דם (Vascular Endothelial Growth Factor – VEGF).

נערך חיפוש במדליין, EMBASE, ספריית קוקריין ובאסופות מאמרים שלא פורסמו מכנסים, על מנת לזהות מחקרים אקראיים בCRC מתקדם שהשוו בין כימותרפיה בשילוב עם בוואציזומאב כנגד כימותרפיה בלבד. בוצעה מטה-אנאליזה של המידע שפורסם.

זוהו 5 מחקרים שהשוו כימותרפיה ובוואציזומאב עם כימותרפיה בלבד בתור טיפול קו ראשון או קו שני. החוקרים ביצעו מטה-אנאליזה שהעידה על יתרון לטובת הוספת בוואציזומאב לכימותרפיה בבחינת הישרדות כוללת (Overall Survival – OS) [יחס סיכון 0.79; רווח סמך 95% 0.69-0.90; P=0.0005], הישרדות ללא התקדמות המחלה [HR 0.63; CI 95% 0.49-0.81; P=0.004] ושיעור התגובה [סיכון יחסי 1.50; CI 95% 1.06-2.10; P=0.02]. ההשפעות השליליות שנצפו בשכיחות הכי גבוהה הקשורות בבוואציזומאב כללו יתר לחץ דם, נוכחות חלבון בשתן (proteinuria), דימום והיווצרות קרישים (thrombosis). התנקבות בדרכי העיכול וריפוי פצעים לקוי גם כן נצפו; אולם, היארעותם הייתה נדירה.

עבור חולים עם CRC מתקדם המקבלים כקו ראשון או שני כימותרפיה המבוססת על פלואורופירמידינים, הוספה של בוואציזומאב משפרת PFS וכן OS על חשבון היארעות מוגברת של רעילות. שיעור התועלת עשוי להישנות בהתאם לנוהל הכימותרפיה שבצידה ניתן בוואציזומאב.

טעות של מד"א- טעויות של מגן דוד אדום

מגן דוד אדום פיטרו בזמן האחרון רופא אשר הזריק תרופה שגויה לבחורה אשר ניפגעה בתאונת דרכים באשדוד.

המקרה ארע בחודש מאי 2010, כשניידת של מגן דוד אדום הוזנקה לטפל בצעירה אשר חצתה את הכביש לא במעבר החצייה, ומכונית פגעה בה והעיפה אותה למרחק רב מהמקום.

מעדויות של גורמים בהצלה אשר בקיאים בארוע, הרופא ביקש להזריק לבחורה שפצועה חומר הרדמה כדי שיוכל לבצע אינטובציה (החדרת צינור בקנה הנשימה שלה והנשמה) – אך בטעות זאת הזריק לה חומר ממריץ שגורם להאצה של פעילות הלב ועלייה של לחץ הדם, במיוחד אצל פצוע עם פגיעת ראש אשר אצלו התרופה הזו עלולה גם להביא עלייה של לחץ תוך גולגלתי וכן נזק מוחי נוסף.

הבחורה פונתה אל בית חולים קפלן כשהיא סובלת פגיעת ראש וכן שבר ברגל, והיא אושפזה במשך יותר משבוע בזמן שהיא מונשמת ומורדמת ביחידה ל-טיפול נמרץ בבי”ח קפלן ולאחר מכן בבית חולים בלינסון, עד אשר חזרה להכרה. כעת היא עוברת תהליך של שיקום ולא ברור אם ואיזה נזק נגרם לה עקב הטעות של הרופא.

 

משרד הבריאות מוסר כי לאחר הארוע דיווח מנהל אגף הרפואה של מד”א על הארוע למנהל הרפואה של משרד הבריאות. סוכם כי מגן דוד אדום יבצע תחקיר של האירוע ויעביר את ממצאיו אל משרד הבריאות, אשר יחליט, לאור המימצאים אשר יתקבלו, על המשך הטיפול באירוע, לרבות הצורך להקמת ועדת בדיקה של משרד הבריאות.