רשלנות בהפריה- רשלנות רפואית בהפרייה

כאשר בני הזוג לא מצליח להיכנס להיריון על ידי קיום יחסי מין, אחת האפשרויות שניצבת בפניהם היא הפריה מלאכותית. זוהי טכנולוגיה רפואית שמתפתחת כל הזמן והיא נותנת פתרון לבעיות פריון שיש לאחד או שני בני הזוג.

ישנם שיטות שונות לבצוע הפריה והוא מתבצע בהתאם לאבחנה ובדיקות של בני הזוג. מבחינים בין שתי משפחות של טיפולי הפריה מלאכותית: שיטות של הפריה חוץ גופית- כאשר שואבים את ביציותיה של האם ומפרים עם הזרע של האב, ואז הביצית המופרית מועברת לרחם בו הם מתפתחים כהיריון רגיל, ושיטות של הפריה שאינה חוץ גופית- בהם לא מוציאים את ביציותיה של האם.

ישנם יתרונות לתהליך ההפריה: אפשר להקפיא את הביציות המופרות, ובמקרה וההורים ירצו להביא ילדים לעולם בהמשך הם לא יצטרכו לעבור את הטיפול שנית, וגם הפריה כזאת מאפשרת כניסה להיריון לנשים לאחר גיל הפסקת הווסת בעזרת טיפול הורמונאלי מקדים.

אומנם הבאת ילדים לעולם, זהו דבר שכמעט כל בני הזוג חפצים בו, ישנם לא מעט סיכונים בביצוע תהליך הפריה מלאכותית. אחד הסיבוכים העיקרים נובע מהריון מרובה עוברים, היות ומועברים מספר גדול יותר של עוברים לרחם כי לא תמיד כולם נקלטים בהצלחה. הדבר יכול להעלות את הסיכוי להפלה, לידה מוקדמת, סיבוכים שונים במהלך ההיריון, וכן נזק ארוך טווח לתינוקות. כמובן שאסור לשכוח שזהו הליך כואב לאישה בו מוחדרים לגופה בצורה כירורגית הביציות שהופרו.

אפשרי לבחון תביעה בגין רשלנות רפואית בהפריה הן אם נגרם נזק לאישה והן אם נגרם נזק לביציות המופרות, ועוברים בשלב מאוחר. תביעה כזאת אפשרית אם יוכח כי הגורם המטפל לא נקט בפעולות ברמת זהירות סבירה ועקב כך גרם נזק למטופל.

בפסק הדין ת”א (ת”א) 1499/02 פלוני ואח’ נגד פרופ’ משיח שלמה- בני הזוג עברו הליך לביצוע הפריה חוץ גופית, במהלכה הופרה 13 ביציות והוחדרו חזרה לגופה של האם 7 ביציות, וזה קרה כאשר האב לא היה במקום. הטיפול הצליח והאם הרתה עם 3 עוברים. הם החליטו לבצע דילול ונשארו עם שני עוברים להמשך היריון. הלידה הייתה בשבוע 25 להיריון- בה נולדו שתי תאומות פגיות. אחת מהתאומות סובלת ממומים קשים כתוצאה מהלידה המוקדמת. בני הזוג טוענים כי הרופא המטפל התרשל בטיפולו בהם וזה מכמה סיבות: לטענתם, הוא המליץ על טיפולי הפריה בשלב מוקדם מדי, לא שלח את האב לטפל בבעיה שממנה סבל, ולאחר שזה ביצע ניתוח הבעיה נפתרה, כמו כן נטען כי האב לא חתם על הסכמתו לביצוע הפריה חוץ גופנית ושלא הוסבר להם כי ריבוי עוברים עלול לגרום ללידה מוקדמת ונזקים לעובר, הוא לא סיפר להם כי ביצוע דילול בעוברים מסוכן מאוד, ואילו היו מודעים לסיכונים הללו לא היו מבצעים את הדילול בעוברים. כמוט כן, טוענים כי לא הוסבר להם על טיפולים חלופיים. בנוסף, טופס ההסכמה שחתמה האם לא תאם את החובה החקוקה בטיפול מהסוג הזה. לאחר שבית המשפט שמע את טענות הצדדים, עדים מומחים, וביצע שיקולים שונים, פסק לפצות את האב בסכום של 100,000 ₪ ואת האם בסך 50,000 ₪ .

 

לשאלות במקרים של רשלנות בהפריה ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון בטלפון 052-4787850 או במייל legal1@bezeqint.net .

 

 

תקשורת בין רופא לחולה /למטופל

תקשורת רופא-חולה ושיפור הטיפול הרפואי במרפאה הממוחשבת

מאמר מאת פרופ′ שמואל רייס

 

מהפכת המחשוב עברה בקול דממה דקה, אין פוצה פה ומצפצף. לא עוד רשומות בכתב בלתי קריא, אך מצד שני עולם חדש של טעויות נפתח. התקדמות או נסיגה? במאמר זה דן פרופ’ רייס בתקשורת חולה-רופא-מחשב.

 

המחשב הוא היום אביזר קבוע בחדרי הרופאים במרפאות. מהפכת המחשוב עברה בקול דממה דקה, אין פוצה פה ואין מצפצף. איך עשיתם את זה? שואלים רופאים אמריקאיים, שם חדירת המחשב היא סביב 10% בקהילה, כשהסיבה העיקרית לכך היא התנגדות הרופאים (וכסף). אך לא בשאלת פריסת החידוש עסקינן היום, אלא בהשפעתו לטוב ולרע, ובעיקר על הטיפול הרפואי. לכאורה, חידוש טכנולוגי בעל פוטנציאל אדיר לשיפור הטיפול. לא עוד רשומות בכתב בלתי קריא, בשלל שפות, מרשמים ומכתבים בכתב של רופא (“רואים שאתה רופא, אי אפשר לקרוא את הכתב שלך”). חסל סדר טעויות רפואיות, המחשב יזהה ויתריע על מינון שגוי, על תגובות בין תרופתיות ועל בדיקות חריגות. המידע הרפואי המהימן יהיה במרחק קליק או שניים וכך החלטותינו תהיינה משודרגות במהימנות ובעדכון שלהן. לרשות המנהל הרפואי יעמדו נתונים מצטברים בזמן אמת והחלטותיו תהיינה מבוססות ומחוברות למציאות וגם הביצועים האישיים של כל אחד מאיתנו יזכו למשוב וישמשו להשתפרות מתמדת. האומנם כך?

 

ראשית, בכל מפגש לא מקצועי חוזרת התלונה: “אני/ אשתי/ חמותי היינו אצל הרופא והוא אפילו לא הסתכל עלינו, עיניו היו נעוצות במסך המחשב”. שנית, הספרות מתקשה להביא הוכחות בדבר יעילות המחשוב (לאחרונה, יש מידע ראשוני על שיפור ברפואה מונעת, ברפואה ממוחשבת). שלישית , וחמור מכל, מסתבר שהחידוש כרוך גם בתוצאות בלתי רצויות: ביניהן עולם חדש של טעויות (אשר בסביבות מסוימות מגביר תחלואה ותמותה-למשל בטיפול נמרץ), והשפעות שליליות על תקשורת חולה-רופא. לאחרונה, מתרבות העדויות על השפעת המחשב על החשיבה הקלינית. המחשב מכוון את מהלך החשיבה הקלינית שלנו. מסכים שמופיעים, התראות, שאילתות קוטעות את ההתנהלות הקלינית הטבעית שלי ומסיטות אותה לשאלות של רפואה מונעת עוד לפני שהתבררה סיבת הביקור וכיו”ב. חברה סיפרה שנכנסה לרופאת משפחה לאחרונה, ולפני שהספיקה למסור את סיבת הביקור, כבר “הותקפה”: האם עשית ממוגרפיה?. החוקרים מודאגים מחשיבה רדודה, מוכוונת מגבוה ותגובתית עם אבדן של חושים קליניים, ראיה רחבה וסקרנות.

 

האם צדקו השמרנים שבינינו ורואי השחורות? איני סבור כך. לדידי, המחשוב בעל פוטנציאל של ממש לשדרוג הטיפול הרפואי ולתמיכה בהתפתחות המקצועית שלנו. אישית, אני חש כרופא משודרג מאז כניסת המחשב לחדרי ולחיי. המידע מבוסס הוכחות מהימנות אכן במרחק קליק או שניים, המידע ברשומה זמין, מערכת האופק מאפשרת לי לראות מעבר לאופק הקודם את תיקי חולי המאושפזים ולא רק אותם. מכתבי היועצים והבדיקות עולים על מסכי בזמן אמת. אני יכול להעלות חומרי הדרכה למטופל על המסך ולהדפיסם מול עיניו המשתעות.

 

אעפ”כ, מן הראוי לתת את הדעת על הבעיות ולהיות פרואקטיבי בפתרונן.

 

הידידותיות של הרשומה הממוחשבת כיום רחוקה מלהיות מספקת. הנגישות למידע איטית מדי ומסורבלת (מסך נפרד). זרימת המסכים ברשומה אינה תואמת דיה את זרימת המפגש. כל אלה דורשים שיפור ועדכון (אשר מתבצעים ואני אופטימי לגבי שיפור בתחום).מן הראוי ששיתוף הפעולה בין כל השחקנים בתחום: משרד הבריאות, הקופות , חברות התוכנה וכיו”ב יגבר ושהרשומה הרפואית הלאומית תהיה כבר למציאות מצילת חיים.

 

אין די בהדרכה טכנית לשימוש במחשב ויש להדריך את כלל הרופאים בתקשורת חולה-רופא-מחשב. חברי ואני שדרגנו עשרת דברות של העצמת המפגש ע”י הסביבה הממוחשבת, מבוססות על הספרות ועל מחקרים שערכנו בתחום. למשל: בעת שיחה על נושא טעון הסר את ידיך מהמקלדת והעכבר, הסתובב למטופל והראה קשב מלא. או: שתף את המטופל במסך. וגם: כשאתה מקליד הקרא את מה שמוקלד או המשך בשיחה. גיבשנו סדנת הדרכה בת יום במרכז הסימולציה (מסר) והוכחנו שהיא משפרת את הכישורים בתחום.

 

יש ללוות את כניסתו החרישית של המחשוב למרפאותינו באבטחת ובקרת איכות של השפעתו על התקשורת, איכות הנתונים והטיפול הרפואי. כך יהיה המחשב לבן ברית נחשק המעצים את המפגש הקליני ולא לאויב שמשתמשים בו באופן מינימאלי או נשאבים אליו תוך שכחת המטופל שמולנו.

רשלנות רפואית בהזרקת חומר טשטוש/ מטשטש

מספר אתרי חדשות בארץ ובעום מדווחים כי ג’ו ג’קסון, אביו של מייקל ג’קסון יגיש תביעה אזרחית נגד ד”ר קונראד מוריי, הרופא המואשם בהריגת ג’קסון. עורך דינו של ג’קסון, בריאן אוקסמן, אמר כי התביעה באשמת גרימת מוות תוגש בתוך כ-90 ימים, בטענה שפעולותיו של ד”ר מוריי, ביניהן הזרקת החומר המטשטש פרופופול היו “פזיזות ברמה המהווה רצח מדרגה שנייה”, כפי שאמר עורך הדין לרויטרס.

 

“העובדה שמוריי נתן לג’קסון פרופופול כל לילה היא כמו רולטה רוסית”, אמר אוקסמן. “זה כמו לטעון שישה כדורים באקדח שיש בו רק שישה תאים”. לדבריו, צוות של חוקרים פרטיים אסף חומרים וראיות נגד הרופא, שנשכר על ידי חברת ההפקות AEG כדי לטפל בג’קסון לקראת סדרת מופעי הקאמבק שתוכננה לו ביולי 2009.

חשד לרשלנות

אתר נענע 10 מדווח על חשד לרשלנות בדרום: ילד בן ארבע נהרג כשנפל מהקומה העשירית.

האירוע הקשה התרחש בקריית גת והמשטרה פתחה בחקירתו. לפי שעה, קיים חשד לרשלנות מצד האם לאחר שמחקירה ראשונית עולה כי לא היתה בבית במהלך האירוע

טרגדיה בדרום: ילד בן ארבע נהרג הלילה (חמישי), כשנפל מהקומה העשירית בביתו שבקריית גת.

המשטרה בודקת חשד לרשלנות מצד האם לאחר שמחקירה ראשונית עולה כי לא היתה בבית במהלך האירוע.

אמש נהרג הפעוט כתוצאה מהנפילה. אמו של הפעוט אחזה בגופת בנה, ובמשך דקות ארוכות סירבה לאפשר לכוחות החילוץ לפנותה. “זה היה מראה קשה מנשוא”, אמר מפקד זק”א בעיר, משה זיידל, ל-nrg מעריב.

אתר חדשות שתיים מוסיף מידע על כך שאמש בסביבות השעה 23:00 בלילה התקבלה קריאה במד”א לכיש, וצוותי הצלה זרמו לבניין מגורים בשדרות מלכי ישראל בעיר. לא נותר להם אלא לקבוע את מותו של הילד במקום. “הילד נפגע פגיעות רב מערכתיות”, סיפר איש מד”א שהגיע למקום. “התחלנו לבצע החייאה, אך לא הצלחנו בשל הפגיעות הקשות – ונאלצנו לקבוע את מותו”.

 

בראשית השבוע נפצע קשה ילד בן תשע מקריית ארבע, לאחר שנפל מגובה של כמה מטרים באצטדיון בעיר. הוא עודו מאושפז בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים. שני ילדים נוספים נפצעו באורח דומה בחודש האחרון: ילד בן חמש נפל מחלון ביתו ברעננה ונפצע באורח בינוני, וילד בן ארבע נפל אף הוא מחלון ביתו שבקומה הרביעית בבני ברק, ונפל למרבה המזל על רכבו של ראש העיר יעקב אשר, שביקר בסמוך באותו הזמן. חייו של הילד ניצלו הודות לנפילה.

סרטן הריאה – טיפולים כימורפיים

אתר רשת רפואה מדווח כי אירסה (gefitinib) הינו מעכב של האנזים תירוזין קינאז (Tyrosine kinase) בקולטן גורם הגדילה האפידרמלי (EGFR – Epidermal Growth Factor Receptor) שפותח כתרופה נוגדת גידולים חדשנית, בעלת מנגנון פעולה שהינו מדויק יותר ובעל פרופיל בטיחות טוב יותר בהשוואה לכימותרפיה.

סרטן הריאה הינו הגורם מספר אחת בעולם למוות כתוצאה מסרטן. בישראל, היארעות סרטן הריאה (לסוגיו השונים) הינה כ-1,600 חולים חדשים בשנה. למרות ההתקדמות בגילוי מוקדם ובטיפולים המקובלים, סרטן הריאה מסוג NSCLC (המהווה 85% מסרטני הריאה) מאובחן בדרך כלל בשלב מתקדם והינו בעל פרוגנוזה גרועה. הטיפולים הכימותרפיים המקובלים כיום אינם ממוקדים לתאי הגידול ואינם ייעודיים במנגנון התאי שלהם ובדרך כלל קשורים לרעילות גבוהה בטווח הקצר והארוך.

בגידולי ריאה מסוג NSCLC קיימות מוטציות ספציפיות בתירוזין קינאז שבגידול, ובאופן ממוקד וייחודי אירסה משפיעה בעיקר על התירוזין קינאז המוטנטי, ובאמצעות מנגנון זה מעכבת גדילה מואצת בתאים הסרטניים

תביעת פיצויים על מעשים מגונים

הבוקר התפרסם כי בית המשפט המחוזי קיבל תביעה בה עתר התובע, באמצעות אביו ואחותו, לחייב את הנתבע לפצותו בגין נזקי גוף ונפש שנגרמו לו בגין מעשי סדום / מעשים מגונים שביצע בו הנתבע בין השנים 2003 ועד שנת 2006 ואשר בגינם הורשע בביהמ”ש המחוזי ונגזרו עליו 5 שנות מאסר בפועל.

ביהמ”ש דחה את טענת הנתבע, לפיה היה בפיצוי שנפסק במסגרת ההליך הפלילי כדי “לבלוע” את כל נזקי התובע והבהיר כי ההליך הפלילי, אינו מפצה את הנפגעים על הנזק שנגרם להן עקב העבירות, גם אם במסגרתו הם זוכים לפיצוי מסוים, שלעיתים ניתן לנכותו מהפצויים בהליך האזרחי. נקבע, כי הוכחו יסודות העוולות המיוחסות לתובע וכי על הנתבע לפצות את התובע בגין כל נזקיו בסך של 1,390,596 שקל.

 

 

חסר של אצבעות בכף היד- רשלנות רפואית

היום פורסם כי בית המשפט המחוזי קיבל תביעה שהוגשה נגד ההסתדרות המדיצינית הדסה ושירותי בריאות כללית לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעת עקב כך שנולדה עם מום, חסר של ארבע אצבעות בכף היד. ביהמ”ש קבע, כי הרופא המטפל בקופ”ח אמור היה ליידע את האם כי מדובר בסריקה מצומצמת, וכי באפשרותה לפנות באופן פרטי לסריקה מפורטת יותר. בנוסף היה עליו ליידע אותה כי יש צורך בבדיקה נוספת בהמשך ההיריון, וכי אי מסירת המידע לאמה של התובעת היה מחדל העולה כדי התרשלות מצידו. ביהמ”ש חייב את קופ”ח כללית לפצות, בסך של 1,339,093 ₪. ביהמ”ש דחה את התביעה כנגד ביה”ח הדסה, מן הטעם שבשלב בו בוצעה הבדיקה ע”י מומחה ביה”ח לא נוצר עדיין המום ממנו סובלת התובעת.

 

עו”ד ענת מולסון מציינת כי תביעה זו מוגדרת “הולדה בעוולה” וכי בית המשפט ממשיך בקביעות קודמיו כי זכות ההורים לקבל מידע מלא במלך ההריון על כל פגם צפוי לתינוק, בכדי שיוכלו לשקול אם להמשיך ההריון

דם טבורי- רשלנות רפואית

קיימים מקרים של תביעות רשלנות רפואית בנושא דם טבורי. מדובר על מקרים בהם חברות המספקות שירותים אלו אינן מגיעות בזמן או בכלל כדי לבצע את הפעולה ועקב כך, לא ניתן לשמר את תאי הגזע.

 

מקרים בהם נדרשים תאי גזע

 

השתלות לטיפול בגידולים סרטניים

 

*

Breast Cancer – סרטן השד

*

Ewing’s sarcoma – סרקומת אווינג

*

Renal cell carcinoma – קרצינומה של תאי הכליה

 

השתלות לטיפול במחלות תורשתיות המשפיעות על מערכת החיסון ואיברים אחרים

 

*

תת שיגשוג (היפופלזיה) של סחוס ושיער – Cartilage-Hair Hypoplasia

*

מחלת גונתר (פורפיריה אריטרופויטית) – Gunther’s Disease (Erythropoietic Porphyria)

*

תסמונת הרמנסקי-פודלק – Hermansky-Pudlak Syndrome

*

תסמונת פירסון – Pearson’s Syndrome

*

תסמונת שוואמן-דיאמונד – Shwachman-Diamond Syndrome

*

מסטוציטוזה מערכתית – Systemic Mastocytosis

 

השתלות לטיפול במחלות מטאבוליות תורשתיות

 

מחלות של אגירת מוקופוליסככרידים (MPS)

 

*

מוקופוליסככרידוזות – Mucopolysaccharidoses (MPS)

*

תסמונת הרלר – Hurler’s Syndrome (MPS-IH)

*

תסמונת שיי –Scheie Syndrome (MPS-IS)

*

תסמונת הנטר –Hunter’s Syndrome (MPS-II)

*

תסמונת סנפיליפו –Sanfilippo Syndrome (MPS-III)

*

תסמונת מורקיו – Morquio Syndrome (MPS-IV)

*

תסמונת מרטו-לאמי –Maroteaux-Lamy Syndrome (MPS-VI)

*

תסמונת סליי, חסר באנזים בטא-גלוקורונידז – Sly Syndrome, Beta-Glucuronidase Deficiency (MPS-VII)

*

מוקוליפידוזיס מסוג 2 (מחלת תאי איי) –Mucolipidosis II (I-cell Disease)

 

מחלות מסוג לויקודיסטרופיה

 

*

אדרנולויקודיסטרופיה –Adrenoleukodystrophy (ALD)

*

אדרנומיאלונוירופתיה –Adrenomyeloneuropathy (AMN)

*

מחלת קראב (לויקודיסטרופיה של תאים גלובואידים) –Krabbe Disease (Globoid Cell Leukodystrophy)

*

לויקודיסטרופיה מטאכרומטית – Metachromatic Leukodystrophy

 

מחלות של אגירה בליזוזום

 

*

מחלת גושה – Gaucher Disease

*

מחלת נימן-פיק – Niemann-Pick Disease

*

מחלת סנדוף – Sandhoff Disease

*

טאי זקס – Tay-Sachs Disease

*

מחלת וולמן – Wolman Disease

 

מחלות תורשתיות אחרות

 

*

תסמונת לך-ניהן – Lesch-Nyhan Syndrome

*

אוסטיאופורוזיס – Osteopetrosis

 

השתלות לטיפול במחלות של פרוליפרציית תאים

 

מחלות היסטיוציסטיות

 

*

לימפו-היסטיוציטוזה אריתרופגוציטית משפחתית – Familial Erythrophagocytic Lymphohistiocytosis

*

המופגוציטוזה – Hemophagocytosis

*

היסטיוציטוזה של תאי לנגרהנס (נקראה בעבר היסטיוציטוזה-איקס) –Langerhans Cell Histiocytosis (LCH; formerly called Histiocytosis-X)

 

השתלות לטיפול במחלות של מערכת העצבים המרכזית

 

*

טרשת נפוצה – Multiple Sclerosis (MS)

 

טיפול גנטי – Gene Therapy (השתלה של תאי גזע שעברו שינוי גנטי)

 

*

תרומבאסתניה על-שם גלנצמן – Glanzmann Thrombasthenia

*

חסר חיסוני משולב קשה (חחמ”ק) – Severe Combined Immunodeficiency (SCID)

*

חחמ”ק עם פגם באנזים אדנוזין דאמינז –SCID with Adenosine Deaminase Deficiency (ADA-SCID)

*

חחמ”ק הנמצא בתאחיזה לכרומוזום SCID which is X-linked – X

 

קרדיומיופלסטיקה תאית (חיזוק של שריר לב פגוע על ידי החדרת תאי גזע או על ידי עידוד גדילתם)

 

*

השתלת תאי גזע עצמונית – autologous stem cell transplantation

*

פרוליפרציה של תאי גזע על ידי תרופות – drug-enhanced stem cell proliferation

 

טיפולים הנמצאים בשלב ניסויי

 

קיימות מחלות אשר עבורן טיפולים של תאי גזע לא הוכחו כיעילים בבני אדם. בשלב א’ של ניסוי קליני, מטרת המחקר היא לגלות אם הטיפול הנבדק משפיע בצורה כלשהי על התקדמות המחלה, בהשוואה לקבוצת ביקורת. יש רופאים אשר יכולים לטפל על ידי מתן תאי גזע שלא במסגרת ניסוי קליני, אך בארה”ב ניסויים כאלו נמצאים תחת פיקוח והגבלה של חוקי מנהל התרופות והמזון האמריקאי (FDA). קבוצה זו כוללת גם ניסיונות מעבדה, הן בתרביות תאים והן בבעלי-חיים.

מחלות של חיסון-עצמי (אוטואימוניות)

 

*

דלקת מפרקים (ארתריטיס) של ילדים – Arthritis, Juvenile

*

דלקת מפרקים (ארתריטיס) שגרונתית (ראומטואידית) – Arthritis, Rheumatoid

*

מחלת קרוהן – Crohn’s Disease

*

סוכרת מטיפוס 1 (סוכרת התלויה באינסולין) – Diabetes, Type I

*

תסמונת אוון – Evan Syndrome

*

דרמטומיוסיטיס של ילדים – Juvenile Dermatomyositis

*

סקלרודרמה – Scleroderma

*

זאבת אדמנתית מערכתית – Systemic Lupus Erythematosus

 

טיפול גנטי – Gene Therapy (השתלה של תאי גזע שעברו שינוי גנטי)

 

*

אנמיה על-שם פנקוני – Fanconi’s Anemia

*

הפרעות מטבוליות (מחלות מסוג לויקודיסטרופיה, מחלות אגירה ועוד) – Metabolic Disorders (Leukodystrophy Diseases, Storage Disorders, etc.)

*

מחלת פרקינסון – Parkinson’s Disease

 

תיקון תאי עצב

מחלות של מערכת העצבים המרכזית

 

*

מחלת לו גריג –ALS – Amyotrophic Lateral Sclerosis (ALS, or “Lou Gehrig’s disease”)

*

מחלת אלצהיימר – Alzheimer’s Disease

*

מחלת הנטינגטון – Huntington’s Disease

*

מחלת פרקינסון – Parkinson’s Disease

 

פציעות טראומטיות

 

*

פציעה בחוט השדרה – Spinal cord injury

*

החלמה משבץ – Stroke recovery

 

תיקון איברים

כליה

 

*

שילוב של השתלת כליה עם השתלת תאי גזע המאטופויטים

*

גידול תאי כליה ממקור של תאי גזע המאטופויטים

 

כבד

 

*

גידול תאי כבד ממקור של תאי גזע המאטופויטי

 

 

סוגי לויקמיה:

 

(לויקמיה היא סרטן של תאי מערכת החיסון שנמצאים בדם. תאים אלה נקראים לימפוציטים או תאי דם לבנים)

 

לויקמיה חדה

 

Acute Lymphoblastic Leukemia (ALL) * לויקמיה לימפובלאסטית חדה

 

Acute Myelogenous Leukemia (AML) * לויקמיה מיאלואידית חדה

 

Acute Biphenotypic Leukemia * לויקמיה בי-פנוטיפית חדה

 

Acute Undifferentiated Leukemia – Undifferentiated מסוג * לויקמיה

 

לויקמיה כרונית

 

Chronic Myelogenous Leukemia (CML) * לויקימיה מיאלואידית כרונית-

 

Chronic Lymphocytic Leukemia (CLL) * לויקמיה לימפוציטית כרונית-

 

Juvenile Chronic Myelogenous Leukemia (JCML) * לויקמיה מיאלואידית כרונית של גיל הנעורים

 

Juvenile Myelomonocytic Leukemia (JMML) ) * לויקמיה מיאלומונוציטית כרונית של גיל הנעורים

 

תסמונות (סינדרומים) של מיאלודיספלסיה

 

(מיאלודיספלסיה נקראת לעיתים פרה-לויקמיה)

 

Refractory Anemia (RA) * אנמיה רפרקטורית

 

Refractory Anemia with Ringed Sideroblasts (RARS) * אנמיה רפרקטורית עם סידרובלסטים טבעתיים

 

Refractory Anemia with Excess Blasts (RAEB) * אנמיה רפרקטורית עם עודף תאים בלסטיים

 

Refractory Anemia with Excess Blasts in Transformation (RAEB-T) * אנמיה רפרקטורית עם עודף תאים בלסטיים הנמצאים בתהליך שינוי

 

Chronic Myelomonocytic Leukemia (CMML) * לויקמיה מיאלומונוציטית כרונית

 

לימפומות

 

(לימפומה היא סרטן של הלויקוציטים הנעים בזרם בדם ובמערכת הלימפה)

 

Hodgkin’s Lymphoma – * לימפומת הודג’קין (מחלת הודג’קין)

 

Non-Hodgkin’s Lymphoma Burkitt’s Lymphoma – * לימפומת בורקיט (לימפומת נון-הודג’קין)

 

פגמים תורשתיים בתאי הדם האדומים (אריטרוציטים)

 

(תאי הדם האדומים מכילים המוגלובין ומובילים חמצן לכל תאי הגוף)

 

Beta Thalassemia Major (Cooley’s Anemia) * בתא-תלסמיה מאג’ור (נקראת גם אנמיה על-שם קולי)

 

Blackfan-Diamond Anemia – אנמיית בלקפאן-דיאמונד

 

Pure Red Cell Aplasia * אפלזיה של תאי דם אדומים

 

Sickle Cell Disease *אנמיה חרמשית

 

מחלות אחרות של פרוליפרציה תאי דם אדומים

 

סוגי אנמיה (אנמיה היא חוסר או פעילות בלתי תקינה של תאי דם אדומים)

 

Severe Aplastic Anemia * אנמיה אפלסטית חריפה

 

Congenital Dyserythropoietic Anemia * אנמיה דיסאריטרופוייטית מולדת

 

Fanconi Anemia -אנמיה על-שם פנקוני

 

(הערה: ההשתלה הראשונה של דם טבורי שבוצעה בשנת 1988 הייתה עבור מחלה זו)

 

Paroxysmal Nocturnal Hemoglobinuria (PNH) *המוגלובינוריה לילית פראוקסימלית

 

Pure Red Cell Aplasia * אפלזיה של תאי דם אדומים

 

פגמים מולדים בטסיות הדם (טסיות הדם הן תאי דם קטנים הדרושים לקרישת דם תקינה)

 

Amegakaryocytosis/Congenital Thrombocytopenia -* אמגקריוציטוזה/ תרומבוציטופניה מולדת

 

Glanzmann Thrombasthenia * תרומבאסתניה על-שם גלנצמן

 

Myeloproliferative Disorders * פגמים בפרוליפרציית תאים מיאלואידים

 

Acute Myelofibrosis * מיאלופיברוזיס חדה

 

Agnogenic Myeloid Metaplasia (Myelofibrosis) *מטאפלזיה מיאלואידית אידיופתית (מיאלופיברוזיס)

 

Polycythemia Vera * פוליציתמיה ורה

 

Essential Thrombocythemia- Essential * תרומבוציתמיה מסוג

 

פגמים מולדים במערכת החיסון

 

חסר חיסוני משולב קשה (חחמ”ק) – Severe Combined Immunodeficiency (SCID )

 

SCID with Adenosine Deaminase Deficiency (ADA-SCID) * חחמ”ק עם פגם

 

באנזים אדנוזין דאמינז

 

SCID which is X-linked- X * חחמ”ק הנמצא בתאחיזה לכרומוזום

 

T ו-B – SCID with absence of T & B Cells * חחמ”ק עם חוסר בתאי

 

SCID with absence of T Cells, Normal B Cells * חחמ”ק עם חוסר בתאי Tועם תאיB נורמלים

 

Omenn Syndrome * תסמונת אומן

 

פגמים מולדים של מערכת החיסון – סוגי נויטרופניה

 

Kostmann Syndrome -* תסמונת קוסטמן

 

Myelokathexis –(נויטרופניה מולדת קשה) * מיאלוקטקסיס

 

פגמים מולדים של מערכת החיסון- אחרים

 

Ataxia-Telangiectasia * שגשון עם התרחבות כלי דם (אטקסיה טלנגיצסיה)

 

Bare Lymphocyte Syndrome *תסמונת הלימפוציט העירום

 

Common Variable Immunodeficiency * כשל חיסוני משתנה נפוץ

 

DiGeorge Syndrome * תסמונת די-ג’ורג’

 

Leukocyte Adhesion Deficiency * כשל באדהזיה של לימפוציטים

 

Lymphoproliferative Disorders (LPD) * פגמים בפרוליפרציית לימפוציטים

 

Lymphoproliferative Disorder, X-linked * פגם בפרוליפרציית לימפוציטים הנמצא בתאחיזה לכרומוזום (נקרא גם רגישות לווירוס אפשטיין-בר)

 

Wiskott-Aldrich Syndrome * תסמונת ויסקוט-אלדריץ’

 

פגמים בתאים פגוציטים (פגוציטים- תאים בלעניים- הם תאי מערכת החיסון המסוגלים לבלוע ולהרוג אורגניזמים זרים)

 

Chediak-Higashi Syndrome * תסמונת צ’דיאק- היגאשי

 

Chronic Granulomatous Disease * גרנולומטוזה כרונית

 

Neutrophil Actin Deficiency * חסר באקטין נויטרופילי

 

Reticular Dysgenesis – * דיסגנזה (התפתחות פגומה) רשתית

 

סוגי סרטן במוח העצם (פגמים בתאי פלסמה)

 

Multiple Myeloma * מיאלומה נפוצה

 

Plasma Cell Leukemia * לויקמיה של תאי פלסמה

 

Waldenstrom’s Macroglobulinemia * מקרוגלובולינמיה (תסמונת ולדנסטרום)

 

סוגי סרטן אחרים (שלא ממקור של תאי דם)

 

Neuroblastoma * נוירובלסטומה

 

Retinoblastoma * רטינובלסטומה

 

לשאלות בנושא הגשת תביעת רשלנות רפואית במקרי דם טבורי, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון שפרטיה בראש העמוד משמאל

רשלנות של פסיכולג

מבחן אישיות רב שלבי The Minnesota Multiphasic Personality Inventory (MMPI)

 

מבחן אישיות רב שלבי מינסוטה הינו שאלון המיועד לאנשים מעל גיל 18. במבחן זה על הנבדק לענות על כ-500+ סעיפים הנבדקים ע”י פסיכולוג המומחה לפענוח המשמעות הקלינית של ממצאי המבחן. מטרתו המרכזית של המבחן היא להעריך את מצבו הנפשי והאישיותי של הנבדק. נתוני מבחן אלו נמדדים ביחס לאוכלוסייה כולה.

 

 

זהו מבחן “אמת-שקר”/”נכון-לא נכון” שם צריך לענות על שאלות כגון, האם אני חושב/ת שקיימת קנוניה כנגדי, אני דואג/ת מדי לגבי נושאים הקשורים למין וכו… הנבדק מתבקש לענות אם הוא מסכים,אינו מסכים או אינו מוכן לענות על השאלה. לא קיים לחץ של זמן בביצוע מבחן זה והסבירות היא שהזמן הדרוש להשלמתו הוא עד 3 שעות. מטרת מבחן פסיכולוגי זה היא לזהות מחלות פסיכו-פתולוגיות, הפרעות באישיות ותסמונות שונות. מבחן זה אינו בודק יכולות קוגניטיביות גבוהות או לחילופין יתרונות או חסרונות מובהקים של הנבדק. מכאן שניתן להסיק שלא ניתן לקבל מאה אחוז אמיתות במבדק זה מבחינת יכולתו המנטאלית של הנבדק. זאת ועוד, אין על הבוחן ממצאים אלו בעתיד להסתמך אך ורק על מבדק זה בבחינת מועמדותו של הנבדק למשרה/תואר מתקדם מסוג שהוא. היות ומדובר כאן במבדק פסיכולוגי-קליני אנושי, הבודק צריך להיות ניחן בכישורים ובניסיון הדרוש לפענוח מבדק זה. אם לא נבדק המבחן ע”י פסיכולוג-מומחה ניתן בהחלט להטיל ספק מהותי בנכונות התוצאות ואף לשקול את פסילתן.

שימוש ופענוח מבחן זה ע”י גורם שאינו מוסמך לכך (לא עבר את תקופת ההכשרה הדרושה ואינו בעל הניסיון הדרוש), או לחילופין, לא בדק הפסיכולוג הבדלים סוציאליים,תרבותיים, רפואיים ומצבים פסיכולוגים אחרים רלוונטיים- הרי שהוא מציג כאן רשלנות בוטה.

 

 

כמו כן, צריך לוודא שהנבדק נבחן בשפת אמו או לפחות בשפה שבה רמת שליטתו בשפה הנבחנת היא גבוהה למדי. ישנם גם הבדלי אתיים-מוסריים השונים מאוד בין נבדקים שונים עקב מוצא שונה, הבדלי דת, אורח-חיים חריג וכדומה. כל זאת חייב להילקח בחשבון יחד עם שקלול ופענוח התוצאות.יתרה מזאת, המצב הפיזי והרגשי של הנבדק ביום הבחינה, וכן גישתו האישית עשויה להשפיע רבות על תוצאות המבדק. מכאן שאם הנבדק לא הרגיש טוב ביום המבדק (בין אם מסיבה פיזית או נפשית) הרי שסביר להניח שתוצאות המבדק אינן מוצלחות ויש לחזור על הבחינה. פסיכולוג קליני שיאפשר לנבדק להיבחן בצורה שכזו או אף למנוע ממנו מלהיבחן במועד אחר עשוי להיות מואשם ברשלנות לצפות לתביעת רשלנות פסיכלוגית.

 

פרפלגיה- פרפלג- תביעת פיצויים

בעוד כמה אנשים עם פרפלגיה יכולים ללכת במידה מסויימת, רבים מהם תלויים בכסא גלגלים או קביים. בנוסף קיים לרוב חוסר שליטה על סוגרים, גירוי של המעיים ובעיות בשלפוחית השתן.

 

כתוצאה מתנועה ירדה ואובדן היכולת לרוץ, פרפלגים עלול לגרום סיבוכים רפואיים רבים, רבים מהם ניתן למנוע באמצעות טיפול עצמי על המשמר. אלו כוללים לחץ פצעים (משכוב), פקקת ודלקת ריאות. פיזיותרפיה טכנולוגיה מסייעת שונים, כגון מסגרת עמידה, עשוי לסייע במניעת סיבוכים. פרפלגיה נגרמת לעתים קרובות על ידי פציעה בעמוד השדרה, כגון תאונת דרכים, פצעי ירי, ונופל. פרפלגיה יכולה להיגרם גם על ידי גורמים שאינם טראומטיים כגון גידולים בעמוד השדרה, עקמת, ספינה ביפידה וכדומה. עקמת היא התעקלות הצידה בלתי תקינה של העצמות המרכיבות את המבנה המקיף את חוט השדרה. ספינה ביפידה הינו מום מלידה שבו חלקים של העצמות המרכיבות את המבנה המקיף את חוט השדרה לא באים ביחד כמו שצריך.

 

שלאלות או להערכת סיכוייך להגשת תביעה בגין פרפלגה, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון שפרטיה בצד שמאל