תסמונות- איחור באבחון של תסמונת- רשלנות רפואית?

תביעות רשלנות רפואית רבות מוגשות בנושא של איחור באבחון תסמונות.

בד”כ מדובר על מקרים של פספוס התסמונת בזמן הריון, או מיד לאחר הלידה, אך גם בכל שלב מאוחר יותר. כאשר על רופא לאבחן תסמונת על קריטריונים אופיניים לה, בין אם גנטיים ובין אם על פי תסמינים, אך אינו עושה זאת, יש לפנות להיוועצות אצל עו”ד לרשלנות רפואית, אשר יעריך, לאחר התייעצות עם רופא מומחה, מהם סיכויי התביעה ושוויה.

לחהלן חלק מן התסמונות אשר בגין החמצת גילויין בזמן, ייתכן וקיימת עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית:

תסמונת הפרעה אפקטיבית עונתית (SADS)

 

תסמונת הצפת הקיבה

 

תסמונת הרלר (תסמונת הנטר)

 

תסמונת וולף-פארקינסון-וויט (WPW)

 

תסמונת זולינגר-אליסון

 

תא ביניים עצבי

 

תסמונת טיטזה

 

תא בלען

 

תסמונת טרנר

 

תסמונת כשל חיסוני נרכש

 

תסמונת לולאה עומדת

 

תסמונת מוות בעריסה (SIDS)

 

תסמונת מוצא בית החזה

 

תא הרג טבעי (NK)

 

תסמונת מינכהאוזן

 

תסמונת מלורי-וייס

 

תסמונת מנדלסון

 

תסמונת מנהרת שורש כף היד

 

תסמונת מעי רגיז

 

תסמונת מפרק לסתי-רקתי

 

תסמונת מצוקה נשימתית (RDS)

 

תסמונת מצוקה נשימתית של היילוד

 

תסמונת מרפן

 

תסמונת נפרוטית

 

תסמונת סיוגרן

 

תסמונת סינוס חולה

 

תסמונת פטץ-יגרס

 

תסמונת פיקוויק

 

תסמונת פלאמר-וינסון

 

תאומים זהים (מונוזיגוטיים)

 

תסמונת פנקוני

 

תאומים לא זהים (דיזיגוטיים)

 

תסמונת פרוהליך

 

תאומים סיאמיים

 

תסמונת קדם-וסתית (PMS)

 

תסמונת קון

 

תאחיזה ל- x

 

תסמונת קורסקוף

 

תסמונת קושינג

 

תסמונת קימלסטיל-וילסון

 

תאי ליידיג

 

תסמונת קליין-לווין

 

תסמונת קליינפלטר

 

תאי פורקינייה (פורקינג’י)

 

תסמונת רט

 

תאי קופפר

 

תסמונת ריי

 

תאי שוואן

 

תסמונת רייטר

 

תאין

 

תסמונת רמזיי-הנט

 

תאית

 

תסמונת שיהאן

 

תבחין משולש

 

תסמונת תינוק מוכה

 

תבלול

 

תסמונת תלמית

 

תגובה

 

תסמונת תשישות כרונית (CFS)

 

תגובה אלרגית

 

תסמין (סימפטום)

 

תגובה חיסונית

תסנין

 

תגובה מעוררת

תעוקת חזה (אנגינה פקטוריס)

 

תגובה שלילית

 

תגובת אייזנמנגר

תעלה דנטלית תחתונה

 

 

תגובת וסרמן

 

תעלה לשדית (מדולרית)

 

 

תגובתי

 

תעלה מפשעתית

 

 

תהליך תופס מקום

 

תעלות עגולות למחצה

 

 

תואם רקמות

 

תעלית

 

 

תובנה

 

תעלת הבר

 

 

תולעת

 

תעלת לידה

 

 

תולעת וו (תולעת חכה, תולעת הקרס)

 

תפוקת הלב

 

 

תולעת חוט

 

תפיחה

 

 

תולעת סיכה (תולעת מרצע, חוט)

 

תפיסה (פרספציה)

 

 

תולעת סרט

 

תפיסה על-חושית (ESP)

 

 

תולעת עגולה (נמטודה)

 

תפירת צוואר הרחם

 

 

תולעת שוט (טריכוריס)

 

תפליט

 

 

תולעת שטוחה

 

תפליט צדרי

 

 

תום הווסת

 

תפר

 

 

תוספתן

 

תצורה רשתית

 

 

תופעות כולינרגיות

 

תצלובת

 

 

תופעת לוואי

 

תצלובת ראיה

 

 

תופעת ריינו

 

תקופת דגירה

 

 

תוצאה חיובית שגויה (חיובי שגוי)

 

תקופת חוסר תגובה

 

 

תוצאה שלילית שגויה (שגוי שלילי)

 

תקופת חלון

 

 

תורם

 

תקופת לידה

 

 

תורשה

 

תקפות

 

 

תורשה דומיננטית

 

תרבית

 

 

תורשה רצסיבית

 

תרבית רקמה

 

 

תורשתי

 

תרגום

 

 

תותב

 

תרגיל היימליך

 

 

תזגיג (אמייל)

 

תרדמת

 

 

תזונה

 

תרדמת כבדית

 

 

תזונה לקויה

 

תרומבואמבוליזם

 

 

תחושה

 

תרומבוזה, תרומבוזיס

 

 

תחושתי

 

תרומבוליזה

 

 

תחילת הווסת

 

תרומבוליטי

 

 

תחלואה

 

תרומבוס

 

 

תחליב

 

תרומבופוייזיס

 

 

תחליף

 

תרומבופלסטין (תרומבוקינאז)

 

 

תחמוצת חנקן (חנקן חמצני)

 

תרומבוציט

 

 

תיאמין

 

תרומבוציטוזיס

 

 

תימומה

 

תרומבוציטופניה (מיעוט טסיות)

 

 

תימוס

 

תרומבוציתמיה

 

 

תימוציט

 

תרומבין

 

 

תימידין

 

תרומבקטומי

 

 

תימין

 

תרומת איבר

 

 

תינוק כחול

 

תרומת דם

 

 

תירואיד

 

תרופה

 

 

תירוקסין (T4)

 

תרופה אוריקוזורית

 

 

תכנון משפחה

 

תרופה גנרית

 

 

תכנון משפחה בשיטה הטבעית

 

תרופה המדכאת את מערכת החיסון

 

 

תלות

 

תרופה יתומה

 

 

תלמוס

 

תרופה ללא מרשם (OTC)

 

 

תלסמיה

 

תרופה לשינה

 

 

תלת-צבעי

 

תרופה סימפתוליטית

 

 

תמזות

 

תרופה סימפתומימטית

 

 

תמיסה פיזיולוגיות

 

תרופה פארא-סימפתוליטית

 

 

תמיסת מלח (סאליין)

 

תרופה פארא-סימפתומימטית

 

 

תמיסת רינגר

 

תרופות נוגדות פסיכוזה אטיפיות

 

 

תמס

 

תרופת הרגעה

 

 

תמס עצם (אוסטאוליזה)

 

תרחיף

 

 

תמס ציפורן

 

תרחיץ

 

 

תנגודת

 

תריסריון

 

 

תנגודת לאינסולין

 

תרכיב

 

 

תנגודת לאנטיביוטיקה

 

תרכיב BCG

 

 

תנועה פסיבית

 

תרכיב חצבת- חזרת-אדמת (MMR)

 

 

תנועות עיניים מהירות (REM)

 

תרכיב סאבין

 

 

תסביב שחלה

 

תרכיב סאלק

 

 

תסביך

 

תרמוגרפיה

 

 

תסביך אדיפוס

 

תרפויטיקה

 

 

תסביך נחיתות

 

תשישות

 

 

תסחיף

 

תשישות חום

 

 

תסחיף אוויר

 

תת-אשלגן בדם

 

 

תסחיף מוחי

 

תת-גאמא-גלובולין בדם

 

 

תסחיף פקיקי (תרומבואמבוליזם)

 

תת-הזעה

 

 

תסחיף ריאתי

 

תת-הפרשת אינסולין

 

 

תסיסה

 

תת-ויטמינים בגוף

 

 

תסמונת

 

תת-חום

 

 

תסמונת X משולש

 

תת-חלבון בדם

 

 

תסמונת XYY

 

תת-לחץ דם

 

 

תסמונת אדי

 

תת-לחץ דם בעמידה (אורתוסטטי)

 

 

תסמונת אדמס-סטוקס

 

תת-מודע

 

 

תסמונת אחרי אוטם בשריר הלב

 

תת-נשימה

 

 

תסמונת אנטיפוספוליפיד (תסמונת יוז)

 

תת-נתרן בדם

 

 

תסמונת אספרגר

 

תת-סוכר בדם

 

תסמונת אשרמן

תת-סידן בדם

 

 

תסמונת באד-קיארי

 

 

תת-עורי

תסמונת בארט

 

תת-עכבישי

 

תסמונת בית חולה

 

תת-פיברינוגן בדם

 

תסמונת בנטי

 

תת-פעילות בלוטות מין

 

תסמונת בריקט (הפרעת סומטיזציה

 

תת-פעילות יותרת בלוטת התריס

 

תסמונת ג’יל דה-לה-טורט

 

תת-פעילות יותרת המוח

 

תסמונת גילברט (תסמונת ז’ילבר)

 

תת-פעילות מדומה של יותרת בלוטת התריס

 

תסמונת גיליאן-בארה

 

תת-פרותרומבין בדם

 

תסמונת דאון

 

תת-קליני

 

תסמונת דיסמנסטית

 

תת-קשיתי

 

תסמונת ה -X השביר

 

תת-רגישות

 

תסמונת הורנר

תת-שגשוג

 

תסמונת היפרקינטית (הפרעת קשב וריכוז)

 

תת-תקינות

 

תסמונת הלם רעלני

 

תסמונת הנטר

אי ביצוע בדיקת קולונוסקופיה- רשלנות רפואית

להלן דומא למקרה של רשלנות באי ביצוע בדיקת קולונוסקופיה ב’ פנתה לרופאת המשפחה בתלונות על כאבים. הרופאה לא השכילה לאבחן את המקור לכאבים. 14 חודשים לאחר מכן פנתה ב’ לחדר מיון.

שם התברר כי היא סובלת מסרטן המעי הגס. ב’ החלה לקבל טיפולים כימותרפיים. אולם המחלה כבר התפשטה וב’ הלכה לעולמה. מדוע לא הופנתה ב’ לבדיקת קולונוסקופיה? תלונותיה של המנוחה, השיבו נציגי הקופה, הטעו את הרופאה. תלונותיה התמקדו בכאבים באזור הבטן העליונה, לא באזור הבטן התחתונה בו נמצא המעי הגס.

בית המשפט העליון לא קיבל תשובה זו. כל תסמין (סימפטום), הזכיר לרופאים, יכול להיגרם ממספר מחלות. כדי להגיע לאבחנה נכונה, הרופאים חייבים לערוך אבחנה מבדלת: רשימת מחלות אפשריות לתסמין מסוים. האפשרות לקיומו של סרטן במעי הגס, למרות אי קיומם של סימנים מובהקים למחלה, נבעה ממכלול הנסיבות: המנוחה הייתה בת קרוב לחמישים, ממוצא אירופי שם סרטן המעי הגס שכיח במיוחד, הוא המצוי ביותר מבין הגידולים בחלל הבטן והשני בשכיחותו מבין הגידולים הסרטניים אצל נשים, לאחר סרטן השד.

רופאת המשפחה התרשלה, קבעו השופטים, כאשר לא כללה באבחנה המבדלת את סרטן המעי הגס ולא המליצה לב’ לעבור בדיקת קולונוסקופיה. אין מדובר בבדיקה קשה. היא יעילה ואפקטיבית הגם שהיא פולשנית. צריך שבדיקת הקולונוסקופיה תהא לנגד עיניהם של רופאי משפחה, הדגישו הרופאים. השופטים דחו את הטענה כי הדבר יטיל מעמסה כלכלית מיוחדת על קופות החולים. אין מדובר באשפוז על עלותו הגבוהה במיוחד, אלא ברופא יחיד המבצע בדיקה אמבולטורית, בסיוע של צוות עזר קטן, ואחר כך נדרשת בדיקת מעבדה.

לשאלות בנושא רשלנות רפואית, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון שפרטיה משמאל

איחור באבחון דלקת פנים הלב/ בלב- רשלנות רפואית?

להלן דוגמא למקרה של איחור באבחון דלקת פנים הלב:

ס’ עלתה מחבר המדינות לישראל בהיותה כבת 17. תשעה ימים לאחר הגעתה לארץ, הגיעה למרפאת קופת החולים עם חום, חולשה, כאבי בטן ותלונות על ירידה במשקל בחודש וחצי האחרונים. היא שולחה לביתה בלא כלום. עברו 16 יום. ס’ חזרה אל רופאת המשפחה עם אותן תלונות וחום של 38 מעלות. הפעם הרופאה רשמה אנטיביוטיקה.

לאחר 5 ימים, פגשה רופאת המשפחה בס’ באקראי, במסדרון קופת החולים. לרופאה נודע כי היא עודנה סובלת מחום חרף נטילת האנטיביוטיקה. הרופאה שלחה אות בדחיפות למכון ריאות, כדי להסיר חשד לשחפת. במכון הריאות נשלל החשד לשחפת, אולם הועלה חשד לאנדוקרדיטיס (דלקת פנים הלב). למחרת לקתה ס’ בשבץ מוחי והיא סובלת משיתוק בפלג הגוף הימני ומפגיעה ביכולת הדיבור והזיכרון.

בית המשפט העליון קבע, על בסיס חוות דעת מומחים, כי אילו קיבלה ס’ טיפול אנטיביוטי כשבועיים מוקדם יותר יכלה להפחית במידה משמעותית את סיכוייה ללקות באירוע מוחי. התרשלותה של רופאת המשפחה, קבע העליון, פגע בסיכויי החלמתה של ס’. בית המשפט העליון ייחס לרופאה 40% מנזקיה של ס’ כתוצאה מהשבץ המוחי.

 

לשאלות בנושא איחור באבחון או רשלנות רפואית, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון שפרטיה משמאל

רופא שכח לתת תרופות – אחות שכחה לתת תרופות- רשלנות רפואית?

להלן דוגמא למקרה בו רופא שכח לתת תרופות מונעות

א’ סבל מכיב קיבה. באחד הימים חש כאבים בברכיו ופנה למרפאת קופת החולים. רופאת המשפחה הקבועה נעדרה באותו יום מהמרפאה. רופאה מחליפה רשמה לו וולטרן וארטופן. המבוטח נטל את התרופות משך מספר ימים, החל לחוש ברע ופנה לחדר מיון. שם אובחן דמם בדרכי העיכול והכיב. לצורך הטיפול בדמם קיבל עירוי דם. העירוי היה נגוע בנגיף צהבת שגרם לזיהום בכבד, ממנו התפתחה מחלת שחמת הכבד.

התרופות שהרופאה המחליפה רשמה למנוח, קבע בית המשפט על סמך חוות דעת רפואיות, נמנות על משפחת תרופות נסאיידז שהשפעתן המזיקה על חולי כיב קיבה ידועה. כדי לצמצם את הנזקים משימוש בתרופות אלה, נהוג לתת תרופות גסטרו מונעות סיבוכים.

רופאת המשפחה הייתה חייבת לצפות כי אי מתן התרופות המונעות לחולה בכיב קיבה תביא לדימום, כי הדימום יחייב עירוי דם, וכי בזה טמון פוטנציאל הידבקות בזיהומים וצהבת. בית המשפט חייב את הרופאה המחליפה ואת קופת החולים עבור נזקי העירוי הנגוע.

 

לשאלות בנושא רשלנות רפואית בעת מתן תרופות, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון שפרטיה משמאל

התעלמות רופא מכאבים בחזה- רשלנות רפואית?

להלן דוגמא למקרה של התעלמות מכאבים בחזה

 

א’ נבדק בידי רופאת משפחה, התלונן בפניה על כאבים בחזה אולם לא הופנה על ידה למיון. בדיעבד התברר כי למטופל היה באותה עת אירוע לב אשר לא אובחן על ידי הרופאה. א’ איבד כעבור יומיים את הכרתו. נזק קשה נגרם לגזע המוח עד למצב של תרדמת מלאה. בית המשפט קבע כי הרופאה התרשלה בכך שלא אבחנה את סימניו של אירוע הלב ולא הפנתה את המטופל לבדיקה בחדר מיון. שם יכלו הרופאים לאבחן מבעוד מועד את האירוע ולמנוע את הנזק המוחי.

 

לשאלות בנושא התעלמות ממצב רפואי אשר גרמה לנזק, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון המייצגת נפגעי רשלנות רפואית, שפרטיה משמאל

הפנייה מאוחרת- איחור בהפניה /הפניה- רשלנות רפואית?

להלן דוגמא למקרה של הפניה מאוחרת למומחה ריאות:

כ’ סבל מקוצר נשימה ושיעול. בצילום ריאות אובחנה מחלת ריאה. 5 שנים מאוחר יותר, למרות צילומים נוספים בהם אובחנה מחלת הריאה, הפנו אותו רופאי המשפחה לבדיקת מומחה ריאות. רק אז החל לקבל טיפול רפואי מתאים. מצבו הרפואי הידרדר עד שבסופו של דבר, 7 שנים מהצילום הראשון, עבר השתלת ריאה ונקבעו לו 100% נכות.

 

צילומי הרנטגן, הודו רופאי המשפחה, אכן הדגימו מחלת ריאה אינטרסטיציאלית (מחלה ריאה כרונית הפוגעת ברקמת הריאה), אולם לא חשדנו כי הוא סובל ממחלה כזו, אלא כי יש לו החמרה של מחלת ריאות כרונית, בהיותו מעשן כבד.

 

בית המשפט לא קיבל הסבר זה. רופאי המשפחה כשלו בפענוח ממצאי צילומי הרנטגן ובבירור מעמיק ויסודי של מצבו הרפואי של המטופל. קופת החולים התרשלה בכך שלא אבחנה את המחלה במהלך כל השנים ולא דאגה להפנות המטופל לבדיקות מומחה ריאות.

לשאלות בנושא איחור בהפנייה / הפנייה מאוחרת לבדיקה רפואית או חדר מיון, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון שפרטיה משמאל

חולה מסרב- טיפול בחולה המסרב לשתף פעולה- רשלנות רפואית?

 

להלן דוגמא למקרה של סירוב חולה לשתף פעולה:

בית המשפט קבע כי קופת החולים התרשלה בטיפול בחולה סוכרת. “אבל המטופל לא שיתף פעולה עם הרופאים בתהליך הטיפול, ולא נטל את התרופות אשר נרשמו לו”, רטנו נציגי הקופה. “צריך להטיל עליו רשלנות תורמת של 100%”. בית המשפט קיבל עמדה זו באופן חלקי. “כאשר מדובר במחלה שסיכוניה חמורים והמטופל לא משתף פעולה בטיפול”, קבע בית המשפט, “דווקא אז מוטלת חובה מוגברת על רופא המשפחה לקיים מעקב ולפנות לרופא בכיר במחוז, או להנהלת קופת החולים בניסיון לגרום לכך שהמטופל יקבל את הטיפול ואת המעקב שהוא נזקק להם עקב המחלה, או אף לבחון אפשרות להעביר את המטופל לרופא משפחה אחר. עם זאת, חוסר שיתוף הפעולה מצד המטופל מצדיק להטיל עליו אשם תורם. בסופו של דיון הוטל על המבוטח אשם תורם בשיעור של 30%”.

לשאלות בנושא רשלנות רפואית, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון שפרטיה משמאל

רגישות לתרופה- התעלמות מרגישות לתרופות- רשלנות רפואית?

במקרים של התעלמות רופאים מכך שהמטופלים רגישיםת לתרופות, ניתן לשקול הגשת תביעת רשלנות רפואית, בעיקר במקרים בהם נגרם בפועל נזק גופני. מקרה לדוגמא:

בתיק הרפואי של ע’ בקופת חולים היה רשום כי הוא רגיש לאופטלגין. ע’ הופנה לביצוע ביופסיה בבית חולים עם סיכום התיק הרפואי. בסיכום נרשם כי ע’ רגיש לאופטלגין. בבית החולים התעלמו מהסיכום הרפואי ורשמו למטופל אופטלגין. ע’ פנה לרופאת המשפחה לצורך אישור המרשם. הרופאה אישרה את המרשם בחתימתה, מבלי לבחון את התיק הרפואי. ע’ נפטר.

“ההימנעות מפתיחת התיק הרפואי בטרם אישור המרשם וניפוקו, אף שהיא השלב האחרון בשרשרת הכשלים”, קבע בית המשפט, “מהווה חלק מרכזי של הרשלנות. מחסום אחרון זה לא היה תלוי בדבר למעט במתן הוראה למנוח להמתין, הקדשת מספר שניות לפתיחת התיק ואיתור התקלה שנפלה. זמינותו של המידע, שהייתה מאפשרת למנוע את ניפוק התרופה, מצביעה במקרה זה על דרגת אשם מוסרי רבה יותר מזו של בית החולים”.

לשאלות בנושא התעלמות מ-רגישות לתרופות, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון שפרטיה משמאל

ניתוח קיסרי- הלל יפה

אתר הארץ מדווח כי צעירה בת 25 מאושפזת במצב קשה בבית החולים הלל יפה בחדרה לאחר שעברה ניתוח קיסרי.

 

היולדת, תושבת חדרה, אושפזה ביום חמישי אחר הצהריים ללידה ראשונה בניתוח קיסרי מוזמן במרכז הרפואי. מבית החולים נמסר כי הניתוח בוצע בהצלחה, ואחריו הועברה היולדת להשגחה במחלקת יולדות כמקובל, ועברה אחת לשעתיים ביקורות על ידי אנשי צוות המחלקה. על פי בית החולים, בכל הביקורות הראשונות, דיווחה היולדת כי היא מרגישה טוב למעט כאבים, ולא נצפו סימנים חריגים כלשהם.

 

כעבור כשעה וחצי, בעת סבב ביקורי הבוקר, שנפתח במיטתה של האשה, זיהה הצוות הרפואי כי היא אינה בהכרה מלאה. צוות החייאה הוזעק למקום והאשה הובהלה לחדר ניתוח, שם נתגלה שטף דם בבטנה. היולדת נותחה על ידי מנהל המחלקה ומנהל יחידת הטראומה, ובהמשך הועברה במצב קשה מאוד ליחידה לטיפול נמרץ כללי.

 

עוד נמסר כי ככל הנראה מדובר בסיבוך אפשרי של ניתוח קיסרי. “בית החולים עושה ככל שניתן על מנת לדאוג לשלום האשה ולהבראתה. המקרה החריג דווח למשרד הבריאות”, נמסר מבית החולים.

בקשה למינוי מומחה רפואי /מומחים רפואיים- רשלנות רפואית

 

בקשה למינוי מומחים רפואיים בתחומי האורטופדיה; נפרולוגיה; קרדיולוגיה; נוירולגיה; התפתחות הילד; שיקומי – תעסוקתי ופסיכיאטר, למבקש 1, שהינו קטין יליד 2003. על פי הנטען בכתב התביעה, מפאת רשלנות רפואית של המשיבים, לא אובחנה במהלך ההריון העובדה כי הוא סובל ממומים רפואיים רבים. המבקשים עותרים להשתת התשלום בגין חוות הדעת על המשיבים.

°

לטענת המבקשים, במהלך הריונה ביצעה מבקשת 2 מעקב מסודר אצל משיבים 2-3, תוך שביצעה את כל הבדיקות כנדרש, ולא נאמר לה לאורך כל ההיריון שקיימת בעיה עם העובר או שקיימת אפשרות לבצע בדיקות מקיפות יותר.

 

2. המבקש 1 נולד ביום 28.4.2003. מיד בסמוך ללידתו ולאחר מספר בדיקות שעבר התברר כי הוא נולד עם כליה אחת בלבד; בשתי כפות ידיו קיים חוסר של האגודלים כמו גם של כרית האגודל המהווה חלק מכף היד; כפות הידיים מעוותות ונצפו פגמים גם באצבעות אחרות. המבקש 1 סובל גם מאוושה סיסטולית בליבו, חור בין חדרי הלב והיצרות של כלי דם ריאתיים; ראשו נוטה שמאלה; התגלה כי יש לו 13 צלעות; חוליית פרפר ב D5; עצמות האמה נוצרו בלתי מפותחות; טבור עור וחוסר חלקי של העורלה.

 

3. על פי הטענה, המבקש 1, שהינו כבן 6 וחצי שנים, נמצא במסגרת גן טיפולי וסובל מבעיות התפתחותיות רבות, שוקל מתחת לממוצע, מתקשה בדיבור רציף ובתקשורת מילולית כפי

 

 

שעולה ממסמכי טיפת חלב שצורפו לבקשה. בשל החוסר בכליה, מצוי המבקש 1 במעקב נפרולוגי ואף נמצא במעקב חצי שנתי קרדיולוגי בבית חולים שניידר, ובמעקב אורטופדי חצי שנתי בשל ניתוח אורטופדי מורכב וחדשני שעבר באצבעותיו, והוא מקבל טיפולי פיזיותרפיה. עוד נטען כי הניתוחים הרבים הותירו צלקות בידיו והוא סובל מבעיות נפשיות, בין היתר, הוא מתבייש בכפות ידיו ובצלקות שנותרו לו וסובל מהתפרצויות זעם.

 

4. המבקשים טוענים כי הם ושלושת ילדיהם מצויים במצוקה כלכלית, תוך שהם מתקיימים מקצבת הבטחת הכנסה, ומסכום זה בלבד הם מקיימים את משפחתם כולל צרכיו של מבקש 1, והוצאות אלה מהוות נטל בלתי אפשרי מבחינתם. בית המשפט הכיר בעבר במצבם הכלכלי הקשה של המבקשים, פטר אותם מתשלום אגרת בית משפט, מינה בתיק זה ביום 21.1.2007 את פרופ’ שלמה ליפיץ, מומחה בתחום המיילדות, והשית שכרו על המשיבה 1.

 

בחוות דעתו קבע פרופ’ שלמה ליפיץ כי בהנחה שהעדר הכליה נובע מאי יצירתה, ולא עקב ניוונה, ניתן היה אולי לגלות את היעדר הכליה בסקירת המערכות שנערכה למבקשת 2, וכי לאחר גילוי זה, ובהתאם לפרקטיקה המקובלת, הייתה נשלחת מבקשת 2 לסקירה מורחבת וייעוץ גנטי, שייתכן והיה בהם כדי להביא לגילויים של הליקויים הנוספים. לאור חוות הדעת שלטענת המבקשים מצביעה על רשלנות לכאורה של המשיבים, מוגשת הבקשה שלפני למינוי מומחים שיחוו דעתם בשאלת הנזק.

 

5. לטענת המבקשים יש להורות על מינוי המומחים שנתבקשו משני נימוקים. הנימוק האחד, “הדבר מדבר בעדו”, שכן נסיבות התיק מצביעות על התקיימות שלושת היסודות להתקיימות הכלל הקבוע בסעיף 41 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), התשכ”ח – 1968, שכן למבקשים לא הייתה ידיעה או יכולת לדעת מה הסיבות שגרמו לנזק, ועוד ברור כי למשיבים הייתה שליטה מלאה במיכשור הרפואי ובידע המקצועי. בהתייחס לשאלה האם אי גילוי המומים מתיישב יותר עם רשלנות המשיבים מאשר עם נקיטת זהירות סבירה, טוענים המבקשים כי בסקירת המערכות שנערכה למבקש 1 ביום 21.12.2002 נכתב כי הודגמו כליות, כאשר בפועל הייתה למבקש 1 כליה אחת בלבד. עוד נכתב במסמך כי לב העובר נצפה כאשר בפועל סובל המבקש ממום בליבו, וגם לגבי הגפיים העליונות שהודגמו – הרי שהמבקש 1 סובל ממום חמור בהן. הנימוק השני, טעמים מיוחדים. במקרה זו טוענים המבקשים כי מתקיימות נסיבות מיוחדות לפיהן רשאי בית המשפט למנות מומחים מטעמו, זאת לאור המסמכים הרפואיים שצורפו לבקשה ואשר מצביעים באופן ברור על נזקיו של מבקש 1, לאור מדיניות משפטית ראויה בהיות המבקשים חסרי כל, כאשר אין להם סיכוי לעמוד בנטל כלכלי של הגשת חוות דעת מטעמם וכן חוות דעתו של פרופ’ ליפיץ התומכת בבקשתם.

 

 

 

6. המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם, הכלל העומד בבסיס תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ”ד – 1984 (להלן: “תקנות סד”א”) הינו כי בעל דין המעוניין להוכיח עניין

 

שברפואה לביסוס טענותיו, צריך לצרף לכתב טענותיו חוות דעת רפואית, וכי ההלכה היא שבית משפט אינו רשאי להורות על מינוי מומחה מטעמו כל עוד התובע אינו מגיש חוות דעת. נטען כי במקרה זה לא מתקיימים טעמים מיוחדים כטענת המבקשים, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בהגשת חוות דעת בתיקים שעילתם רשלנות רפואית.

 

בהתייחס למצוקתם הכלכלית של המבקשים, נטען כי היה על המבקשים לתמוך בקשתם בתצהיר עדכני, וכי לא הוכיחו ולא הביאו ראשית ראיה למצבם הכלכלי העדכני, שאינו מאפשר להם להגיש חוות דעת מטעמם, ואף לא הוכיחו כי מצבם הכלכלי נגרם בדרך כלשהי או קשור בצורה כלשהי לאירוע נשוא התובענה, ויש לבחון את אמצעיהם הכספיים, לכל הפחות, בהתאם לקריטריונים הנדרשים מכוח סעיף 13 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס”ז – 2007, היות שחסרון כיס אינו מהווה לכשעצמו טעם מיוחד.

 

 

7. לגופו של ענין, בהתייחס לחוות דעתו של פרופ’ ליפיץ, טוענים המשיבים כי קיים ספק בדבר סיכויי התביעה להתקבל, ולפיכך אין להטיל על המשיבים עלות נשיאה בחוות דעת רפואיות נוספות. בכל הנוגע להחלת הכלל הראייתי של “הדבר מדבר בעדו” טוענים המשיבים כי בשלב זה של הדיון, בטרם שמיעת הראיות, ומבלי שהוגשה חוות דעת אחת המוכיחה את עילת התביעה, לא ניתן להכריע בשאלה האם בחומר הראיות כדי לבסס כלל ראייתי זה ונטל הראיה נותר לפתחם של המבקשים. לחלופין, היה וייקבע כי יש למנות מומחים רפואיים מבוקש “להקפיא” את המינוי עד לאחר שהמשיבים יגישו חוות דעת רפואית מטעמם.

 

 

 

משיבה 3 הצטרפה לטענות משיבים 1-2.

 

8. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה על צרופותיהם, וכן בחוות הדעת ובכתבי הטענות, באתי לידי מסקנה כי יש לקבל את הבקשה באופן חלקי, ואסביר טעמיי;

 

 

בהחלטתו מיום 21.11.2007 קבע כב’ השופט אורנשטיין כי נסיבות מקרה זה נכללות במסגרת החריגים בהם יש מקום לפטור תובע מהגשת חוות דעת רפואית מטעמו לביסוס טענותיו, כפי שעולה מתקנות 127 ו- 130 לתקנות סד”א. מצטרף אני לדעתו, שעה שחיסרון הכיס של המבקשים בולט על פניו, הגם שלא צורף על כך תצהיר עדכני. לענין זה יש ליתן משקל לריבוי המומים מהם סובל המבקש 1 וכן לעובדה שאם תידחה הבקשה, לא יוכלו התובעים להוכיח את שיעורו של הנזק שנגרם להם, היה וייקבע כי הנתבעים אכן התרשלו כלפיהם.

 

9. תקנה 127 לתקנות סד”א קובעת:

 

“127. חוות דעת רפואית

 

רצה בעל דין להוכיח ענין שברפואה לביסוס טענה מטענותיו, יצרף לכתב טענותיו תעודת רופא או חוות דעת של מומחה, לפי הענין, שנערכה לפי סעיף 24 לפקודת הראיות

 

 

 

[נוסח חדש], התשל”א-1971 (להלן – חוות דעת); אולם רשאי בית המשפט או הרשם לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת מטעמים מיוחדים שיירשמו.”

 

 

 

תקנה 130(א) לתקנות סד”א קובעת:

 

“130. מומחה מטעם בית המשפט

 

(א) בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם, למנות מומחה או מומחים לענין במחלוקת בין בעלי הדין (להלן – מומחה מטעם בית המשפט)…”

 

שעה שמדובר במינוי מומחים לצורך הגשת חוות דעת בעניין שברפואה, שילוב האמור בתקנות מאפשר לבית המשפט להורות על פטור מהגשת חוות דעת רפואית, תוך מינוי מומחה רפואי מטעמו, מטעמים מיוחדים העולים מנסיבות כל מקרה לגופו.

 

במקרה דנן מינוי מומחים רפואיים מטעם בית המשפט הוא הכרחי, שכן הדבר יביא לקבלת תמונה עדכנית באשר למצבו הרפואי של המבקש 1 כיום, ובהתאם להלכה לא יפגע המינוי במשיבים, שעה שאלה יוכלו להגיש לבית המשפט עוד קודם לכן חוות דעת מטעמם. אני ער לכך ששאלת חבותם של המשיבים שנוייה במחלוקת ומצריכה עדיין בירור, אך מאידך, ברור גם שאי מינוי מומחים כאמור יסתום את הגולל על התביעה בנוגע להוכחת שיעורו של הנזק, גם אם ייקבע בסופו של יום כי המשיבים אכן התרשלו כלפי המבקשים.

 

 

ביישום השיקולים שנמנו לעיל, סבורני כי יש מקום להורות על מינוי מומחים רפואיים כדלקמן, על מנת שיחוו דעתם בנוגע לנכויותיו הרפואיות של המבקש 1:

 

לאור המומים הנטענים, העובדה שהמבקש 1 עבר סדרת ניתוחים אורטופדיים באצבעותיו, ומתוך המסמכים הרפואיים סבורני כי יש מקום להורות על מינוי מומחה בתחום האורטופדיה. הנני מורה על מינויו של פרופ’ שלמה וינטרוב.

 

לאור העובדה שהמבקש 1 נולד עם כליה אחת, הנני מורה על מינוי נפרולוג, פרופ’ ג’פרי בונר.

 

בשל מומים לבביים מהן סובל המבקש 1, הנני מורה על מינוי קרדיולוג ילדים, ד”ר שמואל דיאמנט.

 

המומחים יחוו דעתם גם בשאלת הצורך במינוי מומחים רפואיים נוספים בתחום הנוירולוגיה, התפתחות הילד, השיקום והפסיכיאטריה, וזאת כדי שלא להעמיס בשלב זה על הנתבעים הוצאות שלא לצורך.

 

המינויים ייכנסו לתוקף רק לאחר שהמשיבים יגישו חוות דעת רפואיות מטעמם, או לאחר שיודיעו כי אין בכוונתם להגיש חוות דעת כאלה.

 

13. המשיבים רשאים להגיש חוות דעת רפואיות מטעמם תוך 60 יום, ויודיעו לבית המשפט תוך 15 יום האם בכוונתם לממש זכותם זו.

 

14. בשלב זה, ישאו המשיבים בשכר טירחת המומחים.

 

15. המומחים מטעם בית המשפט יגישו חוות דעתם תוך 30 יום מן המועד בו ייבדק המבקש 1 על ידם.