ארגונים/ עמותות של בריאות- ארגון /עמותה זכויות החולה- רשלנות רפואית

אגודת החרשים בישראל באתר מידע על פעילות אירגונית, טיולים, פעילויות ספורט מותאמות לחרשים, מידע על זכויות וכתתבות. קישור לפורום ועוד http://www.deaf-israel.orgl/

אגודת עזרה למרפא בראשות הרב פירר, זוכה פרס ישראל. האגודה מציעה סיוע לכל השכבות, מהטסת חולים לטיפול בחו”ל, טיפול בבית, באתר מידע דרכי פניה ותמיכה ועוד. http://www.ezra-lemarpe.org

מרכז רפואי אסף הרופא פרוט מחלקות ושרותים שונים בביה”ח. (אנגלית בלבד). http://www.doryanet.co.il/assaf
מרכז רפואי רמב”ם האתר של ביה”ח הממשלתי רמב”ם. כולל מחלקה ספיכיאטרית (באנגלית). http://www.rambam.org.il
מרכז רפואי שיבא פסיכיאטריה מרכז רפואי שיבא מח’ פסיכיאטריה. דגש ופרוט על טיפול בדכאון. http://www.sheba.co.il
מרכז רפואי שניידר לילדים מרכז רפואי מיועד לילדים השייך לקופ”ח כללית. פרוט כל המחלקות והשרותים http://www.schneider.org.il

מרכז רפואי שערי צדק אתר המאפשר סיור בבי”ח. פרוט מחלקות ופרוייקטים. (אנגלית בלבד). http://www.szmc.org.il/
משאלת לב העמותה שמה לה למטרה להמגשים משאלות של ילדים בגילאי שנתיים וחצי עד שמונה עשרה, החולים במחלה קשה שיש בה סיכון חיים. דוגמאות למשאלות, אפשרויות לתרום ולהתנדב. http://www.makeawish.org.il/
מתוקים אתר לחולי סוכרת. באתר מידע על תזונה ואיזון, פורום, קישור למומחי בי”ח שניידר על סוכרת נעורים ועוד. http://www.metukim.co.il/

נפש – מידע רפואי מידע רפואי על דכאון, חרדה, ד-פרסונליזציה. http://www.infodex.co.il/nefesh/anouncment.htm
סטארמד – פורטל בריאות באתר מעוצב ומאורגן היטב, מידע לםפי קטיגוריות כגון:כללי, ילדים ונוער, נשים והריון, רפואת הגבר, השן, מיניות , גיל הזהב ועוד. כמו כן שאלות ותשובות של מומחים. http://www.starmed.co.il/
סטודנטים בעלי מגבלות רפואיות תא סטודנטים. עוסק בצרכי ותביעות סטודנטים דיסלקטים ובעלי מגבלות רפואיות. http://city.walla.co.il/disabledstudents/

עולם התינוק האתר מציג מידע רב ומפורט המתחלק לשלבים: לפני ההריון לפני לידה, הלידה, והתינוק. לא מצויין מי עומד מאחוריו. http://www.babyworld.co.il

עזר מציון מרכז עזר לחולה ולנזקק. בין הסעיפים: אמבולנסים, סרטן, תרומות דם,יעוץ רפואי, ילדים מיוחדים, השאלת ציוד. http://www.ezer-mizion.org.il/hebrew/inHP/INhp.htm

עזרה למרפא אירגון בראשות הרב פירר, מספק ציוד רפואי, טיפול בחו”ל לחולים קשים http://ezra-lemarpe.org

 
על בנים ועל בנות – זוגיות, מיניות, בריאות אתר יעוץ לנוער – נושאים כמו זוגיות, מיניות, תזונה וכושר גופני, בריאות בצורה של שאלות ותשובות. http://www.lovemedoc.com/
על טריכוטילומניה האתר שנבנה ע”י מתמודדת בהפרעה, המתבטאית בתלישת שיער כפייתית, מידע, הגדרות, מבחן עצמי, טיפול להקלה וכיו”ב. http://www.geocities.com/naamaled/index.htm
עמותת אלצהיימר שוכן באתר אוניברסיטת בן גוריון. מציע גורמי סיכון, איבחון, קב’ תמיכה ועוד. http://medic.bgu.ac.il/aai/alzinfo.htm
עמותת אלצהיימר בישראל עמותת AAI : מידע, קב’ תמיכה, זכויות, תרופות, דיווח על מחקרים. http://www.geocities.com/HotSprings/5342/
עמותת חן לפריון וחיים העמותה עוסקת ביעוץ וייצוג של אוכלוסיית המתקשים בכניסה להריון. באתר מידע על פעילויות, מילון מושגים ומאמרים וקישורים רלבנטים. http://www.netvision.net.il/~chen/index.htm
עמותת מושתלי כבד באתר מידע רפואי, זכויות המושתל, חלק מהסעיפים טרם הושלמו. http://www.members.tripod.com/amuta
עמותת סליאק מידע על המחלה (“כרסת”), תפוצתה, בדיקות שונות ודרכי התמודדות. באתר כתובות חנויות המוכרות מוצרים תואמים. טיפים, מתכונים , מתכונים וקישורים. http://www.selfhelp.org.il
ענבר עמותה לנפגעי בעיות ראומטיות http://www.inbar.org.il/INNER/inbar.htm
פורטל הרפואה המשלימה באתר כתבות ותקצירי מחקרים. מידע בצורת מאגרים וספרים. בין היתר צמחי מרפא, תכשירים שונים, תזונה ושיטות טיפול משלימות. http://www.tevalife.co.il/
פרויקט איידס ירושלים הפרוייקט עוסק במידע, חינוך, ומניעה של התפשטות נמחלת האיידס. באתר 10 נקודות על איידס, שאלות ותשובות, http://www.aidsnews.org.il/hebrew.htm
צ.ב.י – צרכני בריאות בישראל אירגון צרכני בריאות בישראל. עוסק בזכויות חולים ונכים. נושאים כמו חוק בריאות, עדכון סל תרופות ועוד. http://eshnav.com/zvi/
קבוצות תמיכה מקוונות ריכוז קבוצות תמיכה מקוונות. ניתן לקבל מידע תמציתי על ק.ת.מ וכן רשימות לפי תחומי תוכן. האתר הוקם ע”י סטודנטיות ליישומים יעוציים באינטרנט. באוני’ חיפה. http://counseling.edu.haifa.ac.il/2006/eSupportGroups/supportgroup/index.htm
קופ”ח כללית מרפאות ובתי חולים. פרוט שרותים, חידושי רפואה אקטואליים וכתב עת איתנים. http://www.klalit.co.il/
קופ”ח לאומית האתר כולל מילון מונחי רפואה. שאלות לרופא וירטואלי. רשימת מרפאות ושרותים. http://www.le-la.co.il/
קופ”ח מאוחדת באתר מידע על איתור פרטי רופא, ביטוחים משלימים, בתי אבות. http://www.meuhedet.co.il/meuhedet/views/index.jsp
קידסאופדיה אתר מיסודו של דר’ רימר מומחה לרפואת ילדים. האתר מושקע ועתיר מידע להורים בנושאי רפואת ילדים. יש מאמרים, פורום ועוד. http://www.kidspedia.co.il
קשר מרכז מידע, יעוץ והכוונה להורים לילדים עם צרכים מיוחדים. באתר מידע על שרותי קשר ועל האתר מקום מיוחד שהם מפעילים. http://www.mrkesher.org.il/index1.htm
רעות עמותה המפעילה דיור מוגן וכן מרכז רפואי לחולים כרוניים וסיעודיים. בין השאר את מרכז המידע רעות-אש”ל. באתר מידע על ההסטוריה של העמותה משנות ה-30 ועל השרותים הניתנים. http://www.reuth-mc.org.il/index.asp?id=839
רפואה משולבת אתר המשלב מידע רב בנושאי רפואה, רוקחות ורפואה משלימה לשיטותיה השונות. כמו כן מידע בנושאי תזונה. תקצירי מאמרים, שאלות ותשובות ועוד. http://www.igl.co.il/
שוהם- מרכז משולב לרפואה גריאטרית האתר מתאר את המרכז קם על בסיס “מלבן” לשעבר. יש בו מרפאות יועציםן ומרכז אבחון גריאטרי. מחלקות אשפוז ועוד. http://www.shoham-medical.org.il/
שנתון סטטיסטי לבריאות נפש באתר השייך למשרד הבריאות, מידע על שרותים, זכויות ואוסף של טבלאות, תרשימים והסברים על נושאי בריאות נפש שונים בפורמט pdf. http://www.health.gov.il/units/mental/annual2001/index.htm
שרותי שיקום בקהילה במשרד הבריאות מידע ומפה על מרכזי טיפול בהתמכרויות בקהילה. http://www.health.gov.il/units/mental/map.htm
תסמונת התשישות הכרונית באתר שאלות ותשובות רפואיות.כתבות מצוות המרפאה לעייפות מתמשכת באיכילוב וכן מאמרים מתורגמים. http://www.cfs.co.il/CFSframe.html

אגודת פראדר וויליס אתר תסמונת הרעב הקטלני. מידע על רמת הפיגור ובעיות ההתנהגות ודרכים שונות לשלוט בהן. כן מידע על הרקע הרפואי, מאמרים ועיצות. http://www.pwsil.org.il
אגף השיקום משרד הבטחון פירוט שרותי אגף השיקום של משהב”ט לנכי צהל ולמשפחות השכולות. http://www.mod.gov.il/modh1/shikum/index.html
אוסטאוגנזיס אימפרפקטה עמותה בהקמה של חולי והורי חולים במחלת העצמות הנדירה. באתר מידע על המחלה, ועל ההתארגנות, מאמרים וכד’ http://www.oi-il.org/about_us.html
איגוד הפסיכיאטריה בישראל אתר מקצועי-מדעי הכולל כתבי עת, כתובות מוסדות אשפוז פסיכיאטרי, דיון באשפוז כפוי, כנסים ועוד. http://www.mentalnet.org.il/
איגוד סיסטיק פיברוסיס אתר מעוצב ודינמי הכולל מידע רפואי, גנטי, סוציאלי, סוגיות של השתלה, מיכשור עזר. כן יש צ’טים וקישורים. http://www.cff.org.il
אינפו-מד אינדקס תרופות, מידע על מחלות ודרכי טיפול. באתר מנוע חיפוש www.infomed.co.il
אירגון הגג של ארגוני הנכים האתר הרשמי של ארגון הגג של הנכים. כולל מאמרים, חדשות וחידושים, ולינקים. כתב עת “תדמית”. http://www.disabled.org.il/
אמב”י – אירגון מגמגמים בישראל עמותה – האתר כולל מידע, קב’ לעזרה עצמית למגמגמים http://www.angelfire.com/il/bravid/Hstutt.html
אס”ף אתר אגודת חולי סי אף ופיברומיאלגיה. יש רקע על התסמונת, על פעילויות האגודה. חדשות העמותה, מדוע חשוב להרשם לעמותה ועוד. http://www.asaf.org.il
אסותא -מרכזים רפואיים רשת מרכזים רפואיים פרטיים בעיקר באזור המרכז. לרשות הרשת בתי חולים, מכוני בדיקה ואבחון ועוד. http://www.assuta.co.il/
ארגון נכי צה”ל אודות האירגון, רשת בתי הלוחם, שיקום, פעילות האירגון,נתונים סטטיסטים ועוד. http://www.beit-halochem.org.il/
אש”ל ירושלים מפעל הזנה לקשישים, מוגבלים וגלמודים http://www.eshel.org.il/eshel/
אשלנט אשלנט- הרשת למען הזקן בישראל מיסוד של הג’וינט. פרוייקטים בתחום הבריאות ואיכות החיים של הקשיש. http://www.eshelnet.org.il/he/programs.php?catid=69
אתר “טיפת חלב” אתר העוסק בהריון, לידה, תינוקות, התפתחות הילד ועוד. http://www.tipa.co.il/
אתר בריאות להומוסקסואלים כותרת המשנה היא אתר אינטרנט בנושא רפואה ורודה. באתר מאמרים, שאלות ותשובות בנושאי רפואה ובעיקר היבטים מיניים וכן נושאים מתחום הפסיכולוגיה של היחסים. http://www.gaymed.co.il/gaymed.html
אתר המידע התרופתי באתר מאגר מידע שניתן להפנות אליו שמות תרופות כדי לקבל מידע ממוקד ואמין על התרופה, היצרן ההתויות ותופעות הלואי. http://www.drug.co.il/index.asp
אתר שיטת פלדנקרייז אתר המציג את השטה שעיקרה התפתחות הלמידה האנושית דרך תנועה. מוצעים, קורסים, הפעלת השיטה על תינוקות, ילדים ומבוגרים. http://www.feldenkrais.co.il/
בטרם המרכז הלאומי לבריאות ובטיחות ילדים. מיסודו של מרכז שניידר לילדים. עוסק במדיניות, מחקר, הדרכה. באתר מידע על תאונות שונות בהם מעורבים ילדים, קשור לפורום המופעל בוואללה בנושאי בטיחות בילדים. http://www.beterem.org/
בי”ס וירטואלי לילדים מרותקים חלק מאתר תללים – תוכנית ליחמודים לילדים מרותקים. ישנה מערכת שעות במקצועות חטיבת הביניים והתיכון, כולל מקצועות לבגרות. הפרויקט בביצוע eTeacher המתמחים בשעורי עזר ישירים ומקוונים. http://eteacher.co.il/websites/Tlalim/default.asp
בית חולים סורוקה כולל המחלקות השונות. בכללן מח’ פסיכיאטרית, בי”ס לילדים מאושפזים ועוד. http://soroka.bgu.ac.il/
בית לורן – למשפחות עם אוטיזם מרכז המספק מידע, תמיכה והדרכה למשפחות עם אוטיזם ו/או PDD . מיסודו של אלו”ט. באתר תאור של הההפרעות. פירוט שרותים הניתנים. באתר תקצירי מאמרים, וספרים בנושא. http://www.beit-lauren.org.il/
גולדן האואר – מידע רפואי אתר מרכזי למידע רפואי מבוסס לרופאים ולאנשי מקצוע. מנסה לקדם את גישת EBM Evidence based Medicine http://www.goldenhour.co.il/
דוקטורס- מידע רפואי בישראל פורטל מקיף בכל תחומי הרפואה, כולל מידע ופורומים גם בבריאות נפש http://doctors.co.il
דעת – בין מטפל ומטופל אתר מבית הדסה. גשר בין המטופל למטפל. תאור תהליך אבחון וטיפול. שאלות שעל הפציינט לשאול את עצמו ואת המטפל. http://www.hadassah.org.il/hmo/daat/daat.htm

זכותי אתר של חברת זכותי שעוסקת במימוש זכויות נכות, סיעוד , מס הכנסה וכד’. באתר מידע ודוגמאות של פניות ותוצאותיהן. מידע על הצוות ומידע כללי על תחום הזכויות בנושאי בריאות ונכות. http://www.zhuti.co.il
חברים לרפואה באתר העמותה ימידע רב על תרומת תרופות לזקוקים להם. מידע על תרומות לקרנות מיון (הצלה) למקרים קשים, כתבות, תמונות ועוד. http://www.haverim.org.il/
חיבוק ראשון העמותה לטיפול בתינוקות נטושים. באתר מידע על אופי ההתנדבות לקשר וטיפול בתינוקות במחלקות הילודים בבתי”ח. http://www.tinokot.org.il/pr.html
יד שרה פרוט כל השרותים שמעניק הארגון, כל הסניפים, השאלת ציוד וכד’. http://www.yadsarah.org.il/
יחד – מיניות ובריאות אתר חינוכי לנושאי זוגיות, גיל ההתבגרות, יחסי מין, מניעת איידס ועוד. http://www6.snunit.k12.il/yachad/main.html
יתד – ילדי תסמונת דאון על תסמונת דאון, אודות האגודה ומטרותיה, חדשות ומאמרים. http://yated.cjb.net/
לחיות עם האיידס אתר עשיר ומרגש מנוהל ע”י ג’וני. – חולה איידס. יש בו מידע על היבטים רפואיים והתמודדות עם הנשאות והמחלה. שאלות כמו למי לספר, על טיפול וסוגי תרופות, וכמובן על מניעה. כמו כן מידע משפטי וזכויות בקופות חולים. http://www.aids.co.il/index.htm
מ.ל.מ.ב מכון לאומי לחקר שרותי ומדיניות הבריאות. פרטים על העומדים בראשו, דוחות מחקר, פרטים על מענקי מחקר, כנסים ולוחות מודעות. http://www.israelhpr.org.il/
מאמ”ץ – מרכז ארצי למידע בצמיחה האתר מציג את פעילויות של מרפאה אנדוקרינית הפועלת מבי”ח קפלן. מספק מידע על גדילה ובעיות גדילת עצמות ומידע רב נוסף. באתר מחשבון לחישוב וחיזוי גדילה ועוד. http://www.gdila.co.il/
מגן דוד אדום באתר מד”א הדרכה על עזרה ראשונה, חדשות על תאונות למיניהן. גיליונות המידעון: מד”אונליין. קורסי מתנדבים, התרמות דם ועוד. http://www.mdais.org/
מדישראל השער לרפואה בישראל אתר ההסתדרות הרפואית בישראל. מאמרים, מנוע חיפוש פנימי, מידע על כנסים וימי עיון. http://www.medisrael.com/
מדסייט -ריכוז מידע ומיחשוב בתחום הרפואה פורטל רפואי עם מידע לאנשי מקצוע, לסטודנטים ולקהל הרחב, תשובות לשאלות, מאמרים ועוד. http://www.medsite.co.il/
מדריך שימושי לטיפול בסוכרת אתר בעריכת דר’ רוסיני המכסה היבטים שונים של המחלה, דרכי טיפול שונות, מגבלות, השלכת על חיי יום יום וכן היבטים נפשיים. http://www.umassmed.edu/diabeteshandbook/Hebrew/toc.htm
מידע והדרכה להורי פגים האתר מטעם בי”ח לניאדו מציג הסברים על הבטים רפואיים ונפשיים הקשורים להורי פגים. כללי התנהגות ובעיות צפויות להורים מודאגים. http://makom-m.cet.ac.il/pages/item.asp?s=4&id=-1&defid=-1&page=1&item=1326
מיניות – מרכז משולב לבריאות מינית פרטים על המרכז והטיפולים בו. שאלות ותשובות מפורטות בנושאי מיניות ותפקוד מיני. http://www.sexuality.co.il/
מכבי שרותי בריאות באתר מדריך שרותיםם, פרטים לטף, תזונה, רפואה משלימה, סקר שביעות רצון ועוד. http://www.maccabi-health.co.il/
מכון שלזינגר לחקר הרפואה עפ”י התורה באתר העשיר והמעוצב מידע על המכון שליד המרכז הרפואי שערי צדק. מאמרים בסוגיות אתיות רפואיות והלכתיות. שאלות ותשובות. כמו כן מידע על פירסומים, קורסים, השתלמויות, ימי עיון וכד’. http://www.medethics.org.il/siteHeb/Pages.asp?page_id=1&cat_id=1
מרכז חרום יש”ע האתר עשיר במידע וענייני. מייצג את מרכז החרום בהנהלת דר’ ניצה קאליש. באתר חלקים אחדים המתמקדים בהתמודדות איש המקצוע, אנשי חינוך, רמת הקהילה ועוד מידע כללי. http://www.herumyesha.org.il/
מרכז למידה ללקויי שמיעה מרכז אבחון, מידע, חינוך, קלינאי תקשורת , זכויות ועוד. http://shemah.org.il/
מרכז מידע ללקויי למידה באתר העוסק בלקויי למידה שכותרתו מרכז מידע למימוש הפוטנציאל הלימודי, יש גם פורומים. http://www.lemida.org.il/
דפי בריאות אתר עם מידע רב על מחלות, מטפלים, ובו מידע ע”י מומחים, פורומים, מידע על אתרים רלבנטים ומאמרים וכן פירסומות. http://www.health-pages.co.il
האגודה הישראלית להיפנוזה חברי האגודה מתחומי הרפואה והפסיכולוגיה. מסבירים מהי היפנוזה ומתייחסים להיבטים חוקיים. כמו כן מתקיים באתר פורום קליני. http://www.israelsochypno.org/
האגודה לזכויות החולה עמותה שחבריה ממקצועות רפואיים שונים ופעילי ציבור. בין מטרותיה להוות כתובת לזקוקים להגנה על זכויותיהם, להעלות מודעות הציבור לזכויות החולה, ליזום מחקרים בנושא ועוד. http://www.patients-rights.org/
האגודה למלחמה בסרטן האירגון הנאבק במחלת הסרטן קיים מאז 1952. עוסקת בהסברה וחינוך, תמיכה במחקר, בשיפור הטיפול ובשיקום ורווחה. מתקיימת מתרומות בלבד. http://www.cancer.org.il
האגודה למניעת אלכוהוליזם פרטים על האגודה וחבריה, פרסומים, חומרי הסברה בשפות שונות, השתלמויות לאנשי מקצוע, סדנאות חינוכיות. http://www.eurocare.org/ispa/hebrew/index.html
האגודה למען העוור חיפה באתר מידע על העמותה, הגדרות עיוורון לקות ראייה, יכולת הקראה והגדלה באתר. תאור השרותים שהאגודה מספקת, הצוות והועד הציבורי. באתר מידע על תאורה, ניגודיות צבעים ונגישות לעוורים וללקויי ראייה. http://www.blindhaifa.org.il
האירגון לזואותרפיה פרטים על העמותה ומטרות האירגון,הסבר על טיפול בבני אדם באמצעות בע”ח. סוגי בעיות לטיפול, סיפורים אישיים, ספרים ומאמרים ועוד. http://www.medsite.co.il/zoot/
האירגון למאבק ברשלנות רפואית באתר מעקב לפי בתי חולים ולפי רופאים שהואשמו ברשלנת. כמו כן מופיעים פסקי דין וידיעות מהעיתונות מהארץ ומהעולם בנושא. http://www.szmc.co.il/mal/
האם והתינוק האתר מבית היוצר של סופרפארםציג מידע מפורט בנושא אימהות וילדים. יש שאלות ותשובות, מאמרים, עיצות ופורומים. ב

ין הכותבים ומנהלי הפורומים אנשי מקצוע ברפואה, יעוץ, תזונה ובריאות הנפש. http://www.blife.co.il
האתר הישראלי לפיברומיאלגיה באתר מידע על תיסמונת התשישות הכרונית. מדריך למחלה, תקצירי מאמרים, חיפוש מידע טיפים של חולים ועוד. http://www.fibromyalgia.co.il/
האתר של אורית לאכלנות כפייתית באתר מידע על הבעייה, על 12 הצעדים, על שיטת ההתמודדות של OA וכן כתובות וטלפונים. http://www.geocities.com/HotSprings/Spa/5055/
הדים-מכון ללקויי שמיעה ודיבור מכונים אודיולוגיים, בדיקה עצמית, טיפים לבעלי מכשירים במספר שפות. http://www.hedim.co.il/hedim/
ההסתדרות הרפואית בישראל באתר של הר”י – רקע הסטורי, מטרות, מידע על השתלמויות, על ההוצאה לאור, על בחינות ודרגות מומחיות וכמובן על אתיקה רפואית ועל פנסיה. http://www.ima.org.il/
הועד למלחמה באיידס מטרת הועד והאתר – הסברה, תמיכה וסיוע. שני מוקדים: מיעה, וסיוע לחיים עם הנגיף. http://www.aidsisrael.org.il
הועדה לבחינת הפריה חוץ גופית מידע על סוגיות אתיות דתיות ורפואיות הקשורות לנושא. http://www.medethics.org.il/articles/ASSIA/Assia65-66/Assia65-66.16.asp
החברה הישראלית להפרעות בתפקוד מיני באתר החברה שהיא חלק מההסתדרות הרפואית, יש מידע רב על בריאות מינית של גברים ונשים. מספר רב של מאמרים, מדור שאלות ותשובות. http://www.sexual-health.org.il/
המוסד לבטיחות ולגהות באתר מידע רב בנושאי בטיחות, בריאות במקומות עבודה. ניתן למצוא מידע, מאמרים, שאלות ותשובות מומחים, פורום. http://www.osh.org.il/homepage.asp
המופיליה אתר לחולי המופיליה. תמצאו פורום, מדיע על המחלה ודגש על זכויות החולה והגנת הפרטיות. http://www.hemophilia.org.il
המחלקה לטיפול בהתמכרויות במשרד הבריאות מחלקה בשרותי בריאות הנפש במשרד הבריאות. האתר מפרט זכויות המטופל, וכן סוגי אשפוז וטיפול בהתמכרויות. http://www.health.gov.il/units/mental/adiction.htm
המחלקה לפסיכיאטריה הדסה אתר עברי מפורט להפרעה טורדנית כפייתית וגישות טיפול שונות. שאר החומר על המחלקה באנגלית. http://www.hadassah.org.il/hebrew/PUB/obses/index.htm
המכון הארצי לבריאות תעסוקתית וסביבתית מרכז מחקר, הוראה ושרות בתחום הבריאות התעסוקתית והסביבתית. http://www.ioh.org.il/ieheb1.htm
המכון הלאומי לפסיכוביולוגיה המכון הלאומי לפסיכוביולוגיה לחקר אלצהיימר והפרעות נלוות. באתר האוניברסיטה העברית http://ard.huji.ac.il/1034.htm
המכון הלאומי לשיקום נפגעי ראש עמותה מנוהלת ע”י אגף השיקום במשרד הבטחון. למכון מגיעים פגועים לאחר עזיבת ביה”ח. לצורך אבחון ושיקום. פרטים על תוכניות שיקום, http://www.neuropsy.co.il/
המרכז הישראלי לחינוך ללידה באתר: קורס הכנה ללידה, מידע לתקופה שלאחר הלידה ועוד. http://www.leyda.co.il/
המרכז הלאומי להשתלות כולל אגודת אדי. באתר מידע על קביעת מוות, על תרומות והשתלות אברים. סיפוריהם של מושתלים. באתר גם מידע באנגלית, ערבית ורוסית. http://www.health.gov.il/transplant/index.htm
המרכז להורות ופונדקאות אתר המרכז המנוהל עו”סיות ועוסק בקשר בין הורים מיועדים לפונדקאית. באתר מידע חוקי ונוהלי של התהליך. סיפורים אישיי וכו’. http://www.pundekaut.com
המרכז להכשרה ושיקום בבית לוינשטיין עוסק במיון, אבחון, הכשרה מקצועית, וטיפול פסיכוסוציאלי במוגבלים ונכים. http://www.shikum-cntr.org.il/
המרכז לסיוע לנפגעות אונס – חיפה מידע על טראומת אונס, הטרדה מינית, תמיכה, פעילויות נוספות. http://my.magicpage.co.il/org/hrcc/home.html
המרכז לעיוור בישראל ארגון גג של ארגוני מתנדבים למען העוורים. עוסק בהסברה, מכשירי עזר, קורסים ועוד. http://www.blinds.org.il/
המרכז לרכיבה טיפולית המרכז מסייע לאוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים באמצעות טיפול ברכיבה על סוסים ובאמצעות כלבייה טיפולית. באתר מידע על ההסטוריה של הרכיבה הטיפולית וכן קישורים והזמנת מתנדבים. http://www.trci.org.il/
המרכז לתסמונת רט האתר עשיר במידע על התסמונת ושלביה, תמונות ילדים חולים בצורות תפקוד שונות. כמו כן, מוצג מידע על שיטות טיפול, גישות טיפוליות מיוחדות, דגשים על בעיות עיכול ותזונה. http://www.rettisrael.org
הספריה המרכזית לעוורים עוסקת בהקלטות, חומר סרוק ומודפס בבראיל, באותיות גדולות . ספרים וכתבי עת בכל הפורמטים להשאלה. http://www.clfblind.org.il/
הסתדרות מדיצינית הדסה המרכז הרפואי הדסה – מחלקות שונות, ביניהן מח’ שיקום ועוד. http://www.hadassah.org.il/Hadassa
העמותה הישראלית להתפתחות הילד ושיקומו באתר מידע על העמותה ועל הפונקציות הטיפוליות השונות לילדים עם צרכים מיוחדים. רשימת מכונים להתפתחות הילד. http://www.developteam.org.il/
העמותה לדיסאוטונומיה משפחתית דיסאוטונומיה משפחתית מועברת ע”י שני ההוים לילדיהם. ופגעת בתפקוד מע’ העצבים האוטונומית. באתר מידע, תמיכה ועוד. http://www.fd-israel.org.il/

 

רשלנות רפואית

מפרצת במוח – רשלנות רפואית

תביעות רשלנות רפואית רבות בישראל ובעולם, מוגשות בגין אי אבחון או טיפול בזמן ובצורה הנכונה במקרים של מפרצת או דימום תוך גולגולתי.

לשאלות בנושא זה ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון שפרטיה משמאל

דימום תוך-גולגולתי או שבץ דימומי הוא סוג של שבץ הנגרם מדימום פנימי בתוך הגולגולת. דימום תוך-גולגולתי מתרחש כאשר כלי דם בראש נבקע או דולף. מצב זה יכול להיגרם כתוצאה מטראומה גופנית, כפי שקורה בפציעת ראש, או מסיבות נוירוטראומטיות כגון מפרצת שנבקעה (כלי דם שהתנפח והתבקע).

דימום תוך-גולגולתי הוא מצב חירום רפואי חמור ביותר, כיוון שהעלייה בלחץ הדם בתוך הגולגולת עלולה לגרום לעליית הלחץ התוך-גולגולתי, שיכולה למחוץ את רקמת המוח העדינה או להגביל את זרימת הדם אליה. דימומים תוך-גולגולתיים מאסיביים מסוכנים יותר בהשוואה לדימומים קלים. סריקה באמצעות מכשיר טומוגרפיה ממוחשבת (CT) היא הכלי שבאמצעותו מבצעים אבחנה מדויקת של היקפו ומיקומו של דימום תוך-גולגולתי.

דימום תוך-גולגולתי/ מפרצת מתחלק לשני סוגים:

דימום תוך-מוחי (פנים-אקסיאלי): דימום המתרחש ברקמת המוח או בחדרי המוח.
דימום חוץ-מוחי (חוץ-אקסיאלי): דימום המתרחש בתוך הגולגולת אך מחוץ למוח. סוג זה מתחלק לשלושה תת-סוגים:
א. דימום תת-עכבישי: דימום בין הקרום העדין (Pia matter, שכבת המגן העמוקה של המוח) לקרום העכבישי (קרום המגן האמצעי של המוח).
ב. דימום תת-דוראלי: דימום בין הקרום העכבישי לקרום הקשה (קרום המגן החיצוני של המוח הנקרא גם דוּ‏רָ‏ה).
ג. דימום אפידוראלי: דימום בין הקרום הקשה לגולגולת.

קיימים שני סוגים של שבץ: שבץ איסכמי ושבץ דימומי (דימום תוך-גולגולתי). בדומה לשבץ איסכמי, הנובע מהפרעה באספקת הדם למוח, גורמי הסיכון לשבץ דימומי כוללים: דלקת של הלב, לחץ דם גבוה ודלקת עורקים. טרשת העורקים, שהיא גורם הסיכון הראשי לשבץ איסכמי, גורמת גם למחלות לב ולפקיעת עורקים, כך שהצטברות שומן בעורקים מהווה אף היא גורם סיכון מרכזי לשבץ דימומי. קיימים גורמים המגבירים את הסיכון לשבץ דימומי (אך לא לשבץ איסכמי), וביניהם ניתן למנות נוגדי קרישה (או טיפול נוגד קרישה), הפרעות דימומיות כגון המופיליה ודימומים תת-עוריים, כמו גם שימוש בקוקאין.

דימומים תוך-מוחיים עלולים להיגרם על ידי בקיעת מפרצות או פגם בצורתם של הוורידים או העורקים, אולם לרוב הם נגרמים על ידי יתר לחץ דם, שעלול לגרום להתבקעות כלי דם עדינים במוח. מפרצת, שהיא היחלשות והתנפחות בדופן של אחד מהעורקים במוח, גורמת ל-90%-75% מהדימומים התת-עכבישיים. מפרצות יכולות לגרום ללחץ על רקמת המוח, אולם הבעיה החמורה נוצרת כאשר הדופן הפגועה נבקעת. האזור ליד מעגל וויליס הוא אזור מועד להיווצרות מפרצות: נטייתן של הסתעפויות קטנות של עורק המוח המרכזי להתבקע הקנתה להן את הכינוי “עורקי שבץ”.

לרוע המזל, מספר טיפולים לשבץ איסכמי המכוונים לפתור את בעיית קריש דם שגורם לאיסכמיה, עלולים להגדיל את הסיכון לדימום מוחי. התמרה מוחית היא תופעה שבה כלי דם שנחלשו בעקבות שבץ איסכמי מתבקעים וגורמים לדימום. התמרה מוחית יכולה להתרחש גם ללא נוגדי קרישה, אך הטפול בנוגדי קרישה עלול להגדיל את הסיכון.

דימום תוך-חדרי נדיר במבוגרים, ודרושה הפעלת לחץ גדול על כלי הדם כדי שייתרחש. באופן כללי, הדימום גורם לנזק נלווה רחב, ולפיכך התוצאה חמורה ברוב המקרים. חבלה ברקמת המוח ודימום תת-עכבישי קשורים במקרים רבים לדימום בתוך חדרי המוח.

הדימום יכול לכלול את עורק התקשורת המרכזי או את עורק התקשורת האחורי. הן במבוגרים והן ביילודים דימום לתוך חדרי המוח עלול לגרום לעלייה מסוכנת בלחץ התוך-גולגולתי, לנזק לרקמת המוח, ולהידרוצפלוס (הצטברות של מים בתוך הראש).

תמונה של המוח האנושי המתקבלת לאחר סריקת MRIדימום ברקמת המוח הוא סוג נוסף של דימום תוך-מוחי, העלול להיגרם על ידי חבלה גופנית למוח, או להתרחש מעצמו. כמו בסוגים אחרים של דימומים בתוך הגולגולת – דימום ברקמת המוח הוא מצב חירום רפואי חמור, כיוון שהוא עלול להגדיל את הלחץ התוך-גולגולתי. מעריכים כי שיעור התמותה מדימומים ברקמת המוח הוא מעל 40%. דימום ברקמת המוח נפוץ יותר אצל מבוגרים מאשר אצל ילדים. הוא עלול להיגרם עקב חבלה חודרנית, אך גם עקב שברים בגולגולת, חבלת האצה-האטה, קרע של מפרצת, פגם בצורתם של העורקים או הוורידים, או דימום בתוך גידול.

הסכנה למוות מדימום ברקמת המוח גבוהה במיוחד כאשר הפציעה מתרחשת בגזע המוח. דימומים ברקמת המוח באזור בסיס גזע המוח הם כמעט תמיד קטלניים, כיוון שהם עלולים לגרום נזק לעצב התועה (Vagus nerve), הממלא תפקיד חשוב בבקרה על מחזור הדם ועל הנשימה. סוג זה של דימום יכול להתרחש גם בקליפת המוח או באזורים שמתחתיה, בדרך כלל באונה הקדמית או הצדית כאשר הוא נגרם עקב פציעת ראש ולפעמים במוח הקטן.

חולים עם דימומים לתוך רקמת המוח סובלים מתסמינים המתאימים לתפקודים הנשלטים על ידי האזור במוח שנפגע מהדימום. תסמינים אחרים כוללים את אלה המצביעים על עלייה בלחץ התוך-גולגולתי עקב מסה גדולה המפעילה לחץ על המוח. ניתן לזהות דימום לתוך רקמת המוח בסריקת טומוגרפיה ממוחשבת, כיוון שהדם מופיע בצבע בהיר יותר מאשר הרקמה, והוא מופרד מהשכבה הפנימית של הגולגולת על ידי רקמת מוח. הרקמה המקיפה אזור דימום היא לרוב צפופה פחות מרקמות מוח אחרות, בשל נפיחותה, לכן היא נראית בהירה יותר בסריקת הטומוגרפיה הממוחשבת.

דימומים במוח הגדול המתרחשים כעבור שעות או ימים מהחבלה נקראים “דימומים תוך-מוחיים מתעכבים”. דימומים אלו עלולים להתרחש כתוצאה מחבלה ברקמת המוח, או באזורים שבהם לא נמצאה חריגה בסריקות הטומוגרפיה הממוחשבת. חולים אלה נראים תקינים לחלוטין לאחר חבלה עד להידרדרות הפתאומית במצבם.

דימום לתוך המוח שהמשכו בדימום תת-דוראלי נקרא “או‏נה מתפרצת”.

 

 תסמינים של דימום מוחי /  מפרצת

כאב ראש פתאומי וחזק מתלווה בדרך כלל לכל שבץ מוחי, והוא מהווה בּ‏וֹ‏חָ‏ן טוב לקיום השבץ אם הוא מלווה בצוואר נוקשה, כאב בפנים, כאב בין העיניים, הקאות, או שינויים במצב ההכרתי. סימנים אחרים של דימום תוך-מוחי כוללים את אלה המצביעים על לחץ גולגולתי מוגבר, הנגרם על ידי נפיחות או התאספות של דם. סימנים אלו כוללים לחץ דם מוגבר, אישונים לא-שווים, במיוחד כאשר אישון אחד מורחב ולא מגיב לאור, הפרעות בראייה, ועוויתות הנובעות מהפרעה בפעילות החשמלית של המוח.

עקב טבעם המסכן חיים, דימומים מוחיים דורשים הערכה והתערבות נירוכירורגית מיידית. מנתחי מוח עושים שימוש במבחנים מתמחים עבור חולים עם דימום מוחי, כגון מדד האנט והס, שיכול לסייע בקביעת הטיפול המתאים.

מספר דרכי טיפול ננקטות כדי להגן על המוח מפגיעה נוספת במצב זה:

פיקוח על רמת הסוכר בדם (למניעת מצב של יתר סוכר או חוסר סוכר בדם).
בקרת לחץ הדם.
בקרת אחוז החמצן בדם (כדי למנוע מצב של חוסר חמצן בדם).
בקרת נפח הדם (כדי למנוע תנודות פתאומיות בלחץ הדם).
השגחה מתמדת על רמת ההכרה (לרוב, באמצעות שימוש במדד גלאזגו לתרדמת).
התערבות מיידית במקרה שיש סיבוכים כתוצאה מהדימום במוח.
מיפוי עורקים במוח עשוי לסייע בקביעת סיבת הדימום, כיוון שמספר סיבות ניתנות לתיקון בניתוח להפחתת הסיכון לדימום עתידי.

איור מתוך הספר האנטומיה של גריי המראה את המיקום של קרומי המוח השונים בתוך הגולגולת
סריקת טומוגרפיה ממוחשבת של המוח המראה דימום תת-עכבישי כאזור לבן במרכז דימום תת-עכבישי
דימום תת-עכבישי (דת”ע, SAH, Subarachnoid hemorrhage) הוא דימום לתוך החלל התת-עכבישי המקיף את המוח, כלומר, החלל בין הקרום העכבישי לקרום העדין. זהו מקרה חירום רפואי העלול להתרחש מעצמו או בעקבות חבלה גופנית. דימום תת-עכבישי עלול לגרום למוות או לנכות קשה, גם כאשר הוא מזוהה ומטופל בשלב מוקדם. הטיפול נעשה בהשגחה רפואית צמודה, תוך כדי מתן תרופות, בדיקות נוירוכירורגיות ותגובות טיפוליות מהירות. דימום תת-עכבישי מהווה כ-5% מכל מקרי השבץ. 10%-15% מהחולים מתים עוד לפני הגעתם לבתי חולים, ואחוז ההישרדות הממוצע הוא 50%

התסמין הטיפוסי של דימום תת-עכבישי הוא “כאב ראש חזק וחד” שמתפתח במשך שניות עד דקות. הוא מתגלה בכ-10% מכלל האנשים המדווחים על תסמין זה. בכשליש מכלל הלוקים בו, לא מופיעים תסמינים נוספים מלבד כאב הראש. תופעות אחרות שנצפות הן הקאות, הפרעות בפעילות החשמלית של המוח ומנינג’יזם (קישיון של הצוואר, חוסר יכולת לסבול אור בהיר וכאב ראש ללא נוכחות של זיהום או דלקת). כמו כן עלולים להופיע בלבול, רמה ירודה של הכרה עד כדי תרדמת ודימום תוך עיני, כלומר, לתוך העין עצמה[1].

בחולה עם כאב ראש פתאומי, אף לא אחד מהסימנים שהוזכרו מסייע באישור או שלילה של דימום, הגם שהפרעות בפעילות החשמלית מגבירות את הסבירות לדימום מ-מפרצת. נבדקים ליקויים בביצועי העצב הראייתי-תנועתי, המתבטאים ביכולת העין להביט למעלה או למטה, אישונים מורחבים ותגובה מופחתת לאור. אלה עשויים להצביע על דימום בעורק התחתי האחורי של המוח הקטן.

כתוצאה מהדימום, לחץ הדם עולה, לעתים במהירות, ביחד עם שחרור של אדרנלין והורמונים דומים. כתוצאה מכך מופעל על הלב לחץ נוסף, העלול לחולל במהרה שורה של תופעות: בצקת ריאתית נוירוגנית, הפרעת קצב, שינויים אלקטרוקרדיוגרפיים (חלקם דומים לאלה של התקף לב) ודום לב (3%).

דימום לתוך החלל התת-עכבישי עלול להתרחש כתוצאה מפציעה או חבלה. הדימום מאובחן במקרים רבים אצל חולים עם חבלה גופנית בעקבות מעורבות בתאונות ואצל כאלו שמגיבים פחות לגירויים או מפתחים שיתוק פלג (Hemiplegia, חולשה של צד אחד בגוף) או רפלקסים משתנים של האישונים, המלווים בביצועים דועכים והולכים במדד גלאזגו לתרדמת. במקרים אלה, לא בהכרח יתלווה גם כאב ראש.

המטרות הראשוניות במקרה של דימום תת-עכבישי הן, בדרך כלל, השגת היסטוריה רפואית וביצוע בדיקה גופנית. אין אפשרות לאבחן דימום תת-עכבישי על סמך ממצאים קליניים בלבד. דימות רפואי נדרש לרוב על מנת לאשר או לשלול דימום. טומוגרפיה ממוחשבת (CT/CAT) של המוח היא שיטת הדימות השכיחה יותר. לבדיקות אלו יש רגישות גבוהה (הן יזהו מעל ל-95% מקרים בצורה נכונה), ובייחוד ביום הראשון לאחר תחילת הדימום. קיים מידע המצביע על כך שדימות תהודה מגנטית (MRI) עשוי להיות רגיש יותר לאחר מספר ימים. דיקור מותני (שאיבה של נוזל מוח שדרה בעזרת מחט משק המותן בהרדמה מקומית) יזהה 3% נוספים מהמקרים בחולים שבהם לא מתגלים ממצאים בסריקת ה-CT או ה-MRI. זאת על ידי הדגמה של נוכחות קסנתומה צבעית (הופעה של נוזל מסורכז צהוב) או בילירובין (תוצר שבירה של המוגלובין) בנוזל מוח השדרה.

ברגע שאושר קיומו של דימום תת-עכבישי, המטרה הבאה היא איתור מקורו של הדימום. בדרך כלל, השלב הראשון הוא שימוש בדימות של כלי דם באמצעות CT (על ידי שימוש בחומר ניגוד רדיואקטיבי) כדי לזהות מפרצות. זאת מכיוון שלבדיקה זו (הזרקת חומר ניגוד רדיואקטיבי דרך קטטר שיתקדם אל עורקי המוח) שיעור נמוך של סיבוכים, והיא שימושית לטיפול בו-זמני במקור הדימום, כגון מפרצת.

דימום תת-עכבישי עצמוני נגרם לרוב בעקבות מפרצת מוחית (85%), שהיא היחלשות של דופן העורקים במוח שגורמת להתנפחות העורקים. בעוד שרוב המקרים של דימום תת-עכבישי הם בעקבות דימום ממפרצות קטנות, סביר להניח שלמפרצות גדולות יותר תהיה נטייה גדולה יותר להתבקע. 10% נוספים מהמקרים הם בעקבות דימום לא מפרצתי במיסב המוח האמצעי, שבו הדם מוגבל לאזור של המוח האמצעי (ההתפצלות האמצעית מצינור העצבים) שבו בדרך כלל לא מוצאים מפרצות. חמשת האחוזים הנותרים הם בעקבות הרס של עורקים, הפרעות אחרות המשפיעות על כלי הדם, הפרעות של כלי דם בעמוד השדרה, ודימום לתוך מגוון של גידולים

ישנם מספר סולמות דירוג שבהם משתמשים במקרה של דימום תת-עכבישי. הם נגזרים מהתאמה בראייה לאחור של תכונות החולים עם תוצאות הדימום שלהם. בנוסף למדד גלאזגו הנפוץ, עושים שימוש בשלושה מבחנים מתמחים אחרים.

סולם האנט והס (1968) של חומרת דימום תת-עכבישי הוא:

רמה 1: חוסר תסמינים; או כאב ראש מזערי ונוקשות קלה בצוואר. אחוז שרידה משוער: 70%.
רמה 2: כאב ראש בינוני עד חמור; נוקשות בצוואר; אין פיגור נוירולוגי מלבד שיתוק של עצב הגולגולת. אחוז שרידה: 60%.
רמה 3: ישנוניות; פיגור נוירולוגי קטן מאוד. אחוז שרידה: 50%.
רמה 4: קהות חושים; שיתוק של אחד מצדדי הגוף; אפשרות של עוויתות נוקשות של הגפיים והפיכה ל”צמח”. אחוז שרידה: 20%.
רמה 5: תרדמת עמוקה. עוויתות נוקשות של הגפיים; גסיסה. אחוז שרידה: 10%.
סולם פישר מסווג את הנוכחות של דימום תת-עכבישי בסריקת CT[4]:

רמה 1: אין עדות לדימום.
רמה 2: דימום תת-עכבישי בעובי של פחות מ-1mm.
רמה 3: דימום תת-עכבישי בעובי של יותר מ-1mm.
רמה 4: דימום תת-עכבישי בכל עובי שהוא עם התרחבות לדימום תוך חדרי (IVH) או לרקמת המוח עצמה.
הסיווג של פדרציית הנוירוכירורגים העולמית[5]:

רמה 1: תוצאה 15 בסולם גלאזגו.
רמה 2: תוצאה 13-14 בסולם גלאזגו ללא פיגור נוירולוגי ממוקד.
רמה 3: תוצאה 13-14 בסולם גלאזגו עם פיגור נוירולוגי ממוקד.
רמה 4: תוצאה 7-12 בסולם גלאזגו עם או ללא פיגור נוירולוגי ממוקד.
רמה 5: תוצאה של פחות מ-7 בסולם גלאזגו עם או ללא פיגור נוירולוגי ממוקד.

 

טיפול

אמצעים כלליים

העדיפות הראשונה במקרה של דימום תת-עכבישי היא ייצוב מצבו של החולה. בחולים עם רמה נמוכה של הכרה, ייתכן שיש צורך בצנרור והנשמה מלאכותית. מבצעים ניטור של לחץ דם, דופק, קצב נשימה ודירוג בסולם גלאזגו בתדירות תכופה. ברגע שהאבחנה מאושרת, ישנה עדיפות להעברה לטיפול נמרץ (ICU), בייחוד בהתחשב בכך של-15% מהחולים יש דימום חוזר בשעות הראשונות שלאחר האשפוז.

טיפול רפואי מסוגל לטפל הן בהפחתת הסיכון לדימום חוזר והן בסיבוך חמור של דימום תת-עכבישי הנקרא עווית כלי דם (וזוספאזם בלועזית). במקרה שמתרחש דימום תת-עכבישי עצמוני מ-מפרצת, ישנו סיכון משמעותי לדימום חוזר עד שניתן לבצע התערבות כירורגית מדויקת. טיפול לשליטה על לחץ הדם, מנוחה, וסביבה שקטה, במהלך זמן ההמתנה, מסייעים בהפחתת הסיכון לדימום חוזר.

סיבוכים של דימום תת-עכבישי יכולים להיות חמורים, תת-חמורים, או כרוניים:

חמורים:
תרדמת ובקע מוחי בעקבות לחץ תוך-גולגולתי מוגבר.
בצקת ריאתית כתוצאה מעלייה פתאומית בלחץ התוך-גולגולתי.
אי סדירות בקצב הלב ונזק לשריר הלב.
הידרוצפאלוס (הצטברות מים בראש), שעשוי להתרחש גם בתחום התת-חמור.
תת-חמורים:
עווית כלי דם, דבר המוביל לאיסכמיה של המוח (ניתן למניעה באופן חלקי עם האנטגוניסט לתעלת סידן נימודיפין).
רמות נתרן נמוכות בגוף (היפונאטרמיה) – בעקבות תסמונת שחרור ADH מוגבר או תסמונת בזבוז המלח במוח.
כרוניים:
מוגבלות תנועה ארוכת טווח.
דלקת ריאות ותסחיף ריאתי (בעקבות חוסר התנועה).
התרחשות חוזרת של דימום תת-עכבישי במהלך שבועיים שלאחר האירוע המקורי אם ה-מפרצת לא מאובטחת על ידי הידוק או הכנסת סליל.
פיגורים נוירולוגיים מתמשכים.

איור של הקרום הקשה (שכבת הדורה) ואזורים הסמוכים אליו. ניתן לראות זאת כאשר מסירים את המחצית הימנית של הגולגולת ושל המוחדימום תת-דוראלי (דת”ד, SDH, Subdural hematoma) הוא צורה של פציעת מוח טראומטית שבה דם נאסף בין שכבת המגן החיצונית של המוח (הקרום הקשה) והשכבה העכבישית (שכבת המגן האמצעית של המוח). בניגוד לשטף דם אפידוראלי, שנגרם לעתים קרובות כתוצאה מקרעים בעורקים, דימום תת-דוראלי נגרם בדרך כלל מקרעים בוורידים שמצטלבים בחלל התת-דוראלי. דימום זה מפריד ברוב המקרים את הקרום הקשה מהקרום העכבישי. דימומים תת-דוראליים עלולים לגרום לעלייה בלחץ התוך-גולגולתי, שיכולה לגרום ללחץ ולנזק לרקמת המוח העדינה. לשטף דם תת-דוראלי חמור (ASDH) יש שיעור תמותה גבוה והוא מקרה חירום רפואי.

שטפי דם תת-דוראליים נגרמים ברוב המקרים על ידי פציעת ראש; שינוי מהירות תנועה פתאומי עלול למתוח ולקרוע ורידים קטנים בגולגולת, כתוצאה מפעולתם של כוחות גזירה קוויים וסיבוביים חזקים מאוד על כלי הדם. שטפי דם-דוראליים מתרחשים גם אצל קשישים ואצל אלכוהוליסטים, כתוצאה מניוון מוחי, שמגדיל את המרחק בין שני הקרומים ומגדיל את הסיכוי של הוורידים המגשרים ביניהם להיקרע. כמו כן, שטפי דם אלו נפוצים יותר גם אצל חולים המקבלים נוגדי קרישה, ובייחוד אספירין וורפארין. חולים המקבלים תרופות אלה עשויים לסבול מדימום תת-דוראלי גם בעקבות פציעות קלות.

תסמינים

תסמינים של דימום תת-דוראלי מופיעים לאט יותר מאשר אלה של דימום אפידוראלי, כיוון שבוורידים שמהם מגיע הדימום לחץ הדם נמוך יחסית לעורקים. לפיכך, התסמינים עשויים להופיע עד 24 שעות מרגע האירוע אבל עשויים להתעכב אפילו עד שבועיים. אם הדימום מספיק גדול כדי להפעיל לחץ על המוח, ניתן יהיה להבחין בסימנים של לחץ תוך-גולגולתי מוגבר או גם נזק לחלק מהמוח.

ברוב המקרים, דימומים תת-דוראליים מתרחשים באזורים העליונים והצידיים של האונה הקדמית והאונה הקודקודית. כמו כן, הם מתרחשים גם בגומץ האחורי (אזור המכיל את המוח הקטן וגזע המוח), וליד האזור שבו הקרום הקשה חודר בין שתי האונות של המוח ואוהל המוחון. בניגוד לדימומים אפידוראליים, שלא יכולים להתרחב אל מעבר לקו החיבור של הגולגולת, דימומים תת-דוראליים יכולים להתרחב לאורך הצד הפנימי של הגולגולת, וליצור צורה חרוטית לאורך המוח, והם נעצרים רק בהחזרים הדוראליים כגון אוהל המוחון והגומץ האחורי.

בסריקות CT, דימומים תת-דוראליים נראים כחצי סהר, עם פני שטח שקערוריים מהגולגולת. ניתן לראות דימום תת-דוראלי כשכבה צפופה לאורך אוהל המוחון (הגבול בין חלקו העליון של המוח הקטן לחלק התחתון של המוח הגדול) של המוח הקטן. מצב זה עשוי להפוך לכרוני ויציב, כיוון שהמערכת המזינה פועלת בלחץ נמוך. במקרים כאלה, ניתן לצפות בסימנים עדינים של דימום כגון היעלמות של חריצים בפני השטח של המוח או מיקום לא נכון של הצומת בין החומר האפור לחומר הלבן. דימום כרוני יכול להופיע באזור בעל אותה צפיפות כמו רקמת המוח (ואז הוא נקרא שווה-צפיפות למוח), ומשמעות הדבר היא שהוא יופיע בסריקת CT באותו צבע כמו רקמת המוח, עם פוטנציאל להסתיר את הממצאים.

דימומים תת-דוראליים מתחלקים לחמורים, תת-חמורים, וכרוניים – הדבר תלוי במהירות התחלתם. דימום תת-דוראלי חמור שנגרם עקב טראומה הוא הקטלני ביותר מכל פציעות הראש, ויש לו שיעור תמותה גבוה אם הוא לא מטופל במהירות עם הפחתת לחץ כירורגית.

דימומים תת-דוראליים חמורים מתפתחים אחרי פציעות כתוצאה מהאצה או האטה ממהירות גבוהה, והם חמורים יותר מאשר דימומים גדולים. הם מסוכנים במיוחד אם הם קשורים לפציעה של רקמת המוח עצמה. דימום תת-דוראלי חמור מהיר יותר מדימום תת-דוראלי כרוני, אבל בכל זאת איטי יחסית לדימום אפידוראלי, משום שמקורו של הדימום בוורידים. ללוקים בדימומים תת-דוראליים חמורים יש שיעור תמותה גבוה, גבוה יותר מאשר דימום אפידוראלי או פציעות מוח מתפשטות, כיוון שהם נוצרים בדרך כלל בעקבות פציעות ראש חמורות שמתלוות אליהן פגיעות נוספות. שיעור התמותה הקשור לדימום תת-דוראלי חמור הוא בטווח של 60% עד 80%.

דימומים תת-דוראליים כרוניים מתפתחים לאחר תקופה של ימים עד שבועות, לרוב לאחר חבלת ראש קטנה, למרות שסיבה זו לא מאובחנת ב-50% מהמקרים. הדימום הכרוני הוא איטי, כנראה בגלל דימומים קטנים חוזרים, ובדרך כלל נעצר מעצמו. כיוון שדימומים אלה מתקדמים באיטיות, ניתן לעצור אותם לפני שייגרמו לנזק משמעותי. לדימומים תת-דוראליים קטנים, שרוחבם פחות מסנטימטר אחד, יש תוצאות פחות חמורות באופן ניכר יחסית דימומים תת-דוראליים חמורים: באחד המחקרים, רק ל-22% מהחולים עם דימום תת-דוראלי כרוני לא התאוששו.

נפח הדם שהתאסף כתוצאה מדימום תת-דוראלי עשוי לגדול כתוצאה מספיחת מים באוסמוזה. במקרה זה גובר הלחץ על רקמת המוח ומחולל דימומים חדשים על ידי קריעת כלי דם אחרים. הדם שנאסף עשוי אף לפתח קרום משלו. בחלק מהדימומים התת-דוראליים, השכבה העכבישית של קרומי המוח נקרעת, ונוזל מוח שדרה (CSF) ודם מתרחבים ביחד בחלל התוך-גולגולתי, ומגדילים את הלחץ.

חומרים מצרי כלי דם עשויים להשתחרר מהחומר שנאסף בשטף דם תת-דוראלי, ובכך לגרום איסכמיה נוספת מתחת לאתר על ידי הגבלת זרימת הדם למוח. כאשר נמנעת מהמוח אספקת דם מספיקה, שרשרת פעולות ביוכימית, הקרויה “שרשרת איסכמית”, מתחוללת, ובסופו של דבר עשוי להיגרם מוות של תאים במוח. הגוף סופג בהדרגתיות את קריש הדם ומחליף אותו ברקמה גרגרית.

לאחר כל פגיעה בראש, חשוב שהנפגע יעבור סקירה רפואית מלאה, ובמיוחד בדיקות נוירולוגיות מלאות. סריקת CT או MRI תגלה בדרך כלל דימומים תת-דוראליים משמעותיים.

הטיפול בדימום תת-דוראלי תלוי בגודלו ובקצב הגדילה שלו. ניתן לטפל בדימומים תת-דוראליים על ידי ניטור קפדני עד שהגוף מרפא את עצמו. דימומים גדולים או תסמיניים דורשים פתיחה של הגולגולת. המנתח פותח את הקרום הקשה, מסיר את קריש הדם באמצעות שאיבה או שטיפה של הפצע, ומזהה ומשתלט על אתרי הדימום. סיבוכים של אחרי הניתוח כוללים לחץ תוך-גולגולתי מוגבר, בצקת במוח, דימום חדש או חוזר, זיהום, והתקפים.

שטף דם אפידוראלי באישה צעירה. האזור העליון השמאלי הוא שטף דם אפידוראלי מתהווה, הגורם להזחה ימינה וללחץ על חדרי המוחדימום אפידוראלי הוא הצטברות של דם בין הקרום הקשה (קרום המגן החיצוני של המוח המכונה גם שכבת הדוּ‏רה) והגולגולת. למצב הזה, שלרוב מתרחש בעקבות חבלת ראש, יש אפשרות להפוך לקטלני כיוון שהצטברות הדם עשויה להגדיל את הלחץ בחלל התוך-גולגולתי ולדחוס רקמת מוח עדינה. 15% עד 20% מהחולים עם דימום אפידוראלי מתים מהפציעv.

הגורם של דימום אפידוראלי הוא בדרך כלל טראומתי, אף על פי שידוע כי הוא יכול להתרחש גם באופן עצמוני. דימומים נגרמים לרוב כתוצאה מחבלת האצה-האטה ובעקבות פעולתם של כוחות מנוגדים[8][9]. דימום מווריד אפידוראלי נגרם בדרך כלל כתוצאה מפציעת גזירה הנגרמת מכוחות גזירה קוויים או סיבוביים. הדבר קורה כאשר רקמות בעלות צפיפות שונה מחליקות זו על גבי זו.

שטף דם אפידוראלי יכול להיגרם ממכה בצדי הראש, ומקורו בדרך כלל בשבר שעובר דרך החלל העורקי של העצם, לרוב שבר בעצם הרקה המפריע לעורק קרום המוח האמצעי, שהוא ענף של העורק התרדמני[10]. לפיכך, רק 20%-30% משטפי הדם האפידוראליים מתרחשים מחוץ לאזור של עצם הרקה].

דימום אפידוראלי הוא מהיר כיוון שלרוב הוא מגיע מעורקים, שבהם לחץ הדם גבוה יחסית. דימומים אפידוראליים מעורקים יכולים לגדול כאשר הם מגיעים לנקודת השיא לאחר 6 עד 8 שעות מהפציעה, ושופכים 25 עד 75 סמ”ק של דם לתוך החלל התוך-גולגולתי. ככל ששטף הדם מתרחב, הוא מרחיב את הקרום הקשה מהצד הפנימי של הגולגולת, וגורם לכאב ראש חזק.

בתמונות המופקות מסריקות CT ו-MRI, שטפי דם אפידוראליים נראים בדרך כלל בצורה קמורה כיוון שהתרחבותם נעצרת בקו התפר של הגולגולת, שבו הקרום הקשה צמוד באופן הדוק לגולגולת. לפיכך, הם מתרחבים פנימה לכיוון המוח ולא לאורך הצד הפנימי של הגולגולת, כפי שמתרחש בשטף דם תת-דוראלי. דימום זה נקרא “עדשתי”, משום שצורתו דמוית עדשה.

כמו בסוגים אחרים של שטפי דם תוך-גולגולתיים, ניתן לנקז את הדם שהצטבר באמצעות ניתוח ובכך להפחית את הלחץ שהוא מפעיל על המוח[9]. שטף הדם מפונה בצורה כירורגית דרך חור קטן בגולגולת או פיום הגולגולת (פתיחת חלק מהגולגולת כדי לאפשר ניתוח מוח או ניקוז נוזלים). האיבחון של שטף דם אפידוראלי דורשת מהמטופל להיות בבית חולים שיש בו מנתח מוח שיכול להפחית את הלחץ במקרה הצורך ולעצור את הדימום באמצעות תפירת כלי הדם הפגוע.

שטף דם אפידוראלי בעמוד השדרה

לשד השדרה (medulla spinalis) והקרומים העוטפים אותודימום לתוך החלל האפידוראלי בעמוד השדרה עשוי לחולל גם שטף דם פנימי. שטף הדם עשוי להתרחש באופן פתאומי (במהלך לידה למשל), כתוצאה מסיבוך נדיר של הרדמה או כתוצאה מניתוח.

דימום באזור זה עשוי לגרום לפגיעות שונות, כגון: לחץ על עמוד השדרה, לחץ על זנב הסוס (צרור של שורשי עצבים היורדים מחוט השדרה עד שהם מגיעים לפתח המתאים בעמוד השדרה) וכו’. הפגיעות עשויות לעורר תחושות של כאב, חולשה בשרירים ותפקוד לקוי של מערכת העיכול ומערכת השתן. האבחנה הרפואית של מצב זה מסתמכת על תסמינים רפואיים מסוימים וכן על מסגרת הזמן שבה הם מתרחשים. לרוב, יש צורך לבצע בדיקת דימות תהודה מגנטית כדי לאשש את הממצאים הרפואיים. את הבעיה ניתן לפתור, לרוב, בניתוח שבו מפחיתים את הלחץ באזור.

 

לשאלות או להערכת סיכויי תביעתך בגין רשלנות רפואית בטיפול או באבחון מפרצת, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון שפרטיה בראש העמוד בצד שמאל

עורכי דין מומחים לתביעות רפואיות / לרשלנות רפואית

עורכי דין מומחים לתביעות רפואיות הינם עורכי דין אשר עוסקים אך ורק בנושא רשלנות רפואית.

בישראל ישנם משרדי עורכי דין בודדים העוסקים רק ברשלנות רפואית, רובם נמצאים בתל אביב.

בד”כ עורך דין מומחה לתביעות רפואיות עובר השתלמויות של רפואה למשפטנים, משתתף בכנסים והרצאות בנושא, ומופיע באופן תדיר בבתי משפט. כמו כן עורכי דין מומחים לתביעות רפואיות נמצאים בקשרי עבודה שוטפים עם בכירי הרופאים בארץ ובעולם לצורך קבלת חוות דעת לתמיכה בתביעות המוגשות על ידם.

תביעות רשלנות רפואית נמשכות מספר שנים וישנן הוצאות, בעיקר על חוו””ד רפואית, משום שלא ניתן להגיש תביעה רפואית ללא צירוף חוו”ד מומחה רפואי אשר יפרט מה הייתה הרשלנות ואילו נזקים נגרמו בעקבותיה.

עורך דין מומחה לרשלנות רפואית, או מתמחה יש לומר, מטפל בתביעות רפואיות באחוזים בלבד מאותם פיצויים אשר נפסקים ללקוח בסוף התהליך.

לשאלות או להערכת סיכויי תביעתך, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון המייצגת מאות נפגעי רשלנות רפואית שפרטיה בצד שמאל

דלקת תריסריון / בתריסריון- רשלנות רפואית?

רציתי לדעת אם יש אפשרות לעשות תביעה לבי”ח, בגלל אבחון שגוי.
>
> הופנתי לבית חולים עקב כאבים בחזה, מאוד חזקים כמעט כל יום וכמה פעמיים, עם הרגשה של חנק.
>
> כמה ימים לפני עשו לי אקו לב ומבחן מאמץ ויצאו תקינים.
>
> אותו יום שהרגשתי נורה בעבודה, ופניתי לקופת חולים מכבי. אחרי שעשו לי א.ק.ג, ושהיה תקין, נתנו לי הפניה לבית חולים על מנת לבדוק מה הסיבה לכאבים הנוראים מהחזה עד הצבר שגרמו לי כמעט להתעלפות וחיוורון.
>
> בבית חולים, כשהגעתי עשו לי בדיקת דם שבה בודקים אחרי 6 שעות אם היה לי אירוע לב או לא. שגם יצאה תקינה.
>
> בכל זאת אמרו לי להתאשפז ואחרי יומיים החליטו לעשות לי צינטור דרך הרגל, אפילו בחדר התאוששות עוד פעם היו לי כאבים חזקים בחזה ואמרו לי שלא יודעים מה הסיבה אבל אני צריך להתחיל לאכל נכון ונתנו לי חוברת איך למנוע התקף לב.
>
> בגלל הצינטור והכאבים הייתי באי כושר עבודה כשבועיים, ובגלל שהעבודה שאני עשיתי הייתה עבודה פיזית, נאלצתי להתפטר מהעבודה , כי הכאבים גם בחזה וגם ברגל (בגלל הצנטור) לא הפסיקו לרגע.
>
> למזלי מצאתי עבודה אחרת שהיא בישיבה במפעל.
>
> חזרתי לרופא משפחה והסברתי לו שלמרות הכל , אני עוד פעם הותקפתי בכאבים נוראים, והוא המליץ לי להיבדק אצל רופא גסטרואנטרולוג, דבר שלא טרחו לעשות בבית חולים.
>
> ביום שישי עשו לי בדיקת גסטרואנטרוסקופיה בבית חולים אנגלי בנצרת.
>
> הרופא אמר לי שחבל שעשו לי צינטור, פשוט בגלל חיידק, יש לי דלקת קשה בתריסריון (DUODENITIS SEVEREׂ), לכן נתנו לי טיפול באנטיביוטיקה :MOXIVIT FORTE METROGYL ו-LANTON טיפול משולש במשך שבוע ו-אחר כך LANTON במשך חודש.

האם אני יכול להגיש תביעת רשלנות ולקבל פיצויים. האם הוגשו כבר תביעות כאלה?

EEG-בדיקת הרישום החשמלי של המוח- רשלנות רפואית

EEG – electroencephalogram הינה בדיקה חשמלית שתפקידה לאתר בעיות בפעילות החשמלית של המוח.
ידוע לנו כי תאי העצב במוח מתקשרים ביניהם ע”י הפקת פולסים חשמליים זעירים. מכאן שישנה אפשרות למדוד פעילות חשמלית זו ע”י שימוש באלקטרודות מתאימות והנחתן על פני הקרקפת. מטרת הבדיקה לאבחן התקפים מסוג כלשהו.

לבדיקה זו ישנם תפקידים חשובים נוספים כגון: הערכת פגיעת ראש לאחר טראומה כלשהי לראש,גידולים בראש, זיהומים, מחלות נוירודגנרטיביות שונות כגון אלצהיימר, וכן להעריך שינויים כלשהם במוח כתוצאה מערעור המאזן הכימי בגוף. ניתן להיעזר בבדיקה זו גם לצורך אבחון בעיות שינה, לחקור מצבים של אובדן הכרה חלקי עד מוחלט. נעזרים בבדיקה זו גם כאשר אדם שרוי בקומה עמוקה ויש חשד סביר כי הינו סובל ממוות מוחי.

בדיקה זו עשויה לאשר מצב שכזה. יש לציין כי לא ניתן להשתמש בבדיקה זו לצורך מבחני איי-קיו או למדידת אינטליגנציה מכל סוג שהיא. מבצע הבדיקה ידע להבחין בקריאת הEEG בתדר הנכון ובכך להתאים את מצב התפקוד החשמלי של המוח למצב בו היה שרוי האדם בעת הבדיקה. למשל, אם האדם היה ער במשך הבדיקה הרי שנצפה לפעילות חשמלית גבוהה יותר, בניגוד למצב של שינה.
בדיקת EEG שאינה תקינה יכולה לנבוע מ: גידול במוח, בעיות תשומת לב וריכוז, מוות של תאים כתוצאה משבר כלשהו במוח, שימוש מוטעה בסמים, תרופות או אלכוהול, פגיעת ראש, דלקת מוח, דימומים פנימיים, מיגרנות קשות, התקפים שונים כמו במצב של אפילפסיה או בלבול כלשהו, הפרעות שינה (נרקופלסמיה) ועוד. בכל מקרה, יש לציין כי בדיקה תקינה של EEG אינה יכולה לשלול במאת האחוזים מצב של התקף מסוג כלשהו.

גם כאן, כמו בכל בדיקה חשובה אחרת איש צוות רפואי צריך לפענח את הבדיקה. פענוח שגוי של הבדיקה עלול להוביל את החולה למצב מסוכן של קבלת התקף נוסף בלתי מבוקר ועד למותו. המטופל חייב לקבל הסבר מקיף על תנאים מקדימים לבדיקה, כגון הימנעות מחומרים בעלי קפאין, משקאות אנרגיה, להימנע משינה ממושכת לילה לפני הבדיקה, וכן במידה והמטופל לוקח תרופות כלשהן יש לעדכן את הרופא המפנה ואת מבצע הבדיקה. חוסר הסברה מצד הצוות הרפואי הינו בגדר רשלנות רפואית מצידם. במידה ובדיקת ה EEG יוצאת תקינה, והחולה ממשיך לסבול מתסמינים כלשהם כגון טשטוש ראייה, כאבי ראש, סחרחורות, קושי בדיבור ועוד, הרי שיש צורך בבדיקות נוספות כגון סי.טי וMRI כדי לחקור את התופעה. במקרה של פגיעת ראש קשה, בו יש חשד סביר למוות מוחי, הרי שצוות רפואי מומחה, מנוסה ומיומן צריך לבדוק ולפענח את הבדיקה כדי לא לפסוח חלילה על איזושהי פעילות חשמלית מוחית קטנה. שגיאה בפענוח מצב זה הינה קריטית והמחיר עליה כבד ביותר. במקרה אחר, באם הבדיקה איננה יוצאת ברורה לחלוטין הרי שיש מקום לבדיקה חוזרת, ייעוץ עם מומחה נוסף או/ו הפנייה לבדיקה מקיפה אחרת כדי לאבחן את המצב. באם אחד מן הנ”ל לא נעשה, מעשה זה הינו פסול ומחייב בדיקה לרשלנות רפואית.

בדיקת אולטראסאונד של העובר – רשלנות רפואית

בדיקת אולטרה סאונד של עובר הינה בדיקה שנעשית במהלך ההיריון בעזרת גלי קול חוזרים. בעזרת גלי קול אלו ניתן להפיק תמונה של העובר עצמו, תמונה של השליה ותמונה של מי השפיר. התמונה מוצגת על מסך טלביזיה בצבע שחור/לבן או צבעוני. כמובן שתמונות אלו ניתנות לשמירה בתיק ההיריון.
בעקרון, בדיקת אולטרא סאונד לעובר הינה הדרך הבטוחה ביותר כיום לאיתור בעיות כלשהן. בדיקה זו מאפשרת לקבל אינפורמציה לגבי גודל ומיקום העובר. תפקידי הבדיקה וממצאיה משתנים בהתאם לשלבי ההיריון, כך שבכל תקופת הריון ניתן יהיה לאגור אינפורמציה אחרת. היות ובבדיקה זו אין שימוש בקרני X אין סכנה ממשית לעובר.

השאלה באם לעשות אולטרא סאונד מוקדם הינה מובנת ומוצדקת. שילוב של מספר בדיקות יחד עם בדיקת האולטרא סאונד הנוכחית הינן טובות ורלוונטיות לשליש הראשון של ההיריון. זוהי דרך מצוינת לאיתור תסמונות גנטיות כגון תסמונת דאון השכיחה ביותר בקרב האוכלוסייה.

יחד עם בדיקות האולטרא סאונד נעשות כמובן בדיקות נוספות, למשל בדיקת עובי עור עורף העובר ( עבה מדי מלמד על בעיה גנטית) וכן בדיקת רמות בדם של beta-HCG (“הורמון ההיריון”): שיאו נמדד בשבוע העשירי לערך ולאחר מכן רמתו יורדת דרסטית עד סוף ההיריון, וכן חלבון נוסף: PAPPA (רמה נמוכה שלו עשויה לרמז על תסמונת דאון).

רופא מומחה המבצע את הבדיקה (רופא שהתמחותו הינה בגינקולוגיה ובמיילדות), מבצע את האולטרא סאונד הוגינאלי בתום 14-16 שבועות,בחלק המוקדם של ההיריון, מה שנקרא “סריקה מוקדמת של העובר”. לחילופין, ובמידה וחלפו 18-22 שבועות, רשאי לבצע את הבדיקה (אולטרא סאונד חיצוני-ע”ג בטן האם) טכנאי אולטרא סאונד מוסמך( בעל מינימום של שישה חודשי ניסיון), זאת בהנחה וההיריון התנהל עד כה בצורה תקינה. בדיקה זו נקראת “סריקת מערכות מאוחרת”.

בד”כ, טכנאי/רופא מיומן יוכל לחזות נכונה 50% מהאבנורמליות בנוסף כמובן לבדיקות דם. אך לצערנו, ישנם מקרים לא מעטים, בהם לא נתגלה הפגם בעובר בזמן ההיריון כך שנולד תינוק עם אבנורמליות כלשהי. במידה ואכן כך הדבר יש מקום לחשוד בקיומה של רשלנות רפואית. הסיבות להתרחשות מצבים אלו הינן רבות החל מבדיקה לקויה, חוסר דיוק של מבצע הבדיקה, רשלנות בזהותו של מבצע הבדיקה, קרי, מצב שבו מבצע הבדיקה הינו טכנאי ולא רופא, כאמור לעיל.

חוסר ניסיון או חוסר מיומנות של הרופא בפענוח הבדיקה יחד עם בדיקות הדם. לכל אלו ועוד ישנן השלכות משפטיות. היות ולקהל הנפגעים אין תמיד ידע רפואי-משפטי בידם, יש מקום להתייעץ עם עו”ד מומחה לרשלנות רפואית שידע כיצד לאסוף את החומר הרפואי מול הפציינטים ומול הרופאים המומחים.

העילה לתביעה במקרה מתבססת על העובדה שאילו ההורים היו מודעים למצב מראש הרי שהייתה ברשותם הזכות לבחור באם להמשיך את ההיריון או לא. היות ונשללה מן ההורים זכות זו הרי שהחשד לרשלנות רפואית הינו חשד מוצק. זהו מצב של עוגמת נפש קשה המלווה בהתמודדות עם הוצאות כספיות רבות בשל גידול ילד/ה עם מוגבלויות פיזיות/נפשיות קשות. יש צורך לחקור ולהוכיח כי אילו הבדיקות והפרוצדורה עצמה ככולה הייתה מתנהלת בצורה שונה ונאותה היה נמנע הנזק הרב להורים.

החשד לרשלנות רפואית בתחום עשוי להתעורר באם היה שימוש בציוד לא תקין בין אם ביודעין או לא ביודעין וכן פענוח שגוי של הבדיקות כמוזכר לעיל.
חשוב לציין, כי לא כל תינוק/ת שנולד עם פגם כלשהו מחייב רשלנות כלשהי מצד הצוות הרפואי. ייתכן מצב שבו נולד תינוק עם שפה שסועה וזהו לא דבר שניתן היה לצפות אותו מראש בזמן ההיריון. היות ותסמונות רבות (המשלבות בתוכן פגיעות רציניות במערכת העצבים המרכזית) ניתן לצפות ולמנוע, זהו המקום להבחין בין גורל מצער לבין רשלנות רפואית.

לשאלות או להערכת סיכויי תביעת, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון שפרטיה בראש העמוד בצד שמאל

מיאלומה- רשלנות רפואית

בישראל מוגשות תביעות רשלנות רפואית רבות בגין איחור באבחון סרטן.

מיאלומה נפוצה (בלטינית: myeloma) היא סוג של סרטן הדם במוח העצם הנגרם על ידי תאי B מייצרי נוגדנים.

המילה מיאלומה היא הלחם של המילים myelo שפירושה מוח עצם ו-oma שמשמעותה גידול.

זוהי מחלה ממאירה וחשוכת מרפא הנחשבת למחלה כרונית. חולים במחלה מטופלים במרפאות ובמחלקות המטולוגיות בטיפולים כימותרפיים שונים, המותנים בסוג המיאלומה בה לקו. סיווג המותנה בנוגדן שמייצרים התאים הפגועים. הטיפול יכול לכלול (תלידומיד, רבלימיד, וולקייד, תרופות מקבוצת הביספוספונטים: ארדיה, זומרה, בונפוס).

מיאלומה נפוצה מאופיינת בתאי פלזמה סרטניים המיוצרים במח העצם ועוברים התמרה סרטנית הגורמת להם להפריש סוג אחד של נוגדן למערכת הדם. נוכחותו של נוגדן מסוג אחד בכמות גבוהה גורמת לשיבושים למערכות השונות, כגון: אי-ספיקת כליות, פגיעה בשיווי המשקל של מרכיבי הדם (תאי דם אדומים, לבנים וטסיות דם), הופעת אנמיה, פגיעה במערכת החיסון, וכן הופעת נקודות של “המסת” עצם באזורים שונים בשלד, עד כדי הופעת חורים בעצמות וכתוצאה מכך שברים.

לשאלות או להערכת סיכוייך להגשת תביעת רשלנות רפואית, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון שפרטיה בצד שמאל בראש העמוד

סרטן מוח /מח- סרטן המח/המוח- רשלנות רפואית

חלק גדול מתביעות הרשלנות הרפואית בירשאל, מוגש בגין איחור באבחון גידולים.

הגידולים במוח מופיעים בעיקר בחלק האחורי של הראש בילדים ובשני השלישים הקדמיים של המוח במבוגרים. גידולים יכולים להיות שפירים והם, בדרך כלל, מוגבלים למקום קטן. הם יכולים להיות ממאירים ופולשניים (כלומר, מתפשטים לאזורים שכנים). תאי המוח ניזוקים בגלל לחץ מתאי הגידול הגדלים, השפעה עקיפה על ידי תהליכים דלקתיים המתפתחים בתוך וסביב הגידול הסרטני, בצקות ו/או עלייה בלחץ בתוך הגולגולת (כתוצאה מהבצקת או מחסימת הזרימה של הנוזל המוחי).

סוגי גידולי מח:

* אוליגודנדרוגליומה
* מדולובלסטומה
* מנינגיומה
* ניאורוגליומה
* גליומה
* גליובלסטומה
* אסטרוציטומה

עלייה בלחץ בתוך הגולגולת או בצקת גורמת לתסמינים כלליים כמו כאב ראש, בחילה והקאות, אובדן הכרה (תרדמת או קהות חושים) וירידה בכושר האינטלקטואלי. כיפיון כתוצאה מגירויים של הגידול או כתוצאה משינויים בחילוף חומרים הם גם תסמינים שכיחים. בילדים רכים בהם התפתחות הגולגולת טרם הושלמה מופיעים עלייה בהיקף הגולגולת, התנפחות באזור המרפסים (frontalles) והיפרדות תפרי הגולגולת.

בחינה נויורוגית מגלה תסמינים, בהתאם למיקום הגידול, או שינויים נויורולוגיים כלליים. התסמינים המחמירים לאיטם מעידים לכאורה על גידול סרטני והאבחנה מאושרת על ידי בדיקת טומוגרפיה ממוחשבת או MRI או PET של הראש. אנגיוגרמה, אלקטרואנצפלוגרם (EEG) או בדיקת רקמות עוזרים בקביעת האבחנה במקרים קשים. למרות שהתפתחות איטית של התסמינים היא מאפיין חשוב של המחלה במספר מקרים הגידול מתרחב במהירות וגורם לשינויים נויורולוגיים פתאומיים. הטיפול כולל הסרה ניתוחית של הגידול או הריסת התאים הסרטניים על ידי הקרנות וכימותרפיה, במידה של עדיפות על טיפול ניתוחי.

נזקים מקומיים לרקמת המוח (באופן ישיר או עקיף) גורמים לתסמינים עצביים פוקליים בהתאם למיקום הגידול. שיתוקים חלקיים או חציוניים (hemiparesis), שכחת הלשון (aphasia), קשיים בדיבור, חוסר תיאום (חוסר קואורדינציה – ataxia), חוסר רגישות וירידה בחוש המישוש בצד אחד של הגוף (hemihypoesthesia) וכאבי ראש מקומיים הם חלק מהתסמינים המופיעים.

הגשת תביעות רשלנות רפואית

במידה ואיחור לאבחן כי הינך סובל מסרטן המוח, באפשרותך לבדוק אפשרות להגשת תביעת רשלנות רפואית, כאשר הפיצוי לו הינך זכאי הינו לפי גודל הנזק שנגרם מהאיחור באבחון.

בכדי להגשי תביעת רשלנות רפואית, עליך לצרף לכתב התביעה חוות דעת רפואית של אונקולוג מומחה ארש יפרט מה הייתה הרשלנות ומהו הנזק שנגרם ממנה.

לשאלות או להערכת סיכויי תביעתך, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון המייצגת מאות נפגעי רשלנות רפואית, שפרטיה בצד שמאל בראש העמוד

 

ניתוח ע"ח מתמחה- רשלנות רפואית

בית המשפט דחה תביעת רשלנות רפואית בגין שיתוק ממנו סובלת התובעת אשר החל מספר שעות לאחר שנותחה על ידי מתמחה.

לטענת התובעת, הנתבעת השמידה רשומות רפואיות מקוריות, תוך כדי ביצוע המזעור. טענה נוספת, כי פרטי כל חדר הניתוח לא נרשם בזמן אמת או ששונה בדיעבד בעת מזעור הרשומות, כל זאת על מנת לחפות על רשלנות הצוות הרפואי. כמו כן, לגרסתה, לא היתה מעוניינת בניתוח ואחותה היא שחתמה על טופס הסכמה לניתוח.

טענת התובעת בין היתר, היתה כי הרשלנות נבעה מכך שמי שביצעה את הניתוח היתה מתמחה. נקבע, כי בית החולים לא התרשל וכי ניתוח שבוצע בידי מתמחה ובפיקוח מומחה במקצוע בעל ניסיון של כ 5 שנים כמומחה בתחום, מהווה רפואה סבירה בהחלט, בעיקר לאור הצורך המיידי בביצוע הניתוח בשעות הלילה.

לביהמ”ש הוגשה תביעה בעילת רשלנות רפואית, ועתירה לפיצוי בגין נכות שנגרמה כתוצאה מטיפול רפואי רשלני שקיבלה הן בקופת החולים צד ג’ והן בבית החולים הנתבעת, באופן שנותרה משותקת ברגלה הימנית.

בבית החולים נקבע כי עליה לעבור ניתוח באופן דחוף, שבוצע ע”י רופא מומחה וע”י ורופא נוסף, שהיה באותה העת רופא מתמחה. מספר שעות לאחר הניתוח התגלו אצל התובעת פגיעות נוירולוגיות משמעותיות. התובעת נבדקה ונותחה בשנית על ידי אותו הרופא ורופאה נוספת, שהיתה באותה העת רופאה מתמחה. הניתוח עבר בהצלחה אולם לתובעת נגרם שיתוק חלקי, בשיעור 44%.