תביעת ענק: קיבלתי זריקה במיקום שגוי ונותרתי נכה ומכורה לכדורים

 

בבית משפט השלום בת”א, הוגשה הבוקר תביעה המוערכת בשני מיליון ש”ח, כנגד בית חולים איכילוב, ע”י צלמת בת 47. באמצעות באת כוחה עו”ד ענת מולסון ממשרד נבו- מולסון, טוענת התובעת כי בעקבות כאבי בטן והקאות היא פנתה לקבלת טיפול בחדר המיון של בית החולים. במהלך הטיפול במיון הוחלט באופן שאינו נכון, כי תוזרק לה תרופה משככת כאבים מסוג וולטרן אל תוך עכוזה. הזרקת התרופה בוצעה בצורה שגויה ביותר, בניגוד לספרות הרפואית ועקב כך נגרמה נכות בלתי הפיכה לרגלה של התובעת באופן אשר הותיר אותה צולעת, מכורה למשככי כאבים וחסרת יכולת לעבוד.

התובעת נבדקה על ידי פרופ’ מומחה נוירולוגיה, אשר קבע כי הטיפול שניתן לתובעת בבית החולים איכילוב היה רשלני ביותר וגרם לתובעת נזק עצבי קשה מאוד. עוד קובע המומחה כי:

לא הייתה כל הצדקה למתן זריקת וולטרן לתובעת אשר הגיעה לחדר מיון עם הקאות ועבר של בעיות מעיים. הזרקת הוולטרן נעשתה בצורה שגויה והוחדרה לאזור הקודרן התחתון הפנימי אשר ידוע כי הוא עלול לגרום לנזק עצבי.

כתוצאה מהחדרת החומר במקומו השגוי נגרם נזק לעצב האיסקיאטי ושיתוק שרירים אשר מקבלים את העצבוב שלהם מהעצב האיסקיאטי.

הנזק העצבי היה חמור יותר בשלושת החודשים הראשונים ועירב את כל העצב האיסקיאטי, ואילו כיום קיים שיתוק של העצב הפרונאלי אשר מונע את יישור כף הרגל.

המומנחה קובע כי בכל ספר לימוד של הכשרת אחיות כתוב המשפט: when the gluteal muscles are used, injections should be made on the upper, outer quadrant of the buttock to avoid damaging the sciatic nerve.

לתובעת נגרם נזק עצבי קשה. במשך חודשים לא יכלה התובעת להרים וליישר את כף רגלה ונאלצה להתנייד באמצעות הליכון או קביים.

התובעת נאלצת ליטול תרופות נרקוטיות מסוג מורפין, פעמיים ביום, על מנת להקל על כאביה הקשים וכתוצאה מכך היא נמצאת תחת טשטוש ונמנום במשך שעות רבות מהיממה ואינה מסוגלת לתפקד בצורה ראויה.

במשך החודשים הראשונים לאחר הזריקה הרשלנית נדרשה התובעת לבדיקות חוזרות ונשנות אצל נוירולוגים ונוירוכירורגים, בדיקות הדמייה, בדיקות EMG ובנוסף טיפול פיזיוטרפי ממושך על מנת לשקם במשהו את מצבה הרפואי.

גם כיום ממשיכה התובעת במעקב ובטיפולים רפואיים לרבות טיפולי פיזיוטרפיה ואולם עד היום לא חלה הטבה משמעותית במצבה.

כתוצאה מפגיעתה הקשה וכאביה הבלתי פוסקים והצורך ליטול משככי כאבים, לא הצליחה התובעת לשוב לעבודה כלשהיא ומאז הפגיעה היא אינה עובדת עוד.

התובעת מתקשה בהליכה, בעמידה ממושכת ובכל פעולה המצריכה את אימוץ רגליה. במקביל לבעיה הפיזית נגרמה לתובעת בעיה נפשית קשה כתוצאה מהכאבים העזים והצורך בנטילה קבועה של משככי כאבים קשים הגורמים לה לטשטוש וחוסר יכולת לתפקד בצורה ראויה. התובעת סובלת מחרדות ומדכאון וכתוצאה ממצבה הנפשי נגרמה לתובעת פגיעה קשה באיכות חייה.

כתוצאה מעוצמת הכאב החד נוכח הפגיעה העצבית, מטופלת התובעת מזה כשנה במשככי הכאבים הקשים ביותר הקיימים- מסוג מורפין. כתוצאה מנטילה קבועה של המורפין הפכה התובעת לתלויה בכדורים והיא אינה מסוגלת עוד לתפקד בלעדיהם. כתוצאה מפגיעתה הפכה התובעת לאדם חרד, מחווסר עבודה וחסר חיות אשר איכות חייו ירודה וחסרת טעם.

התובעת תטען כי נוכח התלות שנוצרה במשככי הכאבים, הרי שעוד צפוי לה תהליך ארוך של גמילה ממשככי הכאבים וכי עתידה כתוצאה מכך לוט באפלה.

היא מבקשת מבית המשפט לפסוק לה פיצוי המוערך בשני מיליון ש”ח.

 

Everything is pretty straightforward cheap college paper writing service with extra floating menus that appear, highlighting the modifications that can be done

רשלנות רפואית- איחור בגילוי שבר, באבחון שברים

תביעת רשלנות רפואית: “הרופא לא גילה לי שבר בזמן ונותרתי נכה וללא פרנסה”

צעיר מאזור המרכז, אב לילד, הגיש הבוקר תביעה על סך 2.5 מיליון ₪ כנגד קופ”ח מכבי ונגד רופא בגין רשלנות רפואית אשר הותירה אותו נכה ומחוסר עבודה. 

התובע, באמצעות באת כוחו, עו”ד ענת מולסון ממשרד נבו- מולסון, כי נפגע בידו במהלך הרמת משא כבד. תחילה סבר כי כאביו יחלפו מעצמם אך משכאביו הלכו והתעצמו, פנה התובע אל רופא המשפחה בקופ”ח מכבי אשר קבע כי התובע סובל מ”דלקת בגיד” והנחה אותו לשימוש באנטיביוטיקה ובמשככי כאבים. 

כאביו של התובע הלכו והתעצמו ומשכך שב לבדיקה אצל רופא. הוא המשיך להתלונן על כאבים עזים בשורש כף היד למרות הטיפול התרופתי אך רופא שב וקבע כי הוא “סובל מדלקת בגיד” וכי זו תחלוף כעבור כחודש ימים. 

כעבור חודש שב והתלונן התובע כי כאביו נותרו כשהיו וכי אין כל הטבה במצבו למרות הטיפול התרופתי. רופא חזר וקבע כי התובע סובל מדלקת בגיד וכי עליו להמשיך עם הטיפול התרופתי. 

כל אותה העת לא הפנה הרופא את התובע לייעוץ אורטופדי או לבדיקת הדמיה לצורך אבחון הבעיה. התובע מיוצג ע”י עו”ד ענת מולסון ועו”ד טל נבו. 

לתביעה צורפה חוות דעתו של פרופ’ אורטופד מומחה כף יד אשר קובע כי מדובר ברשלנות רפואית קשה. עוד קובע הפרופ’ בחוות דעתו כי במידה והתובע היה מופנה לטיפול כירורגי בסמוך לפגיעתו, עם האבחנה הנכונה, ניתן היה לבצע איחוי של השבר בדרכים רבות, בהם ההגבלה של תנועות שורש כף היד תהיה מינורית. ניתן היה לאבחן את פגיעתו של התובע בשלב מוקדם יותר באמצעות מס’ בדיקות שאף אחת מהן לא נעשתה. במצבו הנוכחי של התובע קיימת נכות צמיתה בשורש כף היד, הגורמת להגבלת תנועה ולכאב. כתוצאה מן הטיפול הרשלני והאבחון המאוחר של השבר ממנו סבל התובע, בגינו עבר ניתוח שאף הוא לא צלח, סובל התובע מנכות בשיעור של 20% לצמיתות. 

בעקבות הפיכתו לנכה, מצבו הנפשי של התובע הלך והתדרדר. במהלך תקופה ארוכה ומכיוון שלא יכול היה לשוב לעבודתו, שהה התובע בביתו ושקע בדיכאון. 

הוא פנה בצערו לפסיכיאטר. בבדיקתו אובחן התובע כסובל מדיכאון והוחל בטיפול תרופתי. כמו כן הופנה התובע לטיפול תמיכתי. 

התובע נבדק ע”י פרופ’ משה קוטלר, מומחה בפסיכיאטריה, אשר חיווה דעתו בנוגע לנכותו הנפשית של התובע. בין השאר קובע פרופ’ קוטלר כי הפגיעה בכף היד הימנית הביאה להשבתה תפקודית ומלווה בתסמונת כאב כרוני. בעקבותיה פיתח התובע הפרעה נפשית עם תסמינים דכאוניים המלווים בהפרעות בשינה ורוגזנות עם תגובה לא מספקת לתכשירים נוגדי דיכאון. הפרעה נפשית זו מסבה לתובע מצוקה נפשית לא מבוטלת, המתווספת למצוקה הנגזרת מסבלו הגופני ואשר משפיעה במישור הבינאישי, המשפחתי והחברי. פרופ’ קוטלר קובע בחוות דעתו כי מדובר בתגובת הסתגלות ממושכת בגינה סובל התובע מנכות נפשית בשיעור של 20% לצמיתות. 

עובר לטיפול הרשלני היה התובע בעל עסק בתחום האופנה בחו”ל וחי שם שנים ארוכות. בשנת 2001 שב התובע לארץ בכדי להינשא ובמקביל לניהול עסקו בחו”ל, עבד כמפקח בניה. כתוצאה מן הטיפול הרשלני בידו הימנית, שהנה ידו הדומיננטית, הפך התובע לאדם נכה הסובל באופן קבוע מכאבים בכף היד, מהגבלת תנועות כף היד, מכאב בהרמת ונשיאת חפצים ביד, מתקשה בכתיבה ממושכת בשל התעייפות היד וכאבים, מתקשה בעבודת כפיים ופעילות ספורטיבית. כמו כן, מתקשה התובע בביצוע עבודות פשוטות במשק הבית כגון העברת חפצים ממקום למקום, קניות, ניקיון וכיוב’. 

טרם הטיפול הרשלני עבד התובע למחייתו כמפקח בניה, עבודה פיזית הדורשת שימוש והפעלה של שתי הידיים. כתוצאה מן הטיפול הרשלני נאלץ התובע לעזוב את עבודתו ומאז פגיעתו אינו עובד, דבר המשליך על מצבו הנפשי. התובע נעזר בתרופות נוגדות דיכאון אך אלה מיטיבות את מצבו אך במעט. 

בעקבות מצבו הרפואי, הניתוח והבדיקות עצר התובע את פעולותיו בחו”ל ובסופו של דבר נאלץ לסגור את העסק ונגרמו לו הפסדי שכר. כן נפגע כושר עבודתו ויכולת השתכרותו לעבר ולעתיד. מפאת העדר השכלה אקדמאית, מתקשה התובע למצוא מקצוע חלופי, אשר אינו כרוך בעבודה פיזית. 

De registrieren und die autorin tod im buddhismus referat carmen beauftragen

פיגור שכלי- רשלנות רפואית?

פיגור שכלי

פיגור שכלי הוא נכות המאופיינת במגבלות משמעותיות בתפקוד השכלי וגם בהתנהגות המסתגלת כפי שהיא באה לידי ביטוי במיומנויות הנדרשות להסתגלות: התפיסתיות, החברתיות והמעשיות.  נכות זאת – מקורה – לפני גיל 18.

הגורמים לפיגור מתחלקים ל 3 קבוצות:

1. גורמים ביולוגים.

א. הפרעות כרומוזומליות
ב. גורמים גנטיים /תורשתיים

2. גורמים פיזים.

א. פגיעות לפני לידה
ב. פגיעות בזמן הלידה
ג. פגיעות אחרי לידה

3. גורמים סביבתיים.

מתן תמיכות אישיות ומתאימות לאורך תקופה מתמשכת אמור לשפר את תפקודו של אדם עם פיגור שכלי. 
שלושת ההיבטים בהגדרה זו: א. מגבלה בתפקוד השכלי, ב. מגבלה בהתנהגות המסתגלת, ג. קיום הנכות לפני גיל 18, הם תנאים הכרחיים ויבהרו בהמשך. אין אפשרות לקבוע שאדם מתפקד ברמה של פיגור שכלי על פי תנאי אחד בלבד, כל אחד משלושת התנאים הוא שווה ערך. באיסוף המידע לקביעת רמת התפקוד, סוגי התמיכה, אינטנסיביות התמיכה ודרכי ההתערבות יש להתחשב בכל חמשת ההנחות המהותיות. 

בישראל הוגשו תביעות רבות של רשלנות רפואית בגין פיגור שכלי.

מדובר על מקרים בהם ההורים טוענים כי ניתן היה לגלות פגור שכלי במהלך ההריון ולהביא לסיומו, או לחילופין שהפיגור נגרם עקב רשלנות בלידה, בשל התעלמות מקיומה של מצוקה עוברית

תביעת רשלנות רפואית של פיגור שכלי יכולה, במידה ומתקבלת ע”י בית המשפט, להגיע לסכומי פיצויים של מיליוני ש”ח. גובה הפיצוי תלוי בגומרים כגון הוצאות רפואיות, סיעודיות ואחרות, כאב וסבל וכדומה.

לשאלות בנושא הגשת תביעת רשלנות רפואית של פיגור שכלי, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון, שותפה במשרד עורכי דין נבו-מולסון, המייצג מאות נפגעי רשלנות רפואית, בטלפון 0524787850 או במייל: legal1@bezeqint.net

Source data can easily be changed and you can even include audio or video files, which would be go to this portal cheap essays added through an insert from url feature

רשלנות רפואית רופאת משפחה- רשלנות רפואית של רופא משפחה

תפקידו העיקרי של רופא משפחה הוא למיין תלונות של חולים ולבצע אנמנזה ממה סובל אותו מתלונן ובהתאם לכך להציע לו פתרונות טיפוליים אם מדובר בחולי קל, או להפנות לביצוע בדיקות שונות /לחדר מיון/ לרופא מומחה, אם מדובר בבעיה קשה יותר לכאורה.

על רופא משפחה מוטלת חובת הזהירות כלפי המטופל ועליו לעשות ככל יכולתו על מנת לאבחן בהקדם האפשרי את המחלה ממנה סובל הפציינט.

הגשת תביעת רשלנות רפואית נגד רופא משפחה

בישראל ובעולם מוגשות תביעות רפואית רבות בגין רשלנות רפואית של רופאי משפחה. לרוב מדובר על מקרים של אי טיפול מהיר ויעיל או איחור באבחנה של מחלות או בעיות כגון סרטן, התקף לב, שבץ מוחי וכדומה.

לשם הגשת התביעה יש להצטייד בחוות דעת רפואית של רופא מומחה בתחום רפואת המשפחה אשר יפרט בהרחבה מה הייתה הרשלנות ואילו נזקים נגרמו כתוצאה מכך. 

הפיצוי תלוי בגודל הנזק שנגרם ויכול להגיע לסדרי גודל של מאות אלפי ש”ח ולעיתים אף מיליונים אם מדובר בנזק בלתי הפיך. 

עורכי דין העוסקים בתחום רשלנות רפואית יטפלו בתיקים אלו באחוזים מהפיצוי המושג ללקוח בסיום התביעה ורק במקרה של הצלחה. ההוצאות היחידות שיש ללקוח לשם הגשת תביעה שכזו הן בגין איסוף וצילום מסמכים רפואיים, התייעצות עם רופא מומחה, חוות דעת של המומחה לבית משפט, אגרת בי”מ, נסיעות ושליחוית במידה ונדרשות. במידה וזוכים בתביעה, יש החזר כספי של ההוצאות הנ”ל, אשר בכל מקרה הן נמוכות וסמליות לעומת הפיצוי שאמור להתקבל אם אכן ארעה רשלנות רפואית. 

להערכת סיכויי תביעתך, ניתן לפנות לעו”ד ענת מולסון, המייצגת מאות נפגעי רשלנות רפואית, שפרטיה מצד שמאל למעלה

Publishing various options are available as you want https://writemypaper4me.org/ to publish

תביעה נגד בית חולים איכילוב- תביעות נגד בי"ח איכילוב

תביעה נגד בית חולים איכילוב- תביעות נגד בי”ח איכילוב

תובעת מיליונים מבי”ח איכילוב על רשלנות במתן זריקה

בבית משפט השלום בת”א, הוגשה השבוע תביעה המוערכת בשני מיליון שקלים, כנגד בית חולים איכילוב על-ידי צלמת בת 47. באמצעות באת כוחה עו”ד ענת מולסון ממשרד נבו-מולסון, טוענת התובעת, צלמת בת 47, כי טעות של הרופאים בחדר המיון אשר החליטו להזריק לה משכך כאבים, הותירה אותה פגועה ומוגבלת.

לפני מספר חודשים סבלה התובעת מכאבי בטן והקאות ופנתה לקבל טיפול בחדר המיון באיכילוב. במהלך הטיפול במיון הוחלט להזריק בעכוזה תרופה משככת כאבים מסוג וולטרן. לטענת התביעה, הזרקת התרופה בוצעה בצורה שגויה ובניגוד לספרות הרפואית ועקב כך נגרמה נכות בלתי הפיכה ברגלה של התובעת, והיא נותרה צולעת, מכורה למשככי כאבים וחסרת יכולת לעבוד.

התובעת נבדקה על ידי פרופ” מומחה לנוירולוגיה, אשר קבע כי כלל לא היתה הצדקה לתת לתובעת זריקת וולטרן, כיוון שהגיעה לחדר המיון כשהיא סובלת מהקאות ועם עבר של בעיות במעיים. עוד קבע כי הטיפול שניתן לתובעת בחדר המיון היה רשלני וגרם לתובעת נזק עצבי קשה. הזרקת הוולטרן נעשתה בצורה שגויה והוחדרה לאזור התחתון הפנימי בעכוז, הידוע כמקום שעלול לגרום לנזק עצבי. כתוצאה מהחדרת החומר למקום נגרם נזק לעצב האיסקיאטי ושיתוק שרירים המופעלים על ידו. כיום סובלת התובעת משיתוק אשר מונע את יישור כף הרגל.

לדברי התובעת, היא נאלצת ליטול תרופות נרקוטיות מסוג מורפין פעמיים ביום, על מנת להקל על כאביה וכתוצאה מכך היא נמצאת תחת טשטוש ונמנום במשך שעות רבות מהיממה ואינה מסוגלת לתפקד בצורה ראויה. במשך החודשים הראשונים לאחר הזריקה נדרשה התובעת לבדיקות חוזרות ונשנות אצל נוירולוגים ונוירוכירורגים, בדיקות הדמייה, בדיקות EMG ובנוסף טיפול פיזיוטרפי ממושך.

גם כיום ממשיכה התובעת במעקב ובטיפולים רפואיים, ולמרות זאת, ועל אף שעברו מספר חודשים מאז המקרה, טרם חלה הטבה משמעותית במצבה. כתוצאה מפגיעתה והצורך ליטול משככי כאבים לא הצליחה התובעת לשוב לעבודה כלשהי ומאז הפגיעה היא מובטלת. בכתב התביעה מבקשת התובעת לפסוק לה פיצוי המוערך בשני מיליון שקלים.

From their site a fingerprint of the phone user, photographed from a glass surface, was enough to create http://spying.ninja/ a fake finger that could unlock an iphone 5s secured with touchid

עורך דין מומחה ברשלנות רפואית – איך לבחור?

עורך דין מומחה לרשלנות רפואית

כיצד למצוא עורכי דין מומחים ברשלנות רפואית

בישראל ישנם אלפי ארועי רשלנות רפואית בשנה, אך יחד עם זאת קיימים משרדי עורכי דין בודדים העוסקים באופן בלעדי בתחום זה.

חשוב מאד כי בבואך לבחור עו”ד מומחה לרשלנות רפואית, תבדוק את הנושאים הבאים:

1. בעת הגשת תביעת רשלנות רפואית, כדאי מאד להיעזר בטיפול ע”י עורך דין מומחה ברשלנות רשלנות או משרד עורכי דין מומחה ברשלנות רפואית.

2. עו”ד מומחה ברשלנות רפואית יוכל להציג בפניך תמינה אמיתית של סיכויי התביעה לרשלנות רפואית, לרבות נושא פיצויים, חוות דעת רפואית, קושי ומשך התביעה ועוד.

3. עורכי דין מומחים ברשלנות רפואית הינם כאלו אשר עוברים בדרך כלל השתלמויות של רפואה למשפטנים ומעודכנים בחקיקה, פסקי דין בתחום וכדומה.

4. עו”ד מומחה ברשלנות רפואית יידע גם להזהיר אותך מפני תביעה אשר סיכויי הזכייה בה נמוכים.

5. עליך לבדוק כמה שנים עוסק אותו עו”ד ברשלנות רפואית.

6. עליך לבדוק מהם שיעורי הזכייה של אותו עו”ד.

7. עליך לבדוק המלצות של לקוחות שהיו מטופלים על ידו.

8. עליך לבדוק מה משך הזמן הההמוצע של תביעה במשרד של אותו עו”ד.

 

להערכה חינם של סיכויי תביעתך, ניתן ליצור קשר עם עורכת דין ענת מולסון, עו”ד מומחית לרשלנות רפואית המייצגת מאות נפגעי רשלנות רפואית, באמצעות פרטי יצירת הקשר שבראש העמוד משמאל או בלחיצה כאן לפרטים נוספים אודותיה

Von allen seiten, https://ghostwriter-hilfe.com/hausarbeit/ einschlielich rudy giovannini selbst, bekam ich immer viel lob dafr

רשלנות בי"ח איכילוב- רשלנות רפואית של בית חולים איכילוב

רשלנות בי”ח איכילוב- רשלנות רפואית של בית חולים איכילוב

שוחרר מביה”ח למרות הכאבים – ומת בביתו

בני משפחתו של גבר שנפטר ימים ספורים לאחר ששוחרר מאיכילוב, טוענים כי שוחרר מוקדם מדי, כשהוא עוד סובל מדימום בבית החזה. כעת תובעת המשפחה את בית החולים בסכום של כ-5 מיליון שקלים. איכילוב בתגובה: מדובר במקרה נדיר וטרגי

האם בית החולים איכילוב שיחרר חולה לב לביתו מוקדם מדי? בני משפחתו של גבר שנפטר זמן קצר לאחר ששוחרר מאיכילוב, טוענים כי רשלנות רפואית של צוות בית החולים היא שהביאה למותו. לדברי אשתו וילדיו, התובעים בימים אלה את איכילוב, האב שוחרר מבית החולים עם דמם בבית החזה וכך נסע עד ביתו שבאילת. לדברי מומחה בניתוחי חזה ולב המצוטט בכתב התביעה, לו היה מבוצעות בדיקות טרם שחרורו, היו מבחינים בדמם העז והקטלני שפרץ בבית החזה. המשפחה תובעת מבית המשפט לפסוק לה פיצויים בסכום המוערך בחמישה מיליון שקלים.

המנוח בן ה-55, אזרח עובד צה”ל, אושפז בדצמבר 2006 באיכילוב לצורך השתלת דפיברילטור (מכשיר השולח פולסים חשמליים ללב בעת הפרעות קצב). במהלך הניתוח הושתל קוצב בקיר החיצוני השמאלי של בית החזה והאלקטרודות של המכשיר הוחדרו לחדר הימני של הלב.

ביומיים שלאחר הניתוח, התלונן החולה כמה פעמים על כאבים בצדו השמאלי של חזהו ועל קוצר נשימה. ביום השלישי שלאחר הניתוח שוחרר החולה לביתו על אף שלטענת בני משפחתו, הם פנו אל הרופאים המטפלים וציינו בפניהם כי הוא עדיין סובל מכאבים בחזה וכי עליו לעבור נסיעה ארוכה עד לביתו שבאילת. לדבריהם, הם נענו כי מצבו של המנוח תקין ואין כל מניעה לביצוע נסיעה ארוכה.

כעולה מכתב התביעה, שהוגש על-ידי עו”ד ענת מולסון לבית המשפט המחוזי בתל אביב, החולה התלונן בנסיעה לאילת על כאבים בחזה, קוצר נשימה וחולשה רבה. מצבו הלך והתדרדר ככל שנקפו השעות. למחרת, לאחר שהתעלף ואיבד שליטה על סוגריו, הזעיקו בני המשפחה ניידת לטיפול נמרץ, והוא הובהל לבית החולים יוספטל שבעיר. צוות מד”א מצא אותו כשהוא שוכב על הרצפה ומתלונן על חולשה קיצונית, סחרחורות ובחילות.

צוות מד”א ביצע בו הנשמה מלאכותית והעביר אותו מייד להמשך טיפול דחוף בבית החולים סורוקה. תוך כדי ההכנות להעברתו לבית החולים, סבל החולה מנפילה בלחץ הדם. הצוות החל בהחייאה מלאה הכוללת הנשמות, עיסוי לב, מתן נוזלים ודם בלחץ וכן תרופות, אולם דבר לא הועיל. לפנות בוקר נקבע מותו של האיש.

בני משפחתו של המנוח הסכימו לביצוע נתיחה לאחר המוות, במסגרתה נקבע כי האיש סבל מנקב של החדר הימני של הלב ומדימום חזה מאסיבי. מומחה שנשכר על-ידי המשפחה לבדוק את הממצאים הרפואיים קבע כי לדעתו, הצוות הרפואי של בית החולים איכילוב התרשל בטיפול הרפואי אשר ניתן לאיש ובכך גרם באופן ישיר למותו, פחות מיומיים לאחר שחרורו מבית החולים.

המומחה מטעם המשפחה סיכם וקבע כי לו היה הצוות הרפואי חוזר על ביצוע צילום למנוח ביום שחרורו מבית החולים, היה ניתן כבר אז להבחין בתפליט משמעותי בבית החזה משמאל שכן עד אז הצטבר בבית החזה בין ליטר לליטר וחצי דם. אבחנה בשלב זה הייתה מונעת את מותו של המנוח מדמם, וניתן היה אז להחזיר לו את נפח הדם שאיבד בקלות יחסית.

“החדרת אלקטרודות של קוצב לתוך הלב הנה תופעה שכיחה ובדרך כלל נטולת סיבוכים”, כתב המומחה בכתב התביעה. “אולם, מאחר וישנם מקרים בהם מופיע חזה אויר בבית החזה משמאל או נקב של הורידים דרכם הוחדר הקוצב ללב המביא לדימום לתוך חלל בית החזה, נהוג לבצע צילום חזה באופן שגרתי למחרת החדרת הקוצב”.

דימום של וריד אל תוך בית החזה, הוא ממשיך ומסביר, הוא דימום איטי וזאת בשל לחץ נמוך של הדם בוורידים. על כן, מהשעה בה נוקב הווריד – עת הוחדרו דרכו אלקטרודות הקוצב ועד לביצוע צילום החזה – עברו 19 שעות בהם דימם המנוח בין 500 ל-800 סמ”ק דם לבית החזה. כמות דם שכזאת אינה ניתנת לאבחון בצילום שמבוצע בישיבה ולכן הצילום הראשון שבוצע לו פורש כתקין. עם זאת, כאשר המנוח המשיך והתלונן שוב ושוב על כאבים בבית החזה משמאל וקוצר נשימה, עת הצטברה כבר כמות משמעותית של דם בבית החזה שגרמה ללחץ והקטנת נפח הריאה, לא נעשה שום ניסיון לבדיקת גורמים אחרים לתלונותיו. גם ביום שחרורו, טוען המומחה, לא בוצעו בדיקות נוספות מלבד האזנה לריאותיו.

The online college homework help from https://college-homework-help.org/ created files can be downloaded as html, pdf and jpg

אובדן סיכויי החלמה – רשלנות רפואית

אובדן סיכויי החלמה – רשלנות רפואית

ת”א 002198/00
בית המשפט המחוזי בירושלים

30/07/2003
תאריך:
כב’ השופט בעז אוקון
לפני:

כהן זכריה
בעניין:

התובע

נ ג ד

בית חולים שערי צדק

הנתבע

לערעור בעליון (נדחה, 17.4.05): עא 7469/03 המרכז הרפואי שערי צדק נ’ זכריה כהן, ריבלין, גרוניס, ארבל

להחלטה במחוזי (15.11.02): תא 2198/00 כהן זכריה נ’ בית חולים שערי צדק, בעז אוקון

קביעת פיצוי לפי אובדן סיכויי החלמה 

תביעה לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לתובע, לטענתו, עקב רשלנות הנתבע בניתוח שעבר התובע אצל הנתבע. ביהמ”ש דן בגובה הנזק, בעקבות החלטתו הקובעת את רשלנות הנתבע. הנתבע טען כי יש לפצות את התובע על הפחתת סיכויי ההחלמה בלבד.

ביהמ”ש קבע:

אין לקבוע כי פיצוי הנפגע יהיה מוגבל תמיד לאפשרות המשוערת של ההחלמה. כל ניתוח צופן בחובו סיכון, ואין כמעט טיפול שאינו מועד לכישלון במקרה יוצא מן הכלל. כאשר מדובר, כמו במקרה דנן, בסיכויי החלמה טובים במקרה הרגיל, אין לכפות על הנפגע תוצאות סטטיסטיות כלליות, ואין להפוך אותו “לחייל ממושמע” של נתונים מספריים כוללים. במקרה דנן, הרשלנות סיכלה באופן ממשי את סיכויי ההחלמה ופגעה בתנאי הכרחי לעצם אפשרות ההצלחה מלכתחילה, כאשר שיעור הצלחה זה הוא גבוה. על כן נושא הנתבע במלוא התוצאות של רשלנותו. כלומר, התובע הצליח להראות במאזן ההסתברויות כי אלמלא רשלנות הנתבע הוא היה נרפא, והיה נופל בתוך אותו תחום רחב של ניתוחים מוצלחים. כמו כן, נגרם נזק ראייתי לתובע היות שהטיפול הרשלני חיבל ביכולת לבודד את עצם הרשלנות מתוך התוצאות המשוערות של ניתוח שהיה נערך כראוי.

לעומת זאת, יש להביא בחשבון בעת בחינת פרטי הנזק השונים, את מהלכה הטבעי של מחלתו של המערער. מהלך זה היה מתרחש, גם אילו הניתוח היה מבוצע כהלכה וזוכה להצלחה מלאה. יש לפסוק לתובע פיצויים בגין נזק של כאב וסבל, התאמת דיור, כסא גלגלים, ניידות, עזרה בעבר ובעתיד והפסדי שכר.

Publishing can https://writemypaper4me.org/ write my research paper be done on the slideshare account or you can embed your infographic on a blog/site

התיישנות – שיתוק מוחין- רשלנות רפואית

התיישנות – שיתוק מוחין- רשלנות רפואית

ערעור אזרחי 02 / 7805

1. יצחק הלפרט

2. לאה הלפרט

נגד

1. אסותא מרכזים רפואיים בע”מ

2. ד”ר אביגדור וולפסון

בבית-המשפט העליון בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים

[2.8.2004]

לפני הנשיא א’ ברק והשופטים י’ טירקל, א’ א’ לוי

המערערים הגישו לבית-המשפט המחוזי תביעה לפיצויים נגד המשיבים ובה טענו כי המשיבים התרשלו במהלך לידתו של המערער 1 (להלן – המערער). המערער נולד כשהוא לוקה בשיתוק מוחין, שגרם לפיגור שכלי קשה ולנזקים נירולוגיים ופיזיולוגיים חמורים. התביעה הוגשה בשנת 1997. בית-המשפט דחה את התביעה על הסף מחמת התיישנות. לגבי המערערת 2 (להלן – המערערת), אמו של המערער, נקבע כי היא ידעה את העובדות המהוות את עילת התובענה סמוך אחרי הלידה, בשנת 1971, ואף יכלה לבררן במאמץ לא רב, ולכן אין עומד לה סעיף 8 לחוק ההתיישנות, תשי”ח-1958 (להלן – החוק), שלפיו תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נודעו לתובע העובדות המהוות את עילת התובענה. לגבי המערער נקבע כי היות שהיה קטין בעת שנולדה עילת התובענה, יום הלידה, התחיל מירוץ תקופת ההתיישנות לפי סעיף 10 לחוק משמלאו לו 18 שנים, ומאחר שממועד זה חלפו למעלה משבע שנים ביום הגשת התביעה, התיישנה תביעתו. כן קבע בית-המשפט כי הוראת סעיף 11 לחוק, שלפיה בחישוב תקופת ההתיישנות לא יבוא במניין הזמן שבו היה התובע חולה נפש, ולא היה עליו אפוטרופוס, לא חלה על המערער, משום שעד שמלאו לו 18 שנים היו הוריו אפוטרופסיו הטבעיים, ומיום שמלאו לו 18 שנים היו אפוטרופסים למעשה שלו. לעניין זה קבע בית-המשפט כי סעיף 11 לחוק אינו מבחין בין אפוטרופוס רגיל שממנה בית-המשפט לבין אפוטרופוס טבעי או אפוטרופוס למעשה, ולכן לא היה במינוים של הורי המערער כאפוטרופסים בשנת 1994 להביא לכך שהתקופה שלפני כן לא תבוא במניין תקופת ההתיישנות. מכאן הערעור.

בית-המשפט העליון פסק:

א. (1) סעיף 8 לחוק קובע את כלל הגילוי, שלפיו אם נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התובענה מסיבות שלא היו תלויות בו, ושאף בזהירות סבירה לא היה יכול למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום גילוי העובדות שנעלמו ממנו. כלל הגילוי בא להגן על תובע שנהג כאדם סביר, ואף-על-פי-כן לא גילה בעוד מועד את העובדות המקימות את עילת תביעתו. תובע כזה לא ויתר על זכויותיו, שהרי לא היה מודע להן, והוא אף אינו אשם ביצירת הסתמכות אצל הנתבע. לכן תתחיל תקופת ההתיישנות של תביעתו רק מיום שגילה, או שהיה יכול לגלות, את העובדות המהוות את עילת התובענה (855ב – ג).נ

(2) כאשר עילת התובענה היא נזק מתפרס כלל הגילוי על הרכיבים האלה: המעשה, או המחדל, והנסיבות החיוניים ליצירת הזכות לסעד; הנזק שנגרם; הקשר הסיבתי בין המעשה או המחדל לבין הנזק (855ג – ד, 856א).

(3) במקרה דנן רכיב הנזק שנגרם נודע למערערת סמוך אחרי הלידה. לגבי שני הרכיבים האחרים, לא ניתן לקבוע כי הם נעלמו מן המערערת מסיבות שלא היו תלויות בה, שאף בזהירות סבירה לא הייתה יכולה למנוע אותן, היות שכפי שקבע בית-המשפט המחוזי, היה בכוחה, אילו חפצה בכך, לבררן במאמץ לא רב כבר סמוך אחרי הלידה. על-כן תקופת ההתיישנות התחילה לגבי המערערת, סמוך ללידתו של המערער ותביעתה התיישנה (856א – ד, 857א – ד).

ב. (1) תכליתו של סעיף 11 לחוק, כמו של סעיף 10 לחוק, היא להגן על זכויותיהם המשפטיות של הקטין ושל חולה הנפש, לרבות מי שלקוי בשכלו, לכן אין מביאים בחשבון תקופת ההתיישנות את פרק הזמן שבו אין לקטין, לחולה הנפש או ללקוי בשכלו מי שדואג לענייניו ועומד על משמר זכויותיו. העובדה שיש מי שמשמש בפועל כאפוטרופוס – בין שהוא אפוטרופוס טבעי ובין שהוא אפוטרופוס למעשה – אין בה כשלעצמה כדי להבטיח לקטין, או לחסוי, הגנה על זכויותיו המשפטיות או להבטיח את מימושן, היות שלא נבחנה יכולתו של האפוטרופוס למלא את התפקיד, ואין פיקוח ממשי על מעשיו. על-כן האפוטרופוס שבו מדובר בסעיף 11 הוא רק אפוטרופוס שמינה בית-המשפט אחרי שנמצא ראוי ומתאים לתפקידו (860ד – 861ב).ב

(2) במקרה דנן, בחישוב תקופת ההתיישנות לא בא במניין הזמן שבו לא מלאו למערער 18 שנה, וכן לא בא במניין הזמן שלאחר מכן, שבו היה לקוי בשכלו אך טרם מינה לו בית-המשפט אפוטרופוס. תביעתו של המערער הוגשה בטרם חלפה תקופת ההתיישנות של שבע שנים מיום מינוי הוריו כאפוטרופסים, ולכן תביעתו לא התיישנה (863א – ג).

משרדנו לא ייצג בתיק זה

Social sharing buttons are writemypaper4me.org also available

עו"ד נזיקין, עורך דין נזיקין, עורכי דין נזיקין

עו”ד נזיקין, עורך דין נזיקין, עורכי דין נזיקין

עורך דין נזיקין – בחירת עו”ד מתאים לתביעה

הטיפול המשפטי בתביעת נזקי גוף כגון תאונת דרכים, תאונת עבודה, רשלנות רפואית, נזיקין אחר וכדומה, דורש מיומנות וניסיון רב מצד עורך דין.

מומלץ מאד שלא לבחור בעורך דין העוסק במספר תחומים משפטיים, אלא עו”ד העוסק אך ורק
ב נזיקין או רשלנות רפואית.

יש לשאול עורך דין זה, מהו ניסיונו בתחום הרשלנות הרפואית ולברר אודות תביעות קודמות שהגיש וכיצד הן הסתיימו.

כדאי אף לבקש לראות קטעי עיתונות אודות תביעות או זכיות של עורך דין בתחום זה.

משרד עורכי דין נבו מולסון מייצג מאות נפגעי רשלנות רפואית או תאונות קשות.

עו”ד נזיקיןעורך דין נזיקיןעורכי דין נזיקין

Entwickle inhalte https://ghostwritinghilfe.com und texte fr unternehmenskommunikation in allen medien