טטרפלגיה Tetraplegia

פגיעה בארבע גפיים ובגוו. מכונה גם קוודריפלגיה.

טטרפלגיה יכולה להיגרם גם עקב תאונה קשה או עקב שבץ מוחי או מחלה כלשהי אשר תוקפת את גוף האדם.

בישראל הוגשו מספר תביעות רשלנות רפואית בגין טטרפלגיה וזאת במקרים בהם טענו ההורים כי טטרפלגיה ממנה סובל ילדם נובעת עקב רשלנות רפואית בזמן הלידה או רשלנות רפואית בהריון בכך שלא התגלה מום מסוג טטרפלגיה, אשר היה מאפשר להם לבצע הפסקת הריון.

לשאלות בנושא טטרפלגיה והדרכים להגשת תביעה בגינה, ניתן ליצור קשר עם עןו”ד ענת מולסון בטלפון 0524787850 או במייל: legal1@bezeqint.net

There is no telephone number to call and speak to someone at https://www.topspying.com instagram

פיצויים בגין כאב וסבל ואובדן תוחלת חיים לפגה מנוחה

פיצויים בגין כאב וסבל ואובדן תוחלת חיים לפגה מנוחה

א 035172/99
בית משפט השלום תל אביב-יפו

20/10/2003
תאריך:
כב’ השופט צבי כספי
בפני:

1 . מינצר שירי

2 . מינצר אורן

3. עזבון המנוחה לי מינצר
בעניין:

התובעים

נ ג ד

1 . המרכז הרפואי ת”א ע”ש סוראסקי

2 . מדינת ישראל – משרד הבריאות

הנתבעים

נזיקין – פיצויים בגין כאב וסבל ואובדן תוחלת חיים לפגה מנוחה

בתם הפגה של התובעים 1 ו-2, אשר שמה נקרא לי, נפטרה למחרת היוולדה, בשל “טעות אנוש” אשר הינה, כך נפסק, “רשלנות” במובנה המשפטי, אשר לא הוכחשה ע”י הנתבעים. משכך נסב הדיון על שאלת הנזק ופיצוי עיזבונה של לי המנוחה. תביעת העיזבון התייחסה לשני ראשי נזק: פיצוי בגין “כאב וסבל” שסבלה לי ופיצוי בגין “אובדן תוחלת חיים” שלה. ביהמ”ש ציין תחילה כי אכן מדובר בשני ראשי נזק שונים, הגם שהמדובר בנזקים המוגדרים כ”נזק שאינו נזק ממון”.

נפסק כי מקובל להניח שהקביעה כי עיזבונו של מי שנפגע ומת בעוולה זכאי לפיצוי בשני ראשי נזק אלה כראשי נזק נבדלים מקורה בהלכה הפסוקה. ההלכה הפסוקה ביססה את המגמה שלפיה הפיצוי בגין “אובדן תוחלת חיים” או “קיצור תוחלת חיים” הוא בעל חיים משלו, ועיקרו הוא פיצוי בגין עצם שנות החיים שאבדו, ועל-כן תלוי גם גובהו במספר שנות החיים ש”נלקחו” מהנפטר ואינו מתייחס ל”אושר” שניתן היה להפיק מחיים אלו.

נקבע כי גובהו של פיצוי זה נפסק ע”י ביהמ”ש למי שאינו יכול למעשה לקבלו; לי התינוקת היא זו שחייה קוצרו במלוא אורכם, אך אין היא זוכה בפיצוי אלא עיזבונה, כשבפועל עובר סכום הפיצוי ליורשיה, הם התובעים; אין לנכר סבלם של התובעים, אך הוא בר-פיצוי, אם אכן בר-פיצוי הוא, במסגרת ראש נזק אחר. בהמשך לכך נפסק כי יש לרסן את גובה הפיצוי בראש נזק זה ויש לזכור כי בסיכומו של דבר הציבור כולו הוא הנושא בנטל הפיצוי, בד”כ באמצעות מבטחים. כמו כן, על אמת-המידה הראויה להביא בחשבון את העובדה כי מדובר בקיצור החיים כולם, לכל ארכם.

עוד נפסק כי מי שמעשה עוולה גרם לו שיאבדו סיכוייו, בשיעור כזה או אחר, להחלים מפגימה קודמת או קיימת, זכאי לפיצוי בגין אובדן אותו סיכוי; שיעור הפיצוי ייקבע עפ”י שיעור הנזק המלא, עקב הפגימה הקודמת, כשהוא מוכפל בשיעור אחוזי אובדן הסיכוי להחלים מאותה פגימה. במקרה הנדון, לאור היותה של לי התינוקת פגה, אשר סיכויי הישרדותה לא היו גבוהים ממילא, נפסק כי הפיצוי המגיע לה הינו בגין “אובדן סיכויי החלמה” (היינו, סיכוי הישארות בחיים), בשיעור אחוזי ההסתברות של סיכויי החלמה אלו. שאלת סיכוייה של לי להיוותר בחיים כפגה, במשקל שבו נולדה ובמועד לידתה, היא שאלה עובדתית. לעניין זה נפסק כי סיכויי ההישרדות של לי עמדו על 90%.

עוד נפסק כי אין לקבל את טענת הנתבעים שלפיה בנסיבות המקרה, כאשר מדובר בפגה בת יום שאינה מודעת למתרחש, אין לפסוק פיצוי בגין “כאב וסבל”. הסבל הוא סבל, יהיה גיל הסובל אשר יהיה, והכאב הוא כאב, גם אם מי שסובל ממנו אינו יודע לבטאו במילים או שלא הכיר תחושות נעימות יותר ממנו.

לעומת זאת, התובעים לא הביאו כל ראיה על “נזק נפשי”. אין לראותם בגדר נפגעים ב”מעגל הסיכון הראשון”. סבלם הנפשי נובע ממות בתם, לי. לי הייתה הנפגעת ב”מעגל הסיכון הראשון” ואילו הם, אשר באופן הטבעי והטרגי סובלים את כאב מותה של לי, אינם זכאים, בהיותם בגדר “מעגל הסיכון השני”, לפיצוי בגין סבלם, הואיל, כך לפי הפסיקה, שלא הוכחה נכות נפשית עקב אותו סבל.

Beauftragen sie autor nina1410 ber Mehr Info bekommen content

המלצות של לקוחות על עו"ד ענת מולסון

rashrecommend2

rashrecommend

yairbatyah

 

המלצות עו"ד ענת מולסון / נבו מולסון

 

 


20120109193558307


20120124162057170


20120109193530354




20120124162158542


20120124161540358

המלצות ענת מולסון עורכת דין

המלצה על עו"ד ענת מולסון

מכתב תודה המלצה עו"ד ענת מולסון


רוצה אני להודות לכם על האכפתיות, המסירות והנכונות להשקיע את המאמצים הדרושים בכדי שהאמת תצא לאור ותוכח הרשלנות המיותרת והנתעבת מצד חלק מהצוות הרפואי בחדר הלידה.  פזית 


לענת היקרה, קשה לבטא במילים את אשר בליבנו אליך, הרבה מעבר ליחסי עו”ד-לקוח, מודים לך על הכל

משפחת אלקסלסי


ענת היקרה,

ליווית אותי בתקופה בה חוויתי חוסר אונים בגלל מצבי הרפואי, היה לי קשה מאד, אבל התחושה שאת מלווה אותי, הקלה עליי מאד. תודה רבה לך על היחס, ההקשבה, הדרך הנהדרת בה עודדת אותי, על טוב ליבך, האכפתיות שלך וכמובן על מקצועיותך הגדולה. המשיכי בדרך זאת ותהיי אור לעוד אנשים רבים.

בהוקרה והערכה, איתן


מכתב הוקרה לענת מולסון

רצינו להביע בפניך את מלוא ההערכה

על נדיבות הלב, על היחס האוהב והמבין והאוהב, הנתינה, ההבנה והרגישות, תודה על מהירות התגובה,

על ידע ומקצועיות על ענייניות ושיטתיות

מאתנו מלי ורני


לעו”ד ענת מולסון

הנני אסיר תודה על הטיפול המקצועי והמסור על השירות הנאמן שהענקת לי בטיפולך ההולם בתיק של אבי המנוח.

תודה על האוזן הקשבת, על הטפיחה על שכמי, על עבודת הנמלים, על העמל הקשה שהקעת, על הדבקות במטרה, על החיוך לצידי, על האור שהדלקת לי בקצה המנהרה.

בזכותך זכיתי לאנחת ההקלה לאחר יגון שרבץ על כתפי במשך ארבע שנים.

יוסף ש.


ענת היקרה,

אני פונה אליך בשם אבא שלי משה. ברצוני להודות לך מקרב ליבנו על היחס האנושי, החם והמקצועי שהענקתם לאבא.
נלחמתם עבור אבא ובזכותכם הוא יוכל להרשות לעצמו חיים סבירים בנסיבות המקרה. גם אבא וגם אני מרגישים שזכינו ופגשנו עורכי דין שהם קודם כל בני אדם. המשיכי בדרכך המבורכת הזאת, מי ייתן וירבו כמותכם.

מוטי ל.


למשרד נבו מולסון ובעיקר עו”ד ענת מולסון, עו”ד צביאלה וגב’ רותי ולכל שאר עובדי המשרד, ברצוני להודות לכם מקרב לב על הטיפול המסור, המקצועי, ומעל הכל היחס החם והאישי. שאו ברכה, הצלחה ושגשוג כי אתם הטובים ביותר.

באהבה. יעל והמשפחה


ענת, תודה, תודה על הכל, את אשה מדהימה. מאחלת לך כל טוב שבעולם.

נעמה, אמא של יובל


לענת, כברת דרך ארוכה עברנו ביחד והצלחנו. תודה על הכל, על היחס, תשומת הלב, האכפתיות והאנושיות.

נעמי ל.


ענת, תודה מכל הלב על שירות מקצועי, אדיב ונעים. בהצלחה בהמשך

קרן פ.


ענת היקרה, עכשיו שנגמר התיק שלי אני רוצה להגיד תודה על שירות יעיל ואדיב ועל הפיצוי הנאה שהשגת עבורי.
הוכחת את צדקתי למרות שהרופאים טענו לכל הדרך שאני מדמיינת !

באהבה והערכה מיכל צ.

 

[not_mobile]

המלצות עו"ד ענת מולסון / נבו מולסון

 

 


20120109193558307


20120124162057170


20120109193530354




20120124162158542


20120124161540358

המלצות ענת מולסון עורכת דין

המלצה על עו"ד ענת מולסון

 


רוצה אני להודות לכם על האכפתיות, המסירות והנכונות להשקיע את המאמצים הדרושים בכדי שהאמת תצא לאור ותוכח הרשלנות המיותרת והנתעבת מצד חלק מהצוות הרפואי בחדר הלידה.  פזית 


לענת היקרה, קשה לבטא במילים את אשר בליבנו אליך, הרבה מעבר ליחסי עו”ד-לקוח, מודים לך על הכל

משפחת אלקסלסי


ענת היקרה,

ליווית אותי בתקופה בה חוויתי חוסר אונים בגלל מצבי הרפואי, היה לי קשה מאד, אבל התחושה שאת מלווה אותי, הקלה עליי מאד. תודה רבה לך על היחס, ההקשבה, הדרך הנהדרת בה עודדת אותי, על טוב ליבך, האכפתיות שלך וכמובן על מקצועיותך הגדולה. המשיכי בדרך זאת ותהיי אור לעוד אנשים רבים.

בהוקרה והערכה, איתן


מכתב הוקרה לענת מולסון

רצינו להביע בפניך את מלוא ההערכה

על נדיבות הלב, על היחס האוהב והמבין והאוהב, הנתינה, ההבנה והרגישות, תודה על מהירות התגובה,

על ידע ומקצועיות על ענייניות ושיטתיות

מאתנו מלי ורני


לעו”ד ענת מולסון

הנני אסיר תודה על הטיפול המקצועי והמסור על השירות הנאמן שהענקת לי בטיפולך ההולם בתיק של אבי המנוח.

תודה על האוזן הקשבת, על הטפיחה על שכמי, על עבודת הנמלים, על העמל הקשה שהקעת, על הדבקות במטרה, על החיוך לצידי, על האור שהדלקת לי בקצה המנהרה.

בזכותך זכיתי לאנחת ההקלה לאחר יגון שרבץ על כתפי במשך ארבע שנים.

יוסף ש.


ענת היקרה,

אני פונה אליך בשם אבא שלי משה. ברצוני להודות לך מקרב ליבנו על היחס האנושי, החם והמקצועי שהענקתם לאבא.
נלחמתם עבור אבא ובזכותכם הוא יוכל להרשות לעצמו חיים סבירים בנסיבות המקרה. גם אבא וגם אני מרגישים שזכינו ופגשנו עורכי דין שהם קודם כל בני אדם. המשיכי בדרכך המבורכת הזאת, מי ייתן וירבו כמותכם.

מוטי ל.


למשרד נבו מולסון ובעיקר עו”ד ענת מולסון, עו”ד צביאלה וגב’ רותי ולכל שאר עובדי המשרד, ברצוני להודות לכם מקרב לב על הטיפול המסור, המקצועי, ומעל הכל היחס החם והאישי. שאו ברכה, הצלחה ושגשוג כי אתם הטובים ביותר.

באהבה. יעל והמשפחה


ענת, תודה, תודה על הכל, את אשה מדהימה. מאחלת לך כל טוב שבעולם.

נעמה, אמא של יובל


לענת, כברת דרך ארוכה עברנו ביחד והצלחנו. תודה על הכל, על היחס, תשומת הלב, האכפתיות והאנושיות.

נעמי ל.


ענת, תודה מכל הלב על שירות מקצועי, אדיב ונעים. בהצלחה בהמשך

קרן פ.


ענת היקרה, עכשיו שנגמר התיק שלי אני רוצה להגיד תודה על שירות יעיל ואדיב ועל הפיצוי הנאה שהשגת עבורי.
הוכחת את צדקתי למרות שהרופאים טענו לכל הדרך שאני מדמיינת !

באהבה והערכה מיכל צ.

 

[/wp_is_mobile]

Many of the moocs offered to date have been from the likes of princeton homework for you and stanford and other high profile private universities, but these new offerings are from public institutions

קטיעת רגל עקב זיהום- רשלנות רפואית?

בגצ 3346/03 עו”ד יעקב אביעד,צחי איטר ואח’ נ’ מר דני נווה – שר הבריאות ואחרים

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג”ץ 3346/03

בפני:
כבוד השופט א’ ריבלין

כבוד השופט ס’ ג’ובראן

כבוד השופט י’ עדיאל

2. צחי איטר

3. יורשי המנוחה נעמי זביב ז”ל

נ ג ד

המשיבים:
1. מר דני נווה – שר הבריאות

2. פרופ’ ש. גליק – נציב קבילות הציבור במשרד הבריאות

עתירה למתן צו על תנאי

תאריך הישיבות:
י”ט בכסלו תשס”ד
כ”ה בניסן תשס”ה
(14.12.03)
(04.05.05)

פסק-דין

השופט י’ עדיאל:
עניינה של עתירה זו בהקמת ועדת בדיקה על-פי סעיף 21 לחוק זכויות החולה, התשנ”ו-1996, בעניינם של שני חולים שטופלו בשני בתי חולים שונים. חולה אחת נפטרה, כנראה עקב ביצוע טיפול כירורגי (ניתוח) באיחור. החולה השני נאלץ לעבור, עקב זיהום, סדרת ניתוחים בהם נקטעה רגלו. בעתירה נטען, שבשני המקרים קיימת סבירות גבוהה לאבחון ו/או טיפול שגוי שניתן לאותם החולים. לשם בדיקת טענה זו התבקשה, כאמור, הקמתה של ועדת בדיקה. בחלקה הכללי התייחסה העתירה לשאלה, אימתי על המשיבים למנות ועדת בדיקה לשם בדיקת תלונות המוגשות לנציב קבילות הציבור במשרד הבריאות (להלן – נציב הקבילות או המשיב). לעניין זה בית משפט התבקש להורות למשרד הבריאות להוציא תקנות ו/או הנחיות פנימיות מסודרות בדבר הקריטריונים להקמת ועדות בדיקה כאלו.

בישיבת בית המשפט מיום 14.12.03 הודיעה באת-כוח המדינה, כי נציב קבילות הציבור יעשה מאמץ לערוך בדיקה נוספת של שתי התלונות הפרטניות, בדרך שתראה בעיניו ראויה. היא הוסיפה, שהבדיקה לא תעשה, בהכרח, על דרך של הקמת ועדת בדיקה. באשר לנושא העקרוני, הודיע בא-כוח העותרים, נוכח הערות בית המשפט ובשים לב להודעות בא-כוח המדינה, כי הצעת חוק בעניין זה נמצאת כיום בהכנה, כי הוא חוזר בו מעתירתו לעת הזאת.

בעקבות אותה החלטה קיים נציג הקבילות בדיקות נוספות בעניינם של שני החולים. ביום 14.3.04 הוא הודיע לבית המשפט, כי הגיע למסקנה כי אין מקום להורות על הקמת ועדת בדיקה לגבי החולה שנפטרה. בעניינה של אותה חולה, סבר נציב הקבילות, התמונה העובדתית ביחס לטיפול הרפואי שניתן לה, הנה ברורה למדי, והשאלה העיקרית העולה המתעוררת בקשר לחולה זו, נוגעת למידת הדחיפות שבביצוע הניתוח אליו הופנתה. בעניין זה סבר המשיב, כי ההחלטה שהתקבלה על ידי הרופאים המטפלים, התקבלה על בסיס שיקול דעת רפואי, לגביו יכולים להיות חילוקי דעות לגיטימיים בין רופאים, אך אין מדובר בחשד לביצוע עבירת משמעת. עמדתו זו של נציב הקבילות אושרה על-ידי ועדת התלונות במשרד הבריאות.

בנסיבות אלה סבר נציב הקבילות, אין מקום להורות על הקמת ועדת בדיקה. שכן, לשיטתו, תפקידה של ועדת בדיקה כזו הוא לאסוף נתונים עובדתיים ומקצועיים הנדרשים לבירור עובדות שקיימת לגביהם אי בהירות, מקום בו עולה חשש להתנהגות פסולה מצד הגורמים המטפלים, העשויה להצריך נקיטת אמצעים משמעתיים. משהתמונה העובדתית ביחס לטיפול הרפואי שניתן לחולה הנה ברורה ולא קיים, לשיטתו של נציב הקבילות, חשש להתנהגות פסולה, הוא סבר שאין מקום למנות ועדת בדיקה.

ביום 22.4.05 הגישו המשיבים תגובה נוספת, אשר התייחסה לבירור הנוסף שקוים בעניינו של החולה השני. מתגובה זו עולה, שבעניין זה נפגש נציב הקבילות עם הממונה על השירות האורטופדי בבית החולים בו טופל החולה וקיבל, לבקשתו, שתי חוות-דעת של מומחים למחלות זיהומיות, וזאת בנוסף לשתי חוות-דעת שהומצאו לו קודם לכן. גם כאן החליט המשיב, לאחר שבחן את החומר שנאסף על ידו, כי אין מקום לנקוט בצעדים משמעתיים כנגד הגורמים המטפלים בגין חשש לביצוע עבירת משמעת, וגם אין מקום למינוי ועדת בדיקה לצורך המשך בירור העניין. מהחומר הקיים, מסביר המשיב בתגובתו, עולה שקיימים ספיקות לגבי מקור הזיהום ומידת האגרסיביות של הטיפול האנטיביוטי שניתן לחולה. אולם, גם אם הטיפול האנטיביוטי שניתן לא היה אגרסיבי מספיק, אפשרות שהועלתה על-ידי חלק מהמומחים, מדובר, כך סבור נציב הקבילות, בטעות שבשיקול דעת, אך אין מדובר בעילה לנקיטת צעדים משמעתיים נגד הרופאים המטפלים. עמדה זו הובאה אף היא ואושרה על-ידי ועדת התלונות במשרד הבריאות.

בתגובת העותרים מיום 21.7.04, שהתקבלה לאחר ההודעה המשלימה של המשיבים בעניינה של החולה הראשונה, עמד בא-כוח העותרים על דרישתו למינוי ועדת בדיקה בעניינה של אותה חולה. לטענתו, המומחה הרפואי אליו פנה המשיב עצמו לשם קבלת חוות-דעת, קבע בחוות-דעתו, כי צריך היה לנתח את החולה בשלב מוקדם יותר של מחלתה והמשיב עצמו היה סבור כי הקדמת הניתוח הייתה מצילה את חיי החולה. לפיכך, נטען, אין ממש במסקנתו של נציב הקבילות, כי מדובר בחילוקי דעות “לגיטימיים”, דבר שאינו מצדיק הקמת ועדת בדיקה, אשר תגבה עדויות מפורטות מן המעורבים והיא שתחליט אם אכן מדובר ב”חילוקי דעות לגיטימיים”. בא-כוח העותרים גם טוען נגד גישתם הכללית של המשיבים בנושא הקמת ועדות בדיקה, לפיה יש להקים ועדות בדיקה רק במקרים שבהם קיימת, על פני הדברים, רשלנות חמורה המחייבת נקיטת צעדים משמעתיים. לשיטתו, יש להקים ועדות בדיקה, בכל מקרה בו קיימת רשלנות רפואית לכאורה והנזק הנו משמעותי.

בטיעונו בעל-פה הוסיף בא-כוח העותרים וציין, כי הוא אינו מבקש להקים ועדת בדיקה על מנת לנקוט בצעדים משמעתיים נגד
הרופאים המטפלים, אלא כדי שועדת הבדיקה תיתן דעתה על כשלים מערכתיים שנפלו, אם נפלו, בקשר לטיפול באותם חולים ותציע דרכים כדי למנוע הישנותם של מקרים כאלה.

יודגש, כי למרות שברור כי העותרים אינם מקבלים את עמדתו של המשיב, בא כוחם לא תקף לפנינו את מסקנותיו של נציב הקבילות לגופן. הוא הסתפק בטענה שהממצאים הקיימים מחייבים הקמתה של ועדת בדיקה.

באת-כוח המשיבים טוענת, שאין מקום, בנסיבות העניין, לחייב את נציב הקבילות להורות על הקמת ועדת בדיקה. לטענתה, לנציב הקבילות שיקול דעת כיצד ייבדקו התלונות המוגשות לפניו, והוא אינו חייב לעשות כן דווקא בדרך של הקמת ועדת בדיקה. כך הדבר, לטענת המשיבים, גם לגבי שני החולים עליהם נסבה העתירה, שבדיקת עניינם אינה מצדיקה הקמתה של ועדת בדיקה.

לאחר שנתנו דעתנו על טענות הצדדים, הגענו לכלל מסקנה, שאין מקום לחייב את נציב הקבילות, במקרה זה, להורות על הקמת ועדות בדיקה.

ככל שמדובר בבדיקת הנסיבות הספציפיות הקשורות לעניינם של שני החולים, לא שוכנענו שבדיקה זו חייבה הקמתה של ועדת בדיקה דווקא. בעניין זה לא מצאנו פגם בשיקול דעתו של המשיב, לפיו הקמתה של ועדה כזאת אינה נדרשת לשם בדיקה יסודית יותר של הממצאים העובדתיים, שכן התמונה העובדתית, ככל שהיא ניתנת לבדיקה כיום, ברורה.

אשר למסקנתו של נציב הקבילות בנושא ההתרשלות, כאמור, בא כוח העותרים אינו תוקף מסקנה זו לגופה. משכך, לא ברור מהו הבסיס שביסוד הדרישה למנות, לצורך כך, ועדת בדיקה. מכל מקום, לא שוכנענו, גם כאן, שנציב הקבילות לא היה רשאי להגיע למסקנות אליהן הגיע בעצמו (ואיננו מחווים דעה על המסקנות לגופן), בלא להיזקק, לצורך כך, לועדת בדיקה.

טענתו הכללית של ב”כ העותרים, בדבר הצורך בהקמת ועדת בדיקה כדי למנוע הישנותם של מקרים כאלה, מעוררת, במישור הפרטני, את השאלה האם בנסיבות המקרה נפל כשל מערכתי, המחייב הקמתה של ועדת בדיקה כדי למנוע הישנותם של מקרים כאלו. בהיבט העקרוני, עניין זה מעלה את השאלה הכללית, מתי ובאלו מקרים ראוי להקים ועדת בדיקה על פי חוק זכויות החולה.

גם בעניין זה לא שוכנענו שנסיבות המקרה חייבו הקמתה של ועדת בדיקה. מה גם שנושא זה חורג מגדר עניינם של שני החולים הנוגעים בדבר, ונוגע לחלקה הכללי – עקרוני של העתירה, שאותה ב”כ העותרים זנח.

התוצאה היא, שהעתירה נדחית. אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ”ה בניסן תשס”ה (4.5.2005).

ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 03033460_I11.docש.י.
מרכז מידע, טל’ 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il

בגצ 3346/03 עו”ד יעקב אביעד,צחי איטר ואח’ נ’ מר דני נווה – שר הבריאות ואח’

Since these courses are germane to specific degree programs, it would essay online order-essay-online.net seem likely that students who enroll would be interested in moving on to the degree, and therefore be more invested in completing the course

מחלת גושה Gaucher – רשלנות רפואית בהריון?

מחלת גושה Gaucher  – רשלנות רפואית בהריון?

מחלת גושה היא מחלה תורשתית הנובעת מחוסר באנזים גלוקוצרברוזידאז האחראי על פירוק שומנים מיוחדים הנאגרים בתאים. המחלה מאופיינת בהגדלה ניכרת של הטחול והכבד, ירידה במספר טסיות הדם ולעיתים גם לפגיעה בעצמות. המחלה בחלק ניכר מהחולים (ובעיקר במוצא אשכנזי) תהיה קלה מאוד ולא תגרום לבעיות רפואיות ניכרות. מידת החומרה ניתנת לחיזוי לפי סוג הפגם בגן אותו בודקים.

השכיחות של נשאים למחלה גבוהה בקרב יהודים אשכנזים כאשר אחד מכל 15 נושא את הגן למחלה. אצלם גם הבדיקה אמינה (מעל 97%). ביהודים לא אשכנזים המחלה נדירה והבדיקה פחות אפקטיבית (מאתרת רק 50% מהנשאים). הבדיקה מוצעת לזוגות בהם שני בני הזוג ממוצא אשכנזי (או אשכנזי בחלקו).
הסיכון ללידת ילד חולה קיים רק כששני בני הזוג נושאים את הגן החולה (סיכוי של אחד מתוך כ- 250 זוגות אשכנזים).

בישראל ובעולם מוגשות תביעות רשלנות רפואית רבות בגין מעקב הריון רשלני או רשלנות בהריון אשר באה לידי ביטוי בכך שההורים לא הופנו לבדיקות הרלבנטיות כגון אולטרסאונד מורחב או בדיקות גנטיות, אשר בהן ניתן וצריך היה לגלות או להעלות חשד לקיומם של מומים מולדים או פגמים גנטיים, אשר היו מאפשרים להורים לבצע הפסקת הריון ולמנוע מצב בו בא לעולם ילד אשר יסבול כל חייו וכך גם הוריו.

לבדיקת אפשרותך להגשת תביעת רשלנות רפואית בזמן ההריון, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון המייצגת מאות נפגעי רשלנות רפואית, בטלפון 0524787850 או במייל: legal1@bezeqint.net

medical malpractice

Medical malpractice is an act or omission by a health care provider which deviates from accepted standards of practice in the medical community and which causes injury to the patient. Simply put, medical malpractice is professional negligence (by a healthcare provider) that causes an injury.

At the outset is it important to remember that virtually every country in the world operates its own unique legal system, and within some countries (e.g. the USA, the United Kingdom), there is more than one system operating within the same national borders. While much of this article mentions US law, it is important to remember that US law is not applicable world-wide, including when it comes to medical malpractice.

At common law, the issue of Professional liability insurance is a subset of the law of negligence. 

The plaintiff is or was the patient, or a legally designated party acting on behalf of the patient, or — in the case of a wrongful-death suit — the executor or administrator of a deceased patient’s estate.

The defendant is the health care provider. Although a ’health care provider’ usually refers to a physician, the term includes any medical care provider, including dentists, nurses, and therapists. As illustrated in Columbia Medical Center of Las Colinas v Bush (122 S.W. 3d 835, Texas, 2003), “following orders” may not protect nurses and other non-physicians from liability when committing negligent acts. Relying on vicarious liability or direct corporate negligence, claims may also be brought against hospitals, clinics, managed care organizations or medical corporations for the mistakes of their employees.

A duty was owed – a legal duty exists whenever a hospital or health care provider undertakes care or treatment of a patient.
A duty was breached — the provider failed to conform to the relevant standard of care. The standard of care is proved by expert testimony or by obvious errors (the doctrine of res ipsa loquitor or ’the thing speaks for itself’).
The breach caused an injury — The breach of duty was a proximate cause of the injury.
Damages — Without damages (losses which may be pecuniary or emotional), there is no basis for a claim, regardless of whether the medical provider was negligent.

Like all other tort cases, the plaintiff (or the plaintiff’s attorney) files a lawsuit in a court with appropriate jurisdiction. Between the filing of suit and the trial, the parties (or their attorneys) are required to ’share information’ through a process known as discovery. Such information includes interrogatories, requests for documents, and depositions. If both parties agree, the case may be settled early on negotiated terms. If the parties cannot agree, the case will proceed to trial.

The plaintiff has the burden of proof to prove all the elements by a preponderance (51%) of evidence. At trial, both parties will usually present experts to testify as to the standard of care required, and other technical issues during trial. The fact-finder (judge or jury) must then weigh all the evidence and determine which is the most credible.

The factfinder will render a verdict for the prevailing party, and assesses the compensatory and punitive damages, within the parameters of the judge’s instructions. The verdict is then reduced to the judgment of the court. The losing party may move for a new trial. In a few jurisdictions, a plaintiff who is dissatisfied by a small judgment may move for additur. In most jurisdictions, a defendant who is dissatisfied with a large judgment may move for remittitur. Either side may take an appeal from the judgment.

Expert witnesses must be qualified by the Court, based on the prospective experts qualifications and the standards set from legal precedent. To be qualified as an expert in a medical malpractice case, a person must have a sufficient knowledge, education, training, or experience regarding the specific issue before the court to qualify the expert to give a reliable opinion on a relevant issue. The qualifications of the expert are not the deciding factors as to whether the individual will be qualified, although they are certainly important considerations. Expert testimony is not qualified “just because somebody with a diploma says it is so” (United States v. Ingham, 42 M.J. 218, 226 [A.C.M.R. 1995]). In addition to appropriate qualifications of the expert, the proposed testimony must meet certain criteria for reliability. In the United States, two models for evaluating the proposed testimony are used:

The more common (and some believe more reliable) approach used by all federal courts and most state courts is the ’gatekeeper’ model, which is a test formulated from the US Supreme Court cases Daubert v. Merrell Dow Pharmaceuticals (509 U.S. 579 [1993]), General Electric Co. v. Joiner (522 U.S. 136 [1997]), and Kumho Tire Co. v. Carmichael (526 U.S. 137 [1999]. Before the trial, a Daubert hearing[2]will take place before the judge (without the jury). The trial court judge must consider evidence presented to determine whether an expert’s “testimony rests on a reliable foundation and is relevant to the task at hand.” (Daubert, 509 U.S. at 597). The Daubert hearing considers 4 questions about the testimony the prospective expert

The plaintiff’s damages may include compensatory and punitive damages. Compensatory damages are both economic and non-economic. Economic damages include financial losses such as lost wages (sometimes called lost earning capacity), medical expenses and life care expenses. These damages may be assessed for past and future losses. Non-economic damages are assessed for the injury itself: physical and psychological harm, such as loss of vision, loss of a limb or organ, the reduced enjoyment of life due to a disability or loss of a loved one, severe pain and emotional distress. Punitive damages are only awarded in the event of wanton and reckless conduct.

Medical error
Medical malpractice claims can help identify areas where primary health care in the United States needs improvement, according to the American Academy of Family Physicians. The Academy refers to a study entitled “Learning from Malpractice Claims about Negligent, Adverse Events in are in the United States”, in suggesting that the medical community can learn from tort claims. In that study, researchers looked at primary care malpractice claims settled between 1985 and 2000 in the United States. The study focused on a subset of 5,921 claims that were clear errors. The researchers found:

68 percent of the errors were in outpatient settings and resulted in more than 1,200 deaths.
Negligence was more likely to have severe outcomes when they occurred in hospitals, but the total number of high severity outcomes and death was larger in the outpatient setting.
Of the 10 most prevalent medical conditions with error-related claims, no single condition accounted for more than five percent of all negligent claims.
Diagnostic error accounted for more than one-third of the claims.[4]
A recent study by Healthgrades found that an average of 195,000 hospital deaths in each of the years 2000, 2001 and 2002 in the U.S. were due to potentially preventable medical errors. Researchers examined 37 million patient records and applied the mortality and economic impact models developed by Dr. Chunliu Zhan and Dr. Marlene R. Miller in a study published in the Journal of the American Medical Association (JAMA) in October of 2003. The Zhan and Miller study supported the Institute of Medicine’s (IOM) 1999 report conclusion, which found that medical errors caused up to 98,000 deaths annually and should be considered a national epidemic. [5]Some researchers questioned the accuracy of the 1999 IOM study, reporting both significant subjectivity in determining which deaths were “avoidable” or due to medical error and an erroneous assumption that 100% of patients would have

survived if optimal care had been provided. A 2001 study in JAMA estimated that only 1 in 10,000 patients admitted to the hospital would have lived for 3 months or more had “optimal” care been provided.[6]

A 2006 follow-up to the 1999 Institute of Medicine of the National Academies study found that medication errors are among the most common medical mistakes, harming at least 1.5 million people every year. According to the study, 400,000 preventable drug-related injuries occur each year in hospitals, 800,000 in long-term care settings, and roughly 530,000 among Medicare recipients in outpatient clinics. The report stated that these are likely to be conservative estimates. In 2000 alone, the extra medical costs incurred by preventable drug related injuries approximated $887 million — and the study looked only at injuries sustained by Medicare recipients, a subset of clinic visitors. None of these figures take into account lost wages and productivity or other costs.[7

How can we get instagram to remove the account or at least remove my daughters spy app by spying.ninja picture from the account profile

ניתוח חזה- ניתוחים להגדלת שד /שדיים- רשלנות רפואית?

רשלנות בניתוח להגדלת שד

ניתוח חזה- ניתוח להגדלת שד / שדיים

הניתוח להגדלת חזה הוא הניתוח הקוסמטי השכיח ביותר בארצות הברית. מדי שנה מתבצעים שם למעלה מ-150,000 ניתוחים כאלה והביקוש גדל בהתמדה (בישראל, לעומת זאת, הניתוח השכיח ביותר הוא ניתוח אף). גודל החזה “האידיאלי” הוא עניין של טעם ואופנה. סביר להניח, שהביקוש לניתוח זה מושפע במידה רבה מסמלי המין האופנתיים של שנות השמונים, כמו מדונה למשל. יש להבחין בין ניתוח להרמת חזה וניתוח להגדלתו. הגדלת חזה נועדה להוסיף נפח לשד, אך אם החזה נפול, במיוחד לאחר הריונות והנקות, ויש צורה לשנות גם את עיצובו – הניתוח הוא אחר. הנשים המבקשות הגדלת חזה מגיעות בדרך כלל בשני גלים, בעיתויים שונים של חייהן. נערות צעירות בתום גיל ההתבגרות, ממתינות בכליון עיניים להתפתחות השדיים. ההמתנה מסתיימת בגיל שבע-עשרה בממוצע. מה שלא צמח עד אז – כבר לא יצמח.

הסיבוך הנפוץ ביותר הוא התקשות השד. בעבר הלא רחוק היתה ההתקשות שכיחה, אבל כיום, בזכות שיפור החומרים המושתלים, חלה ירידה משמעותית במימדי ההתקשות מ-20% עד ל-2% מהמקרים. בדרך כלל מופיעים סימני ההתקשות בששת החודשים הראשונים לאחר הניתוח אבל לפעמים גם כעבור חודשים ושנים. הסיבה להתקשות עדיין לא ידועה. לעתים זו תוצאה של שינוי במאזן ההורמונלי, כמו הריון או נטילת גלולות למניעת הריון. צריך, עם זאת, להבחין בדרגות ההתקשות. יש לעתים שהקופסית מתעבה והשד מאבד משהו מרכותו אבל אין זה מצדיק התערבות או טיפול כלשהו. מאידך, במקרים קיצוניים יותר כשהתעבות הקופסית גורמת להתקשות ממש ולעיוות צורת השד, הטיפול הראשוני הוא עיסוי ולחיצה על ידי הרופא. באמצעות תנועה דמוית סחיטה מנסה הרופא לשחרר את הקופסית ולהביא להקלה מידית. אם אחרי שלושה נסיונות חוזר המצב לקדמותו, אין ברירה אלא להוציא את השתל באופן כירורגי , להרחיב את החלל ולהכניס את השתל מחדש.

בישראל ובעולם מוגשות מדי שנה תביעות רשלנות רפואית רבות נגד מנתחי שד. מנתח שד הינו בד”כ חבר איגוד הפלסטיקאים, אך לא תמיד פלסטיקאי הוא המנתח בעצמו. בכדי להגיש תביעות רשלנות רפואית בהגדלת שדיים, יש לצרף לכתב התביעה חוות דעת רפואית של מומחה להגדלת שדיים אשר יפרט מה הייתה הרשלנות הרפואית ואילו נזקים נגרמו כתוצאה ממנה.

אין בישראל פלסטיקאים רבים אשר מוכנים לתת לתובעים ברשלנות רפואית חוות דעת נגד חבריהם למקצוע , אך עורכי דין לרשלנות רפואית מכירים רופאים המוכנים לכך.

תביעות רשלנות רפואית בניתוחים להגדלת שדיים נמשכים בד”כ בין שנתיים לארבע שנים ויש חשיבות לזהות עורך הדין המייצג אותך ולמומחה אשר נותן לך חוות דעת רפואית.

הפיצויים המתקבלים יכולים לנוע בד”כ בין עשרות אלפי ש”ח למאות אלפי ש”ח תלוי בגודל הנזק ובשאלה אם הינו ניתן לתיקון או בלתי הפיך ומהן אפשרויות התפקוד בחיים עם נזק זה.

לשאלות או לבירור סיכויי ושווי תביעתך, ניתן לפנות לעו”ד ענת מולסון המייצגת מאות נפגעי רשלנות רפואית שפרטיה מצד שמאל. המלצות של לקוחות על עו”ד ענת מולסון

Another intended benefit of this program is the potential to slightly lower the cost of attaining a degree, depending can you do my homework for me with https://domyhomework.guru on each university’s approach to implementation of the mooc2degree program

רשלנות רפואית בניתוח לייזר בעיניים – קרטוקונוס

רשלנות בניתוח לייזר

תביעה: רציתי להסיר משקפיים בלייזר וכעת אני מתעוורת

הבוקר הוגשה תביעה המוערכת בחמישה מיליון ₪ ע”י צעירה תושבת הצפון בת 28, אשר לטענתה נכנסה לניתוח לייזר בעיניה במרכז רפואי בהרצליה וכיום 7 שנים לאחר הניתוח היא במצב של סכנה לעיוורון.

לטענת הצעירה, באמצעות באי כוחה עו”ד ענת מולסון ועו”ד טל נבו, ההסברים שקיבלה לפני הניתוחים היו לקויים. הסיכויים והסיכונים לא הוסברו בצורה ראויה, הוגנת ומתאימה לסוג הבעיה ממנה סבלה התובעת ועקב מצבה הרפואי, אסור היה לנתח אותה כלל. עוד היא טוענת כי הוטעתה על ידי הנתבעים, כאשר הוצג בפניה מצג שווא תוך הסתרת המידע הרלבנטי לצורך החלטה בדבר ביצוע ניתוח כאמור וזאת משיקולים של בצע כסף וכיום היא על סף עיוורון.

הצעירה צירפה לכתב התביעה חוות דעת של פרופ’ מומחה ברפואת עיניים הקובע כי מן הממצאים שבידיו, עולה שרשרת של מעשים ומחדלים רשלניים אשר בעטיים נגרמו לתובעת נזקים קשים. לטענת המומחה לא בוצעו בדיקות יסודיות ומקיפות עובר לניתוחים. לא בוצעה בדיקת תשבורת, לא בוצעה מדידה של גודל האישונים ולא בוצעו מבחנים להערכת תפקודי דמעות. הטופוגרפיות שבוצעו לפני הניתוח הדגימו תמונה של “קרטוקונוס קפוא”-מחלת קרנית המהווה קונטרה אינדיקציה לביצוע ניתוח LASIK. הנתבעים התעלמו מהסימנים הטופוגרפיים, אשר הצביעו על חשד לקיומו של “קרטוקונוס קפוא” ולא ביצעו מבחנים פשוטים לבירור אפשרות קיומו-מבחני אינדקס. לאור ממצאי הבדיקות שבוצעו ולאור היעדרן של בדיקות חיוניות, לא היה מקום, מלכתחילה, לביצוע ניתוח LASIK בעיניה של התובעת, כפי שבוצע.

התיעוד הרפואי הנו חסר ודל. אין לדעת מהטופוגרפיות למי הן שייכות ומתי נעשו. כך אף חסר תיעוד רב נוסף אודות הבדיקות לפני הניתוח, דו”חות הניתוח וכן המעקבים שבוצעו לאחריו. כל אלה מעידים על גישה שטחית לניתוח כה עדין. הניתוח שבוצע בעיניה של התובעת החליש את הכוח הביו-מכני של הקרניות ובכך גרם להתפרצותה של מחלת הקרטוקונוס בעינה הימנית של התובעת ולסכנה של התפתחות דומה גם בעין שמאל.

עוד קובע המומחה כי לאור העיוותים הקשים בקרנית עין ימין של התובעת, נפגעה איכות ראייתה באופן ניכר. הפגיעה באיכות הראיה יוצרת קושי תפקודי של ממש, מעבר לפגיעה הרפואית בחדות הראיה. לאור העיוותים הקשים בקרנית עינה הימנית, תוצאת הניתוח אשר בוצע לה במכון, תיאלץ התובעת לעבור ניתוח השתלת קרנית בעין ימין, ניתוח שתוצאותיו אינן מובטחות, שכן גם הקרנית החדשה מפתחת בהדרגה קרטוקונוס חוזר.

לאור ההתדרדרות במצבה של עין שמאל, סביר כי תיאלץ התובעת לעבור ניתוח השתלת קרנית גם בעין זו.

מאז הניתוח וכתוצאה מהפגיעה הקשה שנגרמה לקרניות העיניים, סובלת התובעת מתופעות של עיוותי ראיה, סינוורים, דמעות וטשטוש ראיה אשר מובילים לכאבי ראש קשים. ככל שמחשיך מחמיר מצב ראייתה של התובעת.

כיום, כ 7 שנים ממועד ביצוע הניתוח ועקב רשלנותם של הנתבעים, סובלת התובעת מקרטוקונוס- מחלה של הקרנית בה מאבדת הקרנית את התבנית העגולה שלה ומפתחת בליטה בצורה של חרוט הגורר עיוות קשה בראיה. מחלה זו הולכת ומחמירה בהדרגה ובגינה צפויה התובעת לעבור ניתוח השתלת קרנית בעין זו. גם בעין שמאל ראייתה של התובעת הולכת ומתדרדרת. להשתלת הקרנית אשר תיאלץ לעבור יש סיכונים רבים בינהם לעיוורון.

נוכח עיוותי הראיה הקשים מהם סובלת התובעת, משקפיים כלל אינם יכולים לשפר את ראייתה. ניסיונות להתאים לתובעת עדשות מגע קשות אינם מועילים שכן נוכח עיוות הקרנית, העדשות נופלות מעינה.

הבעיות הרפואיות שנגרמו לעיניה של התובעת מאז הניתוחים מלוות בהגבלות תפקודיות, התובעת נדרשת לעזרה רבה בכל הכרוך בהקלדה ובקריאה ממסך המחשב.

כך כמעט ואין עוד באפשרותה של התובעת לקרוא ספר, לצפות בטלויזיה או בסרט קולנוע. חייה של התובעת, בת 28 בסה”כ, הפכו לדלים ומצומצמים בפעילויות.

While some may charge full cost to have the credit awarded, others may charge just buy term paper using justbuyessay.com a testing or proctoring fee for final exam

מצוקה עוברית – רשלנות רפואית בלידה?

מצוקה עוברית הוא מצב בהריון שבו לפי הנתונים שיש לרופא, העובר אינו מקבל מספיק חמצן ברחם. איבחון המצוקה העוברית נעשה בדרך כלל בעזרת ניטור אלקטרוני רציף (כמו למשל, ירידה בקצב ליבו של העובר), לעתים על ידי אולטרה סאונד, ולעתים גם על ידי מדידת רמת החומציות בדם שנלקח מקרקפתו. הטיפול במצוקה העוברית כולל ניסיונות לשנות את תנוחת האם, או מתן תוספת חמצן לאם. אם אלה לא עוזרים והלידה כמעט הסתיימה, ניתן לנסות ולחלץ את העובר במהירות בלידה מכשירנית. אם הלידה עדיין רחוקה או שלא התחילה כלל, יש לבצע ניתוח קיסרי.

בישראל ובעולם מוגשות תביעות רשלנות רבות בגין מצוקה עוברית אשר לא טופלה בזמן וכתוצאה ממנה נגרמו ליילוד נזקים קשים כגון שיתוק מוחין, פיגור שכלי וכדומה. לעיתים אף מדובר על מות עובר עקב מצוקה עוברית שלא נצפתה בזמן.

אולי גם יעניין אתכם:

בכדי להגיש תביעת רשלנות בלידה שעניינה מצוקה עוברית, יש לצרף לכתב התביעה חוות דעת רפואית של גניקולוג מומחה אשר יפרט בהרחבה מה הייתה הרשלנות הרפואית, כיצד היה ניתן למנוע מצב של מצוקה עוברית או להפחית את משכה ובעיקר- אילו נזקים נגרמו ממנה.

פיצויים להורים שתנוקם נפגע עקב מצוקה עוברית יכולים להגיע אף למיליוני שקלים.

לשאלות או להערכת סיכויי תביעתך ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון המייצגת מאות נפגעי רשלנות רפואית שפרטיה בראש העמוד.

פסק דין אחד לדוגמא דן במקרה של יולדת שהתקבלה לחדר לידה, בגלל ירידת מים שלוותה בצירים. הוחלט ליילד את העובר בואקום, התינוק כנולד כשחבל הטבור כרוך פעמיים סביב צווארו, ללא דופק וללא נשימה עצמאית ולאחר זמן קצר נפטר עם סימני תשניק סב לידתי קשה.
בפסקי דין בהן נדונה שאלת מצוקה עוברית אשר גרמה לנזק מוחי לתינוק, נקבעו פיצויים של מיליוני שקלים לעיתים להורי התינוק.
מוניטור עוברי בודק את פעילות הלב העוברי ונועד לאבחן מצוקה עוברית. להלן חלק ממונחי היסוד בתחום זה:
דופק בסיסי – קצב בסיסי נורמאלי אצל העובר הוא 120-160 לדקה.

טכיקרדיה קלה – קצב לב בין 160-180 פעימות לדקה,

טכיקרדיה חמורה – קצב לב מעל 180 פעימות לדקה.

טכיקרדיה עוברית – דופק בסיס מעל 160 פעימות לדקה, הנמשך יותר מעשר דקות. טכיקרדיה עוברית יכולה להיגרם, בין השאר, בשל מצוקה עוברית.

ברדיקרדיה עוברית – דופק בסיס נמוך מ-120 הנמשך יותר מ-15 דקות.

ברדיקרדיה קלה – קצב לב עוברי של 100-119, לא בהכרח מצביעה על מצוקה עוברית.

ברדיקרדיה בינונית – קצב לב עוברי של 80-100.

ברדיקרדיה קשה – קצב לב עוברי פחות מ-80 פעימות לדקה, למשך שלוש דקות או יותר.

קצב פעימות ליבו של העובר משתנה. וריאביליות – אלה הם השינויים בדופק בין פעימות.

קצב פעימות לב העובר יכול להאיץ ויכול להאט, ולכל שינוי יש משמעות שונה:

האצה – עלית דופק הבסיס ב-15 פעימות בדקה לפחות למשך 15 שניות. האצה בדופק לב העובר, בין הצירים ובזמן ציר, הינו מצב תקין, ומעידה על חמצון נאות של העובר.

האטה מוקדמת – האטה המופיעה יחד עם הציר ומגיעה לשיאה בשיא הציר. ההאטה נובעת מלחץ על ראש העובר בזמן הציר. האטה היא מצב שפיר שאינו מחייב התערבות, אלא אם כן מדובר בהאטות קשות, ממושכות או מלוות במים מקוניאליים.

האטה מאוחרת – מופיעות מאוחר ביחס לציר ונובעת מאי ספיקה שלייתית בנוכחות היפוקסיה או הפרעה מטבולית. זהו מצב המדאיג ביותר ומחייב הקטנת פעילות ההתכוונות של הרחם, תיקון היפוקסיה אימהית, מתן חמצן והרחבת נפח הדם האימהי. כאשר כל אלה אינם מועילים מיד יש לבצע יילוד מיידי.

האטות משתנות – שאינן סימטריות ואינן דומות בצורתן אחת לשנייה, ומעידות על לחץ על חבל הטבור.

האטה משתנה קלה – אינה מחייבת התערבות מיילדותית, פרט להשגחה.

האטה משתנה חמורה – כאשר הדופק יורד מתחת ל-70 פעימות בדקה ונמשכת מעל 60 שניות. במצב זה יש לבצע פעולות סיוע בסיסיות, ואם אינן מועילות – ליילד.

האטה ממושכת נמשכת יותר מדקה – 90 שניות, עד 15 דקות.

Mein name ist nina, ich lebe hausarbeit schreiben lassen kosten seit 20 jahren in sdspanien und bin schon sehr viel in der welt herumgekommen

הגשת תביעת רשלנות רפואית על איחור באבחון / גילוי מאוחר של סרטן ריאות

רשלנות רפואית סרטן הריאה- עורכי דין, עו”ד, עורך דין סרטן הריאות

גידול ממאיר מורכב מתאים בעלי יכולת להתפשט. אם לא מטפלים בגידול, הוא עלול לפלוש לרקמות סמוכות ולהרוס אותן. לעתים ניתקים תאים מן הגידול המקורי (הראשוני) ומתפשטים לאיברים אחרים בגוף באמצעות מחזור הדם או מערכת הלימפה. כאשר תאים אלה מגיעים לאזור חדש, הם עלולים להמשיך להתחלק וליצור גושים חדשים הקרויים גידול משני/שניוני או גרורה.

• עישון סיגריות – ידוע כגורם לרוב המכריע של מקרי סרטן הריאה. הסיכון לפתח את המחלה עולה עם העליה במספר הסיגריות שמעשנים, וככל שהתחלת העישון היתה בגיל צעיר. סיגריות בעלות פילטר, המכילות כמות זפת נמוכה, יכולות להקטין במקצת את רמת הסיכון, אך הסיכון כמובן גבוה בהרבה משל אדם שאינו מעשן, גם במקרה זה. אדם המפסיק לעשן, מקטין באופן משמעותי את הסיכון שלו לחלות בסרטן הריאה. הסיכון הולך ופוחת ככל שחולף הזמן מעת הפסקת העישון.

• רקע גנטי – במשפחות מסוימות עלולים מעשנים להימצא בסיכון גבוה יותר לפתח סרטן ריאה, בשל סיבות גנטיות.

• גז הראדון – באזורים מסויימים בארץ קיימים בקרקע מצבורי גז טבעי בשם ראדון. ראדון הוא חסר ריח וכאשר הוא נפלט מן הקרקע, הוא מתנקז לתוך יסודות בניינים ומרתפים. כיום סבורים שחשיפה ממושכת לראדון מעלה את הסיכון ללקות בסרטן ריאה, בעיקר אצל מעשנים. ניתן לערוך בדיקה לגילוי נוכחות ראדון, ולנקוט צעדים כדי להפחית את הסיכון הכרוך בו.

• חשיפה לאזבסט, אורניום, כרום וניקל – החשיפה לחומרים כימיים אלה כגון אסבסט ואחרים קשורה לתחלואה בסרטן הריאה, בעיקר כשמדובר בחשיפה מקצועית. זיהום אויר מוזכר אף הוא כגורם לסרטן הריאה. אך עד כה לא ניתן היה להוכיח זאת.

מהם התסמינים (סימפטומים)?

 

  • שיעול נמשך או שינוי באופי שיעול קיים.
  • דלקת בבית החזה שאינה מגיבה לטיפול תרופתי.
  • קוצר נשימה.
  • שיעול והפרשה של ליחה דמית.
  • אי-נוחות בחזה – ניתן לחוש בכך ככאב עמום או כאב חד בעת שיעול או לקיחת שאיפה עמוקה.
  • איבוד תאבון וירידה במשקל.

קיימים שני סוגים עיקריים של סרטן ריאה ראשוני, המתנהגים ומגיבים לטיפול באופן שונה לחלוטין:

  • SClC – טיפוס של תאים קטנים (small cell lung cancer);
  • NSCIC – טיפוס של תאים שאינם קטנים (non-small cell lung cancer), כולל 3 תתי טיפוסים:
  • קרצינומת תאים קשקשיים (squamous cell carcinoma) הסוג הנפוץ ביותר של סרטן ריאה, שמקורו בתאים המצפים את הסימפונות.
  • אדנוקרצינומה (adenocarcinoma) מתפתחת מתאי הבלוטות המייצרים ריר. תאים אלה נמצאים גם כן ברירית הסמפונות.
  • קרצינומת תאים גדולים (large cell carcinoma) מכונה על שם התאים העגולים הגדולים הנראים כך בבדיקה במיקרוסקופ.

מזותליומה מסותליומה (mesothelioma) הוא סוג שכיח פחות של סרטן בבית החזה, המשפיע על מערכת הנשימה. זהו סרטן של תאי הצדר, הקרום המצפה את הריאות, והוא קשור לעתים קרובות לחשיפה בעבר לאזבסט.

 

טיפול

טיפול בסרטן הריאה יכול להיות ניתוח, טיפול בקרינה כימותרפיה, בנפרד או במשולב. הרופא יתכנן את הטיפול בך תוך הבאה בחשבון של מספר גורמים, לרבות מצב בריאותך הכללי, סוג הגידול וגודלו, כיצד הוא נראה תחת מיקרוסקופ, והאם התפשט מחוץ לריאה.
במקרים בהם אובחן סרטן ריאה מטיפוס של תאים שאינם קטנים, אשר לא התפשט, יתכן וניתן יהיה להסיר את הגידול בניתוח. סוג הניתוח שייבחר תלוי בגודל הגידול ובמיקומו:

• כריתת אונה (lobectomy)- הסרת אונה של הריאה;
• כריתת ריאה (pneumonectomy) – הסרת הריאה כולה;
• כריתת יתד (wedge resection) – בקרב חולים שריאותיהם אינן מתפקדות היטב, מוסר לעתים חלק קטן ביותר של הריאה. ניתוח זה אינו מבוצע לעתים קרובות.

ברוב המקרים בהם מאובחן סרטן ריאה מטיפוס של תאים קטנים, אין מבצעים ניתוח. גם אם לא ניתן לראות זאת בסריקה, ככל הנראה התפשט הגידול לחלקים אחרים בגוף לפני שאובחן, ולכן כימותרפיה ו/או טיפול בקרינה יהיו יעילים יותר מניתוח.

מתי ניתן להגיש תביעה?

1. אם נגרם לך סרטן ריאות בשל עישון.

2. אם נגרם סרטן הריאה עקב אסבסט או חמורים מסוכנים אחרים.

3. אם רופא המשפחה לא ערך בדיקה גופנית ושלח אותך לערוך בדיקות נוספות, או צילומי רנטגן כנדרש.

4. אם תוצאות הבדיקה אינן תקינות, או שעולה מהן ממצא חשוד כלשהו, ומרות זאת רופא המשפחה לא הפנה אותך להתייעצות עם מומחה בבית חולים, ולקבלת טיפול.

5. אם רופא מומחה בבית החולים לא בירר את ההיסטוריה הרפואית שלך, לא ערך בדיקה גופנית וילא הפנה אותך לעריכת צילום רנטגן של החזה, כדי לאתר תופעות לא תקינות כלשהן בריאותיך.

6. אם הייתה רשלנות רפואית כלשהי באבחון ואו טיפול ו/או ניתוח סרטן הריאה.

לצורך הגשת תביעת רשלנות רפואית, יש לקבל חוות דעת רפואית הקובעת כי הנזק נגרם לך עקב עישון ו/או רשלנות רפואית ו/או חשיפה לחומרים מסוכנים.

יש להיעזר בעו”ד המתמחה בהגשת תביעות נזיקין בגן נזק גוף זה.

לשאלות או הערכת סיכויי תביעתך, ניתן לפנות לעו”ד ענת מולסון המייצגת מאות לקוחות בתביעות נזיקין, בטלפון 0524787850 או במייל: legal1@bezeqint.net או באמצעות טופס יצירת הקשר

Ich spreche und schreibe der ghostwriter dvd perfekt spanisch und deutsch