רשלנות רפואית היא טיפול רפואי שסטה מהסטנדרט המקובל וגרם נזק. כדי שתקום עילה לתביעה צריכים להתקיים שלושה תנאים: טיפול שרופא סביר לא היה נותן באותן נסיבות, נזק ממשי, וקשר סיבתי בין השניים. משרד נבו מולסון עוסק ברשלנות רפואית בלבד מעל 28 שנה, מדורג מאז 2020 ברציפות בקטגוריית "מובילים", הגבוהה ביותר בדירוג דנס 100 (Dun's 100) לרשלנות רפואית, והשיג ללקוחותיו פיצויים במאות מיליוני שקלים. הבדיקה הראשונית אינה כרוכה בתשלום, ושכר הטרחה משולם רק אם התביעה מתקבלת.
השאלה המשפטית אינה אם הרופא התכוון לפגוע, אלא אם פעל כפי שרופא סביר היה פועל באותן נסיבות ובאותו זמן. הסטנדרט נמדד לפי הידע הרפואי שהיה קיים בזמן האירוע, לא לפי חוכמה שבדיעבד. את הקביעה הזו עושה מומחה רפואי, לא עורך הדין ולא בית המשפט לבדו.
פגיעה בגוף, בתפקוד, בכושר העבודה או בחיים עצמם. נזק שחלף או תוקן במלואו הופך לרוב את התביעה לקטנה מכדי להצדיק את ההליך.
הנזק נובע מהסטייה, ולא מהמחלה הבסיסית או מגורם אחר. זה התנאי שעליו נופלות רוב התביעות החלשות, ולכן הוא ליבו של כל תיק רציני.
בכל אחד מהמצבים האלה השאלה אינה תחושה אלא השוואה לסטנדרט, וזו בדיקה מקצועית שנעשית על התיק הרפואי.
| תוצאה רפואית רעה | רשלנות רפואית | |
|---|---|---|
| מה קרה | סיכון מוכר התממש למרות טיפול תקין | הטיפול סטה ממה שרופא סביר היה עושה |
| דוגמה | סיבוך שהוסבר מראש בטופס ההסכמה | ממצא שנראה בבדיקה ולא דווח |
| האם יש עילה | לרוב לא | כשהסטייה גרמה נזק, כן |
ומי מכריע בין שני המצבים? מומחה רפואי, על בסיס התיק הרפואי המלא. לא תחושה ולא ניחוש.
לרפואה יש סיכונים מובנים, וטיפול יכול להיכשל גם כשנעשה כראוי. סיבוך מוכר שהוסבר מראש והתממש, מחלה שהתקדמה למרות טיפול תקין, או תוצאה רעה בלי סטייה מהמקובל, אינם עילה לתביעה. חלק מהפניות שאנחנו בודקים מסתיימות בתשובה כנה שאין תיק, וזה שירות בפני עצמו: הוא חוסך שנים של הליך אבוד. כשאנחנו כן ממשיכים, זה כי מומחה רפואי קבע שיש בסיס.
בהמשך תמצאו קישור לכל אחד מהתחומים, עם הפירוט המלא של המצבים והשאלות בכל אחד מהם.
סרטן, התקף לב, אירוע מוחי. התחום שבו עיכוב הופך לנזק בלתי הפיך.
מומים ותסמונות שלא התגלו בסקירות ובבדיקות הסקר.
מצוקה עוברית, לידת ואקום, ניתוח קיסרי שהתעכב, נזק מוחי לתינוק.
פגיעה באיברים, זיהומים, הרדמה, גוף זר שנשכח.
שברים שלא אובחנו וניתוחים אורתופדיים שהשתבשו.
הנפגע עצמו; הורים בשם ילד קטין (ובתביעת הקטין, מירוץ ההתיישנות מתחיל רק בגיל 18); ובמקרה של פטירה, בני המשפחה: העיזבון (התביעה בשם הנפטר) והתלויים (מי שהיו תלויים בו לפרנסתם).
את הגורם שהתרשל, בית חולים, קופת חולים, מרפאה או רופא פרטי. כל המוסדות והרופאים בישראל מבוטחים לתביעות כאלה, כך שהפיצוי משולם על ידי חברת ביטוח או המדינה, לא מכיסו של הרופא. המטרה היא הפיצוי לנפגע, לא פגיעה אישית במטפל.
נשמע את סיפור המקרה, נעיין במסמכים שבידיכם ונאמר בכנות מה אנחנו רואים.
המשרד דואג לקבל את כל התיעוד מכל המוסדות, כולל צילומים ותוצאות בדיקות.
התיק עובר למומחה רפואי בכיר בתחום הרלוונטי. אם הוא מבסס סטייה, נזק וקשר סיבתי, מגישים תביעה ומנהלים אותה עד לפיצוי. אם לא, תקבלו תשובה ברורה וחסכתם לעצמכם הליך סרק.
| הסכום | המקרה |
|---|---|
| 8,700,000 ש"ח | שיתוק מוחין עקב רשלנות בלידה |
| 6,500,000 ש"ח | מוות של אדם בן 52 לאחר פספוס גידול סרטני |
| 3,600,000 ש"ח | שיתוק עקב רשלנות בניתוח |
| 3,500,000 ש"ח | תינוקת עם מום "ספינה ביפידה" שלא אובחן בהריון |
לא כל נזק הוא רשלנות. רשלנות קיימת רק כשהטיפול סטה ממה שרופא סביר היה עושה באותן נסיבות, וכשהסטייה היא שגרמה לנזק. לכן הבדיקה הראשונה היא תמיד השוואה לסטנדרט, באמצעות מומחה רפואי בתחום.
הבדיקה הראשונית אצלנו אינה כרוכה בתשלום ואינה מחייבת. שכר הטרחה משולם רק בסוף ההליך, ורק אם התביעה מתקבלת.
מהגשת התביעה ועד סיום בפשרה או בפסק דין עוברות בדרך כלל שנתיים עד ארבע שנים. רוב התיקים מסתיימים בפשרה. פירוט מלא בעמוד תהליך התביעה.
ככלל, תקופת ההתיישנות היא שבע שנים. אצל קטינים המירוץ מתחיל בגיל 18. יש חריגים לשני הכיוונים, ולכן אל תקבעו לבד שהתיק התיישן, בדקו איתנו.
התביעה מוגשת נגד גורם מבוטח והפיצוי משולם על ידי חברת הביטוח. זו הדרך שהחוק קבע לפיצוי נפגעים, והיא גם מנגנון שמוביל לתיקון ליקויים במערכת.
לא תמיד, ואנחנו אומרים את זה ביושר. משרדנו מטפל בתיקים שבהם נגרם נזק קשה ובלתי הפיך. בפגישה הראשונה תקבלו תשובה כנה אם המקרה שלכם מתאים לטיפול אצלנו.
ענו על 4 שאלות קצרות:
השאירו פרטים ונחזור אליכם, או פנו ישירות:
חיוג מקוצר: *8517
משרד: 03-6025060
ווטסאפ: 052-4787850
מייל: [email protected]
