לכל ניתוח יש סיכונים מוכרים, ועליהם חותמים בטופס ההסכמה. אבל טופס הסכמה אינו תעודת ביטוח למנתח: הוא מכסה סיכונים שהוסברו כראוי והתממשו למרות ביצוע תקין. רשלנות מתחילה איפה שזה נגמר: פגיעה באיבר שלא היה אמור להיפגע, זיהום שאובחן באיחור, גוף זר שנשכח, הרדמה שנוהלה שלא כראוי, או ניתוח שבוצע בלי שהוסברו הסיכונים והחלופות. השאלה המשפטית בכל תיק: האם הנזק הוא התממשות של סיכון סביר שהוסבר, או תוצאה של סטייה מהמקובל.
חובת הרופא להסביר את מהות הניתוח, הסיכונים המהותיים, סיכויי ההצלחה והחלופות, כולל האפשרות לא לנתח. ניתוח שבוצע בלי גילוי כזה יכול להקים עילה גם כשבוצע כהלכה. וגם: ניתוח שכלל לא היה מוצדק, כשהבירור שקדם לו לא הצדיק אותו.
פגיעה באיבר סמוך, מעי, עצב, כלי דם, דרכי מרה, טעות בצד או באתר הניתוח, גוף זר שנשכח, וכשלי הרדמה.
סיבוכים קורים גם בניתוח תקין, והשאלה היא אם זוהו וטופלו בזמן. זיהום שסימניו נרשמו ולא טופל, דימום שאותר באיחור, תלונות שנענו בהרגעה עד שהנזק התקבע. חלק גדול מהתיקים נמצא דווקא כאן.
במקרה שפרסם המשרד, אי גילוי זיהום הוביל לכריתת רחם אצל רווקה בת 25, ולפיצוי של 1,300,000 ש"ח.
שלושה מסמכים עומדים במרכז: דוח הניתוח, שמתאר מה נעשה בפועל; טופס ההסכמה והרישום על השיחה שקדמה לו; ורישומי המעקב שאחרי, כולל רישומי הסיעוד שבהם מופיעות התלונות והסימנים. מומחה כירורגי בתחום הרלוונטי קורא את השלושה ומכריע: האם הביצוע סטה מהמקובל, האם ההסכמה הייתה אמיתית, והאם הסיבוך נוהל בזמן. כשמדובר בהרדמה, מצטרף מומחה הרדמה.
| הסכום | המקרה |
|---|---|
| 3,600,000 ש"ח | שיתוק עקב רשלנות בניתוח |
| 1,300,000 ש"ח | אי גילוי זיהום שהוביל לכריתת רחם אצל רווקה בת 25 |
לחובת הזהירות אין הבדל: מנתח פרטי ובית חולים ציבורי נדרשים לאותו סטנדרט, ושניהם מבוטחים. ההבדל הוא בזהות הנתבעים: בפרטי נבחן גם חלקו של המוסד שאירח את הניתוח ושל צוות ההרדמה, ובציבורי התביעה מופנית לרוב למוסד עצמו. את המבנה הנכון קובעים לפי חוות הדעת, וזה חלק מהעבודה שלנו, לא שלכם.
כן. הטופס מכסה סיכונים שהוסברו כראוי והתממשו למרות ביצוע תקין. הוא אינו מכסה ביצוע רשלני, סיבוך שנוהל באיחור, או סיכון מהותי שלא הוסבר. חתימה אינה ויתור על טיפול תקין.
זיהום כשלעצמו אינו רשלנות, הוא סיכון מוכר. השאלה היא הניהול: מתי הופיעו הסימנים ברישומים, מתי נלקחו תרביות, מתי התחיל טיפול. העיכוב הוא בדרך כלל העילה, לא עצם הזיהום.
כישלון ניתוח אינו רשלנות כשלעצמו. נבדוק שלוש שאלות: האם הניתוח היה מוצדק מלכתחילה, האם בוצע לפי הסטנדרט, והאם המעקב שאחריו היה תקין. לפעמים התשובה היא שאין תיק, ותקבלו אותה ביושר.
שומרים את כל התיעוד של הגילוי והטיפול המתקן, ופונים לבדיקה. אלה תיקים מובהקים יחסית, והשאלה המרכזית בהם היא היקף הנזק שנגרם עד הגילוי.
זה חלק מתיקי הניתוחים, עם מומחה הרדמה ייעודי. כשלי הרדמה הם מהתיקים הקשים בתחום, ואנחנו בודקים אותם עם התיעוד התוך ניתוחי המלא.
ענו על 4 שאלות קצרות:
השאירו פרטים ונחזור אליכם, או פנו ישירות:
חיוג מקוצר: *8517
משרד: 03-6025060
ווטסאפ: 052-4787850
מייל: [email protected]
