התחום האורתופדי מוביל בכמות תיקי הרשלנות משתי סיבות: הוא תחום עתיר הדמיה, שברים וקרעים מתועדים בצילומים, ולכן פספוס ניתן להוכחה; והוא תחום עתיר ניתוחים, מגב ועד מפרקים. פספוס שבר נשמע כמו טעות קטנה, אבל שבר שהתחבר עקום, נמק שהתפתח בעצם או עצב שנפגע בניתוח גב משאירים נכות לכל החיים. השאלה המשפטית זהה תמיד: מה הצילום הראה, מה נעשה איתו, ואיך בוצע הניתוח.
המחיר של הפספוס: שבר שהתחבר בזווית שגויה, ניתוח מתקן שאפשר היה למנוע, נמק של ראש עצם הירך, או אי יציבות כרונית של מפרק.
בתיקים אורתופדיים הראיה נמצאת בארכיון הדימות: צילומי הרנטגן, בדיקות הסי-טי והתהודה המגנטית, לפני ואחרי. לכן הכלל הראשון: לבקש ולשמור את הצילומים עצמם על גבי דיסק, לא רק את מכתבי הפענוח. מומחה אורתופדי קורא את הצילום המקורי ומכריע אם הממצא נראה בו במועד, והשוואת צילומים לאורך זמן מראה את מחיר העיכוב.
תלוי מה קרה בגלל העיכוב. אם השבר טופל באיחור והתחבר לא נכון, או שנדרש ניתוח שאפשר היה למנוע, ייתכן שכן. אם העיכוב לא שינה את הטיפול ואת התוצאה, כנראה שלא. את ההבדל קובע מומחה מול הצילומים.
לא בהכרח. לניתוחי גב אחוזי הצלחה מוגבלים גם כשבוצעו כהלכה. נבדוק אם הניתוח היה מוצדק, אם בוצע לפי הסטנדרט, ואם המעקב היה תקין. אלה שלוש שאלות נפרדות, וכל אחת יכולה להקים עילה.
ייתכן מאוד. גבס הדוק שגרם נזק לחץ, ובוודאי תסמונת מדור שלא זוהתה בזמן, הם מהעילות המוכרות בתחום. קריטי לתעד מתי התלוננתם על כאב חריג ומה נעשה.
את הצילומים עצמם על דיסק, מכתבי הפענוח, סיכומי הביקורים והניתוח אם היה, וכל תיעוד של תלונות בדרך. אם חסר משהו, המשרד ישלים מול המוסדות.
ענו על 4 שאלות קצרות:
השאירו פרטים ונחזור אליכם, או פנו ישירות:
חיוג מקוצר: *8517
משרד: 03-6025060
ווטסאפ: 052-4787850
מייל: [email protected]
