עודכן: אוגוסט 2026

איחור באבחון ואבחון שגוי: מתי עיכוב הופך לעילת תביעה

איחור באבחון הוא אחת העילות הנפוצות ביותר בתביעות רשלנות רפואית, ולרוב גם הקשות ביותר: המחלה כבר הייתה קיימת ואפשר היה לגלות אותה, ומה שעמד בין המטופל לטיפול בזמן היה בדיקה שלא בוצעה, ממצא שלא פוענח נכון, או תלונה שלא נלקחה ברצינות. השאלה המשפטית כפולה תמיד: מתי ניתן היה לאבחן, ומה השתנה לרעה בגלל שהאבחנה הגיעה מאוחר. משרד נבו מולסון ליווה מאות תיקי איחור באבחון, והם חלק מרכזי מהתיקים שבהם השיג פיצויים של מיליוני שקלים.

כך נשבר מסלול אבחון: חמש התחנות

מסלול אבחון תקין הוא שרשרת: תלונה, בדיקה, פענוח, מסירת תוצאה, מעקב. כל תיק איחור באבחון הוא שבר באחת החוליות:

1

התלונה

תסמינים חוזרים שנענו בטיפול סימפטומטי בלי בירור, או שיוחסו לגורם שפיר בלי לשלול את המסוכן.

2

הבדיקה

הבדיקה שהתסמינים חייבו לא הוזמנה, או הוזמנה והתעכבה חודשים.

3

הפענוח

צילום או בדיקת מעבדה שהממצא נראה בהם, ופוענחו כתקינים.

4

מסירת התוצאה

תשובה חריגה שחזרה ולא הגיעה לרופא המטפל או למטופל. איש לא התקשר.

5

המעקב

הפניה להמשך בירור שנרשמה ולא בוצעה, ואף אחד לא עקב אחרי ביצועה.

הזיהוי של החוליה השבורה הוא תחילת התיק: הוא קובע מי הגורם האחראי ואיזו חוות דעת נדרשת.

איך מוכיחים תיק איחור באבחון

ציר הזמן הוא הראיה המרכזית

מתי התלוננתם, מה נרשם, אילו בדיקות הוזמנו ומתי בוצעו, מתי חזרו תוצאות ומה נעשה איתן. את ציר הזמן משחזרים מהתיק הרפואי המלא, ולכן איסופו המדוקדק הוא השלב הראשון בכל תיק.

שתי ההכרעות של המומחה

על ציר הזמן עובד מומחה רפואי, שמכריע בשתי שאלות: שבנקודה מסוימת רופא סביר היה מאבחן או מברר, ושהעיכוב מאותה נקודה ועד האבחון בפועל גרם להחמרה: טיפול קשה יותר, נזק קבוע, או אובדן סיכויי החלמה.

חשוב לדעת: גם כשרשומות חסרות או לקויות, התיק לא אבוד. במקרים מתאימים חוסר ברישום פועל דווקא לחובת המוסד הרפואי.

מה לשמור ומה לעשות עכשיו

  • שמרו כל מסמך: סיכומי ביקורים, הפניות, תוצאות, אישורי תורים והודעות.
  • כתבו לעצמכם ציר זמן ראשוני כל עוד הזיכרון טרי: מתי התלוננתם, בפני מי, מה נאמר.
  • אל תתקנו ואל תשלימו דבר מול המוסד הרפואי לפני ייעוץ.
  • ופנו לבדיקה מוקדם: היא אינה כרוכה בתשלום, והזמן פועל נגד הראיות.

שאלות ותשובות

מהתיעוד עצמו. מומחה בוחן מה היה רשום בכל נקודה, אילו בדיקות התבקשו לפי התסמינים, ומה רופא סביר היה עושה. הפער בין מה שנעשה למה שהיה צריך להיעשות הוא הבסיס לחוות הדעת.

תלוי מה גרם העיכוב בדרך. אם נדרש טיפול קשה יותר, ניתוח רחב יותר או תקופת סבל ממושכת, ייתכן שכן. אם העיכוב לא שינה דבר בטיפול ובתוצאה, כנראה שלא, וגם את זה נאמר ביושר.

לא לקבל ולא לדחות, לבדוק. זו בדיוק השאלה שמומחה בלתי תלוי מכריע: מה היה שלב המחלה קודם, ואילו אפשרויות טיפול היו קיימות אז. לפעמים הטענה נכונה, ולפעמים היא הגנה נוחה.

מאוד. תלונות חוזרות על אותה בעיה הן בדיוק הסימן שמחייב בירור לפי הסטנדרט, ותיעוד הפניות החוזרות שלכם הוא ראיה מרכזית בתיק.

ככלל שבע שנים, אבל בתיקי איחור באבחון שאלת מועד תחילת המירוץ מורכבת במיוחד, כי לעיתים הקשר בין העיכוב לנזק מתגלה מאוחר. אל תחשבו לבד, בדקו איתנו מוקדם.

לבדיקת זכאות, ללא התחייבות

ענו על 4 שאלות קצרות:

1

מהו הגיל של הנפגע/ת?

2

כמה זמן עבר מאז המקרה?

3

מה הייתה הרשלנות לדעתך?

4

מהם הנזקים הבלתי הפיכים?

להערכת סיכויי ושווי תביעתך — ללא התחייבות

השאירו פרטים ונחזור אליכם, או פנו ישירות:

חיוג מקוצר: ‎*8517
משרד: 03-6025060
ווטסאפ: 052-4787850
מייל: [email protected]

עו״ד ענת מולסון, עורכת דין רשלנות רפואית
עו״ד ענת מולסון
הבחירה של אלפי נפגעי רשלנות רפואית

הערכת הפיצויים נעשית על ידי עו״ד ענת מולסון

  • מעל 28 שנות ניסיון ברשלנות רפואית
  • מהיחידות בארץ שעוסקות ברשלנות רפואית בלבד
  • מעל 98% הצלחה בתביעות שהיא מגישה
  • מרצה בכנסים של רופאים ועורכי דין
  • בוגרת “רפואה למשפטנים” באוניברסיטת תל אביב
  • השיגה ללקוחותיה מאות מיליוני שקלים

תפריט נגישות

עו"ד ענת מולסון אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות