התקף לב שמאובחן בזמן מטופל היום ביעילות גבוהה: צנתור דחוף פותח את החסימה ומציל את שריר הלב. הטרגדיה בתיקי הרשלנות היא שהמטופל הגיע בזמן, והמערכת היא שאיחרה: כאבים בחזה שיוחסו לשריר או לחרדה, בדיקת לב שפוענחה שגוי, שחרור הביתה בלי בירור, ובתוך שעות או ימים, אוטם. השאלה המשפטית פשוטה לניסוח וכבדה במשמעות: האם התסמינים שאיתם הגעתם חייבו בירור לבבי שלא נעשה.
כאב חזה במיון הוא תלונה שמחייבת שלילה סדורה של הלב לפני כל אבחנה נוחה יותר: תשאול על מאפייני הכאב וגורמי סיכון, בדיקת אק"ג והשוואתה לבדיקות קודמות כשיש, בדיקת דם לסמני נזק לשריר הלב, ולפי הצורך השגחה ובדיקות חוזרות, כי סמנים ואק"ג יכולים להיות תקינים בשעות הראשונות. שחרור הביתה בלי השלמת השלילה הזו, כשהתסמינים חייבו אותה, הוא לב תיקי התחום.
| תסמינים אופייניים | תסמינים לא אופייניים (נשים, סוכרתיים, מבוגרים) | |
|---|---|---|
| התסמינים | כאב לוחץ בחזה, הקרנה ליד או ללסת, זיעה קרה | קוצר נשימה, חולשה חדה, בחילה, כאב גב או לסת בלי כאב חזה |
| הסיכון | מזוהה מהר יחסית | מיוחס בקלות לגורם אחר, וכאן קורים הפספוסים |
| מה הסטנדרט מחייב | שלילה לבבית מלאה | אותה שלילה בדיוק, כשהנסיבות מעלות חשד |
ככל שהחסימה נמשכת, מת יותר שריר לב, והנזק אינו חוזר. המשמעות המשפטית: ההשוואה היא בין מצבו של הלב אילו טופל בזמן לבין מצבו בפועל, אובדן כושר עבודה, אי ספיקה, השתלת קוצב, ובמקרים הקשים פטירה. מומחה קרדיולוג קובע את ההפרש הזה מהתיעוד: רישומי הזמנים במיון, תוצאות הבדיקות, ותפקוד הלב אחרי האירוע.
| הסכום | המקרה |
|---|---|
| 2,500,000 ש"ח | מוות של בן 47 לאחר פספוס אוטם לבבי |
תיקי איחור באבחון נוספים שהמשרד פרסם, בהם 6.5 ו-5.5 מיליון ש"ח, מפורטים בעמוד האב איחור באבחון.
שעות הן ראיה בתיקים האלה: מתי התקבלתם, מתי נבדקתם, מתי שוחררתם. המשרד ישלים את התיעוד המלא מהמוסד, כולל רישומי הסיעוד שבהם מופיעות לרוב התלונות המקוריות.
לא בהכרח, אבל זה בדיוק המצב שחובה לבדוק. השאלה היא מה היה מתועד בביקור ואילו בדיקות התסמינים חייבו. אם שוחררתם בלי הבדיקות שהיו נדרשות, ייתכן שיש עילה, והבדיקה אצלנו אינה כרוכה בתשלום.
לא. אק"ג יכול להיות תקין בשלבים הראשונים של אירוע לבבי, ולכן הסטנדרט כולל סמני דם, השגחה ובדיקות חוזרות כשהחשד קיים. תקינות בדיקה אחת אינה שלילה מלאה.
ייתכן. תסמינים לא אופייניים אצל נשים וסוכרתיים מוכרים היטב ברפואה, והסטנדרט מחייב לחשוד בלב גם כשההתקף מופיע כך. זו בדיוק בדיקת מומחה.
להגיש תביעה בשם הנפטר (עיזבון) ובשם התלויים בו. במקרה שפרסם המשרד, משפחתו של אדם בן 47 שנפטר לאחר פספוס אוטם קיבלה 2,500,000 ש"ח. אין בכך נחמה, אבל יש בכך ייצוב כלכלי למשפחה שאיבדה מפרנס.
ענו על 4 שאלות קצרות:
השאירו פרטים ונחזור אליכם, או פנו ישירות:
חיוג מקוצר: *8517
משרד: 03-6025060
ווטסאפ: 052-4787850
מייל: [email protected]
