רשלנות רפואית של מגן דוד אדום /מד"א

 

רפואת חירום היא תחום ברפואה שנועד לתת מענה לסיכון מיידי באחת משלושת המערכות העיקריות של גוף האדם – מערכת הנשימה, המערכת ההמודינמית וההכרה או בסיכון לאחד האיברים או זיהום. דוגמאות לסיכונים הדורשים התערבות מיידת של צוות רפואת חירום הם: מצוקה נשימתית, חסימת נתיב האוויר, הפרעת קצב, תעוקת חזה, דום לב, או הלם.

רפואת חירום מיושמת על ידי אנשי מקצוע שהוכשרו לכך: מגישי עזרה ראשונה, חובשים, פאראמדיקים, ורופאים לסוגיהם‏‏. לכל אחד מבעלי התפקידים הללו תחומי סמכות ואחריות מוגדרים וחריגה מהם עלולה לגרום לנזק למטופל. מטרת צוות רפואת החירום היא ייצוב מצב המטופל במידת האפשר עד להגעתם במהירות האפשרית לבית החולים, תוך מניעת הידרדרות במצב המטופל ואי גרימת נזק נוסף.

לכל אחד מאנשי צוות רפואת החירום יש את סמכויות הטיפול שלו. לפאראמדיק יש ידע לטיפול מתקדם (ALS או ATLS) והוא ראש הצוות של האמבולנס טיפול נמרץ (אט"ן) וישנו אמבולנס רגיל שבו החובש הוא ראש הצוות וכל אמבולנס מותאם לסוגים שונים של מצבי חירום רפואיים.

רפואת חירום באה לידי ביטוי בעיקר בשני המקומות הבאים:

1. חדר מיון של בית החולים

עם הגעת חולה לחדר המיון, הוא עובר מיון ראשוני הכולל בדיקת סימנים חיוניים על ידי האחות הממיינת, ביניהם לחץ דם, דופק, חום, רמת הכאב, תיאור המחלה מפי החולה או המלווה ומכתב הפניה מהרופא אם בנמצא. סדר הקבלה והטיפול בפונים נקבעים על פי דרגת הדחיפות והחומרה של הבעיה הרפואית ולא בהכרח על פי סדר הגעתם. חולים ברמת דחיפות גבוהה, יטופלו על ידי רופא בעדיפות על חולים עם סימפטומים פחות חמורים. לאחר המיון והטיפול הראשוניים, החולים מועברים לאחד האזורים בתוך המחלקה, מאושפזים באחת ממחלקות בית החולים, מועברים לחדר הניתוח, מועברים לבית חולים אחר מסיבות שונות או משוחררים לביתם.

הצוות הרפואי בחדר המיון כולל בדרך כלל רופאים מומחים, רופאים מתמחים ואחיות שעברו הכשרה מיוחדת ברפואה דחופה. כמו כן נמצאים בחדר המיון טכנאים רפואיים המפעילים את המיכשור המגוון, עובדי כח עזר (סניטרים), ואנשי צוות נוספים שעוזרים לתמוך בבני משפחתם של החולים. רוב חדרי המיון פועלים 24 שעות ביממה, ברם בשעות הערב והלילה הם עובדים במתכונת כח אדם מצומצמת.

2. מגן דוד אדום /מד"א

תפקידו הראשי של מד"א הוא מתן עזרה ראשונה ופינוי נפגעים באמצעות אמבולנסים רגילים ("לבנים") וניידות טיפול נמרץ (נט"ן) ואמבולנס טיפול נמרץ (אט"ן). תפקידים נוספים של מד"א הם הגשת עזרה ראשונה לציבור הרחב, לימוד עזרה ראשונה והחייאה, מכירת ציוד עזרה ראשונה וניהול שירותי התרמות דם. עזרה לצה"ל בעת מלחמה.

מד"א מפעיל מספר סוגי ניידות מבצעיות עיקריות:

  • אמבולנס לבן ("רגיל") – הכולל נהג (חובש/חובש בכיר/פאראמדיק) ועד שלושה אנשי צוות ומתנדבים.
  • אמבולנס משופר – הכולל נהג שהוא פראמדיק ועד שלושה מתנדבים, לאמבולנס זה מצורף ארגז תרופות ומוניטור דפיברילטור.
  • אט"ן (אמבולנס טיפול נמרץ) – הכולל פאראמדיק, נהג (חובש/חובש בכיר/פראמדיק), ושני מתנדבים/משתלמים.
  • נט"ן (ניידת טיפול נמרץ) – הכוללת רופא, פאראמדיק, נהג (חובש/חובש בכיר/פראמדיק) ומתנדב/משתלם.

הגשת תביעת רשלנות רפואית בתחום הרפואה הדחופה /רפואת חירום (מד"א או חדר מיון)

בישראל ובעולם מוגשות תביעות רפואית רבות בגין רשלנות רפואית של מד"א או רשלנות בחדר מיון. לשם הגשת התביעה יש להצטייד בחוות דעת רפואית של רופא מומחה לרפואת חרום אשר יפרט בהרחבה מה הייתה הרשלנות ואילו נזקים נגרמו כתוצאה מכך. בית משפט בבואו לפסוק פיצויים כנגד מד"א, בודק, אם אכן הייתה התנהגות רשלנית של פראמדיק או איש צוות אחר, ובמידה וקובע כי אכן מדובר ברשלנות רפואית, אזי בוחנים השופטים אם הרשלנות הרפואית של מד"א גרמה לנזק.

במידה והתשובה לשתי השאלות הנ"ל חיובית, דהיינו שצוות מד"א התרשל ושהרשלנות גרמה לנזק, בית משפט יפסוק פיצוי שגובהו תלוי בגודל הנזק שנגרם ויכול להגיע לסדרי גודל של מאות אלפי ש"ח ולעיתים אף מיליונים אם מדובר בנזק קשה ובלתי הפיך.

עורכי דין העוסקים בתחום רשלנות רפואית יטפלו בתיקים אלו באחוזים מהפיצוי המושג ללקוח בסיום התביעה ורק במקרה של הצלחה. ההוצאות היחידות שיש ללקוח לשם הגשת תביעה שכזו הן בגין איסוף וצילום מסמכים רפואיים, התייעצות עם רופא מומחה, חוות דעת של המומחה לבית משפט, אגרת בי"מ, נסיעות ושליחוית במידה ונדרשות. במידה וזוכים בתביעה, יש החזר כספי של ההוצאות הנ"ל, אשר בכל מקרה הן נמוכות וסמליות לעומת הפיצוי שאמור להתקבל אם אכן ארעה רשלנות רפואית.

להערכת סיכויי תביעתך, ניתן לפנות לעו"ד ענת מולסון, המייצגת מאות נפגעי רשלנות רפואית, שפרטיה בצד שמאל למעלה

Share on FacebookShare on Google+