רשלנות רפואית - חוק זכויות החולה

מתי ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית בעת הפרת חוק זכויות החולה

חוק זכויות החולה משנת 1996 היווה מהפכה בכך שלראשונה מעוגנות בו סטנדרטים של התנהגות בצורה המחייבת רופאים, אחיות וכל העוסקים במקצועות הרפואה המוכרים ע"י משרד הבריאות. למעשה החוק מגן על כבודו ופרטיותו של המטופל ועל זכותו לקבל מידע וטיפול רפואי נאות.
במקרים בהם הופרה אחת מזכויותיכם הקבועות בחוק זכויות החולה, יש עילה לכאורה לפעולה בשני המישורים הבאים או באחד מהם: אם הרגשתם כי נהגו בכם שלא כשורה ובניגוד לסטנדרט הרפואי הסביר, ניתן להגיש תלונה לנציב קבילות הציבור במשרד הבריאות פרופ‘ שמעון גליק. במידה והייתה פעולה החורגת מסטנדרט רפואי מקובל באופן העונה על הגדרת רשלנות רפואית, יש מקום גם לשקול תביעה כנגד המוסד הרפואי ו/או המטפל.

על מנת לקבל החלטה אם קמה לכם עילה לתביעת רשלנות רפואית, יש לאסוף את התיק הרפואי ולהיוועץ ברופא מומחה לצורך קבלת חוות דעת ראשונית. חוות דעת זו צריכה להתייחס לשאלת הרשלנות ולנזק אשר נגרם ממנה באופן ישיר. במידה ואכן לדעת הרופא הייתה רשלנות רפואית והיא גרמה לנזק, יש לקבל ממנו חוות דעת משפטית, אשר תהווה את הבסיס לתביעת הרשלנות הרפואית. העקרונות הראשיים אותם עיגן החוק הם:       הזכות לקבלת טיפול רפואי נאות הזכות לקבלת טיפול רפואי נתונה לכל נזקק. אין המוסד הרפואי או המטפל רשאים להפלות בין המבקשים טיפול רפואי מטעמי דת, גזע, מין, לאום, ארץ מוצא וכו‘. הטיפול הרפואי יינתן בהתאם לתנאים ולהסדרים הנהוגים במערכת הבריאות בישראל וייעשה תוך שמירה על כבודו של החולה ועל פרטיותו של החולה. הטיפול צריך להיות נאות הן מבחינת הרמה המקצועית והאיכות הרפואית והן מבחינת היחס האנושי ההולם. בית המשפט קובע את נאותות הטיפול על פי מבחן "הרופא הסביר".

מידע בדבר זהות המטפל  והזכות לקבלת חוות דעת נוספת החולה זכאי למידע בדבר זהותו ותפקידו של כל אדם שמטפל בו. הוא זכאי לבקש או להשיג מיוזמתו דעה נוספת לעניין הטיפול בו. המטפל והמוסד הרפואי צריכים לסייע לחולה בכל הדרוש למימוש זכות זו.

טיפול במצב חרום רפואי

בשעה שנשקפת סכנה חמורה לחייו או במצב חירום רפואי, זכאי החולה, לקבל טיפול רפואי ללא כל התנייה. המטפל שאליו פנה או הופנה, יבדוק אותו ויטפל בו ככל יכולתו. אם נשקפת לחולה סכנה חמורה והוא מתנגד לקבלת  טיפול רפואי, רשאי המטפל לתת את הטיפול הדרוש גם בניגוד לרצון החולה. זאת רק לאחר אישור ועדת האתיקה אשר חייבת להתמנות ולפעול בכל מוסד רפואי.

הסכמה מדעת לטיול רפואי וחובת מסירת מידע

החוק קובע כי לא יינתן טיפול רפואי לחולה אלא אם כן נתן לכך את הסכמתו. הסכמה זאת חייבת להיות "הסכמה מדעת", דהיינו רק  לאחר שניתנו לחולה כל הפרטים הקשורים באבחנה, מהות הטיפול הרפואי המוצע, סיכויי הצלחת הטיפול, הסיכונים בטיפול זה, ובכלל זה כאבים ואי נוחות, והסיכויים והסיכונים בטיפולים רפואיים חלופיים או של העדר טיפול. המידע חייב להמסר לחולה בשלב מוקדם ככל האפשר של הטיפול הרפואי ובאופן שיאפשר  לו להבינו כדי שהסכמתו לטיפול רפואי תעשה "מדעת" ומרצון חפשי..ההסכמה לטיפול רפואי יכולה להיות בכתב, בעל פה  או בדרך של התנהגות המביעה הסכמה.

הזכות לקבלת התיק הרפואי ושמירת סודיות רפואית

החולה זכאי לקבל מהמטפל או מהמוסד הרפואי מידע רפואי מהרשומה הרפואית, לרבות העתק ממנה, המתיחסת אליו. למרות האמור לעיל - רשאי מטפל להחליט שלא למסור לחולה מידע רפואי מלא או חלקי אם המידע עלול לגרום לו לנזק או לסכן את חייו, זאת באישור ועדת האתיקה. מטפל או עובד מוסד רפואי ישמרו בסוד כל מידע הנוגע לחולה שהגיע אליהם תוך כדי מילוי תפקידם או במהלך עבודתם. מטפל או מוסד רפואי רשאים למסור מידע רפואי לאדם אחר אם החולה נתן הסכמתו לכך,  כמו כן,  ימסר מידע  לרשויות אם חלה על המטפל או המוסד הרפואי חובה למסור מידע בהתאם לחוקים שונים או אם המידע נמסר למטפל אחר לשם הבטחת המשך טיפול רפואי.

לשאלות בנושא או להערכת סיכויי תביעתך חינם, ניתן ליצור קשר עם עו"ד ענת מולסון המייצגת מאות נפגעי רשלנות רפואית, בטלפון: 0524787850 או במייל: כתובת דואר אלקטרוני זאת מוגנת מפני spambots. יש להפעיל JavaScript על מנת לראות את הכתובת