ניתוח למניעת הזעת יתר - רשלנות רפואית בניתוח?

א 12956/01 צורף אמנון נ’ דר’ שחור דב, מכבי שירותי בריאות

1



בתי המשפט

א 012956/01
בית משפט השלום ירושלים


08/05/2005

כב’ השופט כרמי מוסק-סגן נשיא

בפני:







צורף אמנון




נ ג ד


1 . דר’ שחור דב
2 . מכבי שירותי בריאות

הנתבעים






פסק דין


א. הצדדים
1. 1. התובע , יליד 1975 , הנדסאי תעשיה וניהול במקצועו ועובד כמנהל מחלקת ייצור במפעל חב’ ד"ר פישר . החל לסבול לפני כשש שנים מהזעת יתר קשה בבתי השחי ובמידה פחותה בכפות הידיים ובפנים ( ס’ 3 לתצהיר עדות ראשית התובע) . עקב כך פנה לקופת חולים מכבי בה בוטח באותה עד ( להלן : "קופ"ח"). שזו הפנתה אותו לרופא מומחה בתחום - ד"ר שחור ,( להלן : "ד"ר שחור"). על מנת לטפל בבעיה המליץ ד"ר שחור לתובע לעבור ניתוח מסוג SYMPATHECTOMY דו צדדי ( להלן : "הניתוח"), ובתאריך 28/7/99 בוצע הניתוח לאור דבריו וייעוצו של ד"ר שחור.
2. 2. הנתבע 1 - הנו הרופא שביצע בתובע את הניתוח האמור , מומחה בכירורגיה כללית משנת 1980 ומתמחה בבעיה של הזעת יתר , עובד בקופ"ח כרופא עמצאי ומתוגמל על ידה פר ניתוח.
3. 3. התובע צירף לתביעה את נתבעת 2 - קופ"ח בה בוטח , לאור העובדה ששלחה או הייתה המעביד של נתבע 1.
4. 4. התובע אושפז ועבר את הניתוח בבית החולים אסותא ,( להלן :" ביה"ח") וכן שוחרר לביתו כעבור יומיים.
5. 5. אין מחלוקת שהניתוח עבר ללא כל תקלה .

ב. טענות הצדדים
6. 6. התובע הצהיר כי בשלב שהותו בביה"ח לאחר הניתוח לא הזיע הזעה מרובה בשל הטמפ’ הנמוכה ששררה במקום כתוצאה מהפעלת המערכת למיזוג אויר , אך טען כי מיד לאחר שיצא מביה"ח החל להזיע בצורה קשה מאוד בכל חלקי גופו למעט בתי השחי והפנים שבהם מידת ההזעה היתה מינימלית , ובתוך שבועות אחדים הופיעה הזעה מרובה גם באיזור בתי השחי ובכפות הידיים ובשיעור גדול בהרבה מזה שהיה לפני הניתוח ( ס’ 6 לתהיר התובע).
7. 7. לאור האמור פנה התובע לד"ר שחור דיווח לו על כך , ונענה כי אין לבעיה שנוצרה פתרון רפואי.
8. 8. יש לציין כי לטענת התובע ,עובר לניתוח נפגש התובע עם ד"ר שחור שהסביר כי פתרון לבעית הזעת היתר מצריכה ניתוח וכי מדובר בטיפול שבדר"כ מצליח אך קורה לפעמים שהטיפול איננו נותן תוצאות כמקווה וטרח להדגיש כי באותם מקרים המצב של החולה נשאר ללא שינוי ולא צפוי להגרם לו נזק , ובשום שלב במגעיו עם ד"ר שחור או עם גורם רפואי אחר כלשהו של קופ"ח , לא נאמר לו דבר אודות הסיכונים הנלווים לטיפול הניתוח ואודות הנזקים שעלולים להגרם בעקבותיו, ( ס’ 3 ג’ לתצהיר התובע).
9. 9. התובע צירף לכתב תביעתו חוות דעת רפואית שנערכה ע"י ד"ר פרץ וייס מומחה לרפואה פנימית ומחלות כבד ( להלן : " ד"ר וייס"), לפיו התובע עבר ניתוח לכריתת השרשרת העצבית הסימפטטית הגבית העליונה משני הצדדים בדרך אנדוסקופית כטיפול בהזעת יתר בעיקר בבתי השחי , הוא לקה בסיבוך מוכר ושכיח יחסית של ניתוח זה - הזעת יתר בחלקי הגוף האחרים וזאת בצורה קשה הגורמת לו לנכות המסתכמת ב 20% לצמיתות לפי ס’ 80 (3) במשולב עם ס’ 3 (ג’) בהתאמה לתקנות הביטוח הלאומי , והוסיף כי מדובר בפגיעה תפקודית בעלת השלכות על הפעילות בעבודה ובחברה. יש לציין כי בחקירתו מאשר ד"ר וייס כי חוות דעתו ניתנה על סמך סיכום של הספרות ( פרו’ מיום 16-9-03 בעמ’ 11 ש’ 9-17).
10. 10. לטענת התובע , בעקבות הניתוח וכתוצאה ממנו הוא ממשיך לסבול כיום מהזעה קשה מאוד בכל חלקי גופו למעט הפנים . ההזעה היא בכל מצב ללא כל מאמץ גופני ואפילו בטמפ’ נמוכות ועל כן בגדיו רטובים מרבית הזמן , סובל מריחות גוף לא נעימים , נתקל מיחס מסוייג מצד אנשים שבא עימם במגע , נמנע מלצאת מביתו בימים חמים או ממקומות ממוזגים, סובל מתחושת צימאון מתמשכת , גירויים בעור שמתפתחים לדלקות ושפשופים , כמו כן טען שהזעת היתר משבשת את מהלך חייו היומיומי שלו מגבילה אותו בתפקוד ובפעילות ומקשה עליו בקשרים עם החברה הסובבת ובמיוחד עם נשים ( להלן : : "נזקי הניתוח"), ( ס’ 8 לתצהיר התובע).
11. 11. בין יתר טענותיו טען התובע ( ס’ 9 לכתב תביעתו), כי הנזקים כתוצאה מהניתוח נגרמו לו עקב התרשלות ו/או הפר חובות שבדין של הנתבעים ו/או של מי מעובדיהם ו/או משליחיהם בכך שבין היתר : א. לא הזהירו ולא הסבירו לתובע מראש ובצורה מפורשת כי המדובר בפועל בטיפול כירורגי הכרוך בסיכונים של ממש ואשר עלול לגרום לסיבוכים ולנזקים לצמיתות. ב. במקרה דנן לא היתה הצדקה עניינית לביצוע הטיפול הכירורגי הנדון , וניתוח זה בוצע על רקע מסחרי ורק על מנת להיטיב עם נתבע 1. ג. הנתבעים ו/או שליחיהם תקפו את התובע ו/או פגעו בו שלא כדין. ד. הנתבעים הסתירו מן התובע את כל המידע שהיה נחוץ לו לצורך גיבוש דעתו והחלטתו לשם מתן הסכמה מדעת לביצוע הניתוח האמור. ה. סיכנו את התובע ללא צורך רפואי אמיתי ובשעה שסיכויי ההצלחה היו נמוכים במיוחד.
12. 12. מנגד הכחישו הנתבעים בכתב הגנתם כל טענה המיוחסת כלפיהם , וכן הגישו חוות דעת מטעמם לבית המשפט שנערכה ע"י פרופ’ רפאל ולדן , מנהל האגף לכירורגיה ומנהל היחידה לכירורגיה של כלי דם בבית החולים שיבא תל השומר ומומחה לכירורגיה כללית וכלי דם ( להלן :"פרופ’ ולדן").
13. 13. במסגרת פרק הדיון בחוות דעתו של ד"ר ולדן , שעוסק בניתוחים לטיפול בהזעת יתר למעלה מ 30 שנה , נאמר כי תופעת הזעת היתר הקומפנסטורית מוכרת ושכיחה ומופיעה בכ 50% מהמקרים , היא מוגדרת בספרות כתופעת לוואי (Side effect ) ולא כסיבוך (Complication) , וכי הגדרתה בכתב התביעה כ "תאונה" הוא שימוש במינוח מגמתי ובוטה. ברוב המכריע של המקרים היא קלה ובמחקרים שעשה כמעט כל החולים מקבלים אותה ב"אהבה" לעומת סבלם הקודם . רק בכ- 1% הזעת היתר קשה ומפריעה , אין כל דרך לדעת מראש אצל מי תופיע הזעת יתר קומפנסטורית קשה ובשל מיעוט המקרים אין הצדקה למנוע טיפול יעיל זה מכלל אוכלוסיית הסובלים . לגביי שיעור הנכות - לדעתו של פרופ’ ולדן , כאשר נפתרת הבעיה נוטה החולה להמעיט בסבל שהיה מנת חלקו בעבר והוא מתרכז בבעיה הקיימת , ועל כן אין ספק ששינוי במיקום הזעת היתר בגוף אינו משנה את שיעור הנכות ובוודאי לא מחמיר אותו . יש לציין כי פרופ’ ולדן אינו נוקב כלל בחוות דעתו בשיעור אחוז הנכות ביחס לתובע . לדעתו , התובע עבר את הניתוח בהוריה מוצדקת, ניתוח שנעשה בשיטות מקובלות ע"י כירורג מנוסה ביותר ועבר ללא תקלה , ומוסיף שאינו מוצא בתפקודו של ד"ר שחור כל עילה לטענה של רשלנות רפואית.
14. 14. התובע חתם על טופס הסכמה לניתוח ( נספח ב’ לתצהיר ד"ר שחור), ( להלן :"טופס ההסכמה"), וכן בתאריך 22/7/99 חתם על טופס הסכמה להרדמה ANESTHESIA (נספח ג’ לתצהיר עדות ראשית ד"ר שחור).
15. 15. בחתימתו על טופס ההסכמה , הצהיר התובע כי קיבל הסבר מפורט בעל פה מד"ר שחור על הצורך בביצוע הניתוח : "לרבות על התוצאות המקוות , על הסיכונים הסבירים ועל דרכי הטיפול החלופיות האפשריות בנסיבות המקרה , לרבות הסיכויים והסיכונים הכרוכים בכל אחד מהליכים אלה , , והבדיקות והטיפולים הכרוכים בכך , אני נותן בזה את הסכמתי לביצוע הניתוח כאמור לעיל בביה"ח (להלן- הניתוח העיקרי...".
16. 16. בנוסף העיד ד"ר שחור כי את הפגישה עצמה עובר לניתוח, אין שום דרך שבשר ודם יוכל לזכור אותה, אך במקרים כאלה יש נוסחה קבועה, לדבריו: "נכון מבחינה משפטית זה בעיה ..ולכן הקימו טופס ייעודי לכל ניתוח ולא טופס כללי ,כי בזמנו לא היה טופס ייעודי היום אני מחתים אותם על טופס ייעודי" ( פרו’ 16/9/03 עמ’ 27 ש’ 12-19). ולגבי הנוסח הקבוע הצהיר ד"ר שחור כי הוא מדגיש בפני המטופלים כי הבעיה עם הניתוח היא שבמקרים רבים מאוד למעלה מ 50% מופיעה הזעה פיצויית אשר בדרך כלל עדיפה על פני ההזעה בבית השחי.. אולם במקרים מסויימים אם כי קטנים 2%-3% ההזעה יכולה להיות משמעותית ביותר עד שלעיתים מצטערים על הניתוח ( ס’ 3 לתצהיר עדות ראשית ד"ר שחור), גם בעדותו חוזר ד"ר שחור על דבריו אלו ( פרו’ 16/9/03 עמ’ 26 ש’ 17-10). יש לציין כי הדברים האמורים נתמכו גם בתצהירה של גב’ קליימן ,( ס’ 5-7 לתצהירה ),"... ד"ר שחור היה מסביר גם כי הניתוח מבוצע בהרדמה כללית ומפרט את הסיכונים הכרוכים בה..", גב’ קלייימן , הועסקה במהלך 1999 בהיותה סטודנטית במרפאתו של ד"ר שחור בתפקיד של מזכירה ומקלידה על המחשב , ונכחה בזמן שד"ר שחור קיבל מטופלים בחדר הקבלה במרפאתו , וכן גם בעדותה ( פרו’ 8/7/04 עמ’ 2 ש’ 23-27 , עמ’ 3 ש’ 8-1) חוזרת גב’ קליימן על דבריה.
ג. דיון
17. 17. הסכמה מדעת: האם נתן התובע הסכמתו מדעת לביצוע הניתוח?
הוראת ס’ 13 לחוק זכויות החולה - 1996 ( להלן :"חוק זכויות החולה") קובעת :
" הסכמה מדעת לטיפול רפואי :
(א) (א) לא יינתן טיפול רפואי למטופל אלא אם כן נתן לכך המטופל הסכמה מדעת לפי הוראות פרק זה
(ב) (ב) לשם קבלת הסכמה מדעת ימסור המטפל למטופל מידע רפואי הדרוש לו באורח סביר כדי לאפשר לו להחליט אם להסכים לטיפול המוצע לעניין זה , "מידע רפואי", לרבות-
(1) (1) האבחנה (הדיאגנוזה) והסכות ( הפרוגנוזה) של מצבו הרפואי של המטופל.
(2) (2) תיאור המהות , ההליך , המטרה, התועלת הצפויה והסיכויים של הטיפול המוצע.
(3) (3) הסיכונים הכרוכים בטיפול המוצע , לרבות תופעות לוואי , כאב ואי נוחות.
(4) (4) סיכויים וסיכונים של טיפולים רפואיים חלופיים או של העדר טיפול רפואי.
(5) (5) עובדת היות הטיפול בעל אופי חדשני.
(ג’) המטפל ימסור למטופל את המידע הרפואי , בשלב מוקדם ככל האפשר , ובאופן שיאפשר למטופל מידה מירבית של הבנת המידע לשם קבלת החלטה בדרך של בחירה מרצון ואי תלות."
18. 18. האם מסר ד"ר שחור לתובע מידע רפואי באורח סביר על מנת לאפשר לו להחליט אם להסכים לטיפול המוצע לעניין זה , לאור הוראת ס’ 13 לחוק זכויות החולה? תחילה טען התובע כי הוסבר לו שהטיפול הכירורגי האמור איננו כרוך בסיכונים ו/או תופעות לוואי בלתי רצויות וכי סיכויי ההצלחה טובים ( ס’ 3 ג’ לכתב תביעה). ואילו טענתו המאוחרת יותר היתה כאמור כי בשום שלב שלפני הניתוח לא נאמר דבר אודות הסיכונים הנילווים והנזקים שעלולים להגרם בעקבותיו. וכן הצהיר התובע כי ד"ר שחור הסביר לו שמדובר בטיפול שבד"כ מצליח וקורה לפעמים שהטיפול איננו נותן תוצאות כמקווה ( ס’ 3ג’ לתצהיר תובע). ואילו בחוות דעתו של ד"ר וייס נאמר כי "מבחינת השפעות הלוואי והסיבוכים של הניתוח נמסר לו שהניתוח עלול שלא להצליח ואז המצב ישאר כמות שהוא.
19. 19. מנגד העיד התובע כי ד"ר שחור הסביר לו כיצד מתבצע הניתוח אך לא הזכיר את המילה תופעות לוואי ( פרו’ 16/9/03 עמ’ 1 ש’ 14)ובהמשך דבריו העיד כי שאל את ד"ר שחור מה הסיכונים , והוא סיפר שאין סיכונים, אמר שאין תופעות לוואי לניתוח ולא הזכיר את המילה סיכונים ( עמ’ 1 ש’ 17). וכשנשאל לגביי סיכויי הניתוח בהרדמה מלאה עונה התובע : "הוא אמר לי שהסיכוי 50-50 , אני לא זוכר" (פרו’ 16/9/03 עמ’5 ש’ 18 ).
20. 20. ממכלול העדויות עולה כי ד"ר שחור אכן טרח והסביר לתובע כי הסיכוי להצלחת הניתוח בהרדמה מלאה הוא 50-50 , וכן הניתוח עלול שלא להצליח למרות שמדובר בטיפול שבדרך כלל מצליח , נותרת איפא השאלה האם הוסבר לתובע מלוא המידע על הסיכונים הכוללים נזקים שעלולים להיגרם בעקבות היתוח כגון הזעת היתר ה"פיצויית"?

21. 21. ד"ר שחור העיד כי לא יעלה על הדעת שרופא שעושה את הניתוח לא יסביר לחולה שיש הזעה פיצויית ( עמ’ 25 ש’ 3-4).
מנגד טען התובע כי לא קיבל כל הסבר אודות הנזקים שעלולים להיגרם בעקבות הניתוח ועל כן ההסכמה שניתנה לא הייתה מדעת ומכאן שמדובר בעוולת התקיפה.
22. 22. עוולת התקיפה-
הוראת החוק מוגדרת בס’ 23 לפק’ הנזיקין [נוסח חדש] ( להלן:"פקנ"ז") לפיה:
" (א) תקיפה היא שימוש בכוח מכל סוג שהוא , ובמתכוון , נגד גופו של אדם על ידי הכאה , נגיעה , הזזה או בכל דרך אחרת, בין במישרין ובין בעקיפין, שלא בהסכמת האדם או בהסכמתו שהושגה בתרמית , וכן נסיון או איום על ידי מעשהאו ע"י תנועה, להשתמש בכוח כאמור נגד גופו של אדם , כשהמנסה או המאיים גורם שהאדם יניח , מטעמים סבירים , שאכן יש לו אותה שעה הכוונה והיכולת לבצע את זממו.
(ב)"שימוש בכוח", לעניין סעיף זה- לרבות שימוש בחום , באור , בחשמל, בגאז, בריח או בכל דבר או חומר אחר, אם השתמשו בהם במידה שיש בה להזיק."
האם בוצעה התובע עוולת התקיפה לאור ס’ 23 לפקנ"ז?
בהקשר זה נקבע בע"א 3108/91 רייבי נ’ ד"ר ווייגל פ"ד מ"ז (2)497 , כי עובר לביצוע ניתוח בגופו של חולה חייב הרופא לקבל את הסכמתו החופשית של החולה לכך . ביצוע ניתוח שלא בהסכמת החולה הוא תקיפה, עוולה נזיקית לפי ס’ 23 (א)לפקודת הנזיקין [ נוסח חדש]. הסכמה זו יכולה לקבל ביטוי מפורש, אך אין הכרח כי כך יהיה , ייתכן ללמוד על הסכמת החולה לטיפול גם מכללא לאור מכלול נסיבותיו של המקרה.
בענייננו חתם התובע על טופס ההסכמה אך כאמור טען שלא קיבל את מלוא ההסבר על הסיכונים והנזקים העלולים להיווצר אודות הניתוח.
23. 23. לעניין היקף המידע שעל הרופא למסור למטופל נקבע בע"א 434/94 ברמן נ’ מכון מור פ"ד נא (4) 205 מבחן אובייקטיבי - כלומר , יש למסור את כל האינפורמציה שאדם סביר היה נדרש לה כדי לגבש החלטה אם להסכים לטיפול המוצע.באותו פס"ד נבחנה הסוגייה על פי מבחני הרשלנות ונשללה עוולת התקיפה שאותה נקבע , משאירים למקרים קיצוניים בה ניתן לחולה טיפול נגד רצונו.
24. 24. בע"א 278/93 דעקה נ’ בית חולים כרמל נקבע המבחן : "אילו החולה קיבל את המידע המלא - האם היה מסכים לטיפול הרפואי?".
בענייננו - האם היה נמנע התובע מביצוע הניתוח בשל סיכון של 3%-2 להופעת הזעה פיצויית קשה?
בעדותו של התובע כאשר נשאל :
" נניח שד"ר שחור היה אומר לך בניתוח מהסוג הזה יש אחוז אחד סיכון שתופיע הזעה קשה יותר במקומות אחרים בגוף אבל בדר"כ רוב האנשים מקבלים אותה בהבנה , האם היית הולך לניתוח"
עונה התובע :
" אני לא חושב שהייתי מסתכן להזיע למקומות אחרים, היום בדיעבד אני סובל ולא הייתי מסכים". ( פרו’ 16/9/03 עמ’ 6 ש’ 14-13).
בנוסף , כאמור , חתם התובע על טופס הסכמה להרדמה שעליו במפורש רשום "במקרים נדירים ביותר אפשרי מוות מסיבוכים אלה" .
25. 25. נראה כי התובע לא חשש או התנגד להרדמה כללית על אף ידיעתו שהדבר כרוך בסיכונים כבדים (50-50) ושפורטו על טופס הסכמה להרדמה אך כן היה מסרב לניתוח הכרוך בסיכון של 1%.
26. 26. על פי סתירה זו ומכלול הראיות שהובאו בפניי שבכללם עדויותיו של התובע, עדותו של פרופ’ ולדן (פרו 16/9/03 עמ’ 22 ש’ 10-4), שלפיו וכפי שמקובל בקהיליה הכירורגית בארץ , כשמדובר על ניתוח שהוסבר הכוונה שהוסבר על כל היבטיו , על צורת ביצוע הניתוח והתוצאות הצפויות של הניתוח כולל סיבוכים . אין נוהל כתוב מה צריך לכתוב, זה נוהל שגור . וכן עדותו של ד"ר שחור שהעיד כאמור כי באותה העת לא היה קיים ,כפי שהיום ,טופס החתמה ייעודי לכל ניתוח אלא כללי (פרו’ 16/9/03 עמ’ 27 ש’ 19-18). כלומר באותה תקופה החתמה על הטופס הכללי היה הנוהג המקובל. עולה , על פי מאזן ההסתברויות , כי לא הוכחו טענותיו של התובע שאכן לא היה מסכים לטיפול אילו נמסר לו המידע הדרוש , ועל כן נדחות טענותיו בדבר הסכמה מדעת וכן עוולת תקיפה.
27. 27. הפרת חובה חקוקה
התובע טען בס’ 9 לכתב תביעתו בין היתר ל"הפר חובות שבדין".
על פי ס’ 63 לפקנ"ז:" הפרת חובה חקוקה:
(א) (א) מפר חובה חקוקה הוא מי שאינו מקיים חובה המוטלת עליו על פי כל חיקוק.. וההפרה גרמה לאותו אדם נזק.."
בעניין זה מורה תקנה 74 לתקנות סדר הדין האזרחי , תשמ"ד -1984:
" הוראת דין
(א) (א) הועלתה בכתב טענות טענה של הפרת חובה חקוקה , יצויין החיקוק אשר הפרתו מהווה עילה לתובענה".
אם כן , משלא פורט בכתב הטענות של התובע החיקוק אשר הפרתו מהווה עילה לתובענה, נדחית טענתו אף לעניין זה.
28. 28. טענת הדבר מעיד על עצמו: לטענת התובע הוא איננו ידע ואף לא יכול לדעת מה הסיבות שגרמו לנזקי הניתוח , שהוגדרו לפיו כ"תאונה" ( ס’ 6,7 לכתב התביעה), על פי הוראת ס’ 41 לפקנ"ז . אך משלא התייחס התובע לנושא זה בסיכומיו , אני רואה בו כמי שויתר על טענתו זו ועל כך הטענה נדחית.
29. 29. טענת הרשלנות הרפואית: התובע טען כי ד"ר שחור התרשל באופן טיפולו בו,(ס’ 8,9 לכתב התביעה).
על מנת להוכיח עילה של רשלנות רפואית על התובע לעבור חמישה שלבים:א.קיימת כלפיו חובה ב. החובה הופרה ג. נגרם לתובע נזק עקב ההפרה ד. קיים קשר סיבתי בין הפרת החובה לנזק שנגרם ה. קביעת היקף הנזק.
30. 30. האם הוכחה רשלנתו של ד"ר שחור?
לעניין הטיפול החלופי: התובע העלה טענה ( ס’ 3 א’ לסיכומיו ) כי ד"ר שחור התרשל בכך שלא הסביר לו אודות קיומו של טיפול חלופי.
כאמור הגישו הנתבעים חוות דעתו של פרופ’ ולדן , המבוססת על נסיון של עשרות שנים במאות רבות מאוד של חולים. לפיו :
" ההוריה לניתוח - הזעת יתר בכפות הידיים ובבתי השחי היא הפרעה הפוגעת קשה באיכות החיים אני מבקש לקבוע נחרצות שאין כל טיפול שמרני יעיל לאלה הסובלים מהזעת יתר קשה .. עם פיצוח השיטה של ניתוח תורקוסקופי התרחבה עוד יותר ההוריה לניתוח .. היא קיימת כאשר הנבדק מתלונן על הזעת יתר קשה , בכפות הידיים ובבתי השחי , כפי שמר צוף התלונן והעיד על עצמו במקרה זה". וכאמור סיכם בדבריו שאיננו מוצא בתפקודו של ד"ר שחור כל עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית .
מנגד הוגשה חוות דעתו של ד"ר וייס , שאינו מומחה בתחום אלא מומחה למחלות פנימיות ומחלות כבד . חוות הדעת נכתבה כאמור על סמך קריאת מאמרים ולא על נסיונו , ואף לא היה לו הסבר טוב מדוע לא ציין את שמות המאמרים או מראי המקום עליהם הסתמך ( פרו’ 16/9/03 עמ’ 11 ש’ 16-17).
תכשיר הבוטוליניום- הנתבעים הגישו לבית המשפט תעודת עובד ציבור של מרכזת היחידה לפרמולוגיה קלינית ומידע תרופתי , מיום 2/10/03 אשר לפיה " התכשירים של בוטוליניום טוקסין אשר נרשמו בפנקס התכשירים (BOTOX DYSPORT) לא נרשמו עד היום להתוויה טיפול בהזעת יתר" וכן עד לאותו מועד בו הוגשה תעודת עובד ציבור , תהליך רישום להתוויה תכשיר ה BOTOX המטפל בהזעת יתר בבת השחי נמצא בשלבים מתקדמים .
לאור האמור טענת התובע נדחית , שכן , לא ניתן לייחס אפשרות לטיפול החלופי בתכשיר הבוטוליניום במועד בו עבר את הניתוח, בנוסף באותה תקופה על פי עדותו של פרופ’ ולדן , לא היה נסיון בהזרקות התכשיר בארץ.
31. 31. ממכלול העדויות שהובאו בפניי ולאור האמור לעניין דחיית טענותיו של התובע בדבר הטיפול החלופי , הסכמה מדעת ועוולת התקיפה לא ניתן לייחס לד"ר שחור התרשלות רפואית, שכן , ד"ר שחור המליץ על הניתוח בפני התובע באופן סביר , במקרה הספציפי לא ניתן ולא מוכר שום טיפול חילופי יעיל באותה העת .ד"ר שחור הסביר לתובע את הסיכויים והסיכונים הכרוכים כפי שעשה לכל מאות מטופליו במקרים זהים, התובע הסכים לעבור את הניתוח הן לאור העובדה שחתם על טופס ההסכמה והן כשידע שהוא מצריך הרדמה כללית שבו הסיכונים כבדים בהרבה מהסיכונים הצפויים בניתוח העיקרי.




32. 32. לאור כל האמור , דין התביעה להדחות . התובע יישא בהוצאות הנתבעים וכן , בשכר טרחת עו"ד בסכום של 10,000 ₪ בצירוף מע"מ, הפרשי הצמדה וריבית כדין , מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום כ"ט בניסן, תשס"ה (8 במאי 2005) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

כרמי מוסק, שופט
סגן נשיא



א 12956/01 צורף אמנון נ’ דר’ שחור דב, מכבי שירותי בריאות