תסחיף ריאתי – רשלנות רפואית?

תסחיף ריאה- תסחיף ריאתירשלנות רפואית?

תסחיף ריאתי הינו קריש דם שנוצר בורידים העמוקים שברגליים, נדחף לריאות על ידי החדר הימני של הלב ונתקע בכלי הדם הצר הראשון שבדרכו, וחסם את מעבר הדם הלאה, זאת אומרת בכלי הדם הקטנים שעוטפים את נדיות הריאה. חומרת המצב תלויה בגודל הקריש שנסחף. ככל שגודלו רב, כך הוא יתקע ויחסום זרימת דם לחלק נרחב יותר של הריאה עד כדי חסימת אונה שלמה.תסחיף ריאתי הוא מצב חירום רפואי ויש להגיע לחדר מיון במהירות האפשרית, שם יינתן טיפול הכולל חומר ממיס המשחרר את הקריש וכך את הסתימה. אולם, אנשים מבוגרים המגיעים לחדר מיון עם תסחיף ראתי מועררים את הדילמה האם הטיפול הזה הוא הטוב ביותר בעבורם. הסיבה היא שחומרים אלו אינם סלקטיבים לקריש שבריאה. הם יכולים באותה מידה לשחרר קריש פוטנציאלי מאתר אחר בגוף. הסכנה הגדולה היא ביצירת תסחיף שיגיע ויחסום כלי דם במערכת העצבים המרכזית (המוח) ויצור אירוע מוחי (שבץ)

תסחיף ריאתי מסיבי (תר"מ) הוא מצב מסכן חיים, הכרוך בשיעור תמותה גבוה ביותר ומחייב טיפול מיידי. מרבית החולים (60%-70%) עלולים למות תוך 1-6 שעות מתחילת התסמינים, אם לא יוחל טיפול. הטיפול בחולה עם תר"מ מחייב שיתוף פעולה של צוות רפואי הכולל את הרופאים המטפלים, אנשי דימות פולשני, יחידה לטיפול נמרץ ומנתחי לב. ההחלטות חייבות להתקבל במהירות על סמך הוריות המעוגנות בתוצאות מחקרים, אך מביאות בחשבון את הידע והניסיון המקומי של הצוות הרפואי.

הגשת תביעת רשלנות רפואית בגין איחור באבחון /בטיפול בתסחיף ריאתי בישראל ובעולם מוגשות תביעות רפואית רבות בגין רשלנות בתסחיף ריאתי. לשם הגשת התביעה יש להצטייד בחוות דעת רפואית של רופא מומחה אשר יפרט בהרחבה מה הייתה הרשלנות ואילו נזקים נגרמו כתוצאה מכך.הפיצוי תלוי בגודל הנזק שנגרם ויכול להגיע לסדרי גודל של מאות אלפי ש"ח ולעיתים אף מיליונים אם מדובר בנזק בלתי הפיך.עורכי דין העוסקים בתחום רשלנות רפואית יטפלו בתיקים אלו באחוזים מהפיצוי המושג ללקוח בסיום התביעה ורק במקרה של הצלחה. ההוצאות היחידות שיש ללקוח לשם הגשת תביעה שכזו הן בגין איסוף וצילום מסמכים רפואיים, התייעצות עם רופא מומחה, חוות דעת של המומחה לבית משפט, אגרת בי"מ, נסיעות ושליחוית במידה ונדרשות. במידה וזוכים בתביעה, יש החזר כספי של ההוצאות הנ"ל, אשר בכל מקרה הן נמוכות וסמליות לעומת הפיצוי שאמור להתקבל אם אכן ארעה רשלנות רפואית.להערכת סיכויי תביעתך, ניתן לפנות לעו"ד ענת מולסון, המייצגת מאות נפגעי רשלנות רפואית, שפרטיה מצד שמאל למעלה

להלן פסק דין בנושא למקרה של איחור באבחון /בטיפול בתסחיף ריאתי:
א 14578/00 עזבון המנוחה להב רחל ז"ל, להב שמואל, להב מרים נ’ ד"ר דיוקמן רוני, שירותי בריאות כללית43
בתי המשפטא 014578/00
בית משפט השלום חיפה
13/09/2006
תאריך:
כב’ השופטת ב. טאובר
בפני:
1. עזבון המנוחה להב רחל ז"ל
2. להב שמואל
3. להב מרים
בעניין:
התובע
– נ ג ד –1. ד"ר דיוקמן רוני
2. שירותי בריאות כלליתהנתבעניסני מרים
ע"י ב"כ עו"ד
פסק דיןמבוא:1. זוהי תביעה שהוגשה על ידי עזבון המנוחה להב רחל ז"ל (להלן: "המנוחה") והוריה, מר להב שמואל וגב’ להב מרים (להלן: "התובעים"), בגין מותה הטראגי של בתם, ילידת 1975, אשר נפטרה בבית חולים הכרמל ביום 11/9/99 בשל תסחיף ריאתי מאסיבי.התביעה מייחסת את האחריות למותה של המנוחה לטיפולים הרפואיים אותם קיבלה מצד ד"ר דיוקמן רוני (להלן: "הנתבע") ושירותי בריאות כללית (להלן: "הנתבעת").2. הנתבע הינו רופא נשים אשר בטיפולו היתה המנוחה מיום 7/10/96 ואשר נתן בידי המנוחה מרשמים לנטילת גלולות למניעת הריון וכן ביצע מעקב רפואי אחר המנוחה בתחום הגניקולוגיה.3. הנתבעת הינה הבעלים והמחזיקה של בית חולים כרמל אשר אל חדר המיון שלו הגיעה המנוחה פעמיים: בפעם הראשונה בתאריך 30/8/99 בשעות לילה ושוחררה בשעות הבוקר בלא כל אבחון ובפעם השניה ביום 10/9/99 בשעות הבוקר כאשר במהלך שהותה בחדר המיון חלה התדרדרות במצבה של המנוחה אשר פורשה כתסחיף ריאתי. המנוחה נותחה בבית החולים באופן דחוף, הוצאו קרישים רבים בחלקם מאובנים מעורק הריאה הראשי כמפורט בדו"ח הבדיקה ההיסטולוגית. המנוחה לא התאוששה לאחר הניתוח, לא ניתן היה לייצב את מצבה ההמודינאמי ובעקבות קריסת מערכות כללית נשארה המנוחה בחוסר הכרה עמוק עד שנפטרה למחרת ביום 11/9/99.4. בישיבות ההוכחות שנשמעו בפניי העידו מטעם התביעה מר שמואל להב, הגב’ יעל רמות, ד"ר אלון ריבק וכן המומחים פרופ’ א. פלדי, פרופ’ אליעזר רחמילביץ וד"ר יעקב אסף. מטעם הנתבעים העידו ד"ר רוני דיוקמן, ד"ר מונא בלאן חאג’ וד"ר ראומה שפירא וכן המומחים פרופ’ אוהל גונן וד"ר אור יעקב.דיון בטענת התובעים כנגד הנתבע:פרטי הרשלנות הנטענים:5. התובעים מעלים בסיכומיהם שלוש טענות עיקריות כנגד הטיפול הרפואי שניתן למנוחה על ידי הנתבע:א. מתן מרשם לגלולות למניעת הריון למנוחה למרות שסבלה מפגם מולד במערכת הקרישה כפי שנקבע על ידי פרופ’ רחמילביץ בחוות דעתו.ב. מתן מרשם לגלולות למנוחה על אף שסבלה מעודף משקל ובלא ביצוע בדיקות אישיות מכוונות.ג. אי יידוע המנוחה כי היא נמצאת בקבוצת סיכון ואי מתן הסבר למנוחה כי גלולות למניעת הריון הינן תרופה לכל דבר ועיקר וכי על המנוחה לציין את עובדת היותה נוטלת גלולות כל אימת שתחוש ברע ותזדקק לטיפול רפואי.התשתית העובדתית:6. התשתית העובדתית העולה מהמסמכים הרפואיים, מעדותו של הנתבע, מעדותו של רופא המשפחה של המנוחה – ד"ר אלון ריבק, והרלבנטיות לטיפול הרפואי שניתן למנוחה על ידי הנתבע הינה כדלקמן:7. המנוחה הגיעה לראשונה למרפאתו של הנתבע ביום 7/10/96 לצורך קבלת מרשם לגלולות למניעת הריון. במהלך הביקור נטל הנתבע מהמנוחה אנמנזה אישית ומשפחתית לגורמי סיכון והיא מסרה כי היא בריאה בדרך כלל ושללה מחלות שלה או של בני משפחתה. המנוחה אף דיווחה לנתבע על אפיזודה חולפת של כאבי בטן בגינה עברה בירור שהיה תקין. במהלך הביקור לא נשקלה המנוחה ואף לא נשאלה ביחס למשקלה ולגובהה ופועל יוצא מכך שנתונים אלה לא צויינו בדו"ח הביקור. במהלך הביקור בוצעה בדיקה גניקולוגית חלקית והמנוחה הופנתה לביצוע בדיקת אולטרה סאונד בבית חולים כרמל.8. בתאריך 5/2/97 ולאחר שבדיקת האולטרה סאונד היתה תקינה רשם הנתבע למנוחה גלולות למניעת הריון מסוג minulet לשלושה חודשים בלבד, לאחריהם התבקשה המנוחה לשוב לביקורת.9. בתאריך 26/5/97 ביקרה המנוחה פעם נוספת במרפאתו של הנתבע ובהעדר תלונות מצידה של המנוחה חודש המרשם לגלולות.
10. בביקור שערכה המנוחה אצל הנתבע בתאריך 11/9/97 התלוננה המנוחה על גרד בפות. בדיקה גניקולוגית שנערכה היתה תקינה למעט מימצא של אודם ופטריה בפות בגינם נרשמה למנוחה משחת אגיסטן.11. המנוחה ביקרה במרפאתו של הנתבע פעם נוספת בתאריך 25/2/98 לצורך חידוש המרשם לגלולות.12. בתאריך 17/5/98 ביקרה המנוחה במרפאת רופא המשפחה ד"ר אלון ריבק אשר תיעד מפיה בכרטיס הרפואי שנערך על ידו כי "תלונת/סיבת הפניה: משקל 90 גובה 173 obesity בדיקות/הפניות: טופס הפניה כללי דיאטנית".13. בתאריך 25/5/98 שבה וביקרה המנוחה במרפאתו של הנתבע. במהלך הביקור בוצעה בדיקה גניקולוגית שהיתה תקינה.14. בתאריך 12/8/98 ביקרה המנוחה במרפאתו של הנתבע והתלוננה על גרד בפות ובנרתיק. המנוחה נבדקה ונמצא כי היא סובלת מדלקת באיזור הפות. נרשמו למנוחה נרות ומשחה לטיפול מקומי.15. בתאריך 28/10/98 ביקרה המנוחה פעם נוספת במרפאתו של הנתבע. כעולה מהרישום הרפואי בתיק התלוננה המנוחה על תופעת השמנה ממנה היא סובלת. הנתבע ציין בתיעוד הרפואי "עקב ’השמנה’ החלפת גלולות ל-harmonet". במהלך ביקור זה לא נשקלה המנוחה ואף לא צויינו מפיה משקלה הנוכחי ו/או משקלה טרם נטילת הגלולות.הנתבע הבהיר בעדותו כי ציין בכרטיסו הרפואי את המילה "השמנה" במרכאות שכן לא התרשם מבעיית השמנה, אולם לנוכח התלונה הסובייקטיבית של המנוחה החליף את הגלולות מ-minolet ל-harmonet שהיו בתקופה הרלבנטית הגלולות בעלות המינון הנמוך ביותר בשוק.16. הביקור האחרון של המנוחה במרפאתו של הנתבע היה ביום 28/12/98 ובאותו מועד נערכה למנוחה בדיקה שהיתה תקינה. על פי האמור בתצהירו של הנתבע ניתן למנוחה מרשם נוסף לגלולות ככל הנראה בתאריך 28/12/98 לנוכח היות הבדיקה הגניקולוגית תקינה (עמ’ 39 לפרוטוקול עדות הנתבע), אולם מתן המרשמים לא תועד בכרטיס הרפואי.האם סבלה המנוחה מפגם מולד במערכת הקרישה:17. מומחה התובעים בתחום ההמטולוגיה, פרופ’ רחמילביץ, אכן ציין בחוות דעתו כי המנוחה נפטרה מפגם מולד במערכת הקרישה שבא לידי ביטוי קליני לראשונה בתאריך 30/8/98, אלא שהנחה זו אשר הועלתה על ידי פרופ’ רחמילביץ בחוות דעתו בלבד לא נתמכת כלל על ידי התיעוד הרפואי שהוגש ונסתרה כבר בראשית עדותו של פרופ’ רחמילביץ. בעמ’ 19 לפרוטוקול נשאל פרופ’ רחמילביץ ביחס להנחה זו העולה מחוות דעתו:"ש. … האם יש בסיס כלשהו להנחה שהיה פגם מולד במערכת הקרישה של המנוחה?
ת. אם אני לא טועה, אני לא חושב שציינתי כאופציה שיש פגם מולד. לא היתה שום הוכחה לכך…
ש. לא ראינו שהיה פגם מולד במערכת הקרישה?
ת. לא…".ובהמשך בעמ’ 20 לפרוטוקול:"ש. ככל הידוע לך אצל המנוחה היו גורמי סיכון לקרישתיות יתר?
ת. לא לפי התיעוד שהובא לעיוני".מדברי עדותו של פרופ’ רחמילביץ, מומחה המנוחה, נשללה ההנחה, אם היתה כזו, לפיה סבלה המנוחה מפגם מולד הגורם לקרישתיות יתר. פועל יוצא מן האמור, כי לא היה קיים אצל המנוחה גורם הסיכון של פגם מולד במערכת הקרישה אשר עשוי להיות קונטרה אינדיקציה למתן גלולות למניעת הריון.קיומו של קשר סיבתי רפואי בין נטילת גלולות ותסחיף ריאתי:18. ראוי לציין כי למעשה הצדדים אינם חלוקים והנתבעים אינם כופרים בקיומו של קשר סיבתי רפואי בין נטילת גלולות לבין סיכון מוגבר להתהוות פקקת ורידים ותסחיף ריאתי (עמ’ 12 לסיכומי הנתבעים).
פרופ’ א. פלדי הבהיר בחוות דעתו בסעיף 8 כי ההורמונים הנמצאים בכל הגלולות למניעת הריון במינונים שונים משפיעים על כלי הדם ומחישים במידת מה את קרישת הדם ולפי הספרות העדכנית דווקא הגלולות מהדור החדש אליהן משתייכת הגלולה harmonet שנטלה המנוחה גדל בהן הסיכון להיווצרות קרישי דם.
זוהי גם עמדתו של פרופ’ רחמילביץ אשר בעדותו (עמ’ 21 לפרוטוקול) ציין כי"בספרות בפירוש מצויין שמתן גלולות מבחינת הופעת סיבוכים של קרשיות יתר הוא גורם סיכון. לגבי פרק הזמן, לא בהכרח".וכך אף פרופ’ אוהל גונן בעמ’ 5 לחוות דעתו, שם מתייחס המומחה במישרין לשאלה אם נטילת גלולות קשורה בסיכון מוגבר להתהוות פקקת ורידים ותסחיף ריאתי ומשיב על השאלה בחיוב תוך ציון העובדה ששיעור סיבוכים אלה קטן מאוד. לדבריו, שיעור הפקקת הורידית בנשים מגיל 15 ועד 45 הנוטלות גלולות הוא בסביבות 3 לשנה ל-10,000 נשים. בקבוצת הגיל הצעירה של תחילת שנות העשרים (הגיל הרלבנטי במקרה הנדון) הסיכון בודאי נמוך עוד יותר ורק 10% מאלו שפיתחו פקקת ורידים מסתבכים בתסחיף ריאתי כפי שהיה כאן ורק במקרים נדירים התסחיף מסתיים במוות.השמנת יתר כגורם סיכון לתסחיפים על רקע נטילת גלולות:19. פרופ’ א. פלדי ציין בסעיף 5 לחוות דעתו כי עודף משקל יחסי ידוע בספרות כגורם סיכון נוסף להתפתחות תסחיפים בעקבות נטילת גלולות נגד הריון. בהקשר זה מסתמך פרופ’ א. פלדי, בין היתר, על נייר העמדה של ה-International consensus on combination oral contraceptives and cardiovascular disease Fertility and sterility 1999 71/6 שהוגש וסומן נ/2 ואשר אוזכר כאסמכתא מרכזית על ידי פרופ’ אוהל גונן בחוות הדעת שניתנה על ידו מטעם הנתבעים טרם הגשת חוות דעת התובע. בנייר העמדה מצויין:
"Women who smoke, who are obese, hypertensive, diabetic or who have a personal or family history of thrombosis will need to have an individualized assesment of their risks of CVD (cardio vascular disease), whether or not they use oral contraceptives. Only after this assesment can they make informed contraceptive dicision and modify their risk factor however possible"פרופ’ אוהל גונן ניסה אמנם במהלך חקירתו הנגדית (עמ’ 10 לפרוטוקול המוקלט) להסתייג מהמשמעות הנובעת מהקטע שצוטט לעיל, הגם שנלקח מתוך מובאה מרכזית בחוות דעתו. יחד עם זאת, בהמשך עדותו (עמ’ 14 לפרוטוקול המוקלט) נאות פרופ’ אוהל גונן לאשר כי השמנת יתר מהווה בגדר גורם סיכון או סיכון יתר בעת נטילת גלולות וכך גם בהמשך עדותו (עמ’ 17 לפרוטוקול המוקלט).פרופ’ אוהל גונן ניסה לגמד את האמור בנייר העמדה נ/2 שאוזכר כאמור בחוות דעתו כמובאה ולהעדיף את המאמר Update on oral contraceptives שהוגש וסומן נ/1 שפורסם בירחון של ה-American family physician והמופנה לרופאי משפחה הגם שמאמר זה לא צויין כלל כמובאה בחוות דעתו.עיון במאמר נ/1 מעלה כי גם לשיטת כותביו מהווה השמנת יתר גורם סיכון, אם כי בקטגוריה הקלה ביותר, ועל כן ולנוכח האמור בגילויי הדעת של הרופאים הגניקולוגיים נ/2 ואשר קהל היעד שלו הינו רופאים גניקולוגיים ולא רופאי משפחה, לא ניתן להימנע מן המסקנה כי השמנת יתר מהווה גורם סיכון בעת נטילת גלולות למניעת הריון.וכאמור, פרופ’ רחמילביץ בעדותו (עמ’ 25 לפרוטוקול) ציין כי השמנת יתר כשלעצמה בלא קשר לנטילת גלולות מהווה גורם סיכון לתסחיף ריאתי ובא] ]>