איסכמיה – היפוקסיה – רשלנות רפואית?

איסכמיה מוגדרת בתור זרימה לא מספקת של דם אל איבר מסוים בגוף. איסכמיה נגרמת בדרך כלל בגלל היצרות או סתימה של כלי דם. איסכמיה יכולה להיגרם באיברים שונים בגוף. חובה לטפל באיסכמיה בזמן על מנת למנוע מצבים של חסימה מלאה של אספקת דם לאיבר הפגוע. במקרים רבים, ישנן תביעות רשלנות רפואית בלידה בנושאים אלו. מדובר על מצבים בהם במהלך ההריון או הלידה, אספקת הדם של התינוק מצטמצמת או כמות החמצן בדם פוחתת (תנאים המכונים איסכמיה והיפוקסיה, בהתאמה) והתינוק נכנס למצב של "מצוקה עוברית" ונמצא בסיכון לנזק מוחי בלתי הפיך או אף למוות. בגלל הסיכון הגבוה של מצוקה עוברית, זה מצב שמחייב פתרון מיידי של הצוות הרפואי ואם הוא אינו מבוצע בזמן או כראוי ונגרם נזק- קיימת לכאורה עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית.

 

מקרי רשלנות רפואית איסכמיה / היפקסיה

איסכמיה יכולה להיגרם בעורקים הכליליים שמובילים את הדם ללב, במעי הגס והדק, ובעורקי הצוואר. הגורמים לאיסכמיה יכולים להשתנות אבל באופן כללי, הימנעות מעישון, הקפדה על פעילות ספורטיבית, איזון שומנים וכולסטרול בדם, איזון לחץ דם, שמירה על משקל תקין, ואיזון סוכרת, יכולים לתרום להורדת הסיכוי לאיסכמיה.

תסמיני האיסכמיה, ודרך הטיפול בה יכולים להשתנות לפי האיבר הפגוע. למשל, איסכמיה בעורקים הכליליים יכולה להסתמן בצורה של קוצר נשימה במאמץ וכאבים מפושטים באזור החזה בזמן המאמץ. ככל שהאיסכמיה חמורה יותר כך גם התסמינים. איסכמיה מלאה משמעותה אוטם בשריר הלב (התקף לב), או אוטם בעורקי הצוואר (אירוע מוחי).

הטיפול באיסכמיה יהיה בהתאם לאיבר הפגוע. איסכמיה לבבית לדוגמא מאובחנת בדרך כלל באק"ג במאמץ, אך היא יכולה להופיע גם באק"ג במנוחה. לאיסכמיה יש תבנית ברורה מאד באק"ג שחשוב מאד להכיר אותה. במידה ומופיעים סימני איסכמיה נשלח המטופל לבדיקת אק"ג במאמץ. הסגוליות של בדיקה זו בגילוי איסכמיה נחשבת לגבוהה יחסית. יחד עם זאת, ישנם מקרים, בעיקר אצל נשים, בהן הבדיקה מפספסת. במידה והתוצאה חיובית, הקרדיולוג יחשוב האם מלבד טיפול תרופתי, להפנות לביצוע מיפוי לב (CT קורנרי) או לביצוע של צנתור, לבדיקת מצב הסתימה בעורקים הכליליים שלכם. מי שמאובחן עם איסכמיה נדרש לנהוג בזהירות בביצוע פעילות גופנית.

עילות תביעה בגין רשלנות רפואית איסכמיה / היפוקסיה

• היעדר אבחון, אבחון מאוחר, אבחון שגוי של איסכמיה / היפוקסיה

• מעשים ומחדלים רשלניים שהיו יכולים להוביל לחוסר טיפול, השהייתו, או החלטה על ביצוע הליך רפואי בלתי מתאים שיכלו לגרום לתובע נזק גופני או להחמיר את מצבו.

• אי לקיחת אנמנזה מפורטת הכוללת גיל (חלק מהפגיעות האיסכמיות אופייניות בעיקר לגיל בוגר, אך ישנן פגיעות איסכמיות כגון איסכמיה של המעי שיכולה להתרחש גם בגיל צעיר), מין, רקע בריאותי (מחלות רקע כגון, השמנת יתר, הפרעת כולסטרול ושומנים בדם, סוכרת לא מאוזנת, יתר לחץ דם, ועוד, מעלות את הסיכון לאיסכמיה), ועוד. נדרשת בדיקה גופנית על ידי הרופא ועמידה על התסמינים המתוארים על ידי המטופל.

• אי הפניה לביצוע בדיקות כולל בדיקות כלליות, אק"ג במנוחה, אק"ג במאמץ, הולטר אק"ג 24 שעות, מיפוי לב, דופלקס עורקים, בדיקות הדמיה, ועוד. בהתאם לאיבר שחושבים שנפגע.

• רשלנות בפענוח תוצאות בדיקות (רשלנות נפוצה היא רשלנות בפענוח תוצאות בדיקות דם ואק"ג)

רשלנות רפואית במתן תרופות מבחינת סוג ומינון ומבלי לוודא את רגישות המטופל לתכשיר.

• רשלנות בפרוצדורה הטיפולית לטיפול באיסכמיה היפוקסיה.

 

לשאלות בנושא רשלנות רפואית איסכמיה / היפוקסיה, ניתן ליצור קשר עם עו"ד ענת מולסון שפרטיה בראש העמוד משמאל

Share on FacebookShare on Google+