אשך טמיר

אשך טמיר או אשכים טמירים (טמיר – משהו שאינו בנמצא ולא משהו גבוה) אינם ממצא נדיר.
מה זה אשך טמיר ? העדרות אשך אחד או שני האשכים משק האשכים.

בדיווחים שונים בספרות הרפואית נקובים מספרים שבין 3.3% ל – 5.8% מהבנים בלידה. בפגים לעומת זאת התופעה שכיחה יותר והמספרים נעים בין 10%-30%. מספרים אלו מתייחסים למצב מיד לאחר הלידה. בגיל שלושה חודשים חלק מהאשכים מצליחים למצוא את דרכם האבודה אל שק האשכים וב- 0.8% מכלל הילדים ניתן לזהות אשכים טמירים בגיל שנה. נדיר שהאשכים יורדים לאחר גיל 3 חודשים במידה ומדובר ב אשכים טמירים אמיתיים ולא בבעיה אחרת.

למעשה אין אף אמצעי הדמיה אמין לחלוטין המסוגל לאשר או לשלול קיום אשך תוך בטני באחוזי הצלחה סבירים. אמצעי ההדמיה המקובלים היום הם אולטרא-סאונד, CT ו-MRI וכאמור הם יכולים לאבחן אשכים תוך בטניים אבל לא תמיד. לכן ברוב המקרים החיפוש אחר האשך יתבצע בניתוח (הדרוש ממילא) ולא ע"י הדמיה למרות שניתן לנסותה טרם הניתוח.

כ- 80% אחוז מהם נמצאים באיזור המפשעה , כלומר חסרה להם רק כברת הדרך האחרונה. רק כ- 8% אחוז נמצאים עדיין בחלל הבטן. בחמישית מהמקרים לא ניתן למשש אשך בבדיקה הראשונית וכאשר מבוצע חיפוש, בכחצי ממקרים אלו האשך הוא תוך בטני ובחצי השני האשך לא קיים ועבר העלמות ("אטרופיה").

למקום המצאם של האשכים משמעות ניכרת כיוון שבזמן החזרתם לשק האשכים יש לדאוג לאספקת דם תקינה אל האשך. ככל שהאשך קרוב יותר לשק האשכים כך עבודת התיקון קלה יותר .

בישראל מוגשות תביעות רשלנות רפואית על איחור באבחון או בטיפול בנושא של אשך טמיר, לעיתים לאבחון מאוחר יש השלכות קשות ועל כך תובעים מבית המשפט פיצויים. כדאי לקבל ייעוץ ע"י עורך דין בתחום של תביעת רשלנות רפואית נגד אורטופד על איחור באבחון אשך טמיר.