אבחון סרטן או מחלות באיחור - רשלנות רפואית?

כפי שפורסם בכתבה בתכנית "עובדה" של אילנה דיין, ישנם אלפי מקרים של איחור באבחון מחלות בישראל.

עו"ד ענת מולסון, המייצגת את הבחורה מהכתבה וכן חולים רבים אשר מחלתם התגלתה באיחור, מציינת כי חלק גדול מכלל תביעות הרשלנות הרפואית המוגשות בישראל, נוגע לעניין גילוי מאוחר או של מחלות או גידולים, או אבחון שגוי של תלונה של מטופל.

בד"כ מדובר על מצבים בהם החולה מתלונן בפני הרופא על סימפטומים של כאבי ראש, טשטוש ראיה, הקאות, לחצים בחזה וכדומה, אשר צריכים לעורר חשד מצד הרופא לבעיה האמיתית ממנה סובל החולה, אך דבר לא נעשה, לעיתים תוך זלזול של הרופא בתלונות המטופל ואי אמון.

המקרים הנפוצים ביותר של תביעות רשלנות רפואית בגין איחור באיבחון הם:

גידול סרטני
התקף לב
אירוע מוחי
רשלנות של אורטופד
תסביב אשך
היפרדות רשתית
מצוקה עוברית
מומים מולדים
בעיה באחד האיברים הפנימיים

כל אחד מהמקרים הנ"ל, מחייב התייחסות דחופה ומהירה של הרופא- למשל ביצוע צילום, אשפוז, מתן טיפול או ניתוח מיידי.

בתי המשפט קובעים כי בתביעת רשלנות רפואית בגין טעות או איחור באבחון בעיה רפואית, יש לבדוק את סבירות התנהגות הרופא על-פי אמות המידה המקובלות בתקופה בה נטען כי בוצעה הרשלנות ועל-פי הידע הרפואי שהיה ידוע בשעת מעשה. זהו מבחן "הרופא הסביר", כלומר האם הרופא התנהג באותה שעה על פי הסטנדרט המצופה מרופא סביר.

במידה ולא התנהג כ"רופא סביר", בית המשפט מטיל עליו ו/או על המוסד הרפואי בו עבד את האחריות וקובע כי אכן הייתה רשלנות, אך על מנת לזכות בתביעה, לא די כי הרופא התרשל ויש צורך להוכיח כי הרשלנות גרמה באופן ישיר לנזק ממנו סובל התובע.

חלק גדול מהמקרים בהם יש איחור באבחון של מחלה או סרטן, או אבחון שגוי הרשלנות הרפואית היא של רופא משפחה.
רופא המשפחה נדרש להבנה בתחום רחב של מחלות והוא הראשון בשרשרת המטפלים, כאשר האבחון נעשה בשיטת האלימינציה.

כאשר רופא בא לשקול מהן הבדיקות המתאימות עליו להסתמך על הידע המקצועי הכללי בדבר שכיחות המחלות האפשריות, ואת הידע הזה ליישם לנסיבות כל מקרה. מטבע הדברים, יפנו תחילה אל הסיבה השכיחה להיווצרות המחלה. איחור באבחון של הסיבה השכיחה ביותר, או אבחון שגוי ייצור חזקה בדבר התרשלות. על הרופא לבחון את המחלות הפחות שכיחות תוך שהוא מעריך את מסוכנותן ואת הישנותן במקרה שלפניו, באופן סביר וביחס ישיר לתלונת החולה, עצמת הכאב ותדירות התלונות. על הרופא לגלות יוזמה, דרישה ובירור לגבי התופעות מהן סובל החולה.

איך מגישים תביעת רשלנות רפואית על גילוי מאוחר / איחור באבחון של מחלה:

את הנזק, על התובע להוכיח באמצעות חוות דעת של רופא פרטי מטעמו והיא אמורה לקבועה האם אכן היה איחור באבחנה, האם איחור זה הינו סביר או שמדובר באיחור רשלני מצד הרופא והאם נגרם נזק בלתי הפיך כתוצאה מהאיחור באבחון.

תביעה על טעות באבחון מחלה או איחור באבחון גידול יכולה להיות מוגשת עד 7 שנים ממועד התגבשות העילה, אך כמובן שלא כדאי לחכות עם הגשת התביעה ויש להיוועץ בעו"ד לרשלנות רפואית בנוגע לזמן הנכון להגישה. אם עוה"ד מעריך את תביעת רשלנות רפואית עקב אבחון שגוי או איחור באבחון, בפיצוי בסך עד 2.5 מיליון היא תוגש לבית משפט השלום ואם הוא מעריך שהיא שווה למעלה מכך- תוגש לבית משפט המחוזי.

לשאלות בנושא או להערכת סיכויי תביעתך חינם, ניתן ליצור קשר עם עו"ד ענת מולסון המייצגת מאות נפגעי רשלנות רפואית, בנייד: 0524787850 או במייל: כתובת דואר אלקטרוני זאת מוגנת מפני spambots. יש להפעיל JavaScript על מנת לראות את הכתובת או באמצעות טופס יצירת הקשר שבצד שמאל למעלה. כמו כן ניתן לצפות בראיון עם עו"ד ענת מולסון ע"י לחיצה על תמונת המסך שלהלן