תסמונת SCID – ילדי הבועה – תביעת רשלנות רפואית

בישראל מוגשות תביעות רשלנות רפואית בגין איחור באבחון או בטיפול בתסמונת SCID.

לשאלות בנושא ניתן לפנות לעו"ד ענת מולסון שפרטיה מעל.

כשל חיסוני משולב חמור (באנגלית: Severe combined immunodeficiency,‏ SCID; מכונה "מחלת ילדי הבועה") היא מחלה גנטית המאופיינת במחסור בלימפוציטי T המתפקדים כראוי, שמתבטא בתגובה חיסונית לקויה כתוצאה מחוסר המעורבות של תאי B או מתפקוד לא יעיל שלהם, כיוון שתאי T המסייעים לא מתפקדים (ולכן לא קוראים לתאי B לעזור להילחם באנטיגן). בהפרעה זו שתי ה'זרועות' המרכזיות של מערכת החיסון (תאי B ותאי T), פגועות, בעקבות פגם באחד הגנים. SCID היא הצורה החמורה ביותר של חסר במערכת החיסון, וכיום ידועים לפחות תשעה גנים שונים אשר פגם בהם מוביל לצורה זו או אחרת של SCID. כמו כן, מחלה זו ידועה כ"מחלת ילד הבועה" כיוון שהסובלים ממנה חשופים באופן מלא למחלות זיהומיות וחלקם, כמו "דייוויד וטר", הפכו למפורסמים בשל חייהם בסביבה סטרילית. SCID הוא תוצאה של מערכת חיסונית חלשה כל כך עד שניתן להזניח אותה כמעט לגמרי.

מטופלי SCID מושפעים לרוב על ידי זיהומים בקטריים, וירליים או פטרייתיים בשלב מוקדם מאוד בחיים ולרוב סובלים גם ממחלת ריאות אינטרסטיציאלית, משלשול כרוני, ומבעיות גדילה. זיהומי אוזניים, דלקת ריאותופטרת פה בדרך כלל נפוצים אף הם. תינוקות אלו ימותו בדרך כלל תוך שנה, בעקבות זיהומים חוזרים ונשנים, אלא אם כן יעברו השתלת תאי גזע מוצלחת.

הטיפול הנפוץ ביותר לחולי SCID הוא השתלת מח עצם, שייתרם על ידי אדם עם ההתאמה הטובה ביותר. השתלות עם התאמה חצי מלאה נקראות הפלוידנטיקל. השתלת מח עצם הפלוידנטיקלי דורשות ממח העצם של התורם להיות מרוקן מכל תאי T הבוגרים, על מנת להימנע מהתפתחות מחלת GVHD. כתוצאה מכך, למערכת חיסון שעובדת כראוי לוקח זמן רב יותר להתפתח אצל מטופלים שאצלם מושתל מח עצם עם התאמה חצי מלאה בהשוואה למטופלים שאצלם ההתאמה הייתה מלאה. דיוויד וטר, ילד הבועה המקורי, היה אחד מהאנשים הראשונים שלהם הושתל מח עצם, אך לבסוף נפטר בעקבות וירוס שלא אותר בשם אפשטיין בר, שהיה במח העצם החדש שהושתל לו בתרומה מאחותו (לא הייתה לו התאמה טובה עם מח עצם זה) , וגרם להיווצרות תאי סרטן מפושטים בכל גופו. כיום, להשתלות הנעשות בשלושת החודשים הראשונים של החיים יש אחוזי הצלחה גבוהים. כמו כן, רופאים מבצעים בהצלחה השתלות עוד לפני הלידה וגם על ידי שימוש בדם הטבורי העשיר בתאי גזע. בהשתלות אלה (עוד לפני הלידה) ייתכן כי העובר יפתח מערכת חיסונית פעילה בסביבה סטרילית מגורמים זרים. בכל מקרה, סיבוכים כמו GVHDD יכולים להיות קשים לזיהוי או לטיפול אם הם מתרחשים.

תביעת רשלנות רפואית על איחור באבחון או בטיפול בתסמונת SCID נמשכת בד"כ כשנתיים ובסיומה מתקבל פיצוי שיכול להיות משמעותי מאד.

על מנת להגיש את התביעה יש לצרף אליה חוות דעת של רופא מומחה אשר יפרט מה הייתה הרשלנות ומה גודל הנזק שנגרם בעקבותיה.

לשאלות או להערכת סיכויי התביעה של ניתן ליצור קשר עם עו"ד ענת מולסון שפרטיה בראש העמוד.

 

 

Share on FacebookShare on Google+

המלצה על עו"ד בנוגע לתביעה על רשלנות רפואית

שלום וברכה

אני פונה אליכם בעקבות המלצה על עו"ד בנוגע לתביעה על רשלנות רפואית. אמרו לי להגיע לעו"ד ענת מולסון שהיא הכי טובה בארץ.

אני מאושפז כרגע בבית חולים בצפון הרחוק.
הייתי אמור לעבור הבוקר ניתוח שרוול.

הגעתי לחדר הניתוח וקיבלתי טשטוש לקראת הרדמה כללית. לאחר זמן מה העירו אותי, והודיעו לי שלא נתחו אותי כי לא הצליחו להרדים אותי.

הרגשתי כאבי תופת בגרון, וכשהרופא המרדים ניגש אלי לחדר אשפוז אמרתי לו על כך, והוא ענה שהוא בא להתנצל כי הוא עשה לי את זה וגרם לכל הכאב שלי, כאשר בנסיונות להרדים אותי גרם לדימומים בגרון.

אציין שעברתי לפני מספר שנים ניתוח בהרדמה מלאה ללא כל תקלות.

(יצוין, שלאחר כל ההכנות לניתוח, כשהייתי על מיטת הניתוח שמעתי את המנתח מדבר על כך שאינו רוצה שאיש צוות מסוים ישתתף בניתוח. לאחר מעשה אני מעריך שמדובר במרדים).

נכון לעכשיו אני מאושפז עד למחר למעקב. במהלך היום סבלתי מסחרחורת ובחילות, וקיבלתי נוזלים עד שעות הערב. אמרו לי שצריכים לוודא שאין בצקת או משהו כזה בגרון בעקבות הדימומים.

רציתי לבדוק למה אני יכול להיות זכאי בתביעה:
פיצוי על הכאבים החזקים בגרון ובשיניים.
פיצוי של שבועיים הכנה לניתוח וימי אשפוז שהלכו לריק + הפסד הכנסות בתקופה הזאת.
סבל נפשי ואכזבה עמוקה.
מימון ניתוח פרטי במקום אחר, אני והמשפחה ממש בטראומה ממה שקרה פה (האמת שכל הצוות פה ממש גמגמו בתחילת היום כשניסינו לקבל הסברים מה הלך פה, מה שעוד יותר גרם לנו ללחץ וחוסר בהירות)

אני מקווה מאד שלא נוצר נזק נוסף שאני עוד לא יודע עליו.

אבקש להבין ממך באיזה עלויות מדובר להגיש תביעה, והאם אפשר לסכם על תשלום לפי אחוז מהתשלום שיתקבל?

כמו כן האם יש משהו שחשוב שאעשה כל עוד אני מאושפז או לקראת השחרור.

מאחר וחיפשתי המלצה על עו"ד לרשלנות רפואית מכמה גורמים וכולם המליצו על עו"ד ענת מולסון אשמח אם תחזור אליי בהקדם.

כמו כן אשמח אם תוכל להעריך איזה פיצוי אני יכול לקבל על המקרה המוטרףך הזה והאם טיפלה במקרים דומים.

תודה. מנשי

Share on FacebookShare on Google+

הדבר מדבר בעד עצמו

סעיף 41 לפקודת הנזיקין

כלל זה נועד לחול בנסיבות מסוימות שבהן קיים קושי מובנה להוכיח את קיומו של יסוד ההתרשלות בעוולת הרשלנות. התנאים אשר בהתקיימם חל הכלל הן כדלקמן: ראשית, לתובע לא הייתה ידיעה ואף לא הייתה לו היכולת לדעת מהן הנסיבות שגרמו לנזקו; שנית, הנזק נגרם על ידי נכס שלנתבע הייתה שליטה מלאה עליו; שלישית, בית המשפט מוצא כי האירוע שגרם לנזק מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבע לא נקט זהירות סבירה מאשר עם המסקנה שהוא נקט זהירות סבירה. רק אם יוכיח התובע את התקיימותם במצטבר של שלושה התנאים האמורים, יועבר נטל השכנוע לכתפי הנתבע כי אין לייחס את קרות האירוע לרשלנות מצדו, על הנתבע להרים נטל זה ע"פ מבחן של עודף הסתברויות. החזקה שעל הנתבע לסתור נוגעת לאחריות והיא מניחה גם את קיום הקשר הסיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק. לפיכך אם בתום המשפט נותרו כפות המאזניים שבהן נשקלת שאלת הרשלנות שקולות, יזכה התובע בתביעתו. טעם מרכזי הניצב בבסיס כלל "הדבר מעיד על עצמו" עניינו ביתרונו המובנה של הנתבע, לעומת התובע, מבחינת נגישות לראיות בדבר הנסיבות שהובילו למקרה.

ההבחנה המעשית העיקרית שבין העברת נטל השכנוע מכוח הנזק הראייתי שנגרם לתובע לבין העברת נטל השכנוע מכוח הכלל על אודות "הדבר מדבר בעדו". שזו הראשונה, יכול כאמור שתוגבל אך לנקודה או לנקודות שלגביהן נגרם לתובע נזק ראייתי, ואלה עשויות להיות צרות בהיקפן, ואילו השנייה מתפרסת על שאלת האחריות כולה.

תנאי היסוד לתחולת החזקה הינו קיומה של עמימות עובדתית. בהינתן עמימות כזו, וכשמוכח כי הנתבע שלט בנכס שגרם לנזק, ניתן לתובע היתר לבסס את טענתו בדבר התרשלות הנתבע על ראיות סטטיסטיות – ראיות שכל פועלן בכך שהן מסווגות את המקרה לקטגוריה כללית של רשלנות

תנאי ראשון: המועד המתאים לבחינת קיומו של התנאי הראשון הוא המועד שבו נדרש התובע להוכיח את יסודות תביעתו. כלומר, אם "נמשכת" אי-הידיעה ממועד התרחשות מעשה הנזיקין ועד למועד זה, יבקש התובע להסתייע בכלל הראיות הקבוע בהוראת סעיף 41 לפקודה.

תנאי שני: התנאי השני זכה אף הוא כתנאי הראשון לפרשנות מקלה. ביחס למבחן השליטה נקבע בפסיקה, כי זו לא חייבת להיות רצופה ובלעדית, די בשליטה אפקטיבית במועד הרלוונטי לאירוע התאונה. עוד נקבע, כי המבחן הראוי לקיומה של שליטה איננו אפוא מבחן טכני-פורמאלי המבוסס על חזקה מלאה, רצופה ובלעדית בנכס המזיק, אלא מבחן ענייני-מעשי, הבוחן אם זיקתו המיוחדת של הנתבע לנכס המזיק מעידה לכאורה על היותו בעל היכולת הטובה ביותר למנוע את התרחשות התאונה.

תנאי שלישי: ישנה אפשרות במסגרת התנאי השלישי, להביא בחשבון גם ראיות כלליות שברגיל אין בהן כדי לבסס מסקנה בדבר קיומה של התרשלות.

ישנן תביעות רבות אשר מוגשות לבית משפט בהן טוען התובע את טענת "הדבר מדבר בעד עצמו". בית משפט קיבל לעיתחים טענה זאת והעביר את נטל הראייה אל כתפי הנתבעים.

Share on FacebookShare on Google+

רופא אורטופד לא אבחן שבר – רשלנות רפואית

שמי ירון. אני עברתי תאונת דרכים ונפצעתי בכף הרגל.

הובהלתי על ידי מד"א לבה"ח בדרום שם אחרי שנשאלתי אם יש לי כאבים ועניתי שלא ממש.

אחרי 5 שעות שוחררתי "ללא צילום" . לאחר מספר ימים התנפחה לי כף הרגל חזרתי למיון צולמתי ונמצאו לי 3 שברים בכף הרגל מייד אושפזתי ל 4 ימים במחלקה אורטופדית בהכנה לניתוח לאחר 3 ימים שוב שוחררתי מאחר והם שינו את עמדתם ונאמר לי לחזור בעוד חודש לביקורת.

חזרתי לביקורת במועד שנקבע ושם בבה"ח במרפאת חוץ שוב ללא צילום שוחררתי ונאמר/נכתב דריכה רגילה על כף הרגל לפי יכולת.ושוב לחזור לביקורת בעוד חודשיים.

לפני כמה ימים חשתי כאב חזרתי לביקורת בבה"ח שוב צולמתי וקיבלתי מכתב שעליי להגיע תוך מקסימום שבועיים לניתוח דחוף בעקבות שבר שהתאחה באופן עקום.

אני עם מחלת לב מילדות לכן הלכתי לרופא פרטי "ביקור רופא" על מנת לקבל חוות דעת נוספת של אורטופד שם נבדקתי ונאמר לי שכרגע מסוכן מאוד לעשות ניתוח מכיוון שעברו 4 חודשים מהמקרה קיבלתי מנוחה בבית.

בין השורות נאמר לי שההפנייה לניתוח בשלב זה היא רשלנות רפואית מצד בה"ח והתהליך הינו בלתי מקצועי במידה ואלך לניתוח הם יצטרכו לשבור לי את העצם שוב ויחברו אותה או משהו מסובך שעלול לסכן לי את כף הרגל ועדיף לחכות בבית ולהתפלל שהרגל תחלים ובדיעבד שלא אשאר נכה.

שאלתי היא האם יש אפשרות לתבוע במידה וייקבעו לי אחוזי נכות או משהו בסגנון ? יש לי הפנייה לניתוח מ בה"ח , ומכתב מרופא שזה עלול לסכן אותי ועדיף להימנע .. כיצד אוכל להגן על עצמי משפטית  במידה ואשאר נכה ואחד הצדדים התרשל רפואית ?

בברכה

ירון ג. מאשדוד

Share on FacebookShare on Google+

צביאלה אונגר שור

tziela

עו"ד צביאלה אונגר שור

בוגרת תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת בר אילן.

בוגרת השתלמות בניהול משא ומתן דרך המכון להשתלמות של לשכת עורכי הדין.

בוגרת השתלמות רפואה למשפטנים.

משנת 2004 עובדת כעו"ד במשרד נבו מולסון. טיפלה במאות תיקי רשלנות רפואית.

עוסקת בתיקים הנוגעים לרשלנות קשה בזמן הריון, לידה, ניתוחים או אבחון מחלות.
זמינה ללקוחות המשרד באמצעות:

טלפון: 03-6025060 שלוחה 111

מייל: zviela@nmlaw.co.il

 

 

Share on FacebookShare on Google+

איך בוחרים עורכי דין לרשלנות רפואית מומלצים ומומחים

פעמים רבות הגולשים שלנו שואלים אותנו איך לבחור או למצוא עורכי דין מומחים מומלצים לרשלנות רפואית

התשובה היא פשוטה- ראשית יש לבחור עו"ד שבאתר שלו מופיע כי הוא עוסק אך ורק בתחום זה.

לאחר שסיננת כך תגיע למספר זעום של משרדים בארץ.

לאחר מכן יש לפנות לאותם משרדי בוטיק, להיפגש איתם, לראות מה ניסיונם והצלחותיהם במקרים דומים לזה שלך ובסופו של דבר אם עדיין נשאר התלבטות בין שניים או שלושה משרדים- כדאי ללכת כמו תמיד לפי תחושת בטן וכימיה עם עוה"ד.

בהצלחה!

 

Share on FacebookShare on Google+

רשלנות רפואית – אבחון סרטן – עו"ד ענת מולסון

רשלנות רפואית באבחון סרטן היא מהתביעות הנפוצות ביותר בתחום.

הסיבה היא שכמות האנשים המאובחנים כחולי סרטן היא עצומה ומנגד איכות שירות הבריאות יורדת עם הזמן עקב תקציבים מועטים ביחס לדרישה להם.

רוב התביעות מוגשות כנגד רופאי משפחה אשר פספסו את האבחנה. חלקן גם מוגשות נגד אונקולוגים או מומחי הדמייה.

איך יודעים אם הייתה רשלנות רפואית באבחון סרטן?

ראשית יש לפנות לעו"ד העוסק בתחום רשלנות רפואית. הוא יאסוף את התיק הרפואי מהמוסדות הרלבנטיים ויפנה לאונקולוג כדי לקבל חוות דעת ראשונית אם אכן היה צריך לאבחן את מחלת הסרטן קודם ואם כן- מהו הנזק שנגרם כתוצאה מהאבחנה המאוחרת.

לאחר שהתשובה של הרופא המומחה מספקת את דעתו של עורך הדין, הוא יבקש מהמומחה לכתוב חוות דעת מלאה ומפורטת אותה מצרפים לכתב התביעה.

ניהול תביעות רשלנות רפואית באבחון סרטן

בדרך כלל תביעת רשלנות רפואית בנושא סרטן לוקחת בין שנתיים לארבע שנים. על עוה"ד להגיש כתב תביעה, להשתתף בקדם משפט, להכין תחשיבי נזק, לנהל משא ומתן מחוץ לכתבלי בית משפט, לפנות אולי לגישור ואם זה לא עולה יפה- לנהל הוכחות וסיכומים, לאחאר מתקבל פסק דין.

יחד עם זאת, רוב המקרים של רשלנות רפואית בנושא זה מסתיימים בפשרה מחוץ לכתלי בית המשפט, כאשר אכן הייתה רשלנות.

תביעות רשלנות רפואית סרטן

רוב התביעות בתחום זה מוגשות לגבי סוגי סרטן אשר האיחור בו הוא קריטי כגון סרטן המעי, מלנומה, סרטן צוואר הרחם, סרטן השד וכדומה.

אם לדוגמא היה איחור באבחון של סרטן המעי, אך מדובר באיחור קצר של חודש למשל, אזי בדרך כלל לא תוגש תביעה מאחר ואיחור כזה לא ממש גרם לנזק משמעותי. יש לבחון אחורה את התנהלותם של הרופאים ולבדוק האם התייחוס כראוי לתלונות החולה, האם שלחו לבדיקות ולצילומים הרלבנטיים, האם פיענחו את הצילומים נכון והאם שלחןו את המטופל לביצוע הפרוצדורות הרפאויות המתאימות.

פסקי דין רשלנות רפואית סרטן

בארצות הברית הפיצויים שניתנים על רשלנות רפואית בתחום הסרטן הם עצומים ונעים לעיתים בסדרי גודל של מיליוני דולרים.

בארץ הפיצוי נמוך יותר מאחר ובתי המשפט שלנו כמעט לא פוסקים פיצויים עונשיים אשר מהווים את מרכיב הפיצוי הגדול בפסקי הדין האמריקאים.

דוגמאות לפסקי דין בנושא רשלנות רפואית באבחון סרטן ניתן למצוא כאן

פיצויים רשלנות רפואית באבחון סרטן

פיצויים בתביעות כאלו נעים בדרך כלל בין מאות אלפי שקלים למיליוני שקלים.

גובה הפיצוי תלוי בגודל הנזק שנגרם כתוצאה מהאבחנה המאוחרת. כמו כן יש הבדל בין הפיצוי שיקבל בחור 28 לבין זה שיקבל אדם בן 88 וזאת בשל שיקולים כגון הפסדי השתכרות, אובדן תוחלת חיים ועוד.

לשאלות בנושא ניתן לפנות לעו"ד ענת מולסון אשר ייצגה במקרים רבים של רשלנות רפואית בתחום סרטן.

 

 

Share on FacebookShare on Google+

רשלנות רפואית בלידה – שיתוק מוחין

רשלנות רפואית בלידה ושיתוק מוחין

מאת: מאיר השכל

ילדך אובחן כלוקה בשיתוק מוחין? יתכן שמגיע לך פיצויים בגין רשלנות רפואית. בהרבה מקרים, שיתוק מוחין נגרם בעקבות פעולה רשלנית של רופא במהלך ההיריון או הלידה, וניתן לתבוע פיצויים מהרופא בגין רשלנות רפואית.

 

שיתוק מוחין (באנגלית: Cerebral Palsy) הוא הפרעה באזור המערכת המוטורית במוח, המופיעה על רקע פגיעה מוחית או הפרעה בהתפתחות המוח. אצל חלק מהלוקים בשיתוק מופיעות גם הפרעות בהתפתחות הכללית ותסמינים כמו פיגור שכלי, קושי בראייה ושמיעה ובשליטה בסוגרים, רעד ופירכוס, ועוד.

לא תמיד מאובחן שיתוק המוחין מיד, ולעתים רק כשהילד גדל מעט ונתקל בקשיים תפקודיים כמו קושי בזחילה או הליכה, הוא מאובחן כלוקה בשיתוק מוחין.

 

בשלב הראשון יש לברר ממה נובע שיתוק המוחין

כשמתגלה שיתוק מוחין אצל ילד, השאלה הראשונה שעולה: ממתי בדיוק החל השיתוק? האם הנזק התרחש במהלך ההיריון, בלידה או לאחריה?

למעשה, הגורמים לשיתוק מוחין הם רבים, חלקם מתרחשים במהלך ההיריון, חלקם במהלך הלידה וחלקם לאחר הלידה, ולא תמיד ניתן לאבחן מה מקור השיתוק.

בין הגורמים שעשויים ליצור את השיתוק: מוטציות גנטיות שגורמות לבעיות בהתפתחות המוח אצל העובר, זיהומים אצל האם במהלך ההיריון, זיהומים אצל היילוד במהלך או לאחר הלידה, חוסר אספקת דם או חמצן למוח במהלך ההיריון או הלידה, חבלת ראש, חום גבוה ודלקת קרום המוח, לידה מוקדמת או תינוק שנולד במשקל נמוך.

 

בשלב הבא יש לבדוק האם השיתוק נגרם כתוצאה מרשלנות רפואית

לאחר שהתברר מתי החל השיתוק וממה הוא נובע [במקרה שניתן לברר], השאלה הבאה שצריכה להישאל היא: האם נעשתה רשלנות רפואית בלידה בשלב כלשהו, והאם הרשלנות היא זו שגרמה להיווצרות שיתוק המוחין.

יש לשים לב כי מדובר כאן בשתי שאלות נפרדות. שאלה ראשונה: האם הרופא פעל שלא כשורה. שאלה שנייה: האם ישנו קשר סיבתי בין הפעולה של הרופא לבין היווצרות השיתוק.

התשובה לשאלה הראשונה תינתן על ידי בחינת התנהגות הרופא האם היא תואמת את הנורמות הנדרשות בתפקידו. והתשובה לשאלה השנייה תינתן על ידי בחינת האלטרנטיבה – מה היה קורה אילו היה הרופא מתנהג כשורה – האם אז היה נמנע שיתוק המוחין או לא.

רק כאשר מצטברים שני האלמנטים – גם התנהגות רשלנית של הרופא, וגם קשר סיבתי בין הרשלנות לבין שיתוק המוחין – ניתן לתבוע את הרופא בגין רשלנות רפואית.

 

דוגמאות לרשלנות רפואית שעשויה לגרום לשיתוק מוחין

להלן נביא כמה דוגמאות של רשלנות רפואית בזמן ההיריון, במהלך הלידה או לאחריה, שעשויות להיות הגורמות לשיתוק המוחין.

רשלנות במהלך ההיריון: מעקב רשלני אחר ההיריון או התפתחות העובר, הימנעות מעריכת בדיקות נדרשות כמו בדיקות אולטרסאונד ובדיקות דם, פיענוח לקוי של בדיקות, הדרכה לקויה של האם.

רשלנות במהלך הלידה: רשלנות בזיהוי מצוקה עוברית במהלך הלידה, הימנעות מניתוח קיסרי במקרה שהוא דרוש, רשלנות בטיפול ביילוד במהלך הלידה.

רשלנות לאחר הלידה: רשלנות במעקב אחרי מצב היילוד וטיפול לקוי בו.

 

ניתן לתבוע פיצויים גבוהים בשל רשלנות רפואית בלידה

לשם הגשת תביעת פיצויים יש לאסוף את כל המסמכים הרפואיים שניתן להשיג. המסמכים חשובים לשם גיבוש הוכחת הרשלנות הרפואית.

במידה ותוכח הרשלנות הרפואית, ניתן לתבוע פיצויים גבוהים. גידול ילד שלוקה בשיתוק מוחין מלווה בקושי רב והשקעה עצומה הן מבחינה כלכלית והן מבחינה גופנית ונפשית, ובית המשפט עשוי לפסוק פיצויים גבוהים שיאפשרו את הטיפול הנדרש עבור הילד למשך כל ימי חייו.

חשוב לציין שגיבוש ההוכחות לא מחייב הוכחות ברורות וחד משמעיות לרשלנות הרופא, ולעתים בית המשפט מסתפק בכך שהאפשרות שהייתה רשלנות סבירה יותר מהאפשרות שלא הייתה רשלנות.

 

Share on FacebookShare on Google+

רשלנות רפואית בהריון ("הולדה בעוולה") – נשארו חודשיים לתבוע!

כחודשיים בלבד נותרו להורים שיבקשו לתבוע פיצויים בשם ילדיהם שנולדו עם מחלות גנטיות ומומים קשים.

ניתן לתבוע גם אם הילד נפטר. לרוב הפיצוי יגיע למיליוני שקלים, אם התביעה מבוססת והנזק לילד משמעותי.

תשובות לשאלות נפוצות בנושא ע"י עו"ד טל נבו*

רשלנות בהריון - הולדה בעוולה

מדוע נשארו רק עוד חודשיים לתבוע?

בשנת 2012, בפס"ד של בית המשפט העליון תקופת ההתיישנות קוצרה מעד גיל 25 שנים בעבר לעד גיל 7 שנים בלבד.

כלומר-משפחות שילדיהן בני 7 ומעלה לא יוכלו יותר להגיש תביעה בגין רשלנות בהריון.

ניתן יהיה להגיש תביעות אלו רק עד 27.8.2015 עבור ילדים מגיל 7 עד גיל 25.

מהי רשלנות בהריון?

רשלנות בהריון היא בעצם אי גילוי בזמן של מומים או פגמים, אשר אילו ההורים היו יודעים עליהם במהלך ההריון, סביר להניח שהיו מפסיקים את ההריון ונמנעים מלהביא לעולם ילד אשר לא יוכל לחיות ככל ילד אחר.

לצערנו, למרות הטכנולוגיה המתקדמת והכסף הרב שמושקע על ידי ההורים ועל ידי המדינה, עדיין מתגלים מקרים רבים של תינוקות שנולדים עם מומים קשים כגון פיגור, תסמונת דאון ואיקס שביר, על אף שנאמר להורים במהלך ההריון ש"הכל תקין".

איך מתבצע התהליך?

בשלב הראשון הוא פגישה עם עורך הדין. בפגישה זאת ישמע מכם את הסיפור ויעיין במסמכים ויגיד אם לפי תחושתו שווה להתקדם הלאה, או שהמקרה נראה כחסר סיכוי.

בשלב השני, עורך הדין יאסוף מהמוסדות הרפואיים הרלבנטיים את המסמכים ויעבירם לבדיקה של רופא מומחה בתחום, אשר יעיין בהם ויקבע אם הוא מוכן לכתוב חוות דעת לבית משפט, כי אכן מדובר במקרה של רפואה רשלנית.

השלב הבא הוא הגשת תביעה על ידי ה עורך הדין, אליה תצורף חוות הדעת הנ"ל.

לאחר מכן עורך הדין מנהל את התביעה ולרוב מנוהל במקביל משא ומתן בין הצדדים על מנת להגיע לפשרה ראויה מחוץ לכותלי בית המשפט.

מהן העלויות בהגשת התביעה?

עורכי הדין בתחום זה עובדים על בסיס הצלחה, דהיינו אחוזים מהפיצוי שמתקבל בפשרה או בפסק דין, ורק בסוף התהליך. על ההורים לשאת בעלות של חוות דעת של רופא מומחה אשר חייבת להיות מצורפת לתביעה. עורך הדין בוחר עבורכם את המומחה המתאים ובמידה והמומחה בודק את המסמכים וקובע כי לא הייתה רשלנות, לא תשלמו לו בגין חוות דעת מלאה, אלא עבור בדיקת המסמכים בלבד.

איך בוחרים עו"ד לתביעה כזאת?

ראשית, מומלץ לפנות למשרד עורכי דין העוסק אך ורק בתביעות רשלנות רפואית. איך תדכעו שהמשרד כזה? ניתן לבדוק באתר האינטרנט של המשרד. מאחר והתחום כל כך מורכב ודורש ניסיון רב, הדבר קריטי לסיכוי הזכייה ולגובה הפיצוי.

שנית- יש להיפגש עם עורך הדין ולהתרשם פנים אל פנים מניסיונו ולראות אם יש "כימיה" בינכם מאחר ואתם אמורים להיות איתו בקשר שייתכן ויימשך שנים.

שלישית- יש לבדוק בכמה תביעות מהסוג הזה טיפל וכיצד הן הסתיימו.

רביעית- מומלץ לקרוא מכתבי המלצה של לקוחות.

לסיכום- כאמור- בשל החלטה של בית המשפט העליון, נשארו חודשיים בלבד להורים שילדם נולד עם מום שלא התגלה במהלך ההריון להגיש תביעה ולזכות בפיצוי שעשוי להגיע למיליוני שקלים.

עו"ד טל נבו יענה על שאלותיכם בנושא:

במייל: Tal@nmlaw.co.il

או בטלפון: 052-4787850

Share on FacebookShare on Google+