רשלנות רפואית בלידה

rashlanut-page (1)

נפגעת עקב רשלנות רפואית בלידה? רוצה לדעת מה הסיכויים והשווי של המקרה שלך? ניתן ליצור קשר עכשיו עם עו"ד ענת מולסון אשר ייצגה מאות נפגעי רשלנות רפואית בלידה, באמצעות פרטי יצירת הקשר המופיעים בראש העמוד

עו"ד ענת מולסון מטפלת בתביעות רבות של רשלנות בלידה, אשר גרמו לנכויות קשות לתינוק, כגון שיתוק מוחין, פיגור, פרע כתף ועוד.

ברוב המקרים הנזק שנגרם לתינוק בזמן הלידה נגרם עקב:

  • האטות במוניטור המעידות על מצוקה עוברית שאינן זוכות להתייחסות
  • ניהול הלידה כרגיל למרות שחובה לבצע בניתוח קיסרי דחוף.
  • אי מיומנות ו/או רשלנות בלידת ואקום  או מלקחיים

 

מהי רשלנות רפואית

כאשר אנחנו חולים או זקוקים לטיפול רפואי אנחנו שמים את כל מבטחנו ברופא שמטפל בנו. אנחנו סומכים עליו שלמד והתמחה והתמקצע וידע כיצד לעזור לנו. אך לעיתים קורה שהרופא שמטפל בנו אינו פועל כפי שמצופה מרופא סביר לפעול ובכך הוא גורם לנו נזק. לדוגמא – רופא שלא מאבחן מחלה בזמן או שמוסר אבחון שגוי, רופא שמתמהמה במתן טיפול רפואי דחוף או נותן טיפול רפואי שגוי וכיוצא בזה. למקרים אלו קוראים "רשלנות רפואית" וניתן לתבוע בגינם את הרופא שטיפל בנו ואף את המוסד בו הוא עובד (קופת חולים, בית חולים וכן הלאה). התביעה היא למתן פיצויים כנגד הנזק שנגרם לנו. ככל שהנזק שנגרם גדול יותר, משמעותי יותר ונמשך לאורך זמן רב יותר יגדל סכום הפיצויים בו ניתן לזכות אם נוכיח כי הנזק נגרם עקב רשלנות רפואית.

כך לדוגמא בחודש ספטמבר 2015, פסק בית משפט השלום בראשון לציון פיצויים על סך 235,000 ₪ אחרי שקבע כי רופא התרשל כלפי התובע, משום שהמליץ על ניתוח אך לא רק שהסתמכך על אבחון חסר ובלתי מספק, הוא גם לא העניק משקל מספיק למצב הבריאותי הכולל של התובע ולחלופות אפשריות לטיפול במצבו. כתוצאה מכך נגרמו לתובע נזקים שונים ביניהם כאב, סבל, אובדן הנאות החיים והזקקות לעזרת הזולת (ת"א 35406-02-12 פלוני  נ' שירותי בריאות כללית מחוז דן ואח'). כאמור בכדי לזכות בפיצויים יש להוכיח כי הרופא אכן לא פעל כפי שמצופה מרופא סביר לפעול וכי הנזק שנגרם לנו נובע מכך.

רשלנות רפואית במהלך לידה

 

בכל שנה נולדים בישראל יותר מ- 150,000 אלף תינוקות, נתון שהופך את הלידה לאחת מהפעולות הרפואיות השכיחות ביותר. ברוב המקרים הלידה עוברת בשלום וללא סיבוכים אך כאשר לידה מסתבכת נשקפת סכנה של ממש לאם ולתינוק. פעולה נכונה של הצוות הרפואי שמלווה את הלידה יכולה, פעמים רבות, למנוע נזקים חמורים. מנגד, פעולה רשלנית של הצוות הרפואי יכולה לגרום לנזקים לתינוק ולאמו או להחמיר את הנזקים שכבר נגרמו. בלידה יכולים להתרחש סיבוכים רבים: מצוקה של העובר – ירידה בדופק, התקדמות איטית מידי של תהליך הלידה, סימני מצוקה של האם, תינוק שנתקע בתעלת הלידה ועוד. במקרה שלידה מסתבכת מסיבה זו או אחרת מתרחשת לרוב התערבות רפואית שיכולה לנוע ממתן זירוז ללידה דרך ביצוע של לידה מכשירנית (ואקום או מלקחיים) וכלה בהחלטה על ניתוח קיסרי.

כאשר אנחנו מדברים על רשלנות רפואית בלידה אנחנו בעצם מתכוונים למקרים בהם ההתערבות הרפואית לא בוצעה באופן סביר. לא ניתנה מספיק תשומת לב והתייחסות לסימני מצוקה של התינוק או האם, הייתה התמהמהות לא סבירה בקבלת החלטה על לידה מכשירנית או ניתוח קיסרי, הלידה המכשירנית או הניתוח קיסרי בוצעו באופן לא מקצועי וגרמו לנזקים לאם או לתינוק. חשוב לציין כי במקרים מסוימים גם בלידה ללא סיבוכים מיוחדים עלולה להתרחש רשלנות רפואית – כך במקרה שהשיליה לא הוצאה במלואה מהרחם או במקרה של קרעים חמורים ברחם של היולדת ובמקרים אחרים.

נזקים כתוצאה מרשלנות רפואית במהלך לידה

 

בעקבות רשלנות רפואית במהלך לידה יכולים להיגרם ליולדת ולתינוק נזקים שונים: נזקים גופניים הנובעים מנכויות; נזקים של כאב, סבל ואובדן הנאות החיים; הפסד השתכרות; הוצאות כספיות עקב הזדקקות לסיוע ועזרה; פגיעה באוטונומיה של הרצון ועוד.

הנזק החמור ביותר שיכול להיגרם כתוצאה מרשלנות רפואית במהלך לידה הוא מוות של התינוק או האם. בחודש נובמבר נדון בבית המשפט המחוזי בנצרת מקרה של רשלנות רפואית במהלך לידה שהובילה למותו של התינוק. במקרה הזה, עברה היולדת תהליך של השראת לידה בעקבות מיעוט מי שפיר אך לא בוצע לעובר ניטור במשך כ-12 שעות ואף התעלמו מתלונותיה על כאבים ותחושה שהעובר "משתולל" כדבריה. כאשר בוצע לבסוף ניטור לעובר לא נמצא דופק. לאחר לידת התינוק המת התברר כי חבל הטבור היה כרוך סביב צווארו. בית המשפט קבע כי היתה רשלנות רפואית בכך שלא בוצע ניטור לעובר, והעדרה הוביל למותו ולכן פסק לזכות ההורים פיצויים על סך 800,000 ₪ (ת"א 33611-06-12 הרוש ואח' נ' המרכז הרפואי ע"ש ברוך פדה, פוריה).

נזקים אחרים שעלולים להיגרם לתינוק עצמו בעקבות רשלנות רפואית במהלך לידה הם נכויות שונות, שיתוק מוחין, פגיעות מוחיות וכיוצא בזה. בחודש אוקטובר 2013 ניתן פסק דין בבית המשפט המחוזי בירושלים בנוגע לנזקים שנגרמו לילד בעקבות רשלנות רפואית במהלך לידתו. במהלך לידת ואקום התרחש מצב בו נתקעו כתפי התינוק בתעלת הלידה. בעקבות כליאת הכתפיים נולד הילד כאשר הוא משותק באופן חלקי ואינו יכול להזיז את ידו השמאלית ונקבעו לו 50% נכות. נקבע כי הרופא התרשל כאשר בחר ליילד את התינוק באמצעות לידת ואקום ולא באמצעות ניתוח קיסרי. התביעה הוגשה בין היתר בגין נזקים של אובדן כושר השתכרות, כאב וסבל והזדקקות לעזרת צד ג'. בית המשפט פסק לילד פיצויים על נזקיו בסך של כמיליון ושמונה מאות אלף שקלים (ת"א 2228-08 ז' ואח' נ' ד"ר ג'ושה ואח').

כפי שציינו, פעמים רבות רשלנות רפואית במהלך לידה מובילה לנזקים אצל היולדת דוגמת התפתחות של זיהום, קרעים בפרינאום וברחם, כריתת רחם ועוד. בחודש נובמבר 2014 נדון בבית משפט השלום בירושלים מקרה בו בעקבות התארכות של לידה הוחלט על ביצוע לידת מלקחיים אשר הובילה לקרע גדול בפרינאום של היולדת אשר חייב ניתוח תיקון מיידי. נקבע כי הקרע היה תוצאה של רשלנות רפואית בכך שלא בוצע מעקב רציף אחרי מצג העובר שיכל היה למנוע את התארכות הלידה, למרות שהעובר לא היה במצוקה לא התייעץ הרופא עם רופא בכיר בנוגע לדרכי הפעולה האפשריות ובעל בדחיפות ובבהילות. בנוסף נקבע שהרופא התרשל בכך שלא הסביר ליולדת את כל דרכי הפעולה האפשריות ולא תיאר לה את הסיכונים הכרוכים בלידת מלקחיים. בנוסף ניתוח התיקון לא צלח עקב רשלנות של המנתח והיולדת נשארה  עם נכות של 60% וחוסר שליטה בסוגרים. בית המשפט פסק כי בגין הנזקים של כאב וסבל, אובדן השתכרות, הזדקקות לעזרת צד ג' ופגיעה באוטונומיה ישולמו ליולדת פיצויים על סך 2.5 מיליון שקלים (ת"א 11230-08-12 אלמונית נ' הסתדרות מדיצינית הדסה).

מי יכול לתבוע

 

במקרה בו בעקבות רשלנות רפואית במהלך לידה התינוק מת יוכלו הוריו של התינוק לתבוע פיצויים, ואילו במקרה של מוות של האם יוכלו יורשיה להגיש תביעה. במקרה שנגרמו נזקים לתינוק יוכלו גם ההורים וגם הילד להגיש תביעה (כאשר נהוג להגיש תביעה משותפת). במקרה זה חשוב לציין שבניגוד לשאר התביעות הנזיקיות שיש להגיש עד 7 שנים מיום התרחשות הנזק, תביעה על נזקים שנגרמו לילד במהלך לידה ניתן להגיש עד 7 שנים מיום הולדתו ה-18, כלומר עד 25 שנים מיום התרחשות הנזק. בהקשר זכות התביעה מעניין לציין פסק דין שניתן בחודש אוקטובר 2014 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע בו נקבע כי גם לתינוק שנפטר 40 דקות לאחר הלידה בעקבות רשלנות רפואית במהלך הלידה יש זכות לתבוע באמצעות עזבונו את נזקיו (ע"א 16586-05-13 עזבון המנוח פלוני ואח' נ' המרכזי הרפואי סורוקה ואח').

מה מומלץ לעשות

אם אתם סבורים כי יש לכם עילה לתביעת רשלנות בלידה, מומלץ לפנות לעורך דין על מנת לקבל ייעוץ ראשוני ולבחון האם יש לכם עילה ואכן היתה רשלנות רפואית בלידה או במהלך ההריון. בנוסף יש להניח כי יש לכם עוד שאלות רבות כמו: מה עליכם לעשות, עד מתי ניתן לתבוע ומדוע יש לעשות זאת דווקא בשנים הראשונות, כיצד מתנהלת תביעה כזו ועוד. על שאלות אלה יוכל לענות לכם עורך דין המתמחה בתחום שביכולתו לתת לכם את הייעוץ והליווי המשפטי כדי שתקבלו פיצוי הולם, שיש ביכולתו לסייע מעט בתקופה שהיא אינה קלה כלל וכלל.

 

רוצה לדעת מה הסיכויים והשווי של המקרה שלך? ניתן ליצור קשר עכשיו וחינם עם עו"ד ענת מולסון אשר ייצגה מאות נפגעי רשלנות רפואית בלידה, באמצעות פרטי יצירת הקשר המופיעים בראש העמוד משמאל.

 

כמעט שליש מכלל תביעות רשלנות רפואית המוגשות בישראל ובארה"ב, מתייחסות למקרי רשלנות רפואית בלידה. אחת הסיבות הינה כמובן שכיחותן של לידות ביחס לניתוחים ו/או טיפולים רפואיים אחרים.

סיבה נוספת הינה התיישנות תביעת רשלנות רפואית- רק לאחר 7 שנים מהיותו של היילוד בגיר (18 שנה)- דהיינו- ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית בהריון או בלידה עד הגיעו של היילוד לגיל 25. סיבה שלישית הינה העובדה כי לידה מהווה את אחד הארועים המשמעותיים בחייו של אדם ולפיכך, כל פגיעה בעובר, נתפשת ע"י ההורה כבלתי נסלחת.

תביעות רשלנות רפואית בהריון או בלידה, נושאות בחובן פיצויים גבוהים מאד לתובעים וזאת לאור העובדה כי הנזקים אשר נגרמו לנפגע- ובמקרה זה התינוק, ילוו אותו בדרך כלל לשארית חייו ולכן ההוצאות שיידרשו לו ולהוריו נפרסות על פני תוחלת חיים שלמה.

הרישום הרפואי ותיעוד כל הפעולות שבוצעו בשלב טרום לידה, במהלכה ואחריה הינם חשובים במיוחד, שכן היעדר רישום נאות מעביר את נטל האחריות אל הנתבעים להוכיח כי לא התרשלו.

רוב המקרים המסתיימים בתמותה או בנזק ליילוד, מתרחשים במה שמכונה "הריונות בסיכון גבוה", דהיינו, במקרים בהם ישנן הפלות קודמות של האם, מחלות כרוניות שלה, ניתוחים קיסריים או לידות מוקדמות קודמות, ריבוי עוברים, סוכרת הריונית וכדומה. את רוב הסימפטומים הנ"ל, ניתן לאבחן טרם הלידה ולהזהיר את האם כי מדובר בהריון בסיכון גבוה יותר מן הרגיל ואז- להותיר בידה את ההחלטה האם להמשיך בהריון ו/או להפסיקו. יחד עם זאת, ישנם הריונות ללא סימני האזהרה הנ"ל, אשר הופכים להריונות בסיכון גבוה במהלך הלידה בשל חום, שינויים בדופק העובר וכדומה.

רוב מקרי תביעות רשלנות רפואית בהריון או בלידה נסובים סביב:

1. חוסר מיומנות בביצוע ופענוח בדיקות אולטרסאונד
2. אי הפנייה לבדיקות אבחנתיות או אי התייחסות לקויה לממצאיהן.
3. אי נוכחות רופא בזמן הנכון המחייב נוכחותו.
4. בעיות מוניטור- התעלמות ממושכת מאירוע מצוקה עוברית הבא לידי ביטוי במוניטור.
5. אי ביצוע ניתוח קיסרי כאשר נדרש.
6. התרשלות בביצוע לידת ואקום או לידת מלקחיים.

המומים המקנים את הפיצוי הגבוה ביותר בעת תביעת רשלנות רפואית בלידה הם: שיתוק מוחין CP Cerebral Palsy, או פיגור שכלי.

מהו שיתוק מוחין

שיתוק מוחין c.p מוגדר כחבלה בלתי מתקדמת של המוח המתרחשת לפני הלידה, בסמוך ללידה או בינקות המוקדמת. חבלה זו מפריעה להתפתחות הנורמלית הבלתי בשלה. התוצאה היא: חוסר קורדינציה בפעילות השריר, עם חוסר יכולת לשמור על תנוחה ושיווי משקל.
שיתוק מוחין פוגע בערך באחד מתוך 500 ילדים. כ-10% מהם נגרמים עפ"י הערכות עקב רשלנות רפואית במהלך הריון או לידה. שיתוק מוחין מאגד מספר הפרעות שונות:

טריפלגיה (Triplegia), נכות של שלוש גפיים וגב- טריפלג
טטרפלגיה או קוודריפלגיה (Tetraplegia, Quadriplegia), נכות של ארבע הגפיים וגב- טטרפלג, קוודרופלג
מונופלגיה (Monoplegia). סוג זה מתאפיין בנכות בגפה אחת (יד או רגל)- מונופלג
דיפלגיה (Diplegia), נכות באזור פלג הגוף התחתון, בדרך כלל הגב ושתי הרגליים- דיפלג
המיפלגיה (Hemiplegia), נכות בצד אחד של הגוף: יד, רגל וגב באותו הצד- המיפלג
אטטוזה: תנועתיות יתר ואי-יכולת לדייק בתנועה- אטוטז
מיקרוצפלוס- היקף ראש הקטן ביותר משתי סטיות תקן מהממוצע. מיקרוצפליה היא גנטית. למשל טריזומיה 21 (תסמונת דאון), תסמונת פרדר וילי או פגיעה קונגניטלית בזמן ההריון (צריכת סמים על ידי האם בזמן ההריון, זיהום במהלך ההריון או הפרעה במערכת הדם השלייתית).
גדילת הראש בזמן ההריון היא תוצאה של התפתחות המוח. בדרך כלל תינוק עם מיקרוצפליה סובל מהפרעה בתפקוד המוח שהתוצאה שלה היא פיגור התפחותי קוגניטיבי ומוטורי. פעמים רבות הילד סובל אפילפסיה.

יילודים הסובלים משיתוק מוחין עלולים ללקות בשלל בעיות, ביניהן בעיות ראייה, שמיעה, דיבור והליכה. הלוקים בשיתוק מוחין סובלים מבעיה במערכת העצבים המרכזית, ולכן קיים סיכוי להתפתחות מינית מוקדמת מהרגיל.

תסמינים נוספים היכולים להתלוות לשיתוק מוחין: אפילפסי /פירכוסים. קשיי למידה המלווים בבעיות התנהגות. סוגים שונים של פיגור שכלי. בעיות נשימה. בעיות של המעיים ובעיות בשלפוחית השתן. עקמת בעמוד השדרה. טונוס (מתח שרירים) שונה מהרגיל. הידרוצפולוס (hydrocephaly או hydrocephalus) או בשמה העברי, מיימת המוח: תופעה הנגרמת כתוצאה מחסימת המעברים בין חדרי המוח אל תעלת השידרה האחראית על ניקוז הנוזל מוחי שדרתי (CSF). דימום שבץ מוחי מום מולד סיבוכים אחרים לאחר הלידה. החסימה גורמת ללחץ תוך גולגולתי שמשפיע על תפקודיים מוחיים ומוטוריים.

פיגור שכלי הוא מצב של עיכוב ועצירת ההתפתחות השכלית. פיגור מאופיין בהפחתה של מיומנויות החל משלב ההתפתחות הגורם לירידה באינטליגנציה ביחס לאוכלוסייה הכללית. המיומנויות הפגועות הן קוגניטיביות, מוטוריות, התבטאותיות וחברתיות. כמו כן מפגרים יכולים לסבול מהפרעות נפשיות מכל סוג. פיגור שכלי מחולק לארבע רמות: קל, בינוני, קשה, ועמוק.

הגשת תביעת רשלנות רפואית בלידה

בכדי להגיש תביעה על רשלנות בלידה, יש לפנות אל עו"ד לרשלנות רפואית אשר יאסוף את כל מסמכי הלידה, יפנה לחוו"ד ראשונית אצל גניקולוג מומחה בלידה ויכין כתב תביעה לבית משפט.

תביעות רשלנות בלידה נמשכות בד"כ מספר שנים ומסתיימות כאמור בפיצויים בסך מיליוני שקלים במידה והתובע מצליח להוכיח כי הייתה רשלנות רפואית בלידה.

לשאלות בנושא רשלנות רפואית בלידה, או להערכת סיכויי תביעתך חינם, ניתן ליצור קשר עם עו"ד ענת מולסון המייצגת מאות נפגעי רשלנות רפואית, בטלפון: 0524787850 או במייל:  legal1@bezeqint.net 

 

כיצד ניתן לקבל פיצויים עקב רשלנות רפואית בלידה

Share on FacebookShare on Google+